fxp
שחזור סיסמה הרשמה
  • הודעות
  • אשכולות
  • רשומים
  • מחוברים כרגע
הרשמה לאתר
תגיות: יונתן, גאליס פרק, פרק
פרסום|

גאליס פרק 116 -עלילה שלי

  1. 03-10-2013 11:05 #1
    בת
    תאריך הצטרפות
    08-09-13
    הודעות
    234
    רחבת המשימות.חניכים מפטפטים ומצחקקים.ארי מביט מרחוק,נושם עמוק ומתקרב.נינה ואלכס מתקרבים אליו,ונעמדים לצידו.
    ארי:"גאליסים יקרים,ברוכים הבאים למחנה גאליס" הוא מביט על החניכים ולוחש לנינה באוזן "מי חסר לנו פה?"
    נינה:"רונה,וחניכה חדשה,אסנת,עדיין לא הגיעו,חניך חדש אחר במרפאה אצל אמא,וחוץ מהם חסרים רק דני,ליעם ו..."
    ארי:"יונתן...את יכולה לחפש אותם? אני בינתיים..."
    נינה:"אתה תתחיל את המשימה,אני אמצא לך אותם" והולכת משם.
    אלכס:"אבל אני ונינה אמורים להיות הקפטנים של אכילס ואתנה,לא?"
    ארי:"בנוגע לזה,יש שינויים (פונה לקהל החניכים) חניכי גאליס!,השנה היא השנה האחרונה שלכם כחניכים במחנה גאליס,ועל כן הוחלט,שהפעם לא תהיו שני צוותים,אלא תחזרו להיות צוות אולימפוס המאוחד,אתה רשאי לחזור למקומך,אלכס."
    אלכס חזר למקומו בצעדים מהירים ונתקל באדם,שנופל.
    אלכס:"סליחה,לא התכוונתי"
    יולי עוזרת לו להתרומם:"אתה בסדר,אדם?"

    *פלאשבק* אדם ודורי בפתח המחנה.דורי נכנס בביטחון,ואדם מהסס.
    דורי:"מה,קיבלת פיק ברכיים,אתה לא מת להיכנס?"
    אדם:"ברור שאני מת,עבדתי יותר מדי קשה השנה כדי לחסוך כסף למחנה הזה" דורי:"נו?"
    אדם:"לא יודע,קצת מוזר לחזור אחרי שהפסדתי את המחנה של שנה שעברה,דברים השתנו,בטח אני כבר לא בכושר...בטח אף אחד לא זוכר אותי"
    דורי:"עכשיו הגזמת! איך אפשר לשכוח אותך? אתה..."
    "אדם!" קראה יולי בהתלהבות וחבקה אותו.אדם חייך,אבל אז התנתק מהחיבוק במבוכה.
    אדם:"מה?...שמעתי שאת וליעם..."
    יולי מחייכת חיוך רחב:"כן...יו,איך אני מתה לראות אותו כבר"
    אדם מביט אל דורי:"קרה הרבה כשלא הייתי" **

    אדם קם:"כן,כן,הכל בסדר" ופונה לכיוון אחר.

    המרפאה.עמליה מדביקה פלסטר למצחו של חניך חדש.
    החניך:"תודה,אני מבטיח להיזהר בפעם הבאה"
    עמליה:"אתה בטוח שזה לא קשור ל.."
    החניך:" בטוח,בטוח"
    רונה נכנסת למרפאה,עם תיק על הגב:" שלום עמליה"
    עמליה מחייכת:"רונה,ברוכה השבה!"
    רונה:"גם לך,טוב שחזרת,מה שלום אבא שלך?"
    עמליה:"מצבו השתפר מאוד תודה,ואת? פגשת כבר את יולי ודורי?"
    רונה :"עדיין לא ראיתי אף אחד,הגעתי רק עכשיו,איפה כולם?"
    עמליה:"ברחבה,ארי בדיוק מכין אותם למשימה,ואם כבר את הולכת,הוא יכול להצטרף אלייך (מצביעה על החדש),הוא חניך איתכם בצוות השנה"
    רונה מחייכת,מתקרבת ומושיטה יד ללחיצה:"שלום,אני רונה,ברוך הבא למחנה"
    החניך מביט ביד בחשדנות ולבסוף לוחץ אותה "נמרוד"
    רונה מסתובבת ליציאה:"אל תדאג,אתה תאהב את המקום,אתה בא?" נמרוד קם ויוצא איתה.
    עמליה:"להתראות ילדים"

    רחבת המשימות.ארי מנסה להשתיק חניכים מבולבלים.
    ארי:"אז כמו שאמרתי,אתם צוות אולימפוס,והשנה אתם..."
    רונה ונמרוד מגיעים לרחבה.כולם מסתובבים לכיוונם.יולי מבחינה ברונה ורצה אליה בצווחות לחיבוק.רונה מצחקקת.
    יולי:"מתי הגעת,לא אחרת?"
    רונה:"היו קצת בעיות במטוס,הגעתי עכשיו" יולי מביטה בה מודאגת. רונה:"הכל בסדר"
    רונה ודורי מתקרבים אחד לשנייה ומתחבקים.רונה מבחינה באדם מאחורי דורי.
    רונה:"אדם?"
    אדם מצחקק:"הרבה זמן לא התראינו" והוא מחבק אותה.
    רונה מסתובבת אל נמרוד,שכל הזמן עמד לצד ארי:"בוא,תכיר את כולם (פונה לחניכים ומצביעה על נמרוד) זה נמרוד,הוא חדש"
    כולם מושכים את נמרוד אל החבורה ומברכים אותו לשלום.
    ארי מביט בהם ומחייך:"אפשר לחזור להודעה שלי?"
    החניכים מביטים בו ומתיישרים בשקט.
    ארי:"תודה רבה"

    חדר כביסה.נינה נכנסת בבהלה,מסתכלת לכל הצדדים וקוראת:"דני! ליעם!איפה אתם?"
    היא פולטת אנחה,מתיישבת על אחת המכונות "איפה הם?חיפשתי כבר בכל מקום" ומרכינה ראש.

    *פלאשבק* גאליסיה ביום שיונתן קפא.דני,מחובקת עם ליעם,נינה,מחובקת עם ארי, ורות,לבדה,בוכים ופוסעים לכיוון חדר היהלום.
    רות,מביטה לצדדים:"הנה,זה החדר"
    הם מתקדמים וארי עוצר אותם.הוא מביט בכולם,ומשתדל לדבר בטון רגוע:"לפני שנכנס,אני רוצה שתבינו שאנחנו נכנסים לראות את יונתן כדי שתוכלו ל..."
    ארי מרכין ראש ומכסה עיניו בידיו.נינה מחבקת אותו.אחר כך נאנח וממשיך:"להיפרד ממנו"
    כולם מהנהנים והם נכנסים לחדר.רות פונה אליהם:"הנה,יונתן אמור להיות בדיוק..."
    כולם מביטים המומים על החדר הריק.
    רות:"כאן..." **

    החניכים הסקרנים מביטים על הוילונות מאחורי ארי.
    ארי:"אז הפעם אתם תהיו צוות אחד גדול,ולא שניים,וזה אומר שתצטרכו מדריך,אולי אפילו שניים,מה שמוביל אותי למשימה הבאה.במשימה הזו..."
    ארי מוריד את הבדים,ונחשפים קירות טיפוס גבוהים מאוד:"אתם תצטרכו לטפס על הקירות,כמו שאתם רואים יש גם חבלים לאורך הקיר"
    הוגו,מפוחד,מצביע לפסגת הקיר:"נצטרך לטפס עד לשם?"
    ארי:"כן,אל דאגה,הוגו,אנחנו לא מתכוונים לסכן אתכם,יש לנו את כל ציוד ההגנה הדרוש,וכאן מתחת יש מזרנים,ומה שתצטרכו לעשות בסוף הטיפוס,הוא לאחוז במוטות ,ולהישאר שם כמה שיותר זמן,החניך שיהיה שם למשך הזמן הארוך ביותר,הוא המנצח"
    כל החניכים מהססים,חוץ מחניך אחד שישר קושר את עצמו וקופץ על הקיר.בנות מביטות מהצד ומצחקקות.הוגו מתעצבן ומתקדם לעבר הקיר.

    *פלאשבק* הכניסה למחנה.הוגו,סוחב תיק על הגב, ולוקח את התיקים של עדי ודפני.
    עדי:"הוגו,אני באמת לא צריכה..."
    הוגו:"לא,לא...את חברה שלי,את אחות של חברה שלי,אני לא יכול לתת לכן לסחוב תיקים לבד"
    דפני,מצחקקת:"אבל אנחנו יכולות לבד,חבל ש..."
    הוגו מרים את התיקים,צועד ומסתבך:"תגידו...זה רק אני או שהתיקים יותר כבדים משנה שעברה?"
    עדי ודפני מחליפות מבטים.דפני:"כן,אנחנו עשינו קצת קניות"
    עדי,מחייכת:"כל מיני...(מרצינה) תקשיב,אני באמת לא צריכה שתסחב במקומי,אתה בטוח שתסתדר?"
    הוגו:"ברור,מה,אני גבר,מה זה בשבילי לסחוב כמה תיקים?" עדי:"הוגו..."
    הוגו:"לא,עדי,אני ג'נטלמן,לא אתן לכן לסחוב תיקים לבד,כשאני יכול לעשות את זה בלי שום בעיה!"
    הוגו מדדה כמה צעדים,מועד על אבן ונופל.כל התיקים נופלים עליו.עדי ודפני נבהלות.
    לפתע מגיע חניך גבוה ושרירי,עם תיק על גבו,מתקרב ומביט על הוגו מלמעלה:"אתה בסדר?"
    עדי:"כן,כן,הוא קצת..."
    החניך,תוך כדי שהוא מרים את כל התיקים (גם את של הוגו) וסוחב אותם:"אני איתמר,שלום בנות"
    הוגו,עצבני,מתקשה לקום. **

    הוגו,ואחריו כל השאר,מתארגנים על הציוד,ומתחילים,לטפס על הקירות.

    "You may say i'm a dreamer,
    but i'm not the only one"

  2. 03-10-2013 11:06 #2
    בת
    תאריך הצטרפות
    08-09-13
    הודעות
    234
    חדר בנות.דני נכנסת בסערה ומחטטת בחפציה.ליעם נכנס.
    ליעם:"נו,באמת,דני,את לא רצינית"
    דני:"אני בסך הכל רוצה להיות בטוחה שעשיתי הכל כדי להציל אותו"
    ליעם:"אבל אנחנו אפילו לא יודעים איפה להתחיל"
    דני:"קודם לא ידענו,עכשיו אנחנו שוב כאן בגאליס,ביער,אם נחזור לגאליסיה אז אולי..."
    ליעם:"די,דני,אי אפשר לבוא פעם אחת למחנה,בלי לדאוג שכל רגע משהו נורא הולך לקרות? בלי להיכנס לכל מיני הרפתקאות מוזרות?"
    דני מוציאה מצפן:"הנה,מצאתי! ואני לא עושה את זה סתם,בשביל ההרפתקה,אני מחפשת את החבר שלי,שלמקרה ששכחת,הוא החבר הכי טוב שלך"
    ליעם:"לא שכחתי.להחזיר את יונתן זה הדבר שהכי הייתי רוצה בעולם,אבל...עברה שנה,אולי אנחנו פשוט צריכים להתקדם הלאה"
    דני:"לשכוח ממנו,ומהסיכוי להחזיר אותו אלינו?"
    ליעם:"כל השנה הזאת,אם יונתן היה חי,למה הוא לא חזר הביתה,למה הוא לא יצר קשר? ואם הוא עדיין קפוא,למה שדווקא עכשיו נמצא משהו שלא מצאנו בכל השנה המטורפת הזאת? אין לנו אפילו קצה חוט"
    דני:"זהו,אז ככה אתה מוותר?" ופונה ללכת.ליעם עוצר אותה ומניח יד על כתפה.
    ליעם:"את יודעת שתוכלי לסמוך עלי בכל דבר,אנחנו ביחד בזה"
    דני:"בטוח? כי מכאן זה נראה שאני לגמרי לבד!..." ויוצאת בסערה.
    ליעם נאנח,מכסה פניו בידיו,ומתיישב על המיטה.על רצפת החדר,קרוב לאחת המיטות,הוא מבחין בתליון מוכסף עתיק בצורת כוכב.

    *פלאשבק* בית קפה.יולי וליעם מודאגים.ליעם מביט בחשד לכל הכיוונים.
    יולי:"אתה מוכן להסביר לי למה הבאת אותי לפה,ואמרת לי לא לספר?"
    ליעם:"שששש....."
    יולי לוחשת:"בסדר,בסדר,אני אדבר בלחש,רק מה אנחנו עושים פה?"
    ליעם:"את זוכרת שדיברנו עלי ועל דני,וכל החיפ..."
    יולי:"אז זה קשור ליונתן,ואיך אני יכולה לעזור?"
    ליעם:"עם זה (מוציא את התליון ומניח על השולחן) אני לא יודע בדיוק מה זה,אבל אני די בטוח שזה קשור,ולא יודע למה,לא נראה לי שכדאי שהוא יהיה אצל דני"
    יולי מביטה בו מבולבלת.ליעם מקרב אליה את התליון.
    ליעם:"אני חושב שכדאי שהוא יהיה אצלך"
    יולי:"אתה בטוח?"
    ליעם:"כן,יולי,לפחות עד שנבין מה זה ואיך זה עובד,ואם זה קשור ליונתן,אני צריך שתשמרי על זה מכל משמר"
    יולי:"בטח,בטח,ברור"
    ליעם:"אני רציני,יולי"
    יולי:"אני נשבעת,ליעם,מכל משמר" **

    ליעם מרים את התליון,ויוצא בעצבים מהחדר.

    כל החניכים מסתבכים עם הטיפוס,חוץ מאיתמר ומחניכה אחרת שכבר אוחזים במוטות.מיד אחריהם דורי אוחז במוט,ואחריו רונה.יולי מתקרבת לקצה הקיר אבל מסתבכת ומחליקה, רונה תופסת לה את היד ומרימה אותה.הוגו כבר קרוב למוט,כשעדי ודפני מסתבכות.
    עדי:"הוגו,אתה מוכן רגע לעזור...הוגו?" עדי ודפני מביטות אחת על השנייה במבט מבולבל,מאחוריהן אדם מונע מהן ליפול ועוזר להן להתרומם.
    אדם:"אתן בסדר עכשיו?"
    דפני ועדי מחייכות:"כן,תודה"
    אדם מטפס ורואה,לידו,את אלכס מביט לכל הכיוונים.
    אדם:"מה?..אם לא תטפס בחיים לא תהיה שוב הקפטן"
    אלכס:"לא,סתם...אני דואג לנינה...ולליעם ודני...הם עוד לא חזרו"
    אדם:"אל תדאג,ממה שאני זוכר,השלושה האלה מעולים בלהיעלם ולחזור"
    אלכס:"כן,אבל עם כל מה שקרה ליונתן..."
    אדם משפיל מבט:"כן...זה נורא,בטוחים שאין עוד סיכוי?...זאת אומרת...אם אמא שלו חזרה לחיים אחרי כל השנים האלה..."
    ארי :"חבר'ה,חבר'ה,הייתי מציע לכם להזדרז,ולהיות מרוכזים,תזכרו שמי שאוחז במוט בזמן הארוך ביותר הוא זה שידריך בסופו של דבר"
    עמליה מגיעה לרחבה,ארי מחייך,מחבק אותה ומנשק על הלחי.
    עמליה:"מה קורה,ילדים? נו,אתם יכולים,לא להתייאש!"
    כל החניכים מצליחים להגיע לקצה הקיר,ולאחוז במוטות.ארי ועמליה מחייכים,ומביטים בשעון העצר.ארי:"יופי,כל הכבוד!"
    ארי (לעמליה):"איזה כיף שאנחנו סוף סוף כאן שוב"
    עמליה:"כן...מה שעבר עלינו בשנים האחרונות...סרט של מדע בדיוני אפשר לעשות מזה"
    ארי:"למה מדע בדיוני?אנחנו ההוכחה שהכל מציאותי"
    עמליה:"כאילו מישהו באמת מאמין לכל זה...גם אלה שסיקרו את הסיפורים על האבן והלוחות חושבים שמדובר במשוגעים"
    ארי:"כן היו דברים שקצת היה קשה להסביר לתקשורת ולמשטרה..."
    עמליה:"כמו איך אישה שנעדרת ונחשבת מתה כבר יותר מעשר שנים חוזרת לחיים פתאום?"
    החניכים אוחזים בחוזקה במוטות,אבל אחד אחרי השני מרפים ונופלים למזרנים.איתמר נופל ומתעצבן.החניכה החדשה נשארת אחרונה.
    ארי:"ויש לנו מנצחת!"
    החניכה בחיוך נבוך:"היי,כולם,אני מילי"

    חניכים מפוזרים ברחבי החצר.יולי ורונה יושבות על הנדנדה.ליעם מגיע עצבני.
    יולי:"היי,ליעם,איפה היית מקודם,הפסדת את המשימה,זה היה ממש קשה"
    ליעם:"יש הרבה דברים שממש קשים לך,נכון?"
    יולי:"מה,על מה אתה מדבר?"
    רונה מביטה נבוכה על שניהם:"נראה לי שאני אשאיר אתכם לבד רגע" והולכת.
    ליעם מוציא מהכיס את התליון:"אני מדבר על זה"
    יולי:"מה,איפה מצאת את זה?"
    ליעם:"איפה? בחדר שלך,על הרצפה,זרוק!ככה את שומרת על זה?"
    יולי:"כנראה לא שמתי לב וזה נפל"
    ליעם:"את ידעת כמה זה חשוב,וכמה לא רציתי שיקרה לזה שום דבר"
    יולי:"בסדר,ליעם,אתה צודק,הייתי צריכה לשמור על זה יותר טוב והייתי..."
    ליעם:"ממש עוזר לי,אם היה קורה לזה משהו?"
    יולי:"אבל לא קרה"
    ליעם:"ממש...העיקר מבטיחה 'מכל משמר' רואים את ה'מכל משמר'"
    יולי:"אתה מוכן להקשיב כבר? בסדר,עשיתי טעות,אבל לא בכוונה,אני רק רציתי לעזור,אבל אם אתה מתכוון להמשיך עם היחס הזה,אתה יכול להסתדר בעצמך"
    יולי קמה בעצבים והולכת.

    חדר בנים.הוגו ודורי משחקים שחמט,ודורי הפסיד.ליעם מתקרב אליהם מבואס.
    דורי:"מה הפרצוף העצוב?בוא,בוא תשחק עם הוגו במקומי אולי ישתפר לך מצב הרוח"
    ליעם מגחך:"אם אני אשחק נגד הוגו שחמט מצב הרוח שלי רק יהיה יותר גרוע"
    דורי יוצא וליעם מתיישב לשחק עם הוגו.הוגו מביט על ליעם המבואס.
    הוגו:"מה קרה,ליעם,אתה נראה כאילו אתה עומד לבכות"
    ליעם:"כלום...אני לא מבין איך ביום אחד הצלחתי לריב עם שתי הנשים שאני הכי אוהב בעולם"
    הוגו מביט בו מופתע.
    ליעם:"חוץ מאמא ואחיות שלי,וכל זה.."
    הוגו מחייך:"הן ממש חשובות לך,דני ויולי,הא?"
    ליעם:"חוץ מהן,לא נשאר לי יותר מדי,אני חייב להודות,למה אני תמיד חייב להיות כזה עקשן וחמום מוח וטמבל"
    הוגו:"לשבת פה ולרחם על עצמך,לא יעזור לך הרבה,אין לך ברירה,אתה חייב להתנצל"

    הכניסה לחדר בנות.יולי,רונה ודפני נכנסות.
    יולי:"לא,אתן לא מאמינות,איך הוא התייחס אליי,ועד עכשיו הוא אפילו לא בא לבקש סלי..."
    יולי מביטה המומה על שלט גדול עם הכיתוב 'סליחה' ולידו מתנה עטופה שמונחים על מיטתה.ליעם נכנס לחדר.דפני ורונה מחייכות ,מביטות אחת על השנייה ויוצאות.
    ליעם:"את צדקת,יולי,אני מתנצל,באמת לא הייתי צריך להתייחס אלייך ככה,ושום דבר לא מצדיק את מה שעשיתי"
    יולי מביטה בו,מחייכת ופותחת את המתנה הקטנה.
    יולי:"הבושם שלי?איך השגת אותו עכשיו?"
    ליעם:"כשהגעתי למחנה,באתי עם סטוק של מתנות פיוס,על כל מקרה שלא יהיה...אבל לא היית אמורה לדעת את זה"
    יולי מצחקקת ומיד מרצינה:"אתה יודע שזה לא אומר כלום,עדיין לא היית צריך להתנהג אליי כזה מגעיל"
    ליעם:"את צודקת ,התנהגתי נורא ואני מתחרט על הכל.את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים,שום דבר ,חשוב ככל שלא יהיה,לא שווה אם הוא יגרום לי לאבד אותך"
    יולי מחייכת:"חנפן..." ומנשקת אותו.
    ליעם מחייך:"אז אני מבין שזה עבד.עכשיו אני צריך רק ל...דני!"
    יולי:"מה איתה?"
    ליעם:"אין לי מושג...היא לא חזרה עדיין"

    יער.חושך.דני מביטה מפוחדת לכל הכיוונים.אחר כך מרצינה וממשיכה ללכת בין העצים.
    דני:"זאת בטוח הדרך הנכונה,זה חייב להיות כאן"
    תוך כדי הליכה היא מוציאה את הצמיד מהכיס,ושמה אותו על היד.היא רואה מרחוק את הצוק.
    דני:"הנה!"
    היא רצה לכיוון אבל נחסמת ונופלת ארצה.היא מנסה שוב.היא ממששת את האויר ורואה שהוא קשה,כמו קיר בלתי נראה.
    דני:"זה לא יכול להיות" ומתעקשת לנסות לעבור שוב את הקיר.
    "אני לא היית מציע לך לעשות זאת"
    דני מביטה אחורה מבוהלת.

    המשך יבוא.מקווה שאהבתם.
    "You may say i'm a dreamer,
    but i'm not the only one"

  3. 03-10-2013 11:13 #3
    בן
    תאריך הצטרפות
    19-06-12
    שם פרטי
    יוסי
    הודעות
    991
    קצת יותר מדי חניכים, אתה לא חושב?

    אבל די נחמד.

  4. 03-10-2013 11:17 #4
    בן
    תאריך הצטרפות
    18-02-12
    שם פרטי
    ישראל
    הודעות
    3,199
    עלילה יפה. את כתבת את כל זה?
    נערך לאחרונה על ידי UpSize, 03-10-2013 בשעה 13:22
    גם אתם אוהבים את גאליס? לכניסה לפורום גאליס לחץ כאןמנהל פורום גאליס לשעבר . צטטו להודעה מהירה. k

  5. 03-10-2013 11:41 #5
    בת
    תאריך הצטרפות
    08-09-13
    הודעות
    234
    ציטוט פורסם במקור על ידי UpSize צפה בהודעה
    עלילה יפה. אתה כתבת את כל זה?
    כן.תודה.ואני בת.
    "You may say i'm a dreamer,
    but i'm not the only one"

  6. 03-10-2013 11:43 #6
    בת
    תאריך הצטרפות
    08-09-13
    הודעות
    234
    ציטוט פורסם במקור על ידי Yosihait צפה בהודעה
    קצת יותר מדי חניכים, אתה לא חושב?

    אבל די נחמד.
    כן,אה,אבל נראה איך יסתדר...אגב,אני בת.
    "You may say i'm a dreamer,
    but i'm not the only one"

  7. 03-10-2013 11:48 #7
    בן
    תאריך הצטרפות
    18-02-12
    שם פרטי
    ישראל
    הודעות
    3,199
    ציטוט פורסם במקור על ידי Wendy0 צפה בהודעה
    כן.תודה.ואני בת.
    כתבתי שאת בן? חוץ מזה כל הכבוד על הכתיבה (: עריכה: צודקת טעות שלי ערכתי (:
    נערך לאחרונה על ידי UpSize, 03-10-2013 בשעה 13:27
    גם אתם אוהבים את גאליס? לכניסה לפורום גאליס לחץ כאןמנהל פורום גאליס לשעבר . צטטו להודעה מהירה. k

  8. 03-10-2013 11:51 #8
    בן
    תאריך הצטרפות
    19-06-12
    שם פרטי
    יוסי
    הודעות
    991
    ציטוט פורסם במקור על ידי Wendy0 צפה בהודעה
    כן,אה,אבל נראה איך יסתדר...אגב,אני בת.
    חבל.

מקרא דרגות:  » יו"ר » מנכ"ל » מנהל ראשי » מפקח » מנהל פורום » צוות פרוייקטים » צוות סיקורים » משתמש כבוד » היכל התהילה » Champ » משקיען כבוד » Winner