fxp
שחזור סיסמה הרשמה
  • הודעות
  • אשכולות
  • רשומים
  • מחוברים כרגע
הרשמה לאתר
פרסום|

קוהלת-הספר של האדם הכי חכם בעולם-פירוש-חוובה כניסה-מאמר שלם של חכמה

  1. 24-06-2012 13:37 #1
    בת
    תאריך הצטרפות
    19-06-12
    הודעות
    867
    פירוש על קהלת
    רבי ישעיהו מטראני


    עשרה מאמרים הגדולים, הרב חיים גד, יוהנסבורג תשי"ג

    קוהלת-הספר של האדם הכי חכם בעולם-פירוש-חוובה כניסה-מאמר שלם של חכמה



    (א)
    קוהלת-הספר של האדם הכי חכם בעולם-פירוש-חוובה כניסה-מאמר שלם של חכמה

    א. דברי קהלת: שלמה נקרא קהלת על שם שהקהיל את החכמה אליו. ובמקום אחר נקרא אגור בן יקא (משלי ל-א) שהיה אוספה ומקיאה לרבים.
    ויש אומרים שחיבר לספר הזה בעת זקנותו לפיכך נקרא בלשון נקבה, שהיה תש כח מחמת זקנותו כנקבה.

    ב. הבל הבלים אמר קהלת: מקרא מהופך הוא:
    אמר קהלת: שעניני העולם הזה הם הבל שבהבלים דבר שאין בו ממש.
    הבל הבלים הכל הבל: לפי פשוטו דרך המקרא לכפול הדבר כך לחזק הדבר על ענינו.

    ג. מה יתרון: ומה תועלת יהיה לאדם בכל עמלו שהוא עמל וקונה קנינים בעולם הזה, הלא דור הולך ודור בא כלומר סופו למות ולניח הכל, וזהו פירושו של הבל הבלים.

    ד. וזרח השמש וגו' מה שהזכיר סבוב השמש והלוך הנחלים אל הים, הכל הוא דמיון לדור הולך.

    ה. וזרח השמש וגו' מה שהזכיר סיבוב השמש והולך הרוח: כלומר כל הצד של דרום ועם סביבותיו שב וחזר הרוח בצפון בלילה, כדי שיזרח היום ממקום שזרח אתמול.

    ח. כל הדברים יגעים: כל הענינים שאדם מתעסק בהם בעולם הזה כולם הם יגיעים ומטריחים את עוסקיהם, עד שלא יוכל לדבר מן היגיעה ומן הטורח, וזו היא רעה גדולה שאם לא היה עמל וטורח אין בכך כלום אם אין לו יתרון.
    לא תשבע עין מראות: שאם היה לו לאדם כל זהב וכסף שבעולם אין עינו שביעה, שעדין מבקש לעמול ולקנות יותר ואם אמרו לו שיש לו ממשלה בכל מלכיות שבעולם לא תמלא אזנו משמוע, שעדיין רוצה לעמול ולכבש יותר אם ימצא. וסוף סוף מה זכרון יהיה לו כיון שדור הולך ודור בא, וסופו למות ואין כל חדש תחת השמש שיוכל אדם לומר שמא נתחדש בעולם, ויהיה לנו מעתה יתרון מעמלינו.

    י. ואם יש דבר שיאמר האדם ראה זה הוא חדש, אינו חדש שכבר היה מלפנים, ולדורות הראשונים שהיו לפנינו; ואם תאמר היאך לא שמענוהו, לפי שאין זכרון לדורות הראשונים שכבר נשכחו הם ומקרותיהם וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם אותם שיהיו לאחרונה.

    יג. על כל אשר נעשה תחת השמים: על מעשה בני אדם, וראיתי שהוא ענין ועסק רע שאדם עמל ואין לו יתרון בעמל, אלא שנתן האלוהים זה העניין לבני האדם לענות ולעסוק בו בעולם הזה

    יד. ורעות רוח: כלומר עסק של כלום, וכך מתפרש רעיון רוח, ודומה לו אפרים רועה רוח (הושע יב-ב) מתעסק בהבלים, ורועה זונות (משלי כט-ג) מתעסק בזונות. וכך פירש ראב"ע.

    טו. מעוות לא יוכל לתקון: הענין הזה שאדם עמל כל ימיו, ולבסוף אין לו יתרון, הוא דבר מעוות ומקולקל שלא יוכל אדם לתקון אותו, ודבר מחוסר הוא: שלא יוכל להמנות בכלל (דבר בכלל) דבר שלם והגון.
    ואתנה לבי לדעת חכמה: שאין לך עמל חשוב ממנו,
    ולדעת הוללות: הוא השטות,
    ושכלות: שכל שכל החכמה, כלומר: עיקר ההוללות והשכל ולידע טוב ברוב חכמה; אבין שאין בעולם הזה יתרון, וירבה צערי וכעסי; וכל חכמה האמורה בספר הזה אינה חכמת התורה, אלא חכמת הדעת.
    רק למי שמחפש אמת בחיים
    לחצו על הכתוביות
    השחורות

    אשכול חיזוק והוכחות לתורה-מומלץ
    ספר ההוכחות שיש בורא לעולם
    מצגת האמת נחשפת-הרב זמיר כהן
    אתר האמת האבסולוטית
    אתר הידברות-מדע מול תורה-הרב זמיר כהן
    איך חוזרים בתשובה?-הכל פה

    -----------​-----------------------------------------------------------------------------

    עזבתי את הפורום ואת האתר.
    מי שבאמת רוצה אמת- mamima14@walla.com

    -------------------------------------------------------------------------------------------



  2. 24-06-2012 13:44 #2
    בת
    תאריך הצטרפות
    19-06-12
    הודעות
    867
    (ב)

    א. אמרתי אני בלבי, אנסכה: כלומר: הואיל וכל עניני העולם הם הבל, אין לי טוב כי אם לשמוח.
    אנסכה: כמו אנסה אותך,
    והנה גם זה הוא הבל, שהרי לשחוק אמרתי שהוא שטות והבל, שפעמים שאדם שוחק ושמח, והיה ראוי לבכות, שאינו יודע מה אירע לו בתוך השחוק ואם כן השמחה מה זו עושה לאדם, ומה יתרון יש לה.

    ג. תרתי אני בלבי: כלומר: להעסיק על החכמה לבדה אינו טוב, כמו שאמרתי; כי ברוב חכמה רוב כעס, ולהעמיק כמו כן על ההוללות לבדו אינו טוב, כמו שאמרתי: לשחוק אמרתי מהולל, אלא מה אעשה: אמשוך ביין בשרי ולהתענג בתענוגי העולם, ולבי נוהג בחכמה ואחז בסכלות, כלומר לא לזה לבדו, ולא לזה לבדו, אלא אתפוש שניהם יחד, ואחקור אחר שלוש דרכים הללו, עד אשר אראה איזה מאחד מהם טוב לבני אדם לעשות אוריכו שיהיה להם יתרון ויעשו אותו

    ד. הגדלתי מעשי: עכשיו מפרש היאך תפש הדרך התענוג תחלה.

    ח. שרים ושרות: מיני זמר, שידה ושידות: גם אלו הן מיני כלי-זמר, לפי הפשט;

    ט. אף חכמה עמדה לי: שאע"פ שעסקתי על התענוג, לא נתרשלתי מן החכמה,

    י. וזה היה חלקי מכל עמלי: אותו המעט שנהנה גופי ולא יותר.

    יא. ואין יתרון תחת השמש: שכיוון שדור הולך ודור בא, נמצא שאניח כל עמלי לאחרים, ולי לא יהיה יתרון כלל.

    יב. ופניתי אני וגו' כלומר: אחר שחקרתי דרך התענוג, וראיתי כל עיקרו וסופו, הנחתי אותו, כי אין טוב להתעסק בו, ופניתי לחקור אחר דרך החכמה והסכלות לראות עיקרן וסופן, כי מה האדם על סופו של מקרא העליון (יד) עונה, "והנה הכל הבל ורעות רוח" כי מי הוא שאדם שיבוא אחרי וישלוט בכל עמלי, אותו שכבר עשוהו ותקנוהו מן השמים.

    יג. וראיתי אני: על תחלת המקרא העליון עונה, ופניתי אני לראות טיב החכמה והשכלות וההוללות, וראיתי אני וידעתי בבירור שיש יתרון לחכמה מן השכלות והיאך ניכר, שהרי

    יד. החכם עיניו בראשו וגו'

    טו. ודברתי בלבי שגם זה היתרון שיש לחכמה על השכלות הבל, הוא הבל.
    גם זה הבל: גם זה שעמלתי הוא הבל.

    כ. ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי: שלא לעמל יותר;

    כא. ובכשרון: בכשרות ובאמונה

    כד. אין טוב באדם בעולם הזה כי אם שיאכל וישתה מיד האלוהים היא: שתמצא בני אדם שהם צרי עין אפילו על עצמם, ואין מספיקין בידם מן השמים לשמוח בעולם.

    כה. כי מי יאכל ומי יחוש: לשמוח בעמלו, חוץ ממני: אין אדם בעולם שישמח בעמלו.

    כו. לתת לטוב: בענין יכין (רשע) וצדיק ילבש (איוב כז-יז, אולם אין בכלל המקרא הזה הרגיל: יכין (רשע) וצדיק ילבש.
    גם זה הבל: זה הוא אחד מהבלי העולם, שמן הדין היה שמי שטורח בעמלו הוא - ישמח בו, בין צדיק יהיה בין רשע יהיה.


    (ג)


    א. לכל זמן, לכל חפצים וענינים שבעולם תיקן הבורא עת וזמן, כלומר: שאין זמנם שוה, כמו שאומר והולך:

    ב. עת ללדת ועת למות וגו':

    ט. מה יתרון העושה: כלומר מה הוא היתרון שעושה העמל אשר הוא עמל בו, הלא אפילו אם היה קיים עד לעולם, הואיל ואין זמן המעשה שוה, אין לו יתרון, שפעמים שאדם עוזרו ובונה היום בית אחד, ולמחר ישתנה זמנו ויהרס; או אפילו לא ישתנה הזמן למעשה לעולם והוא מת, אין לו יתרון.

    יא. את הכל עשה יפה בעתו: מפני שאמר "עת ללדת ועת למות" לפיכך מקלסו ואומר את הכל עשה הבורא יפה והגון בעתו; גם ענין העולם והבליו נתן בלבם של בני אדם לעסוק בו, ומה גורם להם שהם מתעסקים בעניני העולם ובהבליומבלי אשר ימצא וגו' כלומר: מפני שאינם מוצאים מבינים ומכירים את המעשה אשר עשה האלוהים מראש ועד סוף, שאם היו מבינים ומכירים, היו רואין שאין יתרון בעולם הזה, פורשים מלהתעסק בו.

    יד. ידעתי כי כל אשר יעשה האלוהים הוא יהיה לעולם, כלומר: אע"פ שבמעשה האדם אין ממש ויתרון, לפי שהזמן משתנה עליו, וכל מעשיו מעשה הבורא, הוא קיים לעולם שאין שינוי זמן לאלה ולא למעשיו אלא ברצונו, והאלוהים עשה ותיקן עולמו כך בשינוי זמן כדי שיראו מלפניו: שאם לא ישתנה זמנו של אדם, אלא היתה קיים עד לעולם לא יהיה ירא מן הבורא.

    טו. מה שיהיה כבר הוא עכשיו ואינו מחדש הבורא עולמו שיוכל אדם לומר אע"פ שלא היה יתרון לקדמונינו יהיה יתרון לנו, והאלוהים יבקש להביא לעולם דבר שכבר היה ונרדף מן העולם, ואינו מבקש להביא דבר חדש.

    טז. מקום המשפט שמה הרשע: שפעמים מקבלים הדיינים שוחד ומחייבים את הזכאי ומזכים את החייב, ואין לך רשע גדול מזה, ומקום הצדיק: כפל לשון הוא.

    יז. ישפט האלוהים: עתיד הבורא לשפוט אותם. כי עת וזמן עשה לכל חפץ, ועל כל מעשה ישפוט שם, היינו באותו זמן שעשה ותיקן להם.

    יח. לברם האלוהים: האלוהים עשה ותיקן את עולמו בענין זה שלא יהיה יתרון לאדם יותר מן הבהמה כדי שידעו בני אדם לברר עצמם ולראות שהם בהמה כמו שמפרש והולך:

    יט. כי מקרה בני אדם וגו'

    כא. מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה: אין לומר שה"א זו היא ה"א התימה ולפרש אם עולה היא למעלה, ורוח הבהמה אם יורדת היא למטה, שאם כן היה לה להינקד בחטף פתח, ככל ה"א התימה, ועוד כי הוא בעצמו אמר בסוף זה הספר (יב-ז) "הרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה", אלמא הוא דבר ידוע, אלא ה"א זו היא ה"א הידיעה, וכך הוא פירושו: "רוח בני האדם העולה היא למעלה" בודאי, "ורוח הבהמה היורדת היא למטה" בודאי, מי זה בן אדם יודע אותו בהכרת מראה, שיוכל אדם לומר: טוב אני מן הבהמה מפני שרוחי עולה לשמים.

    כב. וראיתי כי אין טוב וגו' כלומר: הטוב שיוכל אדם לעשות מי שרוצה לקבל חלקו מן העולם הזה אינו אלא שישמח האדם במעשיו, לראות במה שיהיה אחריו: כלומר: מה אניח ואשייר לבני אחרי.

  3. 24-06-2012 13:44 #3
    בת
    תאריך הצטרפות
    19-06-12
    הודעות
    867
    (ד)

    ב. מן החיים אשר המה חיים עדיין ומצטערים בעולם להיותם נעשקים ונעלבים, אבל המתים כבר יצאו מזה הצער, עדנה: כמו עדיין.

    ג. עדן: כמו עדיין.

    ד. גם זה הבל ורעות רוח: כי מה לי להתקנות ולעמל בדבר שאין לו יתרון.

    ה. הכסיל חובק את ידיו: וגם מי שאינו רוצה לעמל כלל אפילו בשביל כדי חייו אלא שחובק את ידיו ואוכל את בשרו הוא כסיל, כי ראוי לו לאדם להיות עמל בכדי חייו;
    ורעות רוח: ברצו רוחו ובקנאה.

    ח. יש אחד: תמצא אדם שהוא יחיד ואין לו חבר שני,
    גם בן ואח אין לו: שיאמר זה אני עמל בשבילו;
    ולמי אני עמל: ואינו אומר "למי אני עמל".

    ט. טובים הם השנים לכל ענין ולכל עסק שיתעסקו מן האחד: שהשנים בעודם יחד יש להם שכר טוב בעמלם, ומפרש והולך היאך

    י. כי אם יפלו וגו'.

    יג. טוב ילד מסכן: חכמה בפני עצמה היא זו, ואינו עונה למעלה, טוב ילד מסכן: שיש בו שתים לגריעותא, שהוא מסכן וילד,
    ממלך זקן: שיש בו שתים לשבח, שהוא מלך, והוא זקן, כי הילד מסכן וחכם אפילו מבית האסורים יצא למלוך ברוב חכמתו כמו שהיה יוסף אבינו, והמלך הזקן אפילו בתוך מלכותו ובתוך עשרו הוא נולד להיות רש מחמת כסילותו.

    טו. ראיתי את החיים: אינו עונה למעלה, עם הילד השני: אלו הם הבנים שיעמדו תחת האבות, כלומר: נתתי לבי וחישבתי על זה הדור ועל הדור השני שעומד אחיו.

    טז. אין קץ לכל העם: כלומר: לכל הדורות שהיו לפניהם של אלו שני הדורות ולא היה להם יתרון בעולם הזה וגם האחרונים: כלומר גם אלו שני דורות נמי לא ישמחו בעולם הזה, כי גם זה הבל: גם עכשיו הוא הבל העוה"ז כמו שהיה מתחלה, לפיכך הזכיר ב' דורות, לפי שאי אפשר (לעולם) העולם להמצא בלא שני דורות. האבות והבנים.

    יז. שמור רגלך: היזהר היאך תצטרך לילך אל בית האלוהים שאם תצטרך להביא נדבת שלמים ותודות הרי טוב, ואם להביא חטאות ואשמות אינו טוב. וקרוב תהיה לשמוע דברי הבורא שלא תחטא ותצטרך להביא חטאות ואשמות.
    מתת הכסילים זבח: על תחלת המקרא עונה, היזהר מלהצטרך לתת זבח, כמו הכסילים שחוטאים ומביאים חטאות להתכפר, אשר אינם יודעים וסבורים לעשות רע, כשחוטאים, ולבסוף מצטרכים להביא כפרה על נפשם; זה "כי" הוא כמו: אשר.


    (ה)


    א. אל תבהל: גם אם לא תחטא נמי ותרצה להביא בנדר, הזהר על דברי פיך, היאך תדור, ואל תהיה נבהל שמא תדיר נדר שלא תוכל לקיימו, ונמצאת עובר על נדרך,

    ב. כי האלוהים בשמים: וחזק הוא ליפרע ממך. כי בא החלום: "אל תבהל על פיך" עונה, כלומר: היזהר שלא תהיה כסיל בנדרך, כי כמו החלום בא ברוב ענין כך קול הכסיל בא ברוב דברים בטלים: לפיכך יש לך להיזהר בנדרך שלא תעשה כמו הכסיל, וכאשר תדור: כלומר היזהר תחלה בשעת נדרך, ולאחר שנדרת היזהר שלא תאחר לשלמו.
    כי אין חפץ בכסילים: אין הבורא חפץ במעשיהם ובדרכיהם.

    ו. כי ברוב חלומות ודברים הרבה: שבאים עליך אל תפחד מהם שתצטרך לידור עליהם, אלא מה תעשה, את האלוהים ירא, והוא יצילך מכל רע.

    ז. אם עשק רש וגו': דבר בפני עצמו הוא ואינו עונה למעלה על החפץ: האיך חפץ הבורא בדבר. שומר: מעמה.
    וגבוהים: מעשים גבוהים של פורענות מביא עליהם.

    ח. ויתרון ארץ גם זה הוא דבר בפני עצמו, כלומר היתרון והשבח על קרקע בכל אדם היא צריכה, שאפילו המלך הוא נעבד לשדה, שהרי מי שהוא

    ט. אוהב כסף לא ישבע כסף שאין הכסף משביעו ומקיימו אלא היוצא מן הקרקע, ומי שאוהב בהמון בריבוי של ממון אין לו תבואה ממנו אלא על כרחו הוא צריך להיות נעבד לקרקע.
    גם זה הבל: כלומר: אע"פ שיתרון הארץ הוא גדול ומשובח מכל היתרון, גם הוא נמי הבל לעוסק בה, שהרי

    י. ברבות הטובה רבו אוכליה, ואם תאמר מה כשרון לבעליה ולעוסקים בה, כי אם ראות עיניו,

    יא. מתוקה היא שנת העובד, אע"פ שאין יתרון הארץ כלום, מכל מקום יותר טוב לעסוק בעבודת הארץ מלרדוף אחרי העושר, אינו מניח לבעלים אפילו לישון, שתמיד מתפחד עליו שמא יגנב ויפסידנו

    טו. כל עומת שבא: כלומר כמו שבא כן ילך:

    יט. כי לא הרבה יזכור וגו', מקרא מסורס הוא, יזכור את ימי חייו כי אינם הרבה, לפיכך יש לו לשמוח בחייו, אם האלוהים מענה ומסכים בשמחת לבו,
    כי האלוהים: הוא כמו "אם", כמו כי יקרא קן צפור לפניך (שהוא כמו אם יקרא כן).

  4. 24-06-2012 13:45 #4
    בת
    תאריך הצטרפות
    19-06-12
    הודעות
    867
    (ו)

    ג. אם יוליד איש מאה בנים, ושנים רבות יחיה, והיה ראוי להיות לו בני-בנים, ופעמים שנפשו לא תשבע מן הטובה שכולם ימותו בחייו, ואפילו קבורה לא היתה לו, שאין מי שיקברנו.

    ד. כי בהבל בא: "כי" זה הוא כמו "אשר" כלומר אשר בהבל בא אותו הנפש (פסוק ג)

    ה. נחת לזה הנפל, מזה שהוליד כל אלו הבנים.

    ו. ואילו חייה האדם אלף שנים פעמים, ופעמים שטובה לא ראה כל ימי חייו, ומה הועילו לו כל אלו השנים שחייה הלא אל מקום אחד הכל הולך: כך את זה שלא ראה טובה כל ימיו.
    ועכשיו דיבר על שלושה מיני עושר: תחלה אמר: (ו-א) יש רעה אשר ראיתי, וסיפור עושר הבנים (ו-ג) אם יוליד איש מאה וגונה כמו כן עליו, ואחר כן אמר (ו-ו) ואילו חייה אלף, וסיפור עושר החיים, וגונה עליו.

    ז. כל עמל האדם הוא בשביל פיהו: כלומר שיהנה ממנו,
    וגם הנפש לא תמלא: בתמיהה? וזה מתחבר עם מה שאמר למעלה: (ו-ב) ולא ישליטנו האלוהים לאכול ממנו, וגינה על עושר הזהב; והואיל וכן הוא, מה יתרון יש לחכם שמתחכם להשתדל ולטרוח ולהרויח, יותר מן הכסיל, שמתעצל ואינו טורח בשביל עצמו, ומה לו לעני להיות יודע ונותן לבו ליצטער על עניותו, ורוצה לילך נגד ורחוק מן החיים, שמבקש מיתתו בחייו.

    ט. טוב מראה עינים: יותר טוב הוא לאדם לראות ממנו בעיניו, מליהנות ממנו? בתמיהה. וזה גם הוא הבל ורעות רוח שלא להנות אדם מעמלו.

    י. מה שהיה האדם כבר נקרא שמו, ונודע אשר הוא אדם, ולא יכול (יוכל) אדם לדין עם הבורא שהוא תקיף ממנו, וגוזר עליו שלא להנות מממונו.

    יא. כי יש דברים הרבה שהם מרבים הבל? כלומר: אם יש דברים הרבה שמרבים הבל, מה יותר לאדם? מה יתרון יש מאותם הדברים לאדם שמשתדל ועמל בהם, אינו טוב לעמל בהם.

    יב. כי מי יודע מה טוב יהיה לו לאדם בחייו במספר ימי חיי הבלו, מאותו עמל שיעמל בו, ויעשם כצל: כלומר: יעביר ימי חיי הבלו באותו הטוב שהיה לו מעמלו,
    אשר (מי) יגיד: כלומר ומי יגיד לאדם מה יהיה אחרי מותו, שהרי גם בנו לא יראה טובה ממנו.



  5. 24-06-2012 13:45 #5
    בת
    תאריך הצטרפות
    19-06-12
    הודעות
    867

    (ז)


    א. טוב שם: טוב לו לאדם שיהיה לו שם טוב בעולם, מלהיות לו שמן הטוב ומבושם, וטוב לו לאדם יום המות שיוצא מכל עמלו והבלי העולם מיום הולדו שנכנס בהם.

    ב. באשר הוא סוף כל האדם: שכל אדם סופו למות, ובעבור זה טוב הוא לחי לילך שם כדי שיתן אל לבו את יום המות, ואל יתייאש ממנה.

    ג. טוב כעס: שכועס אדם על בניו משחוק שמראה לו פנים יפות, כי ברוע פנים שמראה להם, הם מישרים דרכיהם וייטיב את לבו.

    ד. לב חכמים בבית אבל: כפשוטו.

    ה. טוב לשמוע גערת חכם: כפשוטו.

    ו. כקול הסירים תחת הסיר: סירים הם הקוצים הנשרפים תחת הקדירה, והם משמיעים קול גדול, ולאותו הקול אין בו ממש ותועלת, כך הוא השחוק של כסיל. גם זה הבל למעלה עונה שאמר (ז-ה) "טוב לשמוע גערת חכם" ועליו אומר שגם זה הבל, לשמוע אדם גערתו של חכם ולהתחכם בחכמה, שהרי אם יהיה האדם חכם גדול.

    ז. העושק והבצע שהוא לוקח יהולל אותו, והמחזירו להיות שוטה, כמו שנאמ' (דברים טז-יט) "כי השוחד יעוור עיני חכמים", והמתנה שמקבל החכם מאבד את לבו, נמצא שדבר מועט הוא שמבטל החכמה ומאבדה, אם כן גם החכמה היא הבל.

    ח. טוב אחרית דבר מראשיתו: שהרי באחריתו אתה יודע היאך יצא הדבר, שאם יצא בטוב הרי מוטב, ואם לאו תוכל לחפש ולמצוא עצה עליו, אבל בראשיתו אינך יודע איך יצא בסופו.
    טוב ארך רוח: שמאריך אפו לכעוס: והיה נוח לו לאדם וקל לעבוד את הבורא יותר מעכשיו;

    יא. טובה חכמה עם נחלה: המקרא של אחריו הוא פירושו של המקרא זה, טובה חכמה עם נחלה למה, כי מי שרוצה לעמוד בצל החכמה צריך לעמוד בצל הכסף.
    ויותר לרואי השמש: ומה יתרון יש להם,

    יב. שיתרון דעת החכמה תחיה את בעליה.

    יג. מי יוכל לתקן את הזמן כשהבורא עיותו, לפיכך

    יד. ביום טובה היה בטוב וביום רעה ופורענות ראה וסבול, גם את זה לעומת זה הטובה כנגד הרעה, והרעה כנגד הטובה עשה הבורא על ענין שלא ימצא האדם ויהרהר אחריו של בורא מאומה, שאם ברא הטובה ולא ברא הרעה היו מהרהרים והיו אומרים: לא יוכל להטיב, לפיכך עשה זה כנגד זה.

    טו. את הכל ראיתי בימי הבלי: כולו כפשוטו.

    טז. אל תהי צדיק הרבה: דבר בפני עצמו הוא: כלומר אל תהי צדיק יותר מדאי, לומר: לא אשא שמא אכשל בדם נדה, לא אוכל בשר (שמא אבוא) לאכול חלב ודם, לא אוכל ירקות שמא אבוא לאכול תולעים ורמשים, לא אשא ואתן עם הבריות שמא אכשל בגזל, על זה נאמר אל תהי צדיק הרבה, ואל תתחכם יותר מדאי לומר מה לי בהנאת העולם הזה שהיא הנאה עוברת, איני רוצה ליהנות מן העולם הזה כלל, לא לשכב עם אשה, ולא באכילה ושתיה, ולא במלבוש נאה, ולא בדירה נאה, אלא אלך ואשב לי בנקיקי הסלעים ואתענה כל ימי בשביל הבורא, על זה נאמר: אל תתחכם יותר מדאי;
    למה תשומם: לשון שממה, שמסגף ומשומם את עצמו;

    יז. אל תרשע הרבה: כלומר כמו שהזהרתיך מלהיות צדיק יותר מדאי, כך אזהירך מלהיות רשע יותר מדאי, לרדוף אחרי הנשים, ולא לחוש על דם נדה, ולאכול בשר ולא לחוש על החלב ועל הדם, ואל תהי סכל: כלומר כמו שהזהרתיך "אל תתחכם יותר מדאי" כך אני מזהירך מלהיות סכל וכסיל יותר מדאי, לרדוף אחרי הבלי העולם באכילה ושתיה, ובמלבוש נאה, ובדירה נאה, ולא לחוש על הבורא כלל,
    למה תמות בלא עתך: שיגרום לך שתמות בקוצר ימים.

    יח. טוב אשר תאחוז בזה, מצדקות וברשע להיות בינוני, כיצד: תשא אשה ותזהר באיסור הנידות לפי כוחך, אכול בשר והזהר מן הדם לפי כחך, ואם יבוא לידך שום מכשול בשגגה לא יחשב לך לעוון, כמו כן תאחוז בחכמה ובשכלות להיות בינוני, כיצד: לאכול ולשתות, וללבוש בגדים נאים, ולזכור הבורא בכל מעשיו;
    כי ירא אלוהים יצא את כולם: כלומר: מקיים שני המדות האלו. החכמה תעוז לחכם וגו': כפשוטו משמעו.

    כ. כי אדם אין צדיק בארץ מקרא זה הוא מחובר למקרא של מעלה, "כי ירא אלוהים יצא את כולם" (ז-יח) ומקיים שתיהם, ואינו פורש מדרכי העולם לגמרי, שמא ישגה ויחטא, "כי אין צדיק בארץ" שלא ישגה לפעמים.

    כא. גם לכל הדברים: דבר בפני עצמו הוא, כלומר: לכל הדברים שידברו הבריות כנגדך לבזותך ולקללך אל תתן לבך עליהם, ואפילו אם עבדך מקללך ומבזה אותך, עשה עצמך כאילו לא תשמע אותו.
    עבדך: אינו עבד ממש, אלא אדם בזוי שראוי להיות עבדך.

    כב. ידע לבך: כמו אתה יודע,
    קללת אחרים: שכך הוא מנהג העולם לקלל זה את זה, ולסבול אחד את חבירו.

    כג. כל זה נסיתי בחכמה: כל החכמות שאמרתי, כולם נסיתי בחכמה, ואמרתי בלבי, אחכמה כלומר: חכם אני וירדתי לסוף כל החכמות, ויודע אני שעדיין החכמה רחוקה ממני שלא השגתיה, במקום רחוק עומדת ממני, כמה שהיה רחוק, ובמקום עמוק, עמוק עומדת שמי ימצאנו: אותו מקום.

    כד. וסבותי אני בלבי, עדיין יותר לדעת ולתור ולבקש בחכמה וחשבון ולדעת רשע כסל (הכסיל) ורשע הסכלות והוללות, וכאשר תרתי לדעת רשע הכסיל,

    כו. מצאתי את האשה שהיא מר ממות.
    וחרמים: הן רשתות שצדין בה הדגים.

    כז. אמרה קהלת: מפני שמלת קהלת היא נקבה לפיכך אמר אמרה שהיא לשון נקבה.
    אחת לאחת: בקשתי בחכמתי, כאדם המונה אחת לאחת למצוא חשבונו,
    ואשה בכל אלה לא מצאתי: וזהו שבקשה נפשי למצוא אשה טובה גמורה ולא מצאתיה.

    כט. לבד ראה זה מצאתי: מתוך חכמה, אשר עשה האלוהים את האדם וברא אותו ישר בלי רשע, ובלי הרהור, והמה הבריות בקשו מחשבות והרהורים רבים בלבם, המביאים אותם לידי עבירה.

  6. 24-06-2012 13:47 #6
    בת
    תאריך הצטרפות
    19-06-12
    הודעות
    867
    (ח)

    א. ומי כהחכם ומי יודע פשר דבר: שידע להיזהר מאלו ההרהורים ומחשבות שלא יבאוהו לידי עבירה.
    חכמת אדם: בודאי מועיל לו לאדם, שמאיר פניו ונותן לו עטרה וכבוד וחוזק פניו וכעסו ישתנה מתוך חכמתו. אבל שתועיל לו חכמתו שלא יחשב ויהרהר הרהורים המביאים לידי עבירה, להיות ישר כמו שבראו השם, בזה לא תועיל לו חכמתו.

    ב. אני פי מלך: דבר אחר הוא זה, כלומר: אני מזהירך שתשמור מצות המלך, כמו שתשמור שבועת הבורא, שאם תעשה כך

    ג. לא תבהל ולא תתפחד כשתלך לפניו, ולא תזקק לעמוד בדבר רע, כי כל אשר יחפוץ המלך יעשה ואין מי שימחה בידו, לפיכך אני מזהירך על מצותו.

    ד. באשר דבר המלך שלטון: כלומר: במקום שמגיע מצות המלך שם מגיע אל השלטון, ומי יעמד לפני מצות המלך ויאמר לו מה תעשה.

    ה. שומר מצות המלך לא ידע דבר רע: ולב החכם יודע עת ומשפטו ומנהיג הדבר לפי זמנו ומשפטו.

    ו. כי רעת האדם: למעלה עונה שאמר (ב) לעיל "אני פי מלך שמור" כלומר למה אני מזהירך על דבר זה, מפני שרעת האדם היא גדולה עליו, שהרי איננו יודע מה שיהיה עליו, כי כאשר יהיה עליו הרעה מי יגיד לו מקודם שיבוא עליו,

    ח. אין אדם שליט ברוח: דבר בפני עצמו הוא, כלומר: כשם שאין אדם יכול לשלוט על הרוח לכלוא אותו, כך אין שלטון שיציל את האדם ביום המות וכך אין משלחת וכלי זיין מעיל לנצחון המלחמה, אלא הכל הוא מן השמים;
    משלחת: הוא מין כלי זין, כמו: איש שלחו בידו (דה"ב כג-י).

    ט. את כל זה שאני רוצה לומר ראיתי ונתתי את לבי על כל המעשה שנעשה תחת שמש וראיתי דבר זה, שהעת אשר שלט האדם באדם, לרעתו הוא שולט עליו;

    י. ובכן ראיתי רשעים נענשים על דבר זה, ומתים בקוצר ימים,
    וקבורים ובאו: כלומר שעברו מן העולם כמו (לעיל א-ה, ויקרא כב-ז) ובא השמש,
    וממקום קדוש יהלכו שגם בעולם הבא לא יזכו,
    מקום קדוש: זהו גן עדן שיהלכו ויתגרשו משם.
    וישתכחו בעיר אשר כן עשו גם בעיר שיעשו זה הרשע, הם נשכחים, שאין להם שם בתוכם.
    גם זה הבל:

    יא. אשר אין נעשה פתגם: כלומר שאין דין הרשעים נעשה מהרה בעולם הזה, ועל כן, שאין מקבלים דינם בעולם הזה,
    לב בני האדם הוא מלא לעשות רע: שסבורים שהעולם הפקר שהם רואים שהחוטא והרשע הוא עושה מאה רעות ומאריך לו הבורא אפו, שאינו נוקם ממנו בעולם הזה.

    יב. גם כי יודע שליראי האלוהים יהיה אחרית טוב, ולרשעים לא יהיה להם טוב, ולא יאריכו ימים, אבל היה טוב שיראה פורענות בעין, והיו בני העולם מקבלים מהם מוסר.

    יד. יש הבל אחר ורעה גדולה מזו שנעשה על הארץ, שלא די שהרשעים אינם מקבלים פורענותם בעולם הזה אלא שיש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים וגו'.

    טו. ושבחתי אני את השמחה: כלומר הואיל וזו הרעה היא נוהגת בעולם הזה, אם כן אין לו טוב לאדם בעולם הזה כי אם לאכול ולשתות,
    והוא ילונו בעמלו: ויתחבר עמו בעמלו.
    ימי חייו: וכל זה לא אמר מפני שנצטער על הבלי העולם. ועוד

    טז. כאשר נתתי את לבי לדעת ולהתעסק בחכמה, ולראות את ענין העולם הזה שגם ביום ובלילה שינה בעיניו איננו רואה האדם, אלא תמיד הוא עמל ומתעסק למצוא סוף המעשה, שמי שעוסק בחכמה, מתעסק בה כל ימיו ביום ובלילה, שסבור למצוא סוף כל החכמה, ומי שעוסק בעושר מתעסק בו עד עולם, שסבור למצוא סוף כל העושר, שלא ימצא חבר בעולם, כך הוא ענין האדם.

    ועוד
    יז. ראיתי את כל מעשה האלוהים שתיקן העולם כענין זה שלא יוכל האדם למצוא את כל המעשה עד סופה, בשל אשר: עד שעמל האדם כל ימיו לבקש המעשה למצוא אותה עד סופה ולא ימצאנה;
    וגם אם יאמר החכם לדעת שסבור הוא לדעת סוף החכמה לא יוכל למצוא ולפיכך הטוב שיעשה האדם בעולם הזה: יאכל! וישתה! וישמח!

  7. 24-06-2012 13:47 #7
    בת
    תאריך הצטרפות
    19-06-12
    הודעות
    867
    (ט)

    א. כי את כל זה שאמרתי נתתי את לבי לברר, וראיתי שהצדיקים והחכמים ומעשיהם כולם הם ביד האלוהים וברשותו, מי שרוצה להאכיל מפני מעשיו בעולם הזה, הוא מאכיל, ולמי שאינו רוצה להאכיל, הכל הוא לפי רצונו, ולא כרצון הבריות. ולבור כמו לברר, והוי"ו יתירה, כמו ואיה וענה (בראשית לו-כד).
    גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם ואינו מרגיש אם מאהבה שאוהב אותו הבורא נותן לפניו אותו המקרא. ואם משנאה ששונא אותו.

    ב. הכל כאשר לכל כל מנהג העולם הוא כמו שאתה רואה לכל, שמקרה אחד יקרה את כולם, לצדיק ולרשע וגו'. הנשבע ומתחלל משבועתו כך הוא כאשר שבועה ירא.

    ג. והוללות בלבבם בחייהם: שמהרהרים טיפשות בלבם כמו שמונה והולך לפנים;
    ואחריו אל המתים: למעלה עונה על "כי מקרה אחד לכל" כלומר: אחריתו וסופו של כל אדם יהיה להתחבר אל המתים, ולא הועיל לו ישרו וצדקתו כלום.

    ד. כי מי אשר יחובר: על "והוללות בלבבם בחייהם" עונה, כלומר: זה הוללות וטיפשות, או כי האדם שהיה מחובר אל כל החיים שלא היה מת לעולם לאותן ודאי היה בטחון טוב לעולם הזה, כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת:

    ה. כי החיים יודעים שימותו: כלומר: לבני אדם שמחים ומשתעשעים,
    והמתים אחר שמתו אינם יודעים ואינם מרגישים מאומה,
    ואין להם עוד שכר, כי נשכח זכרם לגמרי.

    ז. לך אכול: כלומר וגם זה הוללות ושטות מהרהרים בלבם ואומרים זה לזה לך אכול בשמחה לחמך -
    כי כבר רצה האלוהים את מעשיך: בין אם תצדק בין אם תרשע, אין מעשה חשבון בשאול אחר שתמות. אין מי שמבקש דין ממך,
    כל זה הוללות וטפשות אומרים בלבם בני-העולם מפני שרואים כי
    מקרה אחד יקרה את כולם
    , ואינם יודעים הפרש בין צדיק לרשע בעולם הזה.

    יז. דברי חכמים בנחת ובפיתוס הם נשמעים לכסילים יותר
    מדברי המושל שזועק וצועק להם, ואינם יודעים לפייס ולדבר אליהם בדברים ערבים.

    יח. טובה חכמה: דבר בפני עצמו הוא זה, כלומר יותר מועלת החכמה במלחמה ובכל ענין מכל כלי זין שיהיו שם,
    וחוטא אחד: וכל שמחסר אפילו דבר אחד מן הענין
    יאבד טובה הרבה: שבשביל דבר אחד ניצחת וניפסדת המלחמה.



  8. 24-06-2012 13:47 #8
    בת
    תאריך הצטרפות
    19-06-12
    הודעות
    867
    (י)

    א. זבובי-מות: כמו הזבובים מתים מבאישים ומעלים אבעבועות השמן הרוקח, כך סכלות מעט שיש לו לאדם מפסיד דבר שהוא יקר מהחכמה ומכבוד, שפעמים המלך, מפסיד מלכותו בשביל סכלותו.

    ג. וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר: כלומר גם במהלכו ניכר הסכל כי לבו חסר, אין הילוכו כשאר בני אדם.
    ואומר לכל ומודיע ומגיד לכל כי הוא סכל.

    ד. אם רוח המושל כלומר אם המושל יכעס עליך
    מקומך אל תנח: כמו שהיית רגיל להכנע לפניו, כך תלך ותתחנן לפניו בדברים רצויים שימחול לך.
    כי מרפא: רפיון הדברים יניח וישקיט חטאים גדולים, כמו שנאמר: ולשון רכה תשבר גרם (משלי כה-טו).

    ו. נתן הסכל במרומים רבים: כלומר תמצא סכל שעלה בגדולה רבה, ותמצא עשירים שירדו מגדולתם ויושבים בשפל .

    ז. ראיתי עבדים שעלו בגדולה ורוכבים על סוסים,
    וראיתי שרים שירדו מגדולתם והולכים כעבדים על הארץ,
    וכל זה הוא השגגה שיוצא מלפני השליט, והוא דבר שאינו הגון.

    ח. חופר גומץ בו יפול: כלומר החושב רעה על חבירו, סוף שישוב מחשבתו בראשו, כמו שחשב המן לתלות את מרדכי, ולבסוף נתלה הוא ובניו;
    ופורץ גדר ישכנו נחש: כלומר: מי שיראה דברים מתוקנים, ומקנאה הוא רוצה לשבש ולקלקל אותם, כדי שיוזקו שם בני-אדם, סוף שיחזור ההזק עליו, ויאבד הוא; ולפי שדיבר בלשון פריצת גדר, לפיכך הזכיר בתשלומים לשון נשיכת נחש הדר בחורי הכתלים.

    ט. מסיע אבנים יעצב בהם: כלומר לפי מעשיו של אדם מקבל פורענות.
    בוקע עצים יסכן בם: כפל לשון הוא.
    יסכן: יש מפרשים לשון סכנה, כדברי רז"ל.

    י. אם קהה הברזל: שהפסיד חיתוכו.
    והוא לא פנים קלקל: שאין פניו להוטים אלא חלודים מה תקנתו של בוקע,
    וחיילים יגבר: יוסיף ויגבר כח לחתוך בכל כחו,
    ויתרון הכשר חכמה: כלומר: להכשיר את האדם ולישרו בדרך טובה, מה תקנתו ויתרון שלו, להיות לו חכמה, שהחכמה מיישר את האדם בדרכיו.

    יא. אם ישך הנחש את האדם מזיקו, מי גרם לו היזק זה,
    בלא לחש: כלומר: מפני שלא נלחש על פי החבר,
    ואין יתרון וריוח בדבר זה לבעל הלשון, דהיינו החבר, שהיה יכול ללוחשו ולא לחשו, וזהו משל, כלומר: אם ראית בני דורך נכשלים באיסורים ובעבירות, מי גרם להם המכשול הזה, מפני שלא הוזהרו על פי החכם וראש הדור, ולאותו חכם אין לו שום יתרון וריוח על דבר זה.

    יב. ושפתות כסיל תבלענו לכסיל.

    יג. תחלת דברי פיהו סכלות של כסיל.

    יד. והסכל ירבה דברים: כלומר: עובר עבירות ועושה מעשים רעים ומדבר דברים ריקים, ואומר בלבו יעשה האדם מה שירצה,
    כי לא ידע האדם מה שיהיה: אם יביא הבורא עליו פורענות בימיו, ואשר יהיה מאחריו לאחר מותו, אם יביאנו הבורא במשפט מי יגיד לו: כלומר: ספק הוא בדבר.

    טו. עמל הכסיל תיגענו: העמל שעושה הכסיל מיגע אותו, שמתוך סכלותו אינו יודע לישר עצמו לדרך המועיל לו, ומתוך כך לא ישאר בידו כי אם יגיעה, כאדם שעומד בשדה ולא ידע ללכת אל העיר, ומתוך כך הוא טורח ומגיע לילך אל עיר, ולא ישאר בידו כי אם עייפות, ובא "עמל" לשון נקבה

    טז. אי לך ארץ שמלכך נער: שמתנהג בנערות ומחבל מלכותו.
    ושריך בבקר יאכלו: שכל עסקם הוא לאכול ולשתות, הפך "דינו לבקר משפט" (ירמיה כא-יב: כה אמר ה' לבית דוד)

    יז. בן-חורים: בן חשובים, שמתוך שאבותיו היו חשובים, מעשיהם היו מתוקנים, וזה למד מהם.
    ושריך בעת יאכלו: ואכילתם אינם קובעים אותה על שתית היין, אלא על גבורת החכמה והצדק, שלבם תמיד לעשות משפט וצדק.
    בשתי: כמו שתאמר מן בכה בכי, כן תאמר מן שתה (שתי).

    יח. בעצלתים ימך המקרה: העצלות של אדם, שאינו משתדל להרויח, גורם לו להתקלקל תקרת ביתו.
    מקרה כמו תקרה.
    ובשפלות ידים: כפל לשון הוא.

    יט. לשחוק עושים לחם: לשחוק עושים בני אדם סעודה,
    והיין מי ששותה אותו ישמחנו אבל
    הכסף יענה את הכל: שאם אין לו כסף אינו יכול לעשות כלום.

    כ. גם במדעך: כלומר אפילו בלבך ובין עצמך, ואינו שומעו ויודעו שום אדם, אלא אתה, אל תקלל המלך.
    עוף השמים: משל הוא, כלומר אי אפשר שלא יישמע,
    ובעל כנפים: כפל לשון הוא.

  9. 24-06-2012 13:48 #9
    בת
    תאריך הצטרפות
    19-06-12
    הודעות
    867
    (יא)

    א. שלח לחמך על פני המים: כלומר: לכל מי שתוכל להנאות משלך, תהנאה, ואל תאמר למי אני מפזר את ממוני.

    ב. תן חלק לשבעה וגם לשמונה: הכל הוא לשון ריבוי.
    כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ: ושמא היום ומחר תרד מנכסיך, ותהיה עני, ותצטרך להם והם יתנו לך. שהרי

    ג. אם ימלאו העבים, גשם על ארץ יריקו: כלומר: אם יהיה פורענות על העולם, על בני האדם יהיה, לפיכך אל תתיאש מן הפורענות, כלומר: לעולם לא אצטרך לבריות,
    ואם יפול עץ בדרום: פתרונו: ואם נוטה (העץ) כלומר: כי יפול לא יוטל, כלומר באותו הצד שנוטה האילן,
    שם יהיה, וזה משל: שמי שגוזר הבורא להעשיר יעשר, ואם (בצפון) אפשר שלא יהיה, לפיכך שמא היום ומחר יעשיר חבירך ואתה תצטרך לו, תקדים ותתן לו חלק משלך ותהנהו.
    "יהוא" כמו יהיה.

    ד. שומר רוח: עובד האדמה שמעיין ושומר תמיד אל הזמן, ואומר מתי תעבור הרוח שיהיה טוב לזרוע,
    לא יזרע: שפעמים יעבור זמן הזריעה, ולא יוכל מעתה לזרוע.
    וראה בעבים: וכשרואה ומעיין בעבים ואומר אין זמן לקצור היום, שמא ימטיר.
    לא יקצור: שפעמים יעבור הקיץ ויכנסו ימי הגשמים, ולא יוכל מעתה לקצור.

    ה. כאשר אינך יודע: כמו שאינך מכיר דרך הרוח מאין עברה וכמו שאינך מכיר העוברים שבבטן ההרה אם הוא זכר אם הוא נקבה, כן לא תוכל להעמיק ולהכיר מעשה האלוהים, ליתן טעם במעשיו לומר: למה עשה הבורא דבר זה, ולמה עשה כך וכך. עצמים קורא העוברים.

    ו. בבקר זרע את זרעך: כלומר אם זרעת בבכיר תזרע גם בלקיש.

    ז. ומתוק האור: היו"ו יתירה כמו (בראשית לו-כד) ואיה וענה, ואויר העולם הזה קורא אור, כלומר רוצה לצאת מן העולם הזה, שהרי

    ח. אם שנים הרבה יחיה האדם בעולם הזה, ובכולם יראה שמחה, ולבסוף יזכור את ימי החושך, ויתן בלבו כי הם הרבה,
    כל שבא הבל: כל הטוב שבא מיום שנולד עד עתה, הכל נראה לו הבל, כאילו לא היה כלום.
    ימי החשך: ימי המיתה שהם מרובים.

    ט. שמח בחור בילדותיך: כלומר: תמלא חפצך בעולם זה מכל אשר ישאלך נפשך, אך בכל ענינך ומעשיך תכיר ותדע ותחשוב בלבך כי העולם הזה אינו הפקר,
    אלא על הכל יביאך האלוהים במשפט, ומתוך כך תעשה מעשיך ביראה ובעול שמים ולא תחטא.

    י. וגם הסר כעס מלבך: כלומר כל לב רע הסר מלבך והעבר מעצמך ומבשרך כל צרה ורעה ותשמח שמחה שלימה בילדותך,
    כי הילדות והשחרות הוא הבל, ואינו קיים, ולא לעולם לפיכך בעודך עמו תשמח בו.
    "שחרות וילדות" אחד הוא.

  10. 24-06-2012 13:48 #10
    בת
    תאריך הצטרפות
    19-06-12
    הודעות
    867
    (יב)

    א. עד אשר לא יבאו ימי הרעה: הם ימי הזקנה.

    ב. עד אשר לא תחשך השמש: שבימי זקנותו נראה לו העולם חשוך כיום מעונן, שחוזרים העבים אחר הגשם להגשים.

    ג. ביום שיזועו שומרי הבית: אלו הם השוקיים והרגליים, שכל הגוף נכון עליהם. והתעותו אנשי-החיל: אלו הם הזרועות והידים, והוא לשון: עוה עוה עוה אשימנה,
    ובטלו הטוחנות: אלו הם השיניים
    וחשכו הרואות: אלו הן העינים, שמחמת הזקנה נחשכים ואינם רואים.

    ד. וסוגרו דלתים בשוק: שתמיד יהיה כלוא בתוך הבית, ודלתי ביתו יהיו סגורים מלצאת בשוק.
    בשפל קול הטחנה: זו הכרס העליון ששם נטחן המאכל ויורד לתוך המעים.
    ויקום לקול הצפור: מחמת פחד וחלישות אשר לו.
    וישחו כל בנות השיר: כל כלי זמר ישפלו לפניו, שאינו מרגיש בהם כלום, מחמת הזקנה.

    ה. גם מגבה ייראו: שתמיד מתפחדים הזקנים לישב או לעלות במקום גבוה.
    וחתחתים בדרך שבלכתו בדרך יש לו חתית ורעדה מחמת חלישותו.
    ויאנץ השקד: האל"ף יתירה, כלומר ינץ ויפרח השיבה שלו ויחזור להיות שיער לבן כפורחת השקדים.
    ויסתבל החגב: אפילו אם יעלה עליו חגב אחד, שהוא עוף קטן נראה לו שהוא סובל משא גדול. ותפר האביונה: יתבטל ממנו כל תאות המשגל, והוא לשון: ולא אבוא לשמוע (ישעיה כח-יב, ויחזקאל כ-ח) והיו"ד במקום למ"ד הפעל.

    ו. עד לא ירתק חבל הכסף: אחר שמת, וזהו חוט השדרה שהוא לבן ככסף.

    ז. ותרוץ גולת הזהב: זהו המוח עם הנרתיק שלו, שהוא עשוי כמו גולת מים, שהוא נקי כזהב, ותרוץ הוא לשון שבירה.
    ותשבר כד על המבוע: כד קורא המרה, שתשבר ותשפך על המבוע, היא הכרס העשויה כמו מעין של מים.
    ונרוץ הגלגל: הוא הוושט שמוריד (הכלים) האוכלים.

    ח. אמר הקוהלת: הה"א יתירה.

    ט. ויותר שהיה קהלת חכם ביותר, כך לימד את העם ביותר וריבוי, זה "עוד" (עוד לימד דעת) הוא כמו: "ויבך על צואריו עוד" (בראשית מו-כט).
    ואיזן: האזין את העם חכמה, וחיקר: חיקר אחר החכמות. תיקן משלים הרבה: כמו וידבר שלשת אלפים משל (מלכים א' ה-יב) משל למה הדבר דומה.
    למצוא דברי חפץ: הלכה למשה מסיני, וגזירות שוות, וקלין וחמורין, וכל הקבלות שלמדו בעלי המשנה והתלמוד, שגם בתחלה בימי הנביאים היו לומדים אותם על פה.
    וכתוב יושר דברי אמת: וביקר למצוא אותם כדי שיהיה כתוב ביושר, דברי אמת הם דברי התורה, כדי שלא יכשל אדם בהם, שאילמלא הם לא היה אדם מבין את התורה ביושר.

    יא. דברי חכמים: מפני שדברי חכמים שמפרשים את התורה על ידי הלכה למשה מסיני ועל ידי גזירות שוות וקל וחומר הם דומים לדרבונות שמישרים את הפרה לחרישה, כך מישרים דבריהם את האדם, להבין את התורה ביושר.
    וכמסמרות שהם נטועים, שאינם זזים ממקומם, כן הם דברי חכמה שאין לזוז מהם ימין ושמאל.
    בעלי אסופות אותם חכמים שלומדים באסיפת חבורה, שמתפלפלין ומתווכחין זה עם זה לבאר הדבר על אמתו.
    נתנו מרועה אחד: כל דבריהם ניתנו למשה מסיני.

    יב. ויותר מהמה בני הזהר: וכך אמר קהלת: הרבה, וביותר, תזהר מהם, שלא תזוז מהם, מדברי חכמים,
    עשות ספרים הרבה אין קץ: על ניתנו מרועה אחד עונה, כלומר: כלם ניתנו למשה בסיני, אבל לא נכתבו, כי היו הרבה לכתוב.
    ולהג הרבה יגיעת בשר: על "ויותר מהמה בני הזהר" עונה, תיזהר הרבה מדבריהם, שמבארים ומבינים ומישרים את התורה על ביאורה, כי הלימוד שאדם עושה בלי הבנה, הוא יגיעת בשר בלי תועלת.
    להג: הוא לימוד בלי הבנה.

    יג. סוף דבר הכל נשמע: סוף ותכלית דבר אני אומר לך שהכל נשמע ממנו, ומה הוא: את האלוהים ירא ואת מצותיו שמור, כי על דבר זה נברא כל אדם.

    יד. כי את כל מעשה שעושה האדם יביאנו האלוהים עליו במשפט, על כל נעלם, מעשה שאדם עושה אפילו בסתר, בין טוב ובין רע, הרע ליפרע ממנו, והטוב לשלם לו גמול טוב, כמו מה רב טובך אשר צפנתך ליריאיך (תהלים לא-כ)

    נשלם פירוש קהלת לרבינו ישעיה מטראני זצ"ל


    תזכו למצוות!

  11. 24-06-2012 14:43 #11
    AsaF5 מנותק מפקח קטגוריית תחביבים & מנהל בכיר בפורום יהדות ותורה & מנהל פורום FarmVille & מנהל תת פורום סדרות רפואיות לשעבר
    בן
    תאריך הצטרפות
    17-06-09
    שם פרטי
    ℵסף
    הודעות
    21,578
    אשרייך תודה רבה!
    גוש קטיף - נזכור ונחזור


    "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, הושיבונו נחלת אבותינו" (שמעון החשמונאי)

  12. 24-06-2012 18:28 #12
    srvi12 מנותק מנהל פורומים מכשירי Samsung ויהדות ותורה לשעבר
    בן
    תאריך הצטרפות
    17-11-09
    שם פרטי
    יעקב
    הודעות
    8,295
    בס"ד
    אשרייך!איזה השקעה מטורפת!
    לינקיית שיעורי גמרא - http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=7709412
    ביאורי משנה - http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=7915805
    לינקיית חיזוקים - http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=8039913
    קיבלנו את השבת במתנה בואו נשמור עליה
    דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון
    דע מה למעלה ממך,עין רואה,אוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים

מקרא דרגות:  » יו"ר » מנכ"ל » מנהל ראשי » מפקח » מנהל פורום » צוות פרוייקטים » צוות סיקורים » משתמש כבוד » היכל התהילה » Champ » משקיען כבוד » Winner