משפחה זו הלהקה שלנו, האנשים שאמורים להיות הכי קרובים אלינו מהרגע שאנחנו נולדים. משפחה לא בוחרים, ישנם אנשים שהמשפחה שלהם גדולה יותר, קטנה יותר, מאוחדת יותר או פחות, אבל בסה"כ כולנו נולדנו למשפחה כולשהי. לצערי, לעיתים קורים מצבים שבהם המשפחה שאמורה להגן ולשמור לא עושה זאת, לפעמים מדובר בדברים קטנים כמו ריבים וצעקות ולפעמים מדובר במקרים גדולים יותר של אלימות, קללות וכ'ו. מכירים את המשפט המוכר 'העשב של השכן ירוק יותר'? ישנם בני נוער אשר מסתכלים על משפחות אחרות, רואים את האחדות, את הכיף והאושר במשפחה ופשוט מקנאים. האמת היא שכל אחד, לא משנה מה מצב המשפחה שלו, יכול לגרום לה להיות מאוחדות ומאושרת, וגם אם לא - לפחות לגרום לעצמו להרגיש טוב במשפחה, איך? כל זאת ועוד בכתבה הבאה.

אחים:
אחים יכולים לגרום לנו כל-כך הרבה אושר ומצד שני לגרום לנו לכל כך הרבה כאב ועצבים. אלה שיש להם אחים קטנים בטח זוכרים את הרגע שאחיהם הקטן היה חסר ישע, אולי הוא לקח להם חלק מתשומת הלב, אבל הוא לא יכל להציק להם, לרצות את המחשב, לבכות לאמא/אבא. מה שכן, זה בכלל לא משנה בן כמה אחיכם, הוא בן אדם ועד כמה שהוא צעיר הוא מסוגל להבין את תסכולכם ואת כעסכם עליו. אחיכם מציק לכם? גורם לכם לתסכול? קודם כל, אל תראו לו שאתם מתעצבנים, אם כן הוא רק ימשיך. שנית, אל תשתמשו באלימות! אלימות זו לא הדרך ולא הפיתרון, אף אחד לא אוהב שמרימים עליו יד, אז למה שאתם תעשו את זה לאחיכם? נסו לדבר איתו בצורה נעימה, להסביר לו שמה שהוא עושה לא מקובל עליכם, אפשר לדבר, אפשר להרים קצת את הקול, אבל לא לאבד עשתונות. לא עובד? אחיכם ממשיך להפריע לכם ולהציק? אמא ואבא שם כדי לשמוע אתכם ולהבין מה קורה, אם תגידו להם שאחיכם הקטן מציק לכם הם יטפלו בו כמו שצריך ויגרמו לו להפסיק, בין אם זה בעזרת הרחקתו מהחדר, דיבור איתו או כל עונש אחר. תדאגו לדבר עם ההורים בצורה רצינית, תסבירו להם מה הוא עושה ותבקשו שיעשו מה שאפשר כדי להפסיק את זה. אחים גדולים למען האמת, לא שונים בהרבה מאחים קטנים, גם הם רוצים להציק ולהפריע מדי פעם. מה שכן, ההבדל הוא שהם מסוגלים באמת להבין, אם אתם עושים שיעורים, אם אתם עושים משהו חשוב ולא יכולים לדבר - אתם יכולים פשוט להתעלם/ להגיד להם להפסיק כי זה באמת מפריע ואתם עסוקים, אם בכל זאת הם לא יפסיקו תפנו להורים, לא משנה בן כמה בן אדם, 30 או 6, ההורים שלו אלה ההורים שלו והוא יקשיב להם. נושא נוסף שאני רוצה לציין הוא עניין השמירה בקרב האחים הגדולים, מז"א שמירה? קורה לכם מדי פעם שאחים שלכם מגנים עליכם יותר מדי? למשל, אני נתקלת בבנות רבות שהאחים שלהם מגנים עליהן יותר מדי, לא רוצים שהן יסתובבו עם בנים וכ'ו, מצד אחד זה נורא נחמד שיש מי ששומר עלייך ומצד שני זה מציק נורא. מה עושים? כמו הורים, מנסים לשכנע, מנסים לדבר, מערבים את ההורים ועושים מאמץ כדי לפתור את העניין הזה, אין כמו להרגיש שהאחים שלכם שומרים עליכם, אבל אם זה נהפך לדבר מציק תעירו להם על כך, תנסו לעשות שינוי. לפעמים אנחנו שוכחים שאחינו הם בני אדם בדיוק כמונו ושגם הם עצבניים עלינו לפעמים, הם מסוגלים להבין ואל תשכחו - הם מסוגלים באותה מידה שהם מפריעים לכם גם לעזור, האחים שלכם ישארו איתכם תמיד והם אוהבים אתכם, אפילו שזה לא תמיד נראה ככה.

הורים:
ניתן לספר על הורים דברים טובים מצד אחד ודברים רעים מצד שני, הם בני אדם - צועקים, מתעצבנים, מחבקים, אוהבים בדיוק כמונו! לפעמים אנחנו מרגישים שההורים מעצבנים אותנו, רק רוצים שהם יעזבו אותנו בשקט. יש לך חברה חדשה, אתה נורא אוהב אותה ורוצה להיות איתה למשך כל החיים! אבל הפלא ופלא, ההורים שלך שאמורים לתמוך בך לא תומכים אלא להפך - רוצים שתיפרד ממנה! מה עושים במצב הזה? באופן אישי אני חושבת שהדבר הכי טוב לעשות זה לשכנע, לשבת על הראש, להראות את האהבה שיש בינך לבין חברה שלך. ההורים שלך רוצים את הכי טוב בשבילך, תנסה להבין למה הם לא מוכנים שתהיו יחד. אני לא בעד להסתתר מההורים ולהיפגש בסתר, אבל בסך הכל מדובר בהחלטה אישית. בכל ריב, על כל דבר - אני ממליצה לנסות לדבר בצורה הכי בוגרת שאפשר, לנסות להבין את העמדה של ההורים, לשכנע, לדבר - לא לצעוק, צעקות לא מובילות לשום דבר חוץ מכאב ראש. קורה לכם מדי פעם שההורים שלכם מתנהגים אליכם כמו אל ילדים קטנים? אם כן - תשאלו אותם למה, תדברו איתם, תסבירו להם שאתם כבר לא הילדים הקטנים שלהם, שהתבגרתם - תוכיחו להם שהתבגרתם! תעזרו להם מדי פעם. כן, מותר גם לעזור במקום להיות במחשב או בטלוויזיה. בכלל, אני נתקלת מדי פעם בנערות ונערים שנורא רוצים לצאת עד שעות הלילה המאוחרות וההורים לא מרשים להם, תבינו - להורים שלכם יש סיבה, אם הם לא רוצים שתחזרו באמצע הלילה זה לא אומר שהם שונאים אתכם אלא להפך, הם אוהבים אתכם מאוד ולא רוצים שתפגעו או שיקרה לכם משהו. זה נראה לכם נורא רחוק 'לא יקרה לי כלום!', אבל לכו תדעו - דברים קורים, ההורים שלכם בעלי ניסיון יותר גדול משלכם, תנסו להגיע איתם לאיזה פיוס, אולי לצאת קרוב יותר לבית, או לשלוח להם הודעה כל שעה שאתם בסדר, בסך הכל תזכרו שההורים רוצים שתהנו ושיהיה לכם טוב. ההורים שלכם ראו אתכם מהרגע הראשון שנולדתם, הם מכירים אתכם מאוד טוב, אתם בחיים לא צריכים להתבייש מהם! גם אם עשיתם את הדבר הכי נורא בעולם, הם יאהבו אתכם בכל זאת וינסו לעזור ולייעץ כמה שאפשר, לא משנה אם הם יכעסו או לא, הם יבינו וישתדלו לעשות הכל בשבילכם. אני לא אומרת חלילה שאתם לא צריכים לעמוד על שלכם מדי פעם, הרי אתם לא העתק של ההורים ויש לכם דעות קצת שונות, אבל תזכרו שבסך הכל הם מנסים לעשות דברים לטובתכם.

ריבים בין ההורים וגירושים:
אחד הדברים הכי מלחיצים זה לשמוע את ההורים רבים. הרי, אנחנו רגילים שההורים לא רבים, וגם אם כן - הם רבים איתנו! אבל כן, כמו שאמרתי לכם קודם ההורים הם בני אדם ומותר להם לריב אחד עם השני. למעשה, זה אפילו מעולה שההורים רבים, כשאוהבים מישהו רבים איתו על דברים, מדברים איתו בכנות, לא מפחדים להביע דעה. אז כן, ככה גם ההורים שלכם, מותר להם לריב מדי פעם וזה בסדר גמור, אם זה מתגבר ומפריע לכם אתם יכולים אפילו לדבר איתם על זה, לנסות לעזור וכמו כן, לא לפחד לשאול, לא לפחד לשאול אם הכל בסדר. כשההורים מגיעים למצב של גירושים חרב עולמינו. הרי, המשפחה לא תהיה אותו דבר. אתם צריכים לזכור שההורים עושים את זה מתוך החלטה אישית שלהם, החלטה שלא תוכלו לשנות כי במקרה הזה היא ביניהם. מה שכן, אל תפחדו להגיד איך אתם מרגישים, אל תפחדו לשתף, לשאול אם הכל בסדר - ההחלטה הזו משפיעה על כל המשפחה ולא רק על ההורים בפרט ולכן חשוב שגם אתם תרגישו חופשיים לשתף את ההורים, לדבר איתם. אם ההורים מחליטים להתרגש אל תכעסו עליהם, לפעמים זה אפילו יכול לעשות טוב לכולם, הם לא יריבו, הם לא יכעסו, הבית יהיה שקט יותר. חוץ מזה, לעיתים קורים מצבים שבהם ההורים פתאום מבינים כמה הם חשובים אחד לשניה ברגע שהם קצת מתנתקים. תזכרו שההורים הם גם בני אדם ולפעמים ההורים לא מרגישים כל כך טוב, בתקופות כאלה יכולים להיות מצבים שהם יהיו במצב רוח רע, אל תקחו את זה אישית ומלבד זאת, אל תאשימו את עצמכם! כמו שאמרתי קודם עניין הפרידה הוא עניין בין ההורים בלבד, לכם אין קשר לזה, אין סיבה להרגיש אשמים או מבויישים. אתם צריכים לזכור שלא משנה מה, ההורים אוהבים אתכם תמיד, אתם הילדים שלהם וזה לא משנה את אהבתם כלפיכם.

מצבים קיצוניים:
לצערי, יש דברים יוצאים מן הכלל. משפחות שנהרסות, שיש אלימות במשפחה, שהמשפחה לוחצת לא לספר על דבר כולשהו שקרה לכם לגורמים חיצוניים וכ'ו. חשוב שתזכרו שלא משנה עד כמה המשפחה חשובה לכם ותומכת אתם צריכים לעשות את ההחלטות שיעשו לכם טוב. אם חלילה קרה או קורה לכם דבר קריטי במשפחה כמו אלימות, גילוי עריות וכ'ו - אל תשתקו ואל תפחדו. אני יודעת שהמון בני נוער מפחדים שיוציאו אותם מהבית ויעבירו אותם לבית אחר, אבל אתם חייבים להבין שלא יוצאים אתכם מהבית כל כך מהר ואם קרה לכם משהו יוצא דופן יעשו את המאמץ כדי לטפל בבעיה שלכם ולהשאיר אתכם בביתכם, לא מעבירים אנשים לבית מאמץ סתם! אם חלילה קורה מצב של גילוי עריות במשפחה אתם תמיד יכולים לפנות ליועצת בית הספר, למחנכת, לחבר/ה טוב/ה, כל אדם שאתם סומכים עליו - אל תשתקו, אם תשתקו רק תפגעו. אלימות במשפחה זה דבר שעלול לסכן חיים, אני לא אומרת שאתם צריכים לרוץ למשטרה אם אבא/אמא נתן לכם מכה קטנה, אבל אם אתם מבינים שקורה מצב לא תקין, שלא צריך להיות תבקשו עזרה! לאף אחד בעולם אין זכות להכות אתכם, גם לא להורים שלכם, אתם אחראים על הגוף שלכם ויש לכם את הזכות להתלונן ולפעול כדי להגן על עצמכם, אל תתנו למצבים כאלה להמשיך ולהדרדר. אפילו שנורא קל לכתוב ולבצע זה יותר קשה, אתם מסוגלים, אתם בסך הכל צריכים להאמין בעצמכם ולחשוב חיובי, לא משנה אם יקחו לכם יומיים או שבועיים לספר, העיקר שתספרו בסופו של דבר ותשימו סוף לדברים שמפריעים לכם. לכו אחרי הלב שלכם, אחרי שתספרו ותבקשו עזרה המצב רק ישתפר, גם אם לפעמים זה לא יראה ככה.

משפחה מתפרקת, מה עושים?
לפעמים אנחנו מרגישים שהמשפחה מתפרקת, שזהו - המצב לא יחזור להיות טוב יותר בחיים, אבל עם כל זה חשוב לא להיות פסימיים, להבין שתמיד יש תקווה, לחשוב חיובי. אם קורים מצבים שאתם מרגישים שהמשפחה בנפילה, שאין כסף, שאתם רבים יותר מדי, תעשו את המאמצים כדי להחזיר את המשפחה לשלמותה, גם אם קשה! אין כסף? אתם מרגישים כמו מעמסה? תבינו - אתם לא המעמסה, אתם אלו שההורים עובדים בשבילם! ההורים רוצים שיהיה לכם כמה שיותר טוב, תנסו לעזור להם, אפילו לעבוד קצת מדי פעם. אתם רבים המון במשפחה? תנסו לארגן ימים שתצאו יחד מדי פעם, לטיולים, לחו"ל, סתם לפיקניק בשבת - משהו שיאחד את המשפחה ויעשה לכם טוב. ברגעים קשים קשה מאוד לחשוב ככה, אבל תמיד יש תקווה, יש סיבות לחייך, תנסו להאחז בדברים ובאנשים שעושים לכם טוב. אם קורים לכם מצבים שקשה לכם, שמישהו מציק לכם, שמשהו מפריע לכם במשפחה או מחוץ למשפחה - תדברו על זה עם המשפחה, תגידו, אל תתביישו! בסך הכל מדובר באנשים שמכירים אתכם מהרגע שנולדתם ויעשו את המאמצים כדי לעזור לכם ולהיות שם בשבילכם. קורה שרע, לכל משפחה יש תקופות רעות, אבל אתם צריכים לזכור שבסך הכל ההורים עושים את הכל בשבילכם, הם אוהבים אתכם ורוצים שיהיה לכם כמה שיותר טוב וכך גם אחיכם, למרות שזה לעיתים לא נראה כך, הם רוצים שמצב המשפחה יהיה טוב. הרי, מי לא רוצה חיים מושלמים, משפחה מושלמת וכ'ו? אם אתם מרגישים שאתם רחוקים מאוד מהמשפחה שלכם תנסו להתקרב, תדברו, תהיו חלק מהשיח, בין אם אתם מרגישים רחוקים בקרב המשפחה הקרובה או הרחוקה, מדובר באנשים שהם חלק מהדם שלכם, תשתתפו, תדברו, תצחקו ואל תשכחו שהם אוהבים אתכם, לא משנה מה.


משפחה מאושרת - קשה, אך אפשרי.

לסיכום, מי שקרא את כל הכתבה יכול להבין שכל דבר אפשר לפתור בעזרת דיבור. אתם צריכים לזכור שהמשפחה שלכם תישאר איתכם לנצח, לכן הדבר הכי טוב הוא ללמוד להסתדר, ללמוד לוותר מדי פעם ולא לשכוח לתת. אתם צריכים לזכור שגם אם ההורים או האחים קצת מעצבנים אתכם בסך הכל הם עושים את זה מאהבה. כמובן, יש יוצאים מן הכלל ומצבים יותר קשים שבשביל לפתור אותם צריך לעשות מאמצים גדולים יותר, אך גם משפחה שיש בה מקרי אלימות או קללות אפשר להשיב לדרך המלך, רק צריך לרצות. אם אתם מרגישים במצב קיצוני אל תפחדו לומר, אל תפחדו להתייעץ, אל תתביישו מהמשפחה שלכם - הם אוהבים אתכם, גם אם לפעמים נראה לכם שלא, הכל מדאגה.

באהבה,
צוות מלב אל לב.