fxp
שחזור סיסמה הרשמה
  • הודעות
  • אשכולות
  • רשומים
  • מחוברים כרגע
הרשמה לאתר
תגיות: גיאוגרפיה

סיכום|גיאוגרפיה-מזרח התיכון

  1. 17-02-2008 15:32 #1
    בן
    תאריך הצטרפות
    18-09-07
    שם פרטי
    זאביק
    הודעות
    1,412


    *הסיכום הזה שייך לרון כהן

    המזרח התיכון



    החומר המסוכם

    המזרח התיכון
    - הגדרת המזרח התיכון:מדוע המזרח התיכון מוגדר כרגיון? סיבות מדוע לא להגדיר את המזרח התיכון כרגיון.
    - חשיבותו הגיאופוליטית של המזרח התיכון.
    - מאפייני האקלים הים-תיכוני.
    - מאפייני האקלים המדברי.
    - נהרות בינלאומיים.
    - החקלאות במזרח התיכון.
    - מגבלות הפיתוח במזרח התיכון.
    - תהליכי העיור במזרח התיכון: מבנה העיר המזרח-תיכונית. עיר ראשה לעומת מדרג עירוני.

    סיכום למבחן בגיאוגרפיה

    הגדרת המזרח התיכון
    ר?ג?יו?ן – אזור גיאוגרפי בעל מאפיינים דומים.

    מדוע המזרח התיכון מוגדר כרגיון?
    במזרח התיכון גורמים רבים המשותפים בין כל המדינות (או רובן). להלן העיקריים שביניהם:
    1. ישנן מדינות עשירות בנפט – גורם כלכלי-פוליטי משמעותי. רזרבות הנפט הגדולות בעולם נמצאות במזרח התיכון.
    2. גשר יבשתי/ימי/אווירי בין שלוש היבשות (אסיה, אפריקה, אירופה).
    3. אחוז אוכלוסיה עירונית נמוכה.
    4. שעור בערות גבוה (שיעור לא יודעים קרוא וכתוב).
    5. ריבוי טבעי גבוה ותוחלת חיים נמוכה. (שיעור ילודה גבוה ושיעור תמותה בירידה).
    6. אוכלוסיה חקלאית ברובה – חקלאות מסורתית.
    7. רמת תיעוש נמוכה, בעיקר תעשיות בסיסיות (מזון וכו').
    8. תוצר לאומי נמוך.
    9. מרבית מדינות המזה"ת מוסלמיות.
    10. למזה"ת היסטוריה משותפת – כיבושים, מלחמות וכו'.

    מאפיינים שלא משותפים לכל מדינות המזרח התיכון
    1. מבחינה טופוגרפית - פני השטח אינם אחידים וישנו נוף מגוון (הרים, עמקים, בקעות, מישורים).
    2. אקלים – האקלים השולט במזרח התיכון הוא מדברי אך ישנם גם אקלימים נוספים (ים תיכוני, פונטי ועוד).
    3. דת – המזרח התיכון מורכב מדתות שונות – מוסלמים (סונים ושיעים), יהודים ומיעוטים – כורדים, צ'רקסים, דרוזים וכו'.
    4. רמת הפיתוח – רמת הפיתוח בין המדינות השונות שונה מאוד, בעיקר בין המדינות מפיקות הנפט לאלו שלא.

    חשיבותו הגיאופוליטית של המזרח התיכון
    ישנם מספר גורמים אשר גורמים למזרח התיכון להיות אזור כה מתוקשר וחשוב בעולם למרות שהמשטרים השולטים בו אינם דמוקרטים. להלן העיקריים:
    1. המזרח התיכון הוא גשר המחבר בין שלוש יבשות – אפריקה, אסיה ואירופה.
    2. המזרח התיכון הוא מרכז נפט עולמי – רזרבות הנפט הגדולות בעולם נמצאות בשטחי המזרח התיכון.
    3. מרכז דת: מכה ומ?דינה למוסלמים וירושלים ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים.
    4. המזרח התיכון מהווה מרחב אווירי המקשר בין אירופה למזרח הרחוק.
    5. מיצרי הבוספורוס והדרדנלים מקשרים בין הים השחור לים התיכון, כלומר – בין רוסיה, המעצמה ללא גישה לים-התיכון, לבין ארצות הים התיכון.

    אקלימים עיקריים במזרח התיכון
    במזרח התיכון אזורי אקלים רבים: מדברי, ים-תיכוני, ערבתי, פונטי. להלן פירוט על מאפייני שניים מהם:

    מאפייני האקלים המדברי
    1. כמות משקעים של פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה.
    2. יובש – שיעור לחות נמוך.
    3. ממוצע טמפרטורות גבוה.
    4. משרע גבוה בין היום ללילה.
    5. כאשר יורד גשם, הוא יורד באופן מקומי ובעוצמה גדולה בפרקי זמן קצרים – "שבר ענן".

    מאפייני האקלים הים-תיכוני
    1. חורף קר יחסית וגשום.
    2. קיץ חם ויבש (מבחינת משקעים).
    3. הים גורם ממזג וממתן.
    4. משקעים בין 400 ל-800 מ"מ.
    5. טמפ' לא קיצונית. (משרע נמוך יחסית לאקלים המדברי).

    נהרות בינלאומיים
    נהר בינלאומי – נהר הזורם על גבול ו/או מהווה גבול בין שתי מדינות ו/או זורם במספר מדינות.
    מדינה עילית – מדינה שבה נמצאים מקורות הנהר הבינלאומי.
    מדינה תחתית – מדינה שבה נמצא שפך הנהר.
    - אין וויכוחים גדולים על נהרות בעולם במקומות בהם אין מחסור במים. במזרח התיכון מחסור גדול במים ולכן וויכוחים רבים על מים.
    - נהרות בינלאומיים במזרח התיכון: פרת, חידקל, נילוס ועוד נהרות ונחלים קטנים יותר.
    - בשנת 1966 נחתמה אמנת הלסינקי שעיגנה את זכויות המים של שותפות הנהר. האמנה מדברת על חלוקת המים עפ"י צרכיה של כל מדינה – מספר מקורות המים שבמדינה, גודל האוכלוסייה ועוד. בהצבעה על אמנה זו, ישראל נמנעה אך מרגע קבלת האמנה – ישראל מחויבת לה.
    - המקורות העיקריים של נהר החצבני נמצאים בלבנון ונהר זה משמש גבול בין ישראל ללבנון. (נהר בינלאומי)
    - בשנות ה-50 חילקה תוכנית ג'ונסטון את מי הירדן ל-4 מדינות (ישראל, ירדן, סוריה ולבנון). סוריה ולבנון התנגדו לתוכנית וישראל וירדן קיבלו אותה.

    מעט על המחסור במים במזרח התיכון
    - מרבית מי הגשמים היורדים בישראל לא נאגרים אלא זורמים לים התיכון.
    - כמות המים במזרח התיכון קט?נה (עקב התחממות כדור הארץ, עיור וכו') ולכן יש צורך ביותר מים.
    - שטחי השליחין (המושקים באופן מלאכותי) גדלו.
    - המדינות העניות ביותר במים: ישראל, ירדן, ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ. ירדן היא בעלת המחסור הגדול ביותר.
    - למצרים, סוריה ועיראק ניצול כושל של מקורות המים – ישנו ניצול בזבזני של מקורות המים כתוצאה משמרנות וניצול טכנולוגיות מפגרות.
    - תורכיה ולבנון נהנות מעודפים של מים.

    החקלאות במזרח התיכון
    החקלאות הינו ענף תעסוקה מרכזי ברוב ארצות המזרח התיכון. המזרח התיכון מוגדר חקלאי – מרבית אוכלוסייתו היא אוכלוסייה כפרית שעוסקת בחקלאות.
    במאה ה-19 ענף החקלאות היה במרכז התמורות (שינויים) במזרח התיכון. ברוב משקי האזור החקלאות סיפקה את הצרכים של השוק המקומי במזון וחומרי גלם ללבוש. במאה ה-20 נמצאת החקלאות במזה"ת במצב של קיפאון.
    * הגדרת משק אוטרקי – משק לתצרוכת עצמית.

    מאפייני החקלאות במחצית הראשונה של המאה ה-20 - מגבלות החקלאות
    1. מרבית משקי האזור הפכו ליבואני מזון גדולים.
    2. החקלאות המקומית לא מסוגלת לספק את הביקוש המקומי במוצרי מזון בסיסיים.
    3. אין כמעט צמיחה כלכלית.
    4. אין השקעות (מקומיות ושל משקיעים זרים) גבוהות בחקלאות.
    5. אין תמורות טכנולוגיות משמעותיות.
    6. אין הבטחת קיום לעוסקים בחקלאות.
    7. האוכלוסייה הכפרית מאופיינת בעוני ומצוקה.
    8. יש תהליך מתמיד של נטישת החקלאות והגירה לערים הגדולות.

    מעגל העוני החקלאי
    עני ß תפוקה נמוכה ß רווחים נמוכים ß אין דשנים וטכנולוגיה ß סל המזון דל ß תחלואה ß תוחלת חיים קצרה יותר.

    הרפורמה האגררית
    רפורמה שבמסגרתה הולאמו (הפכו לנכס לאומי) קרקעות וחולקו מחדש לחקלאים עפ"י קריטריונים שנקבעו, כמו – מספר הנפשות במשפחה, מקורות מים זמינים וכו'.

    התעשייה במזרח התיכון
    המגמה הכללית במזרח התיכון היא להגיע לתעשייה מפותחת וזאת בהנחה כי בטווח הארוך התעשייה היא פתרון לבעיות יסוד כלכליות וחברתיות. הציפייה היא לצמיחה כלכלית, עלייה ברמת הרווחה של האוכלוסייה, צמצום הייבוא והגדלת הייצוא והגברת תהליכי מודרניזציה – כל אלו יביאו למודרניזציה בחברה.

    מגבלות הפיתוח במזרח התיכון
    נעשו מספר ניסיונות בתקופות שונות כדי לתעש את המזה"ת (המזרח התיכון), אך ישנם מספר גורמים מעקבים:
    1. לא היה מספיק הון לפיתוח תעשייה.
    2. הממשלות לא עודדו יזמים פרטיים ומעורבות הממשלה הכשילה מעסיקים פרטיים.
    3. רמת השכלה נמוכה, כולל השכלה טכנית וטכנולוגית.
    4. מחסור בחומרי גלם.
    5. שוק מקומי מצומצם עם רמת הכנסה נמוכה וכוח קנייה מוגבל.
    6. התחרות עם תעשיות המערב היא קשה בגלל הותק, המיומנות ורמת המוצרים שהמערב מפיק.
    7. סלידת חלק מהמדינות מתרבות המערב, מה שגורם לאנטי-קדמה, ביקר בקרב קבוצות קיצוניות המשליטות את עצמן (לדוגמא – אל קעאדה).
    ישנן מדינות שהצליחו לפתח תעשייה, לדוגמא: תורכיה ומצרים. הדבר לווה ברפורמות כלכליות מקיפות ברפורמה האגררית והרפורמה החקלאית.

    העיור במזרח התיכון
    עיר – מקום שבו מרבית האוכלוסייה אינה עוסקת בחקלאות.
    העיור במזה"ת החל מאוחר יותר באופן יחסי למדינות המערב. עיקר תהליך העיור החל בשנות ה-50 וכיוון שהחל מאוחר, הוא היה מהיר יחסית.
    תהליך העיור במזה"ת קשור בהגירת אוכלוסייה מהכפר אל העיר כתוצאה מחיפוש אחר תעסוקה אחרת מחקלאות ומשיעור ריבוי טבעי גבוה.
    ערי הבירה הן אלו שבהן גדלה האוכלוסייה הכי הרבה וזאת מפני שהן מוקד הפעילות הכלכלית, החברתית והפוליטית ולכן הן מושכות אוכלוסייה מהגרת. עקב כך, נוצר מבנה עירוני של עיר ראשה, כלומר – אחוז גבוה מהאוכלוסייה העירונית מרוכז בעיר ענק אחת ולא נוצר מדרג עירוני.

    מדרג עירוני (מאפיין מדינות מפותחות)
    פיזור האוכלוסייה העירונית מפוזר בדרך הבאה (מהמספר הנמוך ביותר לגבוה ביותר):
    1. 1-2 ערי ענק.
    2. 3-6 ערים גדולות.
    3. קבוצה של ערים בינוניות.
    4. קבוצה גדולה של ערים קטנות.
    5. עיירות.

    עיר ר?אשה (מאפיין מדינות מתפתחות)
    בעיר ראשה 50% מהאוכלוסייה העירונית מרוכזת בעיר ענק אחת.
    הבעייתיות במבנה עיר ראשה היא שערים אלו (בדר"כ ערי בירה) צומחות למימדי ענק בקצב מהיר כאשר התשתיות אינן מסוגלות להכיל כמות כה גדולה של אוכלוסייה ואז נוצרות שכונות עוני, שכונות פלישה של תפיסת קרקעות לא חוקית והצבת מבנים ארעיים, שיעורי אבטלה גבוהים, פשע, צפיפות אוכלוסין ועוד.

    מבנה העיר המזרח-תיכונית
    בכל עיר מזרח תיכונית טיפוסית ניתן למצוא מספר מאפיינים קבועים המתאימים את העיר לצרכי המוסלמים. להלן החשובים שביניהם:
    1. המסגד הגדול המרכזי.
    2. השוק המסורתי – בזאר.
    3. החומה ושעריה.
    4. פונדקי דרכים.
    5. חלוקה לרבעים.
    6. סמטאות ורחובות צרים ומוצלים, תוואי רחובות מפותל.
    7. בתים עם חומות מבחוץ וחצרות מבפנים.
    8. בניה צפופה ומגובשת.
    9. חלק מן הבניה ספונטאני וחלק מתוכנן.

    העיר המזרח-תיכונית מותאמת לצרכי המוסלמים
    - אין עיר מוסלמית סטנדרטית.
    - העדר אוטונומיה עירונית.
    - היעדרות שיקולים תכנוניים.
    - אין בה לרוב נהר גדול.
    - חסר בה ירק וגנים ציבוריים.
    - חסרים בה שדרות ומרחבים פתוחים.
    - העיר מופנמת ואינה מפגינה חזיתות ארכיטקטוניות.

  2. 18-02-2008 00:31 #2
    בן
    תאריך הצטרפות
    31-07-07
    שם פרטי
    להלהלה
    הודעות
    2,468
    תודה מעיניין מאוד

  3. 21-02-2008 16:48 #3
    בן
    תאריך הצטרפות
    02-07-06
    שם פרטי
    סוד :X
    הודעות
    7,332
    כל הכבוד ,
    אחלה של סיכום

מקרא דרגות:  » יו"ר » מנכ"ל » מנהל ראשי » מפקח » מנהל פורום » צוות פרוייקטים » צוות סיקורים » משתמש כבוד » היכל התהילה » Champ » משקיען כבוד » Winner