אשכול התנ"ך הגדול - יהושוע,שופטים,שמואל א/ב, מלכים, במדבר, שמות \/מומלץ!!\/

**אiרי** · 23-03-2008 16:55

$אשכול התנ"ך הגדול - יהושוע,שופטים,שמואל א/ב, מלכים, במדבר, שמות \/מומלץ!!\/$

שלום וברוכים הבאים לאשכול שיפתור את
בעיות התנ"ך שלכם!!

פה תוכלו למצוא סיכומי פרקים לספרים:

-יהושוע
-שופטים
-שמואל א/ב
-מלכים
_________-במדבר (יגיעו בהמשך)
_________-שמות (יגיעו בהמשך)

הסיכומים נרחבים ומקיפים, אבל בכל זאת אם יש לכם שאלה אתם מוזמנים לשאול באשכול.

בנוסף-
אם מישהו מכיר עוד סיכומים לפרקים בתנ"ך שישלח לי לפרטי ואולי יזכה ב
~ווינר~

אז שיהיה בהצלחה ואל תשכחו

תלמד - תצליח!

קרדיט ענק לאתר התנ"ך של רשת אמי"ת
אiרי

**אiרי** · 23-03-2008 17:04

בספר יהושע ארבעה חלקים מרכזיים והם:

פרקים א' – ד' : כניסת עם ישראל לארץ.
פרקים ה' – י"ב : כיבוש ארץ ישראל.
פרקים י"ג – כ"א : חלוקת ארץ ישראל לכל השבטים{ההתנחלות}.
פרקים כ"ב – כ"ד : חתימת הספר וסוף ימי יהושע.

~~~~

פרק א' – המעבר ממשה ליהושע

א'-ט' - ה' מתגלה ליהושע, ומצווה אותו להכניס את עם ישראל לארץ. ה' מבטיח שיעזור ליהושע{כמו למשה}
בכבוש הארץ ובכל מה שיעשה בתנאי שהעם יקפידו על שמירת המצוות.
י'-י"א - יהושע מצווה את שוטרי העם להתכונן למעבר הירדן.
י"ב-י"ד- יהושע דורש מ- ½2 השבטים שיקיימו את הבטחתם למשה לעבור חלוצים לפני העם בכיבוש הארץ.
ט"ז-י"ח - ½2 השבטים מסכימים לדברי יהושע, וגם מקבלים את יהושע כמנהיג.

שאלות לפרק א'

1. מהם גבולות הארץ המובטחת על פי פסוק ד'?
2. א. מה היו צריכים השוטרים לצוות את העם ומדוע{פסוקים י"א-י"ב}?
ב. ציין, על פי האמור בפסוק י"א, את תאריך ההתרחשויות בפרקנו.{היעזר בד':י"ט}.
3. המילים "חזק ואמץ" חוזרים 4 פעמים בפרק{בפסוקים ו', ז', ט', י"ח}. עיין בפסוקים
אלו וכתוב בכל פסוק מי אמר למי מילים אלו, ובאיזה הקשר אמר אותם.

--------------------------------------------------------

פרק ב' – המרגלים ביריחו

א-ז' - יהושע שולח ליריחו 2 מרגלים והם מתגלים ונאלצים להתחבא בבית של רחב מפני שליחי מלך יריחו.
ח'-י"א – רחב מספרת למרגלים כי תושבי הארץ מפחדים מבני ישראל.
י"ב-כ' – המרגלים נשבעים לרחב להציל את חייה וחיי בני משפחתה בתנאי ש:
1. היא לא תפרסם את הדבר.
2. בני המשפחה יהיו בביתה בזמן כיבוש יריחו.
3. היא תסמן את ביתה בעזרת חוט שני{אדום}.
כ"א-כ"ד – המרגלים נמלטים מיריחו, ואומרים ליהושע שתושבי הארץ מפחדים מבנ"י.

שאלות לפרק ב'

1.באיזה מקום היו בני ישראל, כשיהושע שלח את 2 המרגלים{פסוק א'}?
2.מהם 2 הדברים בהם סייעה רחב למרגלים{פסוקים ד'-ו', ופסוקים ט'-י"א}?
3.מה גרם למרגלים להשבע לרחב?{פסוקים י"ב-י"ד}?
4. כתוב 4 מקרים בהם מסופר בספר יהושע על פחד עמי הארץ מבני ישראל. בכל מקרה
כתוב גם את הסיבה הכתובה בספר לפחד זה{ב':ט'-י"א, ה':א', ט':כ"ד, י':ב'}.

--------------------------------------------------------

פרקים ג'-ד' – מעבר הירדן

פרק ג'
א' – מעבר הירדן. המסע משיטים לירדן.
ב'-ו' – השוטרים מצווים את העם ללכת רק אחרי ארון ה', ודברי יהושע לעם ולכהנים.
ז'-ח'– ה' מבטיח ליהושע שיגדיל את שמו בעיני העם.
ט'-י' – יהושע אומר לעם, שנס קריעת הירדן יהיה סימן ש-ה' יעזור להם בירושת הארץ.
י"א-י"ז – סדר מעבר הירדן שהיה: הכהנים עם הארון נעמדים בתוך הירדן, הירדן מפסיק מזרימתו,
½2 השבטים עוברים ולאחריהם עובר שאר העם.

פרק ד'
א'-ח' – ה' מצווה ש12- אנשים{איש מכל שבט} יקחו 12 אבנים מהירדן{כל אחד יקח אבן}
למקום שבו ילינו בלילה{לגלגל}, כדי שהדורות הבאים יראו את האבנים ויזכרו שהירדן נבקע מפני ארון ה'.
ט - יהושע מקים 12 אבנים נוספות בתוך הירדן במקום שעמדו הכוהנים.
י'-י"ח – הכוהנים עולים מהירדן לאחר שכל העם עבר, ומי הירדן חוזרים למקומם.
י"ט-כ"ד – יהושע מקים את 12 האבנים בגלגל ומטרות הקמתן:
1. לדור הבנים שידעו על הנס. 2. לשאר העמים שידעו שיד ה' חזקה. 3. לבני הדור הנוכחי שיראו מ-ה'.

שאלות לפרקים ג'-ד'

1. כתוב שלושה נימוקים הכתובים בפרקים ג'-ד' לנס הפסקת זרימת הירדן
{א. ג':ז'+ד':י"ד. ב. ג':ט'-י"א. ג. ד':כ"ד - שתי סיבות – כלפי הגוים וכלפי ישראל}.
2. א. מאיזה מקום הפסיקו מי הירדן לזרום{ג':ט"ז}?
ב. באיזה תאריך התרחשה חציית הירדן{ד':י"ט}?

--------------------------------------------------------

פרק ה' – ההכנות לכיבוש יריחו, ברית מילה, פסח, השבתת המן, שר צבא ה'

א' – תאור פחד הגויים מעם ישראל.
ב'-ט' – יהושע עושה ברית מילה בגבעת הערלות{=בגלגל} לבני ישראל שנולדו במדבר.
י'-י"ב – בי"ד בניסן בנ"י מקריבים את קורבן הפסח. בט"ז בניסן{="ממחרת הפסח"}
המן שובת ואיננו, ובנ"י אוכלים מדגן הארץ{="מעבור הארץ"} .
י"ג-ט"ו – שר צבא ה', שחרבו שלופה בידו, מתגלה ליהושע ביריחו, ואומר לו להוריד נעלו{"של נעלך מעל רגלך"}.

שאלות לפרק ה'

1. מדוע היה יהושע צריך למול את העם לפני הקרבת קורבן הפסח?
{היעזר בשמות י"ב:מ"ח}.
2. את מי היה צריך יהושע למול, ואת מי לא היה צריך למול?{פסוק ה'. שים לב כי כל
אלו שהיו בזמן זה בני 40-60 נמולו כבר לפני יציאת מצרים}.

--------------------------------------------------------

פרק ו' – כיבוש יריחו

א'-ה' – הבטחת ה' ליהושע על כיבוש יריחו, וציווי ה' על סדר הקפת העיר.
ו'-י' - יהושע מצווה את העם מה לעשות במלחמת יריחו.
י"א-ט"ז– העם מקיפים את יריחו עם הארון כאשר 7 כוהנים תוקעים בשופרות. בכל יום הקיפו את יריחו פעם אחת, וביום השביעי הקיפו שבע הקפות{שלאחריהן כל העם הריעו}.
י"ז-י"ט – יהושע אומר לעם להריע, והוא מודיע להם על האיסור להנות משלל יריחו, ועל האיסור לפגוע ברחב ובביתה.
כ'-כ"ה – העם מריע, חומות יריחו נופלות, העיר נכבשת ונשרפת ומחרימים את כל רכושה. המרגלים מצילים את רחב ומשפחתה.
כ"ו – יהושע מקלל את מי שיבנה את יריחו.
הערה – שים לב שבכיבוש יריחו יש שילוב של נס{נפילת החומה} עם השתדלות אנושית
{שליחת מרגלים, הקפת העיר, תקיעה בשופרות והרעת העם(להפחדת יריחו), ומלחמה}.

שאלות לפרק ו'

1. לפניך הקבוצות בעם שהקיפו את יריחו – הכהנים, הארון, ½2 השבטים ושאר העם.
עיין בפסוקים ו'-ט' וכתוב מה היה סדר הקבוצות{מי הלך ראשון, מי הלך שני וכו'}.
2. מהו הציווי שציוה יהושע את העם בפסוקים י"ז-י"ט? שים לב מה צריכים ישראל
לעשות לבני האדם, לבעלי החיים ולכלי המתכת.{עיין גם בפסוק כ"א}.
3. מי הם "המלאכים" הנזכרים בפסוק י"ז? היעזר בפסוק כ"ה.

--------------------------------------------------------

פרק ז' – הכשלון במלחמת העי בעקבות חטאו של עכן

א'– עכן מועל בחרם מהעיר יריחו{הוא לוקח מהשלל}, ו-ה' כועס.
ב'-ה' – יהושע שולח מרגלים לעי, המרגלים חוזרים ואומרים שמספיק מעט לוחמים, ישראל מפסידים במלחמתם הראשונה בעי.
ו'-ט'– יהושע, שאינו יודעאת סיבת הכשלון,מתפלל ל-ה'.
י'-ט"ו – ה' מגלה ליהושע שהעם הפסידו, בגלל מעילה בחרם, ושעליהם לגלות מי חטא, ולהענישו.
ט"ז-י"ח – יהושע לוכד את עכן ע"י גורל.
י"ט-כ"ו – עכן מודה שלקח מהחרם, והוא נענש עם כל משפחתו ורכושו.

שאלות לפרק ז'

1.מה הן שתי הסיבות להפסד ישראל במלחמה הראשונה בעי{רמז: סיבה דתית בפסוק א', וסיבה צבאית בפסוק ג'}?
2.מה היו התוצאות של מלחמת העי הראשונה, וכיצד השפיעו תוצאות הקרב על שאר העם{פסוק ה'}?
3.א. כיצד נימק יהושע את בקשתו בתפילתו הכתובה בפסוקים ז'-ט'.
ב. כתוב שתי הנחיות מעשיות שנתן ה' ליהושע לאחר תפילתו{פסוקים י"ד-ט"ו}.
4. א. מה קרה ב"עמק עכור", ומדוע הוא נקרא בשם זה{פסוקים כ"ד-כ"ו}?

--------------------------------------------------------

פרק ח' – כיבוש העי שהצליח

א'-ב' – ה' מבטיח ליהושע שיצליח לכבוש את העי, ומצוה שיהושע בעצמו יעמוד בראש צבא של כל לוחמי ישראל בכיבוש העי שיעשה באמצעות מארב.
ג'-ט' – יהושע אומר לחיילים שיוצאים למארב מה עליהם לעשות.
י'-ט"ו – מהלך המלחמה: חלק מהעם נשאר במארב וחלק באים{עם יהושע} לעי מן החזית ולאחר מכן עושים את עצמם כנסוגים.
ט"ז-י"ט – אנשי העי רודפים אחרי ישראל ויוצאים מן העיר, יהושע נותן סימן בעזרת כידון לאנשים שב"אורב"{=שבמארב}, והם נכנסים לעיר ומציתים אותה באש.
כ'-כ"ט – ישראל מנצחים את חיילי העי, כובשים את העיר, הורגים את תושביה, ויהושע שורף את העי באש.
ל'-ל"ה – יהושע והעם מקיימים שתי מצוות הכתובות בתורה:
1. יהושע בונה מזבח ל-ה' בהר עיבל, מקריבים עליו קורבנות, ועל אבני המזבח כותב את
התורה{ל'-ל"ב}.
2. מעמד קריאת הברכה והקללה{בהר גריזים ובהר עיבל} בנוכחות כל העם{ל"ג-ל"ה}.

שאלות לפרק ח'

1. עיין בתשובתך לשאלה ראשונה בפרק ז'. כיצד תיקן יהושע את הבעיה הדתית
{ז': ו'-ט' + כ"ד-כ"ו}, וכיצד תיקן את הבעיה הצבאית{ח': ג' + ד'}?
2. איזו הלכה הנזכרת בשמות כ':כ"ב, קיים יהושע בבניית המזבח{פסוקים ל'-ל"א}?

--------------------------------------------------------

פרק ט' – הברית עם הגבעונים

א'-ב' – מלכי כנען נאספים בכדי להלחם בישראל.
ג'-י"ד – בעקבות כיבוש יריחו והעי, הגבעונים מפחדים מבני ישראל. הם מרמים ומציגים עצמם כאילו באו מארץ רחוקה, ומבקשים לכרות ברית עם ישראל.
ט"ו-י"ח – יהושע כורת ברית עם הגבעונים, והנשיאים נשבעים להם שלא יפגעו בהם. גם לאחר גילוי התרמית, הנשיאים לא מאפשרים לעם לפגוע בגבעונים, ואינם מבטלים את הברית בגלל שבועתם לגבעונים.
י"ט-כ"ו – הפתרון שניתן לגבעונים: הם ישארו בחיים{בגלל שהנשיאים נשבעו להם}, והם יהפכו לעבדים{בגלל שהם רימו}כלומר יהיו חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמזבח.

שאלות לפרק ט'

1.כיצד שכנעו הגבעונים את ישראל שהם באו מארץ רחוקה{פסוקים ד'-י"ג}?
2.א. כיצד הסבירו הגבעונים, לפני שתרמיתם התגלתה, את המניע למעשיהם{ט'-י"א}?
ב. כיצד הסבירו הגבעונים, לאחר שתרמיתם התגלתה את המניע למעשיהם{כ"ד}?
3. מה היתה תלונת העם נגד הנשיאים, וכיצד נימקו הנשיאים את הסיבה שבגללה אסור
לפגוע בגבעונים{פסוקים ט"ז-כ}?

--------------------------------------------------------

פרק י' – המלחמה עם מלכי הדרום

א'-ה' – אדוני צדק מלך ירושלים מארגן עוד 4 מלכים מאזור דרום הארץ{הוהם מלך
חברון, פראם מלך ירמות, יפיע מלך לכיש, ודביר מלך עגלון}, להלחם נגד
הגבעונים בגלל שהם השלימו עם בני ישראל.
ו'-י' - הגבעונים קוראים ליהושע שיעזור להם. יהושע מפתיע את חמשת מלכי
האמורי{=מלכי הדרום}, ומאלץ אותם לסגת מערבה, לכיוון מורד בית חורון.
י"א-י"ד - 2 הניסים שהתרחשו במלחמה:
1. ה' משליך על צבא מלכי האמורי אבנים{=אבני ברד} מן השמים.
2. השמש נעצרת ושעות האור מתארכות כתוצאה מדברי יהושע: "שמש
בגבעון דום וירח בעמק אילון".
ט"ו-כ"ז – חמשת מלכי האמורי בורחים ומתחבאים במערה במקדה, יהושע משמיד את
צבא מלכי הדרום, ורק אחר כך הורג את המלכים שהתחבאו במערה במקדה.
כ"ח-מ"ג –כיבוש ערי המלכים שהשתתפו במלחמה, וכיבוש ערים נוספות בדרום הארץ.

שאלות לפרק י'

1. כתוב בקצרה שני ניסים שהתרחשו במלחמה זו, והסבר במה סייע כל אחד מניסים אלה
לנצחון ישראל במלחמה{פסוק י"א, ופסוקים י"ב-י"ד}.
2. מדוע יהושע אינו הורג את 5 המלכים מיד לאחר שנמצאו במערה במקדה{ט"ז-כ'}?
3. מה ציוה יהושע לקציניו לעשות ל5- המלכים לפני הריגתם, ולשם מה{כ"ד-כ"ה}?
4. מי הם ששת המלכים שמלכיהם ניתלו ע"י ישראל, וקויים בהם הציווי: "לא תלין נבלתו
על העץ"{ח':כ"ט, י':כ'-כ"ז}?

--------------------------------------------------------

פרק י"א – המלחמה עם מלכי הצפון

א'-ה' – יבין מלך חצור אוסף את מלכי הצפון להלחם בישראל בהנהגתו.
{מלכי הצפון עלו על מלכי הדרום בדברים הבאים: א. היו רבים יותר.
ב. היו חזקים יותר – שהרי היו להם סוסים ומרכבות}.
ו'-ט' – יהושע על פי ציווי ה', מפתיע את מלכי הצפון בזמן שהם מתארגנים במי מרום,
ומנצחם.
י'-ט"ו – יהושע כובש את חצור, שורף אותה, וכן כובש את שאר ערי הצפון.
ט"ז-כ' – סיכום כל כיבושי יהושע בארץ.
כ"א-כ"ג – יהושע מכרית את הענקים מאזור ההרים, ומלחמות יהושע מסתיימות.
הערה: שים לב לשלבי כיבוש הארץ – בתחילה ישראל עלו מהירדן וכבשו את יריחו ואת
העי. הם הגיעו למעלה ההר, ואז כבשו את דרום הארץ, ואח"כ את צפון הארץ.

שאלות לפרק י"א

1. מה ציוה ה' את יהושע לעשות לסוסים ולמרכבות של הנלחמים נגדו{פסוק ו'}?
2. ציין שמות שלוש ערים שנשרפו במהלך כיבושי יהושע{ו':כ"ד, ח':כ"ח, י"א:י"א}.
3. מדוע אף עיר{חוץ מגבעון} לא השלימה עם ישראל{פסוקים י"ח-כ'}?

--------------------------------------------------------

פרק י"ב – סיכום כיבושי כל הארץ – 31 המלכים שנכנעו לישראל

א'-ו' – כיבושי משה בעבר הירדן המזרחי.
ז'-ח' – כיבושי יהושע בעבר הירדן המערבי.
ט'-כ"ד – רשימת 31 מלכי כנען שיהושע ניצח אותם{כל מלך שלט על איזור קטן בארץ}.

**אiרי** · 27-03-2008 10:21

פרקים י"ג-י"ט – חלוקת הארץ לנחלות

* "הארץ הנשארת" = מקומות בארץ שעדיין לא נכבשו{י"ג:א'-ה'}.

* 3 שלבים בחלוקת הארץ:

1. ע"י משה בערבות מואב – ל- ½2 השבטים.

2. ע"י יהושע בגלגל – ליהודה, אפרים ו-½ שבט מנשה
שישב בעבר הירדן המערבי{יהושע פרקים י"ד-י"ז}.
3. ע"י יהושע בשילה ל7- השבטים הנותרים – בנימין,
שמעון, זבולון, יששכר, אשר, נפתלי ודן.
הערה: יהושע אמר לבנ"י, ש3- נציגים מכל שבט
יסתובבו בארץ, יכתבו את הנחלות שבה, ויחלקו אותה
ל7- חלקים. לאחר שעשו זאת, יהושע מפיל גורל, ומחלק
נחלות אלו ל7- השבטים{יהושע פרקים י"ח-י"ט}.

* נחלות שקיבלו אנשים יחידים:
1. יהושע נותן לכלב את חברון{=קרית ארבע}
כהבטחת משה, וזה כשכר על כך שלא הוציא דיבה
על הארץ, כשריגל אותה בזמן משה{יהושע
י"ד:ו'-ט"ו}. כלב הולך וכובש אותה ומנצח את בני
הענק{ט"ו:י"ג-י"ד}.
2. יהושע נותן לבנות צלפחד{שאביהם מת ולא היו
להם אחים שיקבלו נחלה} נחלה בתוך נחלת שבט
מנשה, כפי ש-ה' ציוה את משה{י"ז:ג'-ג'}.
3. בני ישראל נותנים ליהושע עפ"י ה' את העיר
תמנת סרח בהר אפרים שביקש{י"ט:מ"ט-נ'}.

* כיבוש קרית ספר{=דביר}: כלב נותן את עכסה ביתו לעתניאל בן קנז, בתמורה לכך
שכבש את קרית ספר{פרק ט"ו}.

* נחלת עכסה: לאחר שעכסה נישאה לעתניאל בן קנז, היא צונחת מעל החמור, כלב שואל
מה קרה? והיא עונה שאינה מרוצה מנחלתה כי אין בה מים, ולכן כלב
נותן לה את גולות עיליות ואת גולות תחתיות{פרק ט"ו}.

* בעיית שבטי יוסף בנחלתם: הארץ התחלקה לפי יוצאי מצרים, והם{שבט מנשה}
התרבו, והארץ שנפלה להם בגורל לא מספיקה.
יהושע ענה שיכרתו מארץ הפריזי והרפאים את היער.
הם עונים שזה לא יספיק, והם גם לא יכולים לכבוש את
הכנעני שבעמק, כי יש להם רכב ברזל.
יהושע עונה שכיוון שהם עם חזק ורב, אז גם שיכרתו את
היער מארץ הפריזי והרפאים, וגם שיכבשו את הכנעני
{פרק י"ז}.

* בנ"י שמים את המשכן בשילה{י"ח:א'}.
* שבט שמעון מקבל נחלה בתוך שבט יהודה{י"ט:א'}.
* בני דן כובשים את לשם וקוראים לה בשם דן על שם אביהם{י"ט:מ"ז}.

שאלות לפרקים י"ג-י"ט

1. אלו שני דברים נעשו בשילה בימי יהושע{י"ח: א, ח'-י'}?
2. למד היטב היכן מיקומו של כל שבט במפה.

------------------------------------------------------------------

פרק כ' – ערי המקלט

א'-ו' – ה' מצוה את יהושע להבדיל ערי מקלט, ועל דיני רוצח בשוגג הנמלט לעיר המקלט.
ז'-ט' – רשימת 6 ערי המועדה{=המקלט} בעבר הירדן המערבי והמזרחי.
יהושע קבע 3 ערי מקלט בעבר הירדן המערבי: 1. קדש{בגליל בהר נפתלי}.
2. שכם{בהר אפרים}.
3. קרית ארבע = חברון{בהר יהודה}.
משה קבע 3 ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי: 1. בצר{במדבר במישור בנחלת ראובן}.
2. ראמות{בגלעד בנחלת גד}.
3. גולן{בבשן בנחלת מנשה}.

שאלות לפרק כ'

1. מהי מטרתן של ערי המקלט{פסוקים ג', ה'}?
2. בבמדבר ל"ה מדובר על ערי המקלט. בפרקנו בפס' ד' יש דין שלא הוזכר בתורה. מהו?

------------------------------------------------------------------

פרק כ"א – ערי הלויים

א'-ג' – הלויים מבקשים לתת להם ערים ומגרשים והם אכן מקבלים.
ד'-מ' – רשימת 48 הערים{42 ערים רגילות ועוד 6 ערי המקלט}שהלויים קיבלו
מהשבטים השונים{כל שבט נתן כ4- ערים}.
מ"א-מ"ג – הפרק מסכם ש-ה' קיים את שבועתו לאבות, ונתן לישראל את הארץ.

------------------------------------------------------------------

פרק כ"ב – בניית המזבח ע"י שבטי עבר הירדן המזרחי

א'-ח' – יהושע משלח את ½2 השבטים חלוצי הצבא לבתיהם שבעבר הירדן המזרחי,

מזהיר אותם לשמור את המצוות, ומברכם.

ט'-י' – בני ½2 השבטים בונים "מזבח גדול למראה" בגלילות הירדן.

י"א-י"ב - שאר השבטים שומעים על הקמת המזבח, ורוצים לצאת למלחמה נגד

½2 השבטים{כי הם חשבו שהם בנו מזבח לקורבנות, והרי אסור להקריב

קורבנות מחוץ למשכן, כי עלולים בסוף להקריב קורבנות לעבודה זרה}.

י"ג-כ' – משלחת של נשיאי שאר השבטים בראשות פנחס בן אלעזר באה לארץ הגלעד

להוכיח את ½2 השבטים על בניית המזבח, וקוראת להם לחזור בהם ממרידתם

בה', ואם הם מרגישים שארצם טמאה, הם מוזמנים לבוא ולגור עם שאר העם.
המשלחת מזכירה להם 2 חטאים מהעבר של עם ישראל:
1) עוון פעור – בזמן משה חלק מבני ישראל עבדו עבודה זרה לאליל שנקרא בעל
פעור, והרבה מאוד אנשים מתו במגפה. המשלחת מזכירה זאת,
כדי לומר ל-½2 השבטים, תראו איזה עונש קשה יש על חטא
עבודה זרה, וגם אתם עלולים לגרום שיהיה עונש קשה.
2) חטא עכן – רק עכן לקח מהחרם ביריחו, ובגללו כל עם ישראל נענש והפסידו
במלחמת העי הראשונה. המשלחת מזכירה זאת, כדי לומר ל-½2
השבטים: בגלל החטא שלכם כל עם ישראל עלול להענש.

כ"א-כ"ט - ½2 השבטים עונים, שהם לא התכוונו למרוד ב-ה', ושהמזבח לא נועד
להקרבת קורבנות, אלא המזבח נועד לסמל לדורות הבאים את הקשר
בין שני חלקי העם והארץ, ואת אמונת שבטי עבר הירדן המזרחי ב-ה'.

ל'-ל"ד – המשלחת מקבלת את דברי ההסבר וחוזרת בשלום.

שאלות כלליות

1. כתוב בקיצור על המקרים שבהם הוקמו בספר יהושע מצבות/גלעדים
{ד':א'-ט', ז':כ"ד-כ"ו, ח':ל"ב, כ"ב:כ"ו-כ"ח, כ"ד:כ"ו-כ"ז}.
2. ציין שני מקרים בהם מסופר בספר יהושע על מעשה רמאות{ב':ה', ט':ו'}.
3. כתוב ארבעה מקרים בהם מסופר בספר יהושע על כריתת ברית או שבועה
{ב':י"ב-י"ג, ו':כ', ט':ט"ו, כ"ד:כ"ה}.
4. כתוב ארבעה חטאים שונים של אדם אחד או של אנשים בעם ישראל עליהם מסופר
בספר יהושע{ז':א', ט':י"ד, ט"ז:י'+י"ז:ג', כ"ד:כ"ג}.

**אiרי** · 27-03-2008 10:33

מבוא לספר שופטים

בספר שופטים 3 חלקים מרכזיים:
1. א':א'-ג':ו': הקדמה לספר שופטים והחטאים שגרמו להדרדרות העם.
מאפייני התקופה: חטא{ע"ז}, עונש{השתעבדות לעם זר},
זעקה ל-ה', תשועה ע"י שופט. וחוזר חלילה.
2. ג':ז'-סוף פרק ט"ז: פרוט ימי השופטים ודרכי פעולתו של כל שופט.
3. פרק י"ז-פרק כ"א: בעיות פנימיות בתוך העם{פסל מיכה,
נחלתם החדשה של בני דן, פילגש בגבעה}.
~~~

פרק א' – כיבושי השבטים

א'-י' – יהודה ושמעון נלחמים בכנענים גם לאחר תקופת יהושע. הם נלחמים באדוני בזק
בבזק ומקצצים את בהונות ידיו ורגליו.
יהודה כובש גם את ירושלים.
י"א-ט"ו – כיבוש קרית ספר ובקשת עכסה לתוספת נחלה{אותו סיפור שביהושע ט"ו}.
ט"ז-כ' – נחלת הקיני, ועזרת יהודה לשמעון בכיבושיו.
כ"ב-כ"ו – כיבוש בית אל על ידי שבט יוסף{השומרים ראו איש שיצא מהעיר, ועשו איתו
הסכם, שאם יראה להם את הכניסה לעיר הוא ומשפחתו ינצלו, וכך אכן עשו}.
כ' + כ"ז-ל"ו – שאר השבטים לא הורישו חלק מהכנענים והניחו להם להמשיך להתקיים
במובלעות שבתוך נחלות השבטים ומשעבדים חלק מהם למס.
המובלעות הם: 1. לבנון. 2. בקעת בית שאן. 3. רצועת החוף.

שאלות לפרק א'

1. מה היה עונשו של אדוני בזק ומדוע{פסוקים ה'-ז'}?
2. מה כתוב בכל אחד מהמקורות הבאים בקשר לירושלים
{יהושע י"ב:י, יהושע ט"ו:ס"ג, שופטים א':ח', שופטים א':כ"א}?
3. א. מה היה שמה הקודם של בית אל{פסוקים כ"ב-כ"ג}?
ב. במה דומה סיפור כיבושה של בית אל לכיבוש יריחו?

---------------------------------------------------

פרק ב'+פרק ג' פסוקים א'-ה' – תאור תקופת השופטים

ב':א'-ה' – מלאך ה' מוכיח את העם בבוכים, על שכרתו ברית עם יושבי הארץ{ולא
השמידום כמצוות ה'}, ועל שלא כרתו את מזבחותיהם. תגובת העם – בכי.
ב':ו'-י' – יהושע מת ונקבר בתמנת חרס, ולאחר שדור יהושע מת, ישנה הדרדרות רוחנית.
ב':י"א-י"ט – המחזוריות המאפיינת את תקופת השופטים:
1. חטא של העם{ע"ז}. 2. עונש{השתעבדות לעם זר}.
3. זעקת העם ל-ה'. 4. ישועה על ידי השופט.
ב':כ'-ג':ה'– הסיבה והמטרות לכך ש-ה' השאיר את הגוים בארץ:
1. עונש לבני ישראל{ב':כ"א}.
2. נסיון לבני ישראל אם ילמדו מדרכיהם הרעות של הגוים{ב':כ"ב}.
3. כדי שיאלצו ללמוד להלחם, ואז הם יבינו שהם הדרדרו{התבוללו ועבדו
ע"ז}. כי הם יראו שאבותיהם הסתדרו בלי לדעת להלחם – כי ה' עזר
להם, ואילו הם זקוקים ללמוד להלחם, כי הדרדרו{ג':א'-ה'}.

פרק ג' – עתניאל בן קנז ומלחמת השופט אהוד בן גרא במואבים

ז'-י"א – ישראל חוטאים ומשתעבדים לכושן רשעתיים מלך ארם נהריים במשך 8 שנים,
עתניאל בן קנז מושיעם ומגיעות 40 שנות שקט.
י"ב-ל' – ישראל חוטאים, ונענשים ב18- שנות שעבוד לעגלון מלך מואב.
הם צועקים ל-ה', ו-ה' מקים את אהוד בן גרא שיושיעם.
אהוד בן גרא משתמש במספר טכסיסים כדי להרוג את עגלון מלך מואב ולנצח:
1. החרב – א. היתה עם 2 פיות{יותר חדה ויותר קל להרוג}.
ב. היתה קצרה באורך של גומד{כדי שיהיה לו קל להחביא אותה}.
ג. שם אותה בצד ימין{בדרך כלל שמים את החרב בצד שמאל, אך כיוון
שאהוד היה שמאלי(=איטר יד ימינו), הוא שם אותה בצד ימין – דבר
זה גם כן גרם לכך שלא גילו שיש לו חרב}.
2. המנחה והחזרה - אהוד בא עם עוד אנשים ונתן למלך מנחה, הם הלכו, ואז אהוד חזר
מהפסילים שליד הגלגל אל המלך{עשה עצמו כאילו שכח משהו}.
באופן זה הוא לא עורר חשד שיש לו כוונה להרוג את המלך.
3. סוד - אהוד אמר שיש לו סוד למלך - וכך נתנו לו להיות לבד עם המלך.
4. דבר אלוקים – אהוד אומר למלך שיש לו דבר אלוקים אליו. דבר זה גרם למלך לעמוד,
וכך היה קל יותר להרוג את המלך.
5. נעילת הדלתות – לאחר שאהוד תקע את כל החרב{יכל לעשות זאת כי היתה קצרה}
בבטן המלך, הוא נעל את הדלתות וברח. דבר זה נתן לו זמן לברוח,
כי עבדי המלך חשבו שהמלך בשרותים{=מסיך את רגליו}.
רק לאחר זמן הם פתחו את הדלתות וגילו שהוא מת.
6. לכידת מעברות הירדן – אהוד נמלט לשעירתה, וקרא לעם, הם לכדו את מעברות
הירדן, לא נתנו למואבים לברוח למואב, והרגו אותם.
באמצעות טכסיסים אלו ישראל נצחו את מואב וזכו ל80- שנות שקט.
ל"א – שמגר בן ענת הורג 600 פלישתים באמצעות מלמד בקר.

שאלות לפרק ג'

1. אלו עמים צרפו מואב אליהם כדי להכות בישראל{פסוקים י"ב-י"ג}?
2. מה מסופר בעניין עיר התמרים{יריחו} בכל אחד מהמקורות הבאים: א':ט"ז, ג':י"ג?

---------------------------------------------------

פרק ד' – מלחמת דבורה וברק בכנענים

א'-ג' – ישראל משועבדים 20 שנים ליבין מלך כנען{שמלך בחצור}.
ד'-ט' – דבורה קוראת לברק לגייס לוחמים משבטי נפתלי וזבולון, ולצאת ולהלחם נגד סיסרא שר צבא יבין{סיסרא ישב בחרושת הגוים}. ברק מסכים רק בתנאי שדבורה תצטרף אליו.
י'-ט"ז – ברק מזעיק לוחמים לקדש, והולך להר תבור.
סיסרא מגיע עם לוחמיו ועם 900 רכב ברזל מחרושת הגוים אל נחל קישון.
ברק יורד עם עשרת אלפים לוחמים כדי להלחם.
ה' עושה נס – מוריד גשם, שגורם למרכבות סיסרא לשקוע בנחל קישון{עפ"י פרק ה'}, נוצרת מהומה בצבא סיסרא, וברק רודף אחריהם עד חרושת הגוים ומשמידם.
י"ז-כ"ב – סיסרא בורח לאוהל יעל אשתו של חבר הקיני, היא משקה אותו בחלב והוא נרדם, והיא הורגת אותו בעזרת יתד האוהל.
כ"ג-כ"ד – הכרתה סופית ומוחלטת של כל עמי כנען.

---------------------------------------------------

פרק ה' – שירת דבורה

א'-י"ג – דבורה{וברק} שרה ומשבחת את ה' על התגלותו בנצחון על סיסרא והכנענים.
דבורה מתארת את מצבם הקשה של ישראל לפני המלחמה:
1. ישראל פחדו ללכת בדרכים{"חדלו אורחות"}, ומי שנאלץ ללכת, הלך בדרכים
צדדיות בהחבא{"והולכי נתיבות ילכו אורחות עקלקלות"}.
2. עם ישראל פחד מהאויב ולכן הפסיקו לשבת בערים שאין להם חומה{"חדלו פרזון"}.
3. גדודי כנענים לחמו בישראל ליד שערי ערי ישראל{"אז לחם שערים"}.
4. פסוק ח' - לעם ישראל לא היה נשק{מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף מישראל"}.
י"ד-י"ח – דבורה משבחת שבטים שהשתתפו במלחמה: אפרים, בנימין, מכיר(=חלק משבט מנשה), זבולון, יששכר, נפתלי. והיא מגנה שבטים שלא השתתפו במלחמה:
ראובן, גלעד(=גד וחלק ממנשה שישבו בגלעד), דן, אשר.
י"ט-כ"ג – מלחמת השמים ונחל קישון בסיסרא ובמלכי כנען.
כ"ד-כ"ז – ברכה ליעל שהרגה את סיסרא.
כ"ח-ל' – אם סיסרא דואגת מדוע לא חזר, וחכמותיה עונות לה, שהוא מחלק את השלל.
ל"א – תפילה להכרתת אויבי ה' בעתיד, וסיכום של 40 שנות שקט.

שאלות לפרקים ד'-ה'

1.א. מהי השליחות שהטילה דבורה על ברק{ד':ו'-ז'}?
ב. במה התנה ברק את הסכמתו זו, וכיצד הגיבה דבורה על התניה זו{ד':ח'-ט'}?
2. מיהו חבר הקיני{ד':י"א}, ומדוע סיסרא הגיע דוקא לאשת חבר הקיני{ד':י"ז}?
3. דבורה אמרה לברק: "כי ביד אשה ימכור ה' את סיסרא"{ד':ט'}. מי היא האישה?
4. מדוע דבורה מקללת את העיר מרוז{ה':כ"ג}?

---------------------------------------------------

פרק ו' – הקדשת גדעון [=מינוי גדעון לשופט]

א'-ו' – חטאי ישראל גורמים ל7- שנות שעבוד{בעיקר כלכלי}למדין, והעם זועק ל-ה'.
ז'-י' – נביא מוכיח את העם על שהם יראים מאלוהי האמורי.
י"א-י"ג – גדעון חובט חיטים בגת{במקום שדורסים ענבים} – כדי שהמדיינים לא ימצאו
אותו, ויקחו ממנו את החיטים. מלאך ה' מתגלה שם בעפרה לגדעון, ואומר לו: "ה' עמך גבור החיל". גדעון עונה לו: היכן ה' שאינו עוזר לנו? המלאך אומר לו: לך תושיע את ישראל. וגדעון עונה: אנו הדלים בשבט מנשה, ואני צעיר ולא ראוי. ה' עונה לו: אני אהיה אתך, לך תכה את מדין.
י"ד-כ"ד – גדעון מבקש אות{סימן} שמלאך ה' מדבר אתו. הוא מביא מנחה, מלאך ה'
נוגע עם המשענת במנחה, עולה אש שאוכלת את המנחה והמלאך נעלם.
גדעון נבהל על שראה את מלאך ה', ו-ה' מרגיע אותו ואומר לו ששלום לו והוא לא ימות.
גדעון בונה מזבח ל-ה' וקורא לו "ה' שלום"{כי ה' הבטיח שיהיה לו שלום ולא ימות}.
כ"ה-ל"ב – גדעון לוקח בלילה 10 עבדים, הורס את מזבח הבעל של אביו, כורת את האשרה שעליו, בונה מזבח ל-ה', ומקריב עליו פר שגדלוהו לעבודה זרה{"ופר השני שבע שנים"}. בבוקר אנשי עירו מגלים זאת ורוצים להורגו. יואש אביו מציל אותו, ואומר שהבעל כבר יריב עם גדעון ויעניש אותו{מסיבה זו קראו לגדעון ירובעל=ירב בו הבעל}.
ל"ג-ל"ה – גדעון קורא למשפ' אביעזר ולשבטי מנשה אשר זבולון ונפתלי להלחם במדין.
ל"ו-מ' – גדעון מבקש מ-ה' אות שהוא יעזור לו, ולאחר שזה קרה ביקש עוד אות:
האות{הסימן} הראשון: גיזת צמר תתמלא בטל וכל האדמה תהיה יבשה. האות התקיים.
האות השני: גיזת הצמר תהיה יבשה ובכל הארץ יהיה טל. גם האות השני התקיים.

---------------------------------------------------

פרק ז' – ברירת העם בעין חרוד ומלחמת גדעון

הקדמה – מדין עמלק ובני קדם חנו בעמק יזרעאל, וגדעון ולוחמיו חנו בעין חרוד.
א'-ח' – מטרת ברירת העם בעין חרוד: ה' רוצה שישראל ידעו ש-ה' ניצח את המלחמה. ואם יהיו הרבה לוחמים, הם עלולים לחשוב, שהם ניצחו בכוחם. בברירה 2 שלבים:
שלב א' – גדעון אומר: מי שירא וחרד שיחזור{מ32- אלף לוחמים נשארים 10 אלף}.
שלב ב' - הלוחמים שותים מים כדברי גדעון. ואז ה' אומר לגדעון: כל מי שליקק בפיו מים מידו, ילחם. ואילו כל מי שכרע על ברכיו ושתה מים, יחזור לביתו. נשארים 300 לוחמים.
ט'-י"ד – גדעון ופורה נערו יורדים למחנה מדין ושומעים את חלום השומר המדייני
{שצליל(=מצה עבה)לחם שעורים התהפך במחנה מדין והפיל את האוהל}, ואת הפתרון שאמר חבירו{שזוהי חרב גדעון שינצח את מדין}. גדעון מקבל מכך אומץ כדברי ה'.
ט"ו-כ"ה - גדעון ונערו חוזרים, וגדעון משתמש במספר טכסיסים במלחמה:
1. מחלק את 300 הלוחמים ל3- ראשים{קבוצות}.
2. נותן לכולם שופרות וכדים – כשבנ"י יגיעו למחנה מדין הם ישברו את הכדים ויתקעו
בשופרות, ודבר זה יגרום לבהלה במחנה מדין.{גדעון אמר ללוחמים לקחת גם לפידים
(היה לילה), ולהסתיר אותם בתוך הכדים}.
3. גדעון תוקף בלילה בראש האשמורת התיכונה{כלומר בתחילת השליש השני של
הלילה} בזמן התחלפות שומרי מדין – זהו דבר שגורם לבלבול ומפתיע את האויב.
ה' גורם לכך שהמדינים הורגים אחד את השני, והם בורחים משם.
שבטי נפתלי, אשר ומנשה מגיעים ורודפים אחרי מדין.
4. גדעון קורא לאפרים שיתפסו את מעבר הירדן{כדי שלא יוכלו לברוח}. אנשי אפרים
הורגים את שני שרי מדין: את עורב{בצור עורב} ואת זאב{ביקב זאב}.

---------------------------------------------------

פרק ח' – הענשת בני ראובן{סוכות ופנואל}, הריגת זבח וצלמונע

א'-ג' – אנשי אפרים באים בטענות נגד גדעון על שלא קרא להם למלחמה{בתחילתה}. גדעון מפייס את אנשי אפרים ואומר להם: "הלא טוב עוללות אפרים{הענבים הפחות טובים הנלקטים בסוף}מבציר אביעזר{מהענבים הטובות הנלקטות בהתחלה}" כלומר הוא רוצה לומר – מה שאתם עשיתם{שלכדתם בסוף את עורב וזאב} יותר טוב ממה שעשתה משפחת אביעזר{שיצאה מההתחלה למלחמה}. בדברי פיוס אלה מונע גדעון מלחמת אחים.
ד'-ט' – גדעון רודף אחרי המדיינים גם לעבר הירדן המזרחי. הוא מבקש מאנשי סוכות ומאנשי פנואל לחם ללוחמים. הם מסרבים ואומרים: האם כבר תפסתם את זבח וצלמונע מלכי מדין, כך שתהיו ראויים שניתן לכם לחם?! גדעון עונה שאח"כ הוא יעניש אותם.
י'-י"ב – גדעון מכה את מחנה זבח וצלמונע שנמצא בקרקור, ותופס את זבח וצלמונע.
י"ג-י"ז – גדעון תופס נער מאנשי סוכות, והוא כותב לו רשימה של 77 שרים וזקנים של סוכות, וגדעון מכה אותם בקוצים. גדעון גם מנתץ את מזבח פנואלוהורג את אנשי העיר.
י"ח-כ"א – לגדעון נודע, שהאנשים שנהרגו ע"י זבח וצלמונע בתבור הם בני משפחתו, ולכן הוא מחליט להורגם. הוא אומר לבנו בכורו יתר שיהרגם, והוא פוחד{כי הוא נער}. זבח וצלמונע מבקשים שגדעון יהרגם{כי ראוי שגיבור יהרוג גיבורים}, והוא עושה זאת. כ"ב-כ"ג – ישראל מבקשים מגדעון שימלוך עליהם, וגדעון מסרב ואומר, שלא הוא ולא בנו ימלכו עליהם, אלא ה' ימלוך עליהם.
כ"ד-כ"ז – גדעון מבקש מהעם שיתנו לו חלק משלל המלחמה. הוא עושה מזה אפוד
{זכרון לנס} ושם אותו בעופרה. מאוחר יותר בנ"י חוטאים, והופכים את האפוד לאלוהים.
כ"ח-ל"ה – מדיין נכנעים ויש 40 שנות שקט. לגדעון יש 70 בנים ממספר נשים, ויש לו
בן נוסף{אבימלך} שנולד מפלגשו שבשכם. לאחר מות גדעון ישראל שוב חוטאים בע"ז.

---------------------------------------------------

**אiרי** · 27-03-2008 10:41

פרק ט' – השתלטות אבימלך, משל יותם והתגשמותו

* לגדעון היו 70 בנים ממספר נשים. בנוסף לכך היתה לו פילגש בשכם שילדה לו את
אבימלך{ח':ל'-ל"א}.
* לאחר מות גדעון משכנע אבימלך את אנשי שכם שהוא ימלוך עליהם, בנימוקים הבאים:
א.עדיף שאדם אחד{אני-אבימלך} ימלוך עליכם, מאשר ימלכו עליכם 70 אנשים{כל
בני גדעון}. ב. אני{אבימלך} קרוב משפחה שלכם מצד אמי.
* אנשי שכם מסכימים להצעה, ואבימלך רוצח את כל אחיו, חוץ מיותם שמצליח להמלט.
* משל יותם – יותם עומד בראש הר גריזים ואומר משל: עצים רצו להמליך מלך. הם
ביקשו מהזית, מהתאנה ומהגפן למלוך עליהם, והם סירבו בנימוק שיש להם מה לעשות –
לתת את תנובתם לאנשים. אז פנו העצים לאטד{שיח קוצני} ובקשו ממנו למלוך עליהם.
האטד ענה: אם אתם רוצים שאמלוך עליכם בואו ותחסו בצילי{זהו דבר שאינו הגיוני
שהרי אין לו צל}, ואם אתם מסרבים, תצא אש מהאטד ותשרוף את עצי הארז.
* הנמשל – אנשי שכם{=העצים} רצו להמליך מלך, ובסופו של דבר הם המליכו מלך
גרוע שלא יועיל ורק יזיק{כמו האטד שאינו מועיל}. ובגלל שאנשי שכם היו כפויי טובה
כלפי גדעון בהריגת 70 בניו, יסתכסכו אבימלך ואנשי שכם, ומכל אחד תצא אש
שתאכל את השני.
* לאחר 3 שנות מלוכה של אבימלך על בעלי שכם, ה' שולח רוח רעה ביניהם והם שמים
לו מארב וגוזלים.
* געל בן עבד מדבר נגד אבימלך ונגד זבול פקידו והוא קורא לאבימלך לצאת נגדו לקרב.
* זבול שר העיר כועס, ואומר לאבימלך בסתר{="בתרמה"} שגעל מתכוון לעשות מצור
על שכם, כך שאתה{אבימלך} לא תוכל להכנס אליה. הוא מציע לאבימלך לארוב
בלילה, ולפשוט על העיר שכם בזריחה.
* געל אומר לזבול שהוא רואה "עם יורד מראשי ההרים"{אלו היו אבימלך וצבאו},
וזבול משקר לו ואומר שזה לא אנשים אלא צל ההרים.
* אבימלך וגעל נלחמים, ואבימלך מצליח לגרש את געל ואחיו משכם.
* המלחמה נמשכת – אבימלך לוכד את שכם, הורג את העם ומפזר מלח על החורבות.
* אבימלך כורת עצים ואומר לצבאו לעשות כמוהו, הם שמים זאת ליד מגדל שכם
ושורפים אותו עם אלף איש שבתוכו{בזה התקיימה קללת יותם}.
* אבימלך לוכד את תבץ ורוצה לשרוף את המגדל שבתוכו. אשה משליכה עליו פלח
רכב{=חלק של האבן העליונה של הריחיים} ומרוצצת את גולגלתו. הוא מבקש מנערו
שיהרגהו בחרב{כדי שלא יאמרו שאשה הרגה אותו}. אבימלך מת וקללת יותם
התקיימה במלואה.

---------------------------------------------------

פרק י' - השופטים תולע ויאיר, ושעבוד ישראל לבני עמון

* תולע בן פואה שישב בהר אפרים, שפט את ישראל 23 שנה.
* יאיר הגלעדי שפט את ישראל 22 שנה. היו לו 30 בנים רוכבים על 30
עיירים{=חמורים זכרים}, והיו להם 30 עיירים{=ערים}.
* בני ישראל חוטאים בעבודה זרה. ה' מוסרם ביד פלשתים, וביד עמון שמשעבדים את
ישראל שבעבר הירדן 18 שנה. לאחר מכן בני עמון עוברים את הירדן כדי להלחם גם
ביהודה, בנימין ובית אפרים.
* בני ישראל צועקים ל-ה', ו-ה' אינו רוצה לעזור להם כי הם עבדו עבודה זרה.
בעקבות דברי ה' בני ישראל מוציאים מקרבם את העבודה זרה, ואז ה' מוכן לעזור להם.

---------------------------------------------------

פרק י"א – מלחמת יפתח עם בני עמון

* יפתח בנו של גלעד היה בן אישה זונה{=בן אישה אחרת}, ומסיבה זו, בני אשת
גלעד{=אחיו מהאבא} מגרשים אותו.
* יפתח מתיישב בארץ טוב, ונאספים אליו אנשים ריקים.
* זקני גלעד קוראים ליפתח שיהיה להם לקצין וילחם בבני עמון, ולאחר דו שיח ביניהם
הוא מסכים.
* העילה{=הסיבה} למלחמה – בני עמון טוענים שכשעם ישראל יצא ממצרים הוא כבש
שטח אדמה השייך להם{השטח הוא מנחל ארנון עד נחל יבוק עד נהר הירדן}, והם
דורשים שטח זה בחזרה.
* נימוקי יפתח נגד העילה למלחמה – א. ישראל לא כבשו שטח זה ישירות ממכם{מעמון},
אלא הוא כבש זאת מסיחון מלך האמורי שכבש מעמון.
ב. האמורי פתח במלחמה נגדנו.
ג. מה נזכרתם עכשיו לאחר 300 שנה לבקש שטח זה?
* מלך בני עמון אינו משתכנע מדברי יפתח.
* נדר יפתח – יפתח נודר נדר שאם ינצח את בני עמון, הוא יקריב לקורבן, את הראשון
שיצא מדלת ביתו בשובו מהקרב.
הוא מנצח בקרב, ובשובו מהמלחמה ביתו יוצאת לקראתו. ביתו מבקשת ממנו לבכות 2
חודשים על בתוליה, ולאחר שעושה זאת הוא מקיים בה את נדרו. לאחר מכן היה מנהג
של בנות ישראל לתנות{=לקונן} על בת יפתח 4 ימים בשנה.

---------------------------------------------------

פרק י"ב - מלחמת יפתח באנשי אפרים, אבצן, אילון ועבדון.

* אנשי אפרים כועסים על יפתח על שלא קרא להם למלחמה בבני עמון, ומאיימים
לשרוף את ביתו באש.{תלונה דומה עוררו אנשי אפרים אצל גדעון, אך שם תגובת
גדעון שונה מתגובת יפתח}.
* יפתח עונה להם שבעבר הם לא רצו לבא לעזרתו, נגד בני עמון, ולכן עכשיו הוא לא
קרא להם.
* יפתח ואנשי גלעד נלחמים באפרים, הם לוכדים את מעברות הירדן{גם אהוד וגדעון
לכדו את מעברות הירדן}, ומי שרצה לעבור שם, הם ביקשו ממנו לומר את המילה
שבולת. אם הוא אמר סבולת במקום שבולת הם הרגוהו, כי זו היתה הוכחה שהוא
משבט אפרים{שבט אפרים לא היו מסוגלים לומר את האות ש'}. משבט אפרים
נהרגים 42,000.
* לאחר יפתח שפט אבצן מבית לחם, והיו לו 30 בנים ו30- בנות. הוא שפט 6 שנים.
* לאחריו שפט אילון הזבולוני 10 שנים.
* לאחריו שפט 8 שנים עבדון בן הלל הפרעתוני, והיו לו 40 בנים ו30- בני בנים רוכבים
על 70 עיירים.

---------------------------------------------------

פרק י"ג – הקדשת שמשון מבטן

* מלאך ה' מתגלה לאשת מנוח העקרה ומטיל עליה מספר איסורים: לא לשתות יין ושכר,
ולא לאכול כל טמא. הסיבה לאיסור הוא מפני שיוולד לה בן שיהיה נזיר מהבטן.
* המלאך אומר לה שלשמשון יהיה אסור להסתפר{"ומורה לא יעלה על ראשו}. ברור
שעל שמשון חלים גם כל האיסורים שחלים על אמו כמפורט בסעיף הקודם.
* שמשון שונה מנזיר שמוזכר בתורה בשני דברים: 1. הוא נזיר מהבטן עד יום
מותו{=נזיר עולם}, בניגוד לנזיר בתורה שאדם לאחר שגדל מחליט שהוא יהיה נזיר.
2. לשמשון אין איסור להטמא למת{כי היה צריך להושיע את ישראל מפלשתים ולהרוג
בהם, וממילא היה חייב להתקרב למת}, וזאת בניגוד לנזיר שמוזכר בתורה.
* לאחר שאשת מנוח סיפרה לבעלה את דברי איש האלוקים, הוא מבקש מ-ה' שהוא
יבוא שוב ויפרט מה לעשות בנער. המלאך מתגלה שוב לאישה, היא קוראת לבעלה והם
שומעים ממנו את האיסורים לאשת מנוח.
* מנוח לוקח גדי עיזים ומנחה, ואז המלאך עולה בלהב המזבח ונעלם{דבר דומה קרה
אצל גדעון בפרק ו'}.
* מנוח נבהל וחושש שימות ואשתו מרגיעה אותו.

---------------------------------------------------

פרק י"ד – האישה התמנית וחידת שמשון

* שמשון{מצרעה} מבקש מהוריו לשאת אישה פלשתית שראה בתמנה – הולך אחר
עיניו.
* התנ"ך מציין שהתאהבות שמשון בפלשתית היתה מ-ה', כדי לגרום לו להכות בפלשתים.
* שמשון בדרך לתמנה משסע את האריה בידיו, ורודה דבש מהאריה לאחר ימים.
* שמשון חד חידה ל30- המרעים: מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק".{הפתרון היא
מהאריה יצא דבש}. במידה שיפתרו את החידה עד היום השביעי למשתה יקבלו סדינים
ובגדים, ואם לא יפתרו הם יתנו לשמשון.
* המרעים מאיימים על אשת שמשון בשריפתה ובשריפת בית אביה, אם לא תברר את
הפתרון. היא בוכה ושמשון מגלה לה את הפתרון.
* אנשי העיר אומרים לשמשון את הפתרון והוא מכה באשקלון 30 איש ואת בגדיהם נותן
למרעים.
* שמשון כועס וחוזר לבית אביו, ואשת שמשון ניתנת לרעהו.

---------------------------------------------------

פרק ט"ו – השועלים, הסגרת שמשון, ולחי החמור

* שמשון מגלה שאשתו נלקחה ממנו. אביה מציע לו לאישה את אחותה הקטנה ממנה.
שמשון מחליט לנקום. הוא לוקח 300 שועלים, כל זוג שועלים הוא מחבר את זנבותיהם
ושם ביניהם לפיד, הוא הדליק את הלפידים ושילח את השועלים בשדות פלשתים.
* הפלשתים שורפים את אשתו לשעבר של שמשון ואת בית אביה.
* שמשון מכה בפלשתים ויושב בסעיף{=בבליטת} סלע עיטם.
* פלשתים עולים על יהודה ודורשים מהם להסגיר את שמשון.
יהודה רוצים לאסור את שמשון ולהסגירו, והוא מסכים בתנאי שהם לא יפגעו בו.
* שמשון מוסגר לפלישתים הוא משתחרר מהאזיקים{העבותות החדשים}, ומכה אלף
פלשתים בלחי{=בעצם} חמור, והוא קורא למקום רמת לחי.
* שמשון נהיה צמא, מתפלל ל-ה', ה' בוקע את המכתש אשר בלחי ויוצאים מים. מסיבה זו
מקום זה נקרא עין הקורא{=מעין שנוצר ע"י קריאת ותפילת שמשון}אשר בלחי.

---------------------------------------------------

פרק ט"ז – האישה העזתית, דלילה, וסופו של שמשון

* שמשון הולך לאישה פרוצה בעזה. אנשי עזה מכינים לו בלילה מארב ורוצים להרגו
עד הבוקר. שמשון קם באמצע הלילה, לוקח את דלתות שער העיר לראש ההר שעל פני
חברון.
* שמשון מתאהב בדלילה שבנחל שורק.
* דלילה בעקבות פיתוי כספי{1100 כסף} שמציעים לה סרני פלשתים, מנסה לברר מה
מקור כוחו של שמשון. שמשון משקר לה 3 פעמים:
1.אם יאסרו אותי ב-7 יתרים{=חבלים} לחים כוחי יסור.
2.אם יאסרוני בעבותים{=חבלים עבים} שלא נעשתה בהם מלאכה כוחי יסור.
3.אם תארגי 7 מחלפות ראשי{=תלתלי השיער} עם המסכת{=השתי המסודר לאריגה} כוחי יסור.
בכל אחת מ3- פעמים אלו היא אוסרת אותו בדברים אלו, וברגע שאמרה לו "פלשתים עליך שמשון" הוא השתחרר וכוחו לא סר.
* דלילה מציקה לשמשון, והוא נאלץ לגלות לה שמקור כוחו הוא בכך שהוא נזיר שלא
גילח את ראשו. היא קוראת לסרני פלשתים, מרדימה את שמשון, מגלחת את ראשו,
ואומרת: "פלשתים עליך שמשון". כוחו של שמשון סר ממנו ופלשתים משתלטים עליו.
הם מנקרים את עיניו{בכך הוא נענש מידה כנגד מידה על שהלך אחרי עיניו}, מורידים
אותו לעזה, אוסרים אותו, ונתנו לו לטחון בבית האסירים.
* סרני פלשתים עושים זבח לדגון אלוהיהם כאות תודה על שכביכול נתן בידם את
שמשון. שמשון{ששערו בינתיים החל לגדול} מתפלל ל-ה' שיעזור לו לנקום
בפלשתים. הוא אחז בשני העמודים שהבית נשען עליהם, משך אותם, הבית התמוטט,
והפלשתים ושמשון מתו.
* משפחת שמשון לקחו את גופתו, וקברוהו בין צרעה לבין אשתאול בקבר מנוח אביו.

**אiרי** · 01-04-2008 20:48

הדגמות למצבו הירוד של העם{פרקים י"ז-כ"א}

פרק י"ז – פסל מיכה

* מיכה{מהר אפרים} רוצה להשיב את 1100 הכסף שגנב לאימו, ואמו עונה לו שהיא
הקדישה את הכסף לעשות ממנו פסל.
* מיכה עושה אפוד ותרפים בנוסף לפסל, ואחד מבניו נהיה כהן{למרות שאינו לוי}.
* הפרק מציין שבימים ההם אין מלך בישראל{פסוק ו'} וזו סיבה להדרדרות הרוחנית.
* מיכה ממנה נער לוי{שהגיע מבית לחם יהודה} לכהן בביתו, תמורת תשלום.

---------------------------------------------------

פרק י"ח – התנהגות שבט דן

* שבט דן מחפש נחלה,{כי לא הצליח לכבוש את האיזור שלו מהגוים, וממילא נחלתו
אינה מספיקה}, ושולחים לשם כך חמישה מרגלים שיחפשו נחלה בארץ.
* חמשת המרגלים מגיעים לבית מיכה, ומבקשים מהלוי שישאל ב-ה' אם יצליחו בדרכם,
והם מקבלים תשובה חיובית.
* המרגלים מגיעים לעיר ליש היושבת לבטח ללא פחד{כי היא רחוקה מצידונים ואינם
חוששים שיכבשו אותם}, חוזרים לשבט דן ומציעים להם לכבוש עיר זו.
* שבט דן שולח 600 לוחמים. הלוחמים מגיעים ליד בית מיכה. חמשת המרגלים גוזלים
את פסל מיכה, את התרפים, ואת המסכה. בנוסף לכך הם משכנעים את הכהן להצטרף
אליהם, שהרי עדיף לו להיות כהן לשבט, מאשר להיות כהן לאדם אחד{למיכה}.
* מיכה מנסה להתנגד למעשה, אך אנשי דן מאיימים עליו שאם יתנגד, עלולים אנשים
מרי נפש להרגו. מיכה נאלץ לוותר ולשוב לביתו.
* הלוחמים כובשים את ליש, שורפים אותה{אין מי שיעזור לליש, כי היא רחוקה מערים
אחרות}, בונים אותה מחדש, וקוראים לה בשם דן על שם דן בנו של יעקב אבינו.
* שבט דן שמים את פסל מיכה בדן, וגרשון בן מ(נ)שה ובניו כהנים.

---------------------------------------------------

פרק י"ט – מעשה פלגש בגבעה

* הפרק מציין "בימים ההם ומלך אין בישראל"{פסוק א'} זהו משפט שמסביר לנו את
הסיבה לכל המצב העגום המתואר בפרק.
* איש לוי מהר אפרים הלך להחזיר את פילגשו מבית אביה{שבבית לחם}, לאחר שזנתה
ועזבה אותו.
* אבי הפילגש מארחו שלושה ימים. ביום הרביעי הוא רוצה לשוב עם פילגשו לביתו, אך
אביה מעכבו שיאכל ושישן. ביום החמישי אבי הפילגש שוב מעכבו שיאכל, והוא מתעכב
עד לאחר הצהריים. ומסרב לבקשת אבי הפילגש להשאר וללון.
* כשהם בדרך מתחיל להחשיך והאיש מחליט לא ללון ביבוס {עיר גוים}, אלא בגבעה.
* אף אחד בגבעה אינו מארחם, מלבד איש זקן{מהר אפרים}.
* אנשי העיר הקיפו את הבית ורצו לדעת{=לשכב} את האיש.
* הזקן מציע להם שבמקום להתעלל באיש, הוא יוציא להם את ביתו הבתולה ואת
הפלגש. אנשי העיר מסרבים להצעה.
* האיש הלוי מוציא את פלגשו, ואנשי הגבעה מתעללים בה.
* האיש הלוי מגלה בבוקר שפילגשו מתה, הוא שם אותה על החמור, חוזר לביתו, מחלקה
בעזרת מאכלת ל12- חלקים ושולח את חלקי הגופה לכל ישראל שמזדעזעים מכך.

---------------------------------------------------

פרק כ' – המלחמה נגד שבט בנימין

* 400 אלף לוחמים מישראל נקהלים במצפה, ובעלה של הפילגש מספר את סיפור
ההתעללות.
{הערה: האיש אינו מספר בדיוק את מה שקרה. כגון:
1. הוא לא סיפר שאנשי העיר רצו לדעת אותו, אלא סיפר שהם רצו להרוג אותו.
2. הוא לא סיפר שהוא הוציא את פילגשו החוצה לאנשי הגבעה}.
* שבט בנימין מסרבים לבקשת ישראל, להסגיר את האנשים שהתעללו בפילגש.
* בצבא ישראל – 400 אלף לוחמים.
בצבא בנימין – 26,000 לוחמים + 700 לוחמים תושבי הגבעה.
* ביום הראשון בני ישראל שואלים ב-ה' בבית אל. ה' אומר שיהודה יעלה בראש
המלחמה. הם עושים זאת ומתים 22,000 מצבא ישראל.
* העם בוכה ושוב שואל ב-ה'. ה' אומר לישראל לעלות לקרב. הם עושים זאת ומתים
ביום השני 18,000 מצבא ישראל.
* העם צם ומקריב קרבנות, ואז ה' אומר לפנחס, שמחר הוא יתן את בנימין ביד ישראל.
* ביום השלישי בני ישראל שמים מארב סביב לגבעה, וחלק אחר של העם עלה לקראת
בנימין. שבט בנימין רודף אחריהם והורג כ30- איש. בשלב זה האורב יצא, השתלט על
הגבעה, הרג את האנשים שבה, והחל להעלות עשן מהעיר. בשלב זה חלקו השני של
העם הפסיק לברוח מבנימין, הסתובב, והחל להלחם בהם.
* תוצאת המלחמה – שבט בנימין הפסיד בקרב, מתו לו 25,100 אנשים, ונשארו 600
איש שהתישבו בסלע רימון.
---------------------------------------------------

פרק כ"א – השבועה במצפה

* עם ישראל נשבע לפני המלחמה כשהיו במצפה, שהם לא יתחתנו עם שבט בנימין.
* העם בוכה בבית אל, על שנחסר שבט{בנימין}מהעם, והם בונים מזבח למחרת.
* עם ישראל גם נשבע לפני המלחמה, שמי שלא יבוא להלחם ימות.
לאחר המלחמה התברר שתושבי יבש גלעד לא באו להלחם. בעקבות כך 12,000 חיילים
מישראל מכים והורגים את תושבי יבש גלעד. הם משאירים בחיים רק 400 בתולות,
ומביאים אותם לעיר שילה.
* את 400 הבנות הללו נותנים לבנימין לנשים.{דבר זה מותר, שהרי תושבי יבש גלעד,
לא היו בשבועה שאסרה להתחתן עם בנימין}.
* הבעיה – ל200- איש מבנימין אין נשים{שהרי מספר הבנות היה 400, ומספר אנשי
בנימין היה 600}.
פתרו בעיה זו, ע"י שהציעו להם לחטוף בשילה נשים, מהבנות שרקדו שם.{דבר זה
אינו סותר את השבועה, שהרי העם נשבע שלא יתנו לבנימין נשים, וכאן בנימין
לקחו בעצמם}.
בסיכומו של דבר יצא ששבט בנימין לא נכחד.
* פרק זה מסתיים במשפט החוזר בסוף הספר: "בימים ההם אין מלך בישראל".

שאלות כלליות – ספר שופטים.

1.א'- ציין 4 תחבולות (תכסיסים) שאהוד בן-גרא השתמש בהם כדי להרוג את עגלון מלך מואב.
ב'- מניין שעגלון מלך מואב היה מכבד את ה'?
2.א'- ציין את תוכחת המלאך על ישראל הנאמרת לגדעון, ואיך הגיב גדעון לתוכחת המלאך?
ב'- אלו ציוויים נצטווה גדעון לעשות?
3.א'- מהם שתי האותות שביקש גדעון מה'?
ב'- כמה פעמים נדרש גדעון לצמצם את מספר הלוחמים שבחר, ומדוע?
4.עיין בשופטים ח'.
א'- מה הייתה בקשת גדעון מאנשי סוכות ופנואל? מה הייתה תגובתם והנימוק?
ב'- גם דוד ביקש בקשה דומה, מי האיש וכיצד הגיב?
ג'- ציין כיצד הסתיימה הפרשה עם גדעון ואנשי סוכות ופנואל, לבין סיום הפרשה עם דוד?
5.עיין שופטים פרק ט'.
א'- אחר מות גדעון, שכנע אבימלך את אנשי שכם שהוא ימלוך עליהם, ציין 2 נימוקים שבהם שכנע
אבימלך את אנשי שכם.
ב'- "ואם אין תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם... ותצא אש ותאכל את אבימלך",
ציין בקצרה כיצד התקיימה קללת יותם זו.
6.עיין בשופטים פרק י"א.
א'- מה הייתה העילה (הסיבה) למלחמת בני עמון בישראל?
ב'- ציין 3 נימוקים נגד העילה למלחמה כפי שמציין יפתח לעמון.
7.א'- 3 פעמים שיקר שמשון בדלילה, ציין מהם.
ב'- ציין מדוע נאלץ שמשון לגלות לדלילה לבסוף את סודו?
8."בימים ההם אין מלך בישראל"
ציין 3 חטאים המתארים את המצב העגום המתואר בספר.
9.א'- מה הייתה הסיבה למלחמת ישראל בשבט בנימין?
ב'- בשופטים כ"א נשבעו ישראל 2 שבועות, מהן?
ג'- איזו בעיה התעוררה בעקבות השבועה, ומה הפתרון שנמצא לבסוף?

**אiרי** · 02-04-2008 15:59

הקדמה

בספר זה מתוארות דמויות 4 מנהיגים. הראשונים{עלי הכוהן ושמואל הנביא} היו שופטים, והאחרונים{שאול ודויד} היו מלכים.
בתקופת השופטים היו מנהיגים אזוריים{שלא הנהיגו את כל העם} ולא היתה הנהגה רצופה.
לעומת זאת עלי ושמואל היו מנהיגים של כל העם, ומתקופה זו והלאה יש הנהגה רצופה.
בספר שמואל א' מתוארות השנים בהן עלי, שמואל, ושאול הנהיגו את העם.
פרקים א'-ד' – מתארים את ימי הנהגת עלי, והעברת ההנהגה מעלי לשמואל.
פרקים ה'-י"ב – מתארים את ימי הנהגת שמואל, והעברת ההנהגה משמואל לשאול.
מפרק י"ג – ישנו תאור של ימי הנהגת שאול והעברת ההנהגה משאול לדויד.

~~~~

פרק א' – הולדת שמואל

* אלקנה שגר ברמתיים צופים בהר אפרים, עולה כל שנה לרגל למשכן שבשילה עם
משפחתו: פנינה אשתו וילדיה וחנה אשתו העקרה.
* חנה עצובה ומדוכאת בגלל מצבה האישי ואלקנה אינו מצליח לנחם אותה.
* חנה מתפללת בשקט ל-ה' שיתן לה ילד, ונודרת שאם יולד לה ילד, היא תתן אותו
לעבודת ה' כל חייו, ויהיה נזיר מלידתו{="ומורה לא יעלה על ראשו"}.
* עלי הכהן חושב שחנה שיכורה ומוכיח אותה, ולאחר שהוא מבין שהוא טעה, הוא מברך
אותה ש-ה' ימלא את בקשתה.
* חנה יולדת את שמואל.
* לאחר ששמואל נגמל{=הפסיק לינוק}, חנה מעלה אותו לשילה, ומוסרת אותו ל-ה' לכל
ימי חייו.

שאלות לפרק א'

1. א. מהי הסיבה למצב הרוח הרע של חנה המתואר בפסוק י'?{פסוקים ה'-ז'}
ב. מה גרם לשינוי במצב רוחה של חנה לאחר תפילתה?{פסוק י"ז}
2. כיצד ניסה אלקנה לעודד את חנה?{פסוקים ד'-ה', ח'}
3. א. מדוע חשב עלי שחנה שיכורה?{פסוקים י"ב-י"ד}
ב. מה ענתה חנה לעלי?{פסוקים ט"ו-ט"ז}
4. פסוק י"א: "ומורה לא יעלה על ראשו"
א. מי עוד נולד כ"נזיר אלוקים"?{שופטים י"ג}
ב. מהו ההבדל בין נזירות זו לנזירות שמואל?{שים לב מי יזם את הנזירות}
5. מדוע קראה חנה לבנה בשם "שמואל"?{פסוק כ' ופסוקים כ"ז-כ"ח}

-------------------------------------------------------------

פרק ב' – תפילת חנה וחטאי בני עלי

* חנה אומרת תפילת הודאה ל-ה'{פסוקים א'-י'} שבה היא:
1. מודה ל-ה' שבחסדו הטיב עמה.
2. משבחת את גדולת ה', השגחתו ושלטונו בעולם{הרעיון מודגש ע"י הפכים}.
3. חנה מסיימת בבקשה שה' יעניש את הרשעים ויתן כח למלך ישראל.
* תאור חטאי חפני ופנחס בני עלי:
1. נהגו בבזיון בעבודת הקורבנות:
א. לקחו מהבשר המוקרב יותר ממה שהגיע להם{לקחו מהבשר כמות שהצליחו לקחת
בעזרת המזלג}.
ב. נהגו לקחת מהבשר לפני הקטר החלבים ל-ה'{=לפני שריפת שומן הקורבן ל-ה'}
בניגוד להלכה, תוך כדי איום על בעל הקורבן, שאם לא יתן הם יקחו בכוח.
2. "אשר ישכבון את הנשים הצובאות{=המתאספות}פתח אוהל מועד".
פרוש א': הם חטאו בגילוי עריות.
פרוש ב': הם עיכבו את הנשים שבאו להקריב קורבן יולדת.
* בניגוד אליהם מתואר תהליך גדילתו והתפתחותו הטובה של שמואל{פסוקים י"ח,כ"ו}.
* {חנה תופרת מעיל לשמואל}.
* עלי שומע מהעם, שמועות שבניו חוטאים, ולכן הוא מוכיח את בניו על מעשיהם הרעים
ואומר להם – אם אדם חוטא לחבירו אז הדין יעניש אותו{="ופיללו אלוהים}, אבל אם
אדם חוטא ל-ה' מי יתפלל בשבילו{והוא רומז להם שאין מי שיכפר על חטאם לאלוקים}.
* תוכחת עלי לבניו לא עוזרת.
* איש האלוקים מתגלה לעלי, ומאשים אותו שהוא מכבד את בניו יותר מ-ה'.
והוא אומר שזרעו יענשו בדברים הבאים:
1. בשושלת עלי לא יהיו זקנים, והאות הוא שבניו חפני ופנחס ימותו צעירים ביום אחד.
2. הכהונה תעבור בעתיד משושלת עלי למישהו אחר.
3. זרעו יהיו עניים, ויתחננו שיתנו להם כיכר לחם.

-------------------------------------------------------------

פרק ג' – התגלות ה' הראשונה לשמואל

* ההבדל בין תקופת השופטים לתקופת שמואל:
בפסוק א' מתוארת תקופת השופטים: "ודבר ה' היה יקר{=נדיר} בימים ההם, אין חזון
נפרץ{=אין הרבה נבואות}". ואכן בספר שופטים{כ360- שנה} רק 3 פעמים התגלה
מלאך ה': 1. בבוכים{פרק ב'}. 2. אצל גדעון{פרק ו'}. 3. אצל מנוח{פרק י"ג}.
לעומת זאת בפסוק כ"א מתוארת תקופת שמואל: "ויוסף ה' להראה בשילה כי נגלה ה'
אל שמואל...". כלומר העם זוכה להתגלויות רבות בזכות שמואל.
* עיני עלי כהות – אינו יכול לראות.
* ה' קורא לשמואל 3 פעמים וכל פעם הוא בטוח שעלי קורא לו והוא בא אליו. בפעמיים
הראשונות עלי אומר לשמואל שהוא לא קרא לו ושילך לשכב, אך בפעם השלישית הוא
מבין ש-ה' קורא לו, ואומר שיאמר ל-ה' שידבר. ה' קורא לשמואל בפעם הרביעית
ושמואל אומר לו שידבר כי הוא עבדו שומע.
* תוכן התגלות ה' לשמואל: בית עלי ישמד בגלל שעלי לא מיחה בבניו כראוי. החידוש
בנבואה זו על דברי איש האלוקים לעלי הוא – שאין כפרה לחטא זה אפילו ע"י קורבן.
* שמואל פחד לספר לעלי את הנבואה, אך לאחר שביקש ממנו סיפר לו. עלי משלים עם

הגזירה. שמואל מתפרסם מדן ועד באר שבע כנביא בכל ישראל.

-------------------------------------------------------------

פרק ד' – התגשמות נבואת שמואל [המלחמה בפלשתים באבן העזר]

* מקום המלחמה: ישראל - באבן העזר, ופלשתים – באפק.
* מהלך המלחמה: שלב א': "וינגף ישראל לפני פלשתים...כ4000- איש.
שלב ב': ישראל מביאים את ארון ברית ה' משילה לשדה המערכה{הם
חשבו שכך זה יכריח את ה' לעזור להם}.
תגובת ישראל: העלאת המורל – הריעו תרועה.
תגובת הפלשתים: בתחילה – "ויראו"{פחדו מ-ה'}.
לאחר מכן – החליטו להתחזק ולהלחם.
* לפניך טבלה. שים לב שהפליט אומר את תוצאות המלחמה בסדר שונה מספור הכתוב,
כי הוא מתאר את התוצאות מהקל אל הכבד.

* תגובת עלי לסיפור הפליט – כשעלי שומע שהארון בשבי, הוא נופל מהכסא ומת.
* תגובת אשת פנחס לסיפור הפליט – היא היתה בהריון וזה גרם לה ללדת לפני הזמן. היא
הספיקה לקרוא לבנה – אי כבוד{בגלל שגלה כבוד מישראל בכך שנלקח הארון ושמתו
חמיה ובעלה}, והיא מתה.

-------------------------------------------------------------

פרק ה' – הארון בשבי פלשתים

מסלול הארון:
1. משילה{מקום המשכן} הובא לשדה המערכה – לאבן העזר{פרק ד'}
2. אשדוד – הפלשתים מביאים אותו לבית דגון{לבית הע"ז} שבאשדוד.
העונשים – 1. למחרת גילו שהאליל דגון נפל.
2. האשדודים החזירו את דגון למקומו, ולמחרת
גילו שהוא נפל לפני הארון והתפרק{ולכן מאז
לא דרכו על מפתן דגון}.
3. ה' מכה את אנשי אשדוד בעפולים{=בטחורים}.
3. גת – בעקבות העונשים מחליטים להעביר את הארון לגת.
העונש – מהומה גדולה ומכת טחורים בגת.
4. עקרון – בעקבות העונשים הארון מועבר לעקרון.
העונשים – 1. מהומת מוות. 2. מי שלא מת הוכה בטחורים.
5. שדה פלשתים – אנשי עקרון צעקו ואמרו שיחזירו את הארון למקומו.
בינתיים הארון מועבר לשדה פלשתים ונמצא שם 7
חודשים.

{הערה – מפרק ו' פסוק ה' יוצא, שהפלשתים גם נענשו

במכת עכברים שהרסה להם את התבואה}.

-------------------------------------------------------------

פרק ו' – החזרת הארון לישראל

* הפלשתים רוצים לבדוק אם כל הדברים הרעים שקרו להם הם מ-ה':
הם לוקחים עגלה חדשה ושתי פרות עלות{שאף פעם לא עלה עליהם עול, והם לא
רגילות לסחוב דברים} והם קושרים את הפרות לעגלה. לפרות הללו היו בנים, ואת
בניהם השאירו בבית. הפלשתים שמו בעגלה את ארון ה' וגם מתנה ל-ה' – פסלים קטנים
{צלמים} עשויים מזהב בצורת טחורים ובצורת עכברים{הם עשו צלמים כאלו, כי אלו
המכות שבהם ה' הכה בהם}.
המבחן – אם הפרות לא ילכו ישר לישראל, אז הצרות היו במקרה, אבל אם הם ילכו ישר
לישראל{לבית שמש}, זה סימן ש-ה' נתן את המכות.
הערה: לפי ההגיון הפרות לא היו הולכות לישראל שהרי: 1. הם אינם רגילות
לסחוב. 2. הם לא ירצו לעזוב את בניהם. ולכן אם הפרות הולכות זה
סימן שזה מ-ה'.
תוצאת המבחן – הפרות הלכו ישר לבית שמש, תוך כדי שהם בוכות{כלומר למרות
שהם בכו על הפרידה מבניהם הם הלכו לישראל}, וזו היתה הוכחה
שהמכות הם מ-ה'.
* הפרות מגיעות לשדה יהושע השמשי שבבית שמש.
* לפניך טבלה המשווה בין העלאת הארון בפרקנו לבית שמש, לבין העלאת הארון
לירושלים שבספר שמואל ב':

סיכום המקומות שבהם היה הארון:

1. שילה. 2. אבן העזר. 3. אשדוד. 4. גת. 5. עקרון. 6. שדה פלשתים.

7. בית שמש{בשדה יהושע}. 8. קרית יערים{בבית אבינדב אשר בגבעה.

9. בית עובד אדום הגתי. 10. ירושלים.

**אiרי** · 02-04-2008 16:20

פרק ז' – חזרת העם בתשובה והנצחון על הפלשתים באבן העזר

* השינוי בהתנהגות העם – העם מפסיק לעבוד עבודה זרה ושב בתשובה בהשפעת שמואל.
* שמואל אוסף את כל העם למצפה.
ההכנות במצפה: הכנות{תשובת} העם: 1. יוצקים{=שופכים} מים לפני ה'. זהו מעשה
שמסמל הכנעה – אנו כמו מים שנשפכים.
2. צמים.
3. מתוודים – "חטאנו ל-ה'".
* הפלשתים חושבים שישראל התכנסו למלחמה נגדם ועולים למלחמה נגד ישראל.
* ישראל פוחדים, ושמואל מקריב קורבן ומתפלל על העם.
* מקום המלחמה – במצפה.
* מהלך המלחמה - ה' מרעים בקול גדול על הפלשתים, והם ניגפים לפני ישראל.
* תוצאות המלחמה – 1. הפלשתים נכנעים ולא מוסיפים לבא בגבול ישראל.
2. החזרת שטחים שהיו שייכים לישראל{מעקרון ועד גת}.
* שם המקום – אבן העזר – על שם האבן ששם שמואל לזכרון, עד איזה מקום עזר ה'
לישראל במלחמה.
* דרך שפיטתו של שמואל – בכדי להנהיג את העם הוא מסתובב ברחבי הארץ{בית אל,

גלגל, מצפה, ושב לרמה כי שם ביתו}.

-------------------------------------------------------------------------

פרק ח' – בקשת מינוי מלך ומשפט המלך

* הרקע לבקשת מלך - בני שמואל{יואל ואביה} לא הלכו בדרכו. שמואל הסתובב בארץ,
ואילו הם ישבו בבאר שבע, והעם בא אליהם למשפט, והם לקחו
שוחד והיטו משפט.
* התוצאה - זקני העם מבקשים ששמואל ימנה על העם מלך ככל הגוים.
* תגובות שמואל – 1. הבקשה היתה רעה בעיניו{כי הבקשה היתה מוקדמת מדי, שהרי
עדיין הוא חי ומנהיג את העם, וגם בגלל שרצו מלך כמו של
הגוים}.
2. מתפלל ל-ה'.
* תגובת ה' – אומר לשמואל: הם מאסו אותי ולא אותך. ו-ה' אומר לשמואל למלא את
בקשת העם, אבל שגם יגיד להם את "משפט המלך".
* "משפט המלך" - הזכויות של המלך לקחת דברים של העם לעצמו{כגון: המלך יכול
לקחת את בנות העם לטבחות ולאופות, לקחת להם את התבואה, את
העבדים, את הבהמות וכדומה}.
* הסיבה ששמואל אומר לעם את משפט המלך – כדי לגרום לעם שלא ירצו מלך, כי המלך
ינצל אותם.
* תגובת העם למשפט המלך – "וימאנו{סרבו}העם לשמוע...והיינו אנחנו ככל הגוים:
1. ושפטנו מלכנו.
2. ויצא לפנינו, ונלחם את מלחמותינו".
* שמואל שולח את העם לביתם.

-------------------------------------------------------------------------

פרקים י'-י"א - שלוש המלכות שאול ומלחמת שאול בעמון

* המלכה מספר 1 – המלכת שאול בסתר{י':א'}

בפרק הקודם שמואל רמז לשמואל שהוא ימלוך, ובתחילת פרקנו שמואל
מושח{=מורח} בשמן את שאול וממליכו בסתר.
* שמואל נותן לשאול 3 אותות{=סימנים}:
א. הוא יפגוש 2 אנשים בקבורת רחל –
שיאמרו לו שנמצאו האתונות.
ב. הוא יפגוש 3 אנשים{אחד נושא 3 גדיים,
אחד נושא 3 ככרות לחם, אחד נושא נבל
יין}, שעולים לבית אל, והם יתנו לו 2
לחם.
ג. הוא יפגוש חבל{=קבוצת} נביאים בגבעת
האלוקים, והוא יתנבא איתם.
* שמואל אומר לשאול, שלאחר התקיימות האותות האלו, עליו לחכות לו{לשמואל}
שבוע בגלגל שיבא להקריב קרבנות.
* האותות קורים, ובעקבות האות השלישי שבו שמואל מתנבא, העם שואל "הגם שאול
בנביאים?"
* שאול{הצנוע} אינו מספר לדודו, שהוא הומלך למלך.

המלכה מספר 2 – המלכת שאול בגלוי{י':י"ז-כ"ז}

* שמואל מוכיח את העם על שביקשו מלך ומאסו ב-ה'.
* הוא מפיל גורל כדי לבחור את המלך, ושאול נבחר.
* שאול מתחבא אל הכלים{כי מצטנע}, מביאים אותו והעם אומר יחי המלך.
* אנשי בליעל{אנשים רעים} אינם מקבלים את מלכות שאול , אך שאול מחריש{שותק}.
ב"ה
המלכה מספר 3 – המלכת שאול בגלוי בהסכמת כל העם{י"א:י"ד}

* נחש מלך עמון עולה על יבש גלעד{=רוצה לשלוט עליהם}.
* הם מציעים לכרות איתו ברית בכך שיעבדו אותו.
* מלך עמון מסכים לכרות ברית בתנאי שינקור{=יוציא} להם את עין ימין.
* אנשי יבש גלעד מבקשים ממנו שימתין שבוע, ואם לא יקבלו עזרה מעם ישראל{עזרה
צבאית נגדו}, אז הם יסכימו לתנאי שלו.
* מלך עמון מסכים, ואנשי יבש מבקשים את עזרת שאול, והם מוצאים אותו בשדה
{=כמו אדם פשוט}.
* שאול מנתח צמד בקר{=חתך זוג בהמות} ושולח בכל גבול ישראל ומאיים, שמי שלא
יצטרף למלחמה, כך יעשה לבקרו.
{הערה: מעשה זה מזכיר לנו את מעשה בעל הפלגש בשופטים שחתך את פילגשו
לחתיכות ושלח לכל ישראל}.
* בעקבות מעשה שאול מגיעים 300 אלף לוחמים מישראל ו30- אלף לוחמים מיהודה.
* תכסיסי המלחמה:
א. אנשי יבש גלעד משקרים לעמון, ואומרים לו שמחר יעשה להם
מה שהוא רוצה{כלומר ינקור להם את עין ימין}. זה גורם לכך
שמלך עמון לא מצפה להתקפה מצד ישראל.
ב. צבא שאול מתחלק ל3- ראשים.
ג. צבא שאול תוקף את מחנה עמון באשמורת הבוקר.
* תוצאת הקרב בגלעד: שאול מנצח.
* העם רוצים להעניש את האנשים שלא קיבלו את מלכות שאול{ראי בהמלכה הקודמת},
ושאול מסרב.
* בעקבות הנצחון העם מחדש בגלוי את המלכת שאול בגלגל וכולם מקבלים את
המלכתו.

--------------------------------------------------------------------------

פרק י"ב – תוכחת שמואל לעם

* שמואל אומר לעם שיעידו ויגידו לו אם הוא חייב להם משהו{"את שור מי לקחתי…ואת
מי עשקתי"}, והם עונים שאינו חייב להם כלום.
* שמואל מזכיר את ההסטוריה ממשה עד תקופתו, ומראה בעזרתה את צדקת ה' שעזר
לעם.{הערה: בפסוק י"א הוא מזכיר ש-ה' שלח את "בדן", הכוונה היא לשמשון שהיה
משבט דן}.
* שמואל מוכיח את העם שביקש מלך, ומזהיר את העם שיענשו אם יחטאו.
* שמואל מוכיח לעם שבקשת המלך היתה בקשה לא טובה ע"י אות: הוא קורא ל-ה', ואז
מופיעים קולות ומטר ביום קציר חיטים{בסביבות חודש סיון}. העם מפחד ומבקש
משמואל שיתפלל עליהם.
* שמואל מרגיע את העם, שאם הם יהיו בסדר ה' לא יעזוב אותם, והוא אומר שהוא
יתפלל עליהם.

-------------------------------------------------------------------------

פרקים י"ג-י"ד - הקרב בגבע-מכמש נגד הפלשתים

פרק י"ג
* ביאור פרק י"ג פסוק א': "בן שנה שאול במלכו" = זו השנה הראשונה למלכות שאול
"ושתי שנים מלך על ישראל" = סך הכל עד נטילת המלכות
ממנו יעברו שנתים.

* הרקע למלחמה:

א. מבחינה מדינית – הפלשתים למעשה שלטו בארץ.
ב. מבחינה כלכלית – מצב קשה. הפלשתים אסרו לאומנים ישראלים
להתעסק בברזל, כדי למנוע יצור כלי נשק.
מסיבה זו בעלי המחרשות והאתים וכדומה
נאלצו ללכת לפלשתים כדי ללטוש אותם{או
ללטוש אותם בעזרת כלי שנקרא פים – פסוקים
כ'-כ"ב}.
ג. מבחינה צבאית – 1. מבחינה מספרית – צבא פלשתים ענק{כחול
אשר על שפת הים} ואילו צבא ישראל
קטן{2,000 חיילים עם שאול במכמש ובהר
בית אל ו1000- עם יונתן בגבעת בנימין.
ובהמשך צבא ישראל יהיה קטן עוד יותר}.
2. מבחינת כלי הנשק – בצבא פלשתים 30 אלף
רכב ו6- אלף פרשים, ואילו לצבא ישראל
{חוץ מלשאול וליונתן} אין חרב או חנית.

המרד בפלשתים :

* יונתן היכה{=הרג} בנציב פלשתים{=אדם חשוב} בגבע, שאול
תקע בשופר והעם נאסף לגבע.
* פלשתים נאספו להלחם בישראל וחנו במכמש, ובעקבות כך חלק
מעם ישראל בורח לעבר הירדן – לארץ גד וגלעד, ונשארים רק
כ600- לוחמים.

חטא שאול ועונשו:
* החטא - שאול מחכה לשמואל בגלגל שבוע כדי שיקריב את הקרבן,
אך הוא רואה – א. ששמואל לא מגיע. ב. שהעם התפזר.
ג. שפלשתים נאספו במכמש למלחמה. ולכן הוא מחליט להקריב את
הקורבן ללא שמואל.
{הערה: שאול מראה חוסר אמונה, בניגוד לגדעון שהראה אמונה
ב-ה' ויצא לקרב עם 300 חיילים, ובניגוד ליונתן שבטח ב-ה' כפי
שיפורט בהמשך}.
* העונש – שמואל אומר שמכיוון ששאול לא חיכה לו כפי שצווה,
ממלכתו לא תתקיים{כלומר המלוכה לא תמשיך בזרעו אחריו}.

* פלשתים מתקדמים ב3- ראשים{קבוצות} כדי להלחם בישראל - פסוק י"ז.

פרק י"ד
פעולת יונתן ונערו:
* יונתן ונערו עולים ללא ידיעת העם למוצב פלשתים.
* יונתן בוטח ב-ה' ואומר לנערו: "אין ל-ה' מעצור להושיע ברב או
במעט"{כלומר אם ה' רוצה גם מעט אנשים יכולים לנצח}.
* אות יונתן – יונתן אומר לנערו: אם הפלשתים יגידו לנו "דומו"
כלומר עיצרו עד שנרד אליכם, אז לא נעלה אליהם{כי זה סימן שהם
לא פוחדים}, אך אם הם יגידו לנו לעלות{זה סימן שהם פוחדים},
אז ה' יתן אותם בידינו ונעלה להלחם בהם.
* הפלשתים אומרים ליונתן לעלות, הוא ונערו עולים והורגים 20
איש. במחנה פלשתים נהיית מהומה והם הורגים אחד את השני.

מעשי שאול:
* צופי שאול רואים את המהומה. שאול מבקש מאחיה הכהן להביא את
הארון ולשאול ב-ה'{מה לעשות}, וכששאול רואה שאין זמן, הוא אומר
לכהן "אסוף ידיך"{=שלא ישאל ב-ה'}.
* שאול יוצא למלחמה ומצטרפים אליו גם: א. עברים שהיו במחנה
פלשתים. ב. אנשי ישראל שהתחבאו בהר אפרים.
* שאול משביע את העם לא לאכול עד הערב{כדי שיתעסקו בענייני
המלחמה ולא באוכל}.
יונתן לא שמע את השבועה ואכל דבש שמצא ביער. כשהעם העיר לו, ענה
שדוקא אם העם היה אוכל היה להם קל להכות בפלשתים.

חטא העם:
* לאחר שהעם הכה בפלשתים הם אכלו בשר על הדם{=יחד עם הדם}.
* שאול אומר לעם לא לחטוא, ושעליהם לשחוט ולאכול בשר ללא דם.

הצלת יונתן:
* שאול שואל ב-ה' אם להמשיך ולרדוף את הפלשתים בלילה, ו-ה' לא עונה
לו. שאול מבין שהיה חטא, הוא מפיל גורל כדי לדעת מי חטא ויונתן נתפס.
{הערה: גם בחטא עכן עשו גורל לדעת מי חטא}.
* יונתן מודה שאכל דבש ושאול רוצה להרגו על שעבר על השבועה.
* העם מונע משאול להרוג את יונתן שהרי הוא עשה תשועה לישראל.

* בסוף הפרק מופיע סיכום לממלכת שאול – מלחמותיו, משפחתו ושר צבאו.

-------------------------------------------------------------------------

פרק ט"ו – מלחמת עמלק וחטאו השני של שאול

* 3 דברים נצטוו ישראל לעשות בכניסתם לארץ:
א.להמליך מלך – בני ישראל קיימו זאת והמליכו את שאול.
ב.למחות את זכר עמלק – שאול יצטרך בפרקנו לעשות זאת.
ג.לבנות את בית המקדש.

* הרקע{פסוקים א'-ב'}: שמואל אומר לשאול: 1. שישמע לקול ה'.
2. ש-ה' זוכר את מה שעשה עמלק לישראל ביציאת מצרים.{הכוונה למתואר בשמות
י"ז ובדברים כ"ה, שהוא לחם בהם ותקף את החלשים שבהם, ושמלחמתו בישראל
נחשבת כמלחמה ב-ה'}.

* נשווה בין ציווי שמואל לשאול לבין הביצוע ע"י שאול:

* שאול אם כן,לא קיים 2 דברים: 1. לא המית את אגג. 2. לא המית את הצאן.
* פסוקים ד'-ו' : שאול מארגן צבא ומונה אותו ע"י טלאים{צאן}, וכן מודיע לשבט
הקיני{=צאצאי יתרו} להתרחק מאזור המלחמה כדי לא להפגע.
* פסוקים י'-י"א : התגלות ה' לשמואל – "נחמתי{=התחרטתי} כי המלכתי את שאול"
וזאת בגלל ששאול לא קיים את מצוות ה'.
שמואל מתפלל ל-ה' על שאול כל הלילה.

* פסוקים י"ב-ל"ב : דו שיח בין שאול לבין שמואל:

* פסוקים ל"ב-ל"ה : שמואל הורג את אגג מלך עמלק מידה כנגד מידה: "כאשר שיכלה
נשים חרבך{החרב שלך הפכה נשים לשכולות} כן תשכל מנשים אמך"{ל"ג}.
לאחר מכן הוא שב לביתו, ולא הוסיף לראות את שאול עד יום מותו כי התאבל
עליו{=הצטער על העונש שהוא קיבל}.

**אiרי** · 03-04-2008 16:09

פרק ט"ז – משיחת דויד [3 המלכות של דויד]

* ה' אומר לשמואל למשוח את דויד למלך בבית לחם.
* שמואל חושש ששאול יהרוג אותו אם ידע שבא להמליך את דויד.
* ה' מציע לשמואל שיקח בהמה ויאמר שבא להקריב קורבן{כדי ששאול לא ידע שבא
להמליך את דויד}.
* שמואל קורא לישי ולבניו לקורבן. כשהוא רואה את אליאב בן דויד הוא חושב שהוא
יהיה המלך{="אך נגד ה' משיחו"}. ה' אומר לו לא להסתכל על גובהו, "כי האדם יראה
לעיניים{=את החיצוניות} ו-ה' יראה ללבב{=ואילו ה' רואה את הלב והפנימיות}.
{ הערה: בפרק ט' שמואל התגאה ואמר לשאול "אני הרואה", וכאן הוא נענש בכך
שלא ידע מי צריך למלוך}.
* ישי מעביר את כל 7 בניו{כולל אליאב, אבינדב ושמה}לפני שמואל, ושמואל אומר לו
שאף אחד לא נבחר.
* שמואל שואל האם יש עוד בן? ישי קורא לדויד מהצאן -ה' אומר לשמואל שימשח אותו
למלך.
* המלכה ראשונה של דויד{שמואל א' ט"ז:י"ג}:
המלכת דויד בסתר בבית לחם בהיותו בבית ישי ע"י שמואל.
* המלכה שניה של דויד תהיה בהמשך{שמואל ב' פרק ב' פסוק ד'}:
המלכת דויד בגלוי בחברון ע"י שבט יהודה.
* המלכה שלישית של דויד תהיה בהמשך{שמואל ב' פרק ה' פסוקים א'-ג'}:
המלכת דויד בגלוי בחברון, ע"י כל ישראל.

* לאחר המלכת דויד, שורה על שאול רוח רעה, והוא צריך נגן, ואז מביאים את דויד
שגם היה נגן, גם איש מלחמה, גם נבון, וגם רוח ה' עליו.

----------------------------------------------

פרק י"ז - מלחמת ישראל בפלשתים בעמק האלה

* פלשתים חונים בין שוכה לבין עזקה, וישראל חונים בעמק האלה.
* גולית הפלשתי הענק שהיה לבוש שריון, אומר לישראל שיבחרו נציג שילחם בו, ומי
שיפסיד, העם שלו יהיה עבד לעם השני.{וכך הוא הכריז 40 יום בוקר וערב}.
* שאול והעם מפחדים בעקבות דברי גולית.
* ישי שולח את דויד{שהיה עם הצאן}לאזור המלחמה, כדי שיביא מזון ל3- אחיו
הגדולים, ולשר האלף.
* דויד שומע את דברי גולית, ושואל מה השכר שיהיה לאדם שיכה את גולית?
העם עונה לו: א. המלך יעשיר אותו ב. יתחתן עם בת המלך ג. המלך יעשה את בית
אביו חפשי{הכוונה חפשי ממיסים}.
* אליאב{אחיו הבכור של דויד} מתרגז על דויד שעזב את הצאן ובא לראות את
המלחמה.{כאן רואים שאכן אליאב לא ראוי למלוך: הוא סתם חשד בדויד שהרי אביו
שלח אותו, והוא כעס לשוא}.
* לשאול נודעו דברי דויד והוא קורא לו. דויד מבקש משאול שהוא ילחם בגולית.
בתחילה שאול מסרב כי דויד צעיר.
* דויד עונה לשאול: א. שבהיותו רועה הוא לחם והמית אריה ודוב שבאו לעדר.
ב. שה' יעזור{מראה בטחון ב-ה'}.
* בעקבות כך שאול מסכים. הוא נותן לדויד ללבוש את בגדי השריון שלו{של שאול}, אך
הם אינם נוחים לדויד. והוא מורידם.
* דויד לוקח מקלע בידו, וחמישה חלוקי אבנים בילקוט. גולית בראותו את דויד מקללו
באלוקים ולועג לו. דויד שוב מגלה אמונה ועונה: אתה בא אלי בכלי נשק{"בחרב
ובחנית"} ואילו אני בא אליך בשם ה' שקללת. אני אנצח אותך וכך כולם יכירו ב-ה'.
* דויד קולע עם אבן במצח גולית והוא נופל ומת, ודויד כורת את ראש גולית בעזרת חרבו
של גולית.
* ישראל רודפים אחרי פלשתים ומכים בהם.
* כששאול ראה את דויד הוא שאל את אבנר{שר הצבא} מתוך התפעלות – בן מי זה
הנער?

----------------------------------------------

פרקים י"ח-י"ט

נושא א' - 3 פעמים דויד ויונתן כורתים ברית ידידות:

1.פרק י"ח פסוקים א'-ד': "...ויאהבהו יהונתן כנפשו...ויכרות יהונתן ודויד ברית...
ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדויד ומדיו ןעד
חרבו ועד קשתו ועד חגורו" – בן המלך נותן לדויד את בגדיו.
2. פרק כ' פסוקים י"ד-י"ח: כשיונתן חושש שהברית עם דויד תתערער בגלל שאביו מנסה
להרוג את דויד, הוא כורת עם דויד ברית בשבועה.
3 . פרק כ"ג פסוקים ט"ז-י"ח: הם כורתים ברית לפני ה', ויונתן אומר לדויד שהוא
ימלוך על ישראל.

נושא ב'– עוינות שאול אל דויד – נסיונות שאול להרוג את דויד:

1.י"ח:ו-י"ב : כשדויד חזר מהכאת גולית הפלשתי, שרו לו הנשים: "הכה שאול באלפיו
ודויד ברבבותיו{=בעשרות אלפים}. שאול מקנא, וכאשר דויד ניגן לפניו,
ניסה פעמיים להכות את דויד בחנית, אך דויד זז וניצל.
2.י"ח:ט"ו-ל' : בעקבות הריגת גולית, היה דויד זכאי לשאת את מירב בת שאול, אך נתנו
אותה לעדריאל המחולתי. שאול אמר לדויד שהוא יתן לו את בתו מיכל
אם יביא לו 100 ערלות פלשתים{מטרת שאול היתה שדויד ימות
בקרב}. דויד מכה 200 פלשתים ומביא את עורלותיהם, ושאול נותן לו
את מיכל לאישה.
3.י"ט:א'-י' : שאול אומר ליונתן ולעבדיו להמית את דויד. יונתן מזהיר את דויד, וגם
אומר לשאול אביו שדויד אדם טוב. בעקבות דברי יונתן, שאול נשבע שדויד
לא יומת. דויד חוזר לנגן לשאול, שאול מנסה להכותו בחנית, ודויד נמלט.
4.י"ט:י"א-י"ז : שאול שלח מלאכים{=שליחים} לבית דויד כדי שיהרגוהו. מיכל
מבריחה את דויד דרך החלון, שמה תרפים במיטתו וכסתה בבגד וטענה
שהוא חולה. כששאול מגלה שמיכל רמתה אותו, היא משקרת ואומרת
שעשתה זאת, כי דויד איים שיהרוג אותה אם לא תעזור לו.
5.י"ט:י"ח-כ"ד : דויד בורח לרמה ומספר לשמואל את מעשי שאול. שאול שולח
מלאכים{=שליחים} לקחת את דויד מניות ברמה, הם מגיעים לשם
ובמקום לקחת את דויד הם מתחילים להתנבא. כך קורה גם לקבוצת
המלאכים השניה ששאול שולח, וגם לקבוצה השלישית. לבסוף
שאול בעצמו הולך לשם, וגם הוא מתנבא שם, ולכן אמרו: "הגם שאול
בנביאים"{משפט זה הוזכר גם בפרק ט' פסוק י"א כששאול התנבא}.

----------------------------------------------

פרק כ' – ברור כוונות שאול ביחס לדויד בסעודת ראש חודש

* דויד נמלט מניות ברמה, בא ליונתן ושואל אותו במה חטא, שאביו רוצה להרגו?
* יונתן תמים ולא מאמין שאביו שאול רוצה ברעת דויד.
* דויד אומר ליונתן שהם יבררו את כוונות שאול האמיתיות בדרך הבאה: דויד יעדר
מסעודת ראש חודש ויתחבא בשדה, ואם שאול ישאל-היכן דויד? יונתן ישקר ויאמר
שהוא הלך לבית לחם למשפחתו לזבח{=לקורבן} באישורו של יונתן, ואז אם שאול
יכעס זה סימן שהוא רוצה ברעת דויד.
* יונתן ידווח לדויד על מה שקרה בדרך הבאה: הוא יצא לשדה וירה 3 חיצים. אם הוא
יאמר לנערו: "הנה החיצים ממך והנה קחנו ובואה" – זה סימן ששלום לדויד ואין לו מה
לפחד, אך אם יאמר לנער: "הנה החיצים ממך והלאה" – זה סימן שדויד צריך להמלט.
* ביום החודש הראשון – שאול אינו שואל היכן דויד, כי חושב שאולי דויד אינו טהור ולכן
לא הגיע.
* ביום החודש השני – שאול כועס על כך שדויד לא בא, והוא גוער ביונתן שתומך בדויד.
* יונתן שואל את שאול מה דויד עשה? ושאול מנסה להכות את יונתן עם החנית.
* יונתן יוצא מהסעודה בכעס. הוא הולך עם נער קטן ועם החיצים, ונותן לדויד את הסימן
שחייו בסכנה. {הנער לא הבין את הסימן עם החיצים, בניגוד לדויד וליונתן שידעו}.
* יונתן משלח את הנער עם כליו לעיר, ואז יונתן נפגש עם דויד, ומשלח את דויד לשלום.

----------------------------------------------

פרק כ"א – בריחת דויד לנוב ולגת

* דויד בורח ומגיע לנוב לבית אחימלך בן אחיטוב בן פנחס – נינו של עלי.
* אחימלך נחרד מדוע דויד לבד?{הרי דויד מבית המלוכה ואמורים להיות אתו אנשים!}
* דויד משקר ואומר, שהוא השאיר את הנערים המלוים שלו במקום אחר, כי הוא בא
בשליחות סודית מהמלך שאול.
* דויד מבקש מאחימלך לחם, ואחימלך אומר שנשאר רק לחם קודש{הכוונה ללחם
הפנים} המותר רק לכהנים. אחימלך שואל אם הנערים שליוו את דויד טהורים, דויד
עונה שכן, ובעקבות כך הוא נותן לדויד את לחם הפנים{כי יש כאן פיקוח נפש}.
* דואג האדומי עבד שאול היה באותו יום במקום ההוא{בהמשך הוא ילשין לשאול}.
דויד מבקש מאחימלך כלי נשק, והוא נותן לו את חרב גלית{שדויד לקח מגולית ושמו
אותה מאחורי האפוד}.
* דויד בורח לאכיש מלך גת{עיר של פלשתים}. עבדי אכיש מזהים אותו, מכנים אותו
"מלך הארץ" ואומרים לאכיש שלדויד שרו הנשים: "הכה שאול באלפיו ודויד
ברבבותיו.
* דויד מפחד מהפלשתים ולכן מעמיד פני משוגע, ובעקבות כך אכיש לא עושה לו כלום.

----------------------------------------------

פרק כ"ב – בריחת דויד למערת עדולם, והענשת נוב ע"י שאול

* דויד נמלט מגת למערת עדולם ונאספים אליו בני משפחתו וכל מיני אנשים ממורמרים
{כ400- איש}, ודויד נהיה שר עליהם.
* דויד ואנשיו הולכים למצפה מואב והוא משאיר שם את אנשי משפחתו.
* גד הנביא אומר לדויד לבא לארץ יהודה, ודויד בא ליער חרת.
* שאול מאשים את עבדיו בעזרה לדויד{לא גילו לו שיונתן כרת ברית עם דויד},
ובעקבות כך דואג מלשין על אחימלך שעזר לדויד.
* שאול מאשים את אחימלך, ואחימלך עונה שלא ידע שדויד נרדף ע"י שאול, שהרי דויד
הוא נאמן למלך, והוא חתן המלך.
* שאול אומר למשרתיו להמית את הכהנים{=תושבי נוב}, והם מסרבים להרוג.
* שאול מבקש מדואג לעשות זאת והוא הורג "מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק ושור
וחמור…"{דואג בפקודת שאול עושה לנוב, את מה שנצטווה שאול לעשות לעמלק ולא
עשה. שאול ריחם על אכזרים – עמלק, ובסופו של דבר התאכזר לרחמנים – לנוב עיר
הכהנים}.
* אביתר בן אחימלך מצליח להמלט מנוב ומגיע לדויד. דויד מאשים את עצמו במה
שקרה לנוב, ואומר לאביתר שישאר אתו ושהוא ישמור עליו.

----------------------------------------------

פרק כ"ג -דויד בקעילה, במדבר זיף ובמדבר מעון

* פלשתים נלחמים בקעילה. דויד שואל את ה' אם לעזור להם ו-ה' עונה שכן.
* אנשי דויד חוששים, דויד שוב שואל ב-ה' וה' אומר שיעזור. בעקבות כך דויד מגיע
לקעילה ומושיעם.
* שאול מתכוון לבא עם העם לקעילה לתפוס את דויד ואנשיו.
* דויד מבקש מאביתר את האפוד{אביתר לקח את האפוד כשברח מנוב}, ושואל את ה':
א.היסגירוני בעלי קעילה, והאם שאול ירד לרדוף אחרי? ה' ענה –שאול ירד.
ב."היסגירוני בעלי קעילה"? ה' ענה יסגירו.
* דויד ואנשיו{כ600- איש} נמלטים מקעילה, ובעקבות כך שאול אינו יוצא לכיוון
קעילה.
* דויד מגיע למדבר זיף{בחורשה}, יונתן מגיע לשם ומעודד את דויד.
* אנשי זיף מדווחים לשאול על מקום דויד, שאול ואנשיו יוצאים למרדף, ודויד נמלט
למדבר מעון.
* המרדף ממשיך, ושאול ואנשיו נמצאים בצדו השני של אותו ההר שדויד ואנשיו היו בו.
* שאול ואנשיו החלו להקיף את ההר לתפוס את דויד, אך המרדף נפסק, בעקבות הודעה
שפלשתים פשטו על הארץ ושאול היה צריך ללכת.{מקום זה שבו הופסק המרדף נקרא
"סלע המחלקות"}.

----------------------------------------------

פרק כ"ד – כריתת כנף מעיל שאול במערה במדבר עין גדי

* דויד מגיע למצדות{=למקומות משומרים} במדבר עין גדי.
לאחר ששאול שב מלהכות את הפלשתים, הוא יוצא עם 3,000 איש למרדף אחרי דויד.
* שאול נכנס למערה להתפנות{=לשרותים}, ובירכתי{=בצדדי} המערה הסתתרו אנשי
דויד, שלחצו עליו להרגו, כי ראו בכך הזדמנות משמים{מ-ה'}.
* דויד מנע את הפגיעה במשיח ה'{=בשאול} בתקיפות, אבל כרת את כנף המעיל של
שאול, כדי להוכיח לשאול שיכל להרגו.{לאחר מעשה, דויד מצטער אפילו על מעשה
זה}.
* לאחר מכן מתנהל דו שיח מרחוק בין דויד לשאול באזני 2 המחנות{מחנה שאול ומחנה
דויד}.
* דויד מוכיח לשאול בעזרת כנף המעיל, שאינו רוצה להרגו, ואומר לו ש-ה' ינקום בו על
מה שעושה לו.
* שאול בוכה ומתנצל, ומודה לראשונה בפומבי{=בציבור} שדויד ימלוך במקומו.
* שאול משביע את דויד שלא יפגע במשפחת שאול אחרי שימלוך.
* שאול חוזר לביתו, ודויד ואנשיו עלו אל המצודה.

----------------------------------------------

פרק כ"ה – דויד ונבל הכרמלי

* שמואל מת ונקבר ברמה. * דויד יורד אל מדבר פארן.
* נבל גר במעון, ומעשהו{=צאנו} בכרמל.{מעון וכרמל נמצאים בדרום הר חברון}.
* דויד שולח 10 נערים לבקש מזון עבור אנשיו מנבל הכרמלי, כתמורה לכך שדויד
ואנשיו שמרו על צאנושל נבל.
* נבל עונה: 1. "מי דויד...היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדוניו"? - כלומר הוא
מאשים את דויד, שהוא קולט את כל העבדים הבורחים מאדוניהם.
2. האם אתן אוכל שלי ואתן לאנשים שאיני יודע מהיכן הם.
נבל אם כן מדבר אל דויד בצורה מזלזלת ומסרב לבקשתו.
* דויד רוצה לעלות עם אנשיו{400 לוחמים ועוד 200 שיושבים על הכלים כלומר
שיושבים לשמור על הכלים והרכוש} כדי להלחם בנבל ולהכרית את אשר לו.
* נער אחד מספר לאביגיל אשת נבל מה שקרה, ובעקבות כך היא לוקחת בסתר{ללא
ידיעת בעלה}מזון לדויד ולאנשיו, ונפגשת בסתר ההר עם דויד ואנשיו.
* אביגיל משתחוה לדויד ומבקשת ממנו מחילה.
היא מדגישה את המעמדות: מכנה את דויד בשם "אדוני" ואת עצמה בשם "אמתך".
כמו כן היא מדגישה את העניין המצפוני מוסרי שדויד לא ישפוך דם.
* {הערה: בפסוק כ"ט היא אומרת לדויד – "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים
את{=עם}ה' אלוקיך..." – בפסוק זה יש רמז לעולם הבא – עולם הנשמות}.
* דויד מסכים לבקשתה של אביגיל, ולוקח ממנה את המזון שהביאה.
* בבוקר אביגיל מספרת לנבל את שעשתה, ובעקבות כך "לבו מת בקרבו" – וכעבור 10
ימים נבל מת. * דויד נושא את אביגיל לאישה, וגם את אחינועם מיזרעאל.

**אiרי** · 03-04-2008 16:14

פרק כ"ו – החנית וצפחת המים

* מיכל אשת דויד ניתנת ע"י שאול לפלטי בן ליש מגלים.{הערה: בהמשך דויד יחזירה}.
* אנשי זיף מגלים לשאול את מקום דויד ואנשיו{בגבעת החכילה על פני הישימון
במדבר זיף}, ובעקבות כך שאול אוסף 3,000 לוחמים ויוצא למרדף נוסף אחרי דויד.
* לדויד נודע ע"י מרגלים ששאול מתקרב, והוא מתקרב ורואה את מיקום מחנה שאול.
* דויד שואל את אחימלך החיתי ואת אבישי בן צרויה{אחיו של יואב} מי ירד אתי
למחנה שאול? ואבישי מחליט לבא אתו.
* דויד ואבישי מגיעים בחשיכה למרכז המחנה שנרדם ללא שמירה.
* אבישי רוצה להרוג את שאול, ודויד מסרב כי שאול משיח ה'.
* דויד לוקח את חנית שאול שליד ראשו, ואת צפחת {=מעין צלוחית}המים.
* דויד קורא מרחוק לאבנר ולעם שעם שאול, ואומר לאבנר:
א. "למה לא שמרת על אדוניך"? ב. היכן החנית וצפחת המים של שאול?
* דויד מנהל דו שיח עם שאול, ושואל אותו מדוע הוא רודף אחריו? הרי זה מוזר שמלך
ישראל רודף אחרי פרעוש{=אחרי דויד}. והוא אומר שאם ה' פיתה אותו לרדוף אחרי
דויד, אז דויד יכול להקריב קורבן מנחה, ואם בני אדם פיתו אותו אז הם ארורים, כי
גרמו לו לברוח מארץ ישראל{פסוקים י"ח-כ'}.
* שאול עונה – "חטאתי", ואומר שיותר לא יעשה רעה לדויד.
* דויד אומר לשאול: א. שאחד מהנערים יקח בחזרה את חנית שאול.
ב. יכולתי להורגך ולא רציתי.
* שאול מברך את דויד וחוזר למקומו.

---------------------------------------------------

פרק כ"ז – דויד אצל אכיש מלך גת

* דויד חושש ששאול יצליח בסופו של דבר להרגו, ולכן נמלט עם נשיו ואנשיו אל ארץ
פלשתים – אל אכיש מלך גת.
* אכיש מקבל את דויד{בניגוד לפעם הקודמת} כנראה בגלל המאבק בין שאול לבינו.
* דויד מבקש מאכיש מקום באחת מערי השדה{ולא רוצה בעיר הממלכה} כדי לגור שם,
והוא מקבל את צקלג.
* דויד נמצא שם שנה וארבעה חודשים, ובינתיים הוא נלחם בגשורי, בגזרי ובעמלקי,
הורג שם את כולם ולוקח את השלל.
* כשאכיש שאל את דויד ואנשיו במי הם נלחמו, דויד שיקר ואמר שנלחמו
ביהודים{בנגב יהודה, ונגב ירחמיאלי ובנגב הקיני}.
* אכיש משוכנע שדויד בגד בעם ישראל, וישרתו תמיד.{אכיש לא יכל לדעת שדויד
משקר, כי דויד לא הביא שבויים מהמקומות שנלחם, אלא הרג את כולם}.

---------------------------------------------------

פרק כ"ח – שאול הולך לבעלת האוב

* פלשתים נאספים להלחם בישראל, ואכיש מציע לדויד ולאנשיו להצטרף לקרב, ועוד
אומר לדויד שהוא ימנה אותו להיות שומר ראשו.
* התנ"ך מזכיר לנו ששמואל כבר מת, וששאול הסיר את האובות מהארץ{בעל אוב זהו
אדם שמסוגל ליצור קשר עם אנשים שנפטרו}.
* פלשתים חנו בשונם,ושאול ועם ישראל חנו בגלבוע.
* שאול מפחד מהפלשתים, ו-ה' לא ענה לו בחלומות, באורים ותומים ובנביאים.
* שאול מתחפש והולך בלילה עם 2 אנשים לבעלת אוב שנמצאת בעין דור.
{הערות: א. שאול הלך לבעלת האוב כי ראה ש-ה' לא ענה לו, ולכן רצה לשאול על ידה
את שמואל שנפטר, מה יהיה.
ב. שאול הלך בלילה והלך מחופש, כי התבייש במעשהו, שהרי הוא הסיר את
בעלת האוב מהארץ.}
* בעלת האוב חוששת להעלות באוב, שמא יוודע הדבר לשאול, והוא יהרוג אותה{היא
עדיין לא יודעת ששאול לפניה}.
* בסופו של דבר היא מעלה את שמואל כבקשת שאול, ואז היא נבהלת ומבינה ששאול
לפניה.{ישנם בפרשנים מספר הסברים כיצד ידעה ששאול לפניה, ונלמד הסבר אחד:
בדרך כלל כשמעלים באוב, הדמות עולה הפוך, ואילו הפעם הדמות עלתה ישר, ולכן
הבינה שאדם חשוב כלומר שאול נמצא לפניה, ולכן בגללו הדמות עלתה ישר}.
* שאול מרגיע אותה ואומר לה שלא תפחד, והוא מזהה שהיא העלתה את שמואל.{הוא
מזהה זאת, כי היא תיארה שראתה איש זקן שיש לו מעיל, ותאור זה מתאים לשמואל}.
* שמואל מוכיח את שאול: א. על שהעלה באוב. ב. על שלא שמע בקול ה' לגבי עמלק.
* שמואל מודיע לשאול: א. שהממלכה תעבור לדויד.
ב. ששאול ובניו ימותו מחר במלחמה.
ג. שמחנה ישראל יפסיד במלחמה נגד פלשתים.
* שאול נבהל מאוד, ורק לאחר בקשת האישה ובקשת עבדיו, הוא מסכים לאכול.
* שאול ועבדיו חוזרים באותו לילה.

---------------------------------------------------

פרק כ"ט – הויכוח לגבי צרוף דויד ואנשיו לצבא פלשתים

* פלשתים נקבצו לאפק, וישראל חונים בעין אשר ביזרעאל.
* דויד ואנשיו נמצאים בסוף מחנה פלשתים.
* שרי פלשתים אומרים לאכיש – "מה העברים האלה"? – כוונתם מה דויד ואנשיו עושים
במחנה פלשתים?
* אכיש עונה שדויד כבר כמה שנים איתו, והוא בסדר{=הוא נאמן}.
* השרים עונים לו שאין לצרף את דויד שהרי זהו דויד ששרו לו: "הכה שאול באלפיו
ודויד ברבבותיו".{זוהי הפעם השלישית ששירת הנשים מוזכרת}.
* אכיש מקבל את בקשתם.
* אכיש אומר לדויד שבעיניו הוא בסדר, אך שלא יצטרף למחנה פלשתים בגלל התנגדות
שרי פלשתים.
* דויד ואנשיו חוזרים לארץ פלשתים, ופלשתים עלו ליזרעאל.

---------------------------------------------------

פרק ל' – פשיטת העמלקי על צקלג

* דויד ואנשיו חוזרים לצקלג ביום השלישי{מאז שעזבו אותה והלכו עם אכיש}.
* הם מגלים שעמלק שרפו את צקלג ולקחו בשבי את הנשים והילדים שלהם.
* דויד ואנשיו בוכים, ואנשיו רוצים לסקול אותו{באבנים}, אך דויד מתחזק ב-ה'{בוטח
ב-ה'}.
* דויד מבקש מאביתר את האפוד ושואל את ה' האם לרדוף אחרי עמלק? ה' עונה שירדוף
ושהוא יצליח.
* דויד ו600- אנשיו רודפים. 200 איש נעצרים בנחל הבשור{מעייפות}, והשאר
ממשיכים לרדוף.
* הם מוצאים איש מצרי בשדה{עבד לאיש עמלקי} ולאחר שמאכילים אותו{כי 3 ימים
לא אכל} ונשבעים לו שלא יהרגוהו או יסגירוהו לאדונו הוא מורידם אל גדוד העמלקי.
* דויד ואנשיו מכים בעמלקים בזמן שהם אוכלים וחוגגים, והורגים את כולם, חוץ מ400-
אנשים שברחו.
* דויד מחזיר את כל השבויים ואת כל הרכוש.
* דויד רוצה לתת מהשלל גם ל200- האנשים "שישבו על הכלים".
* "כל איש רע ובליעל" מאנשי דויד התנגדו לכך משום ש200- האיש לא נלחמו.
* דויד אומר להם שיפסיקו להתנגד, והוא נותן גם ל200- האיש מהשלל.
* כמו כן דויד קובע חוק מהיום ההוא והלאה שהחלק ששמר על הכלים יקבל מהשלל
כמו החלק שנלחם.
* דויד מחלק מהשלל גם לזקני יהודה שבערים שונות{הכוונה לערים שדויד ואנשיו
הסתובבו שם}.

---------------------------------------------------

פרק ל"א – מלחמת שאול ופלשתים בגלבוע

* פלשתים נלחמים בישראל.
* תוצאות המלחמה: א. נופלים חללים ישראלים בהר הגלבוע.
ב. יהונתן אבינדב ומלכישוע בני שאול מתים.
ג. שאול מבקש מנושא כליו להרגו, לפני שהפלשתים יעשו זאת
ויתעללו בו. נושא כליו מפחד ומסרב, ואז שאול מתאבד{נופל על
חרבו}. בעקבות כך גם נושא כליו עושה מעשה דומה ומתאבד.
ד. בעקבות תבוסת ישראל נסים אנשי ישראל בעבר העמק ובעבר
הירדן מעריהם, ופלשתים מתיישבים שם.
* למחרת פלשתים מוצאים את גופת שאול, כורתים את ראשו ושולחים לארץ פלשתים.
את כליו שמים בבית עשתורת, ואת גוייתו ואת גויות בניו שמים בחומת בית שן{=בית
שאן}.
* אנשי חיל מיושבי יבש גלעד באים בלילה, ולוקחים את גויות שאול ובניו מחומת בית
שן{=בית שאן}, שורפים אותם ביבש גלעד, קוברים אותם שם, וצמים שבוע.
{הערה: במעשה זה יבש גלעד החזירו טובה לשאול, על שהציל אותם ממלך בני עמון
כפי שמתואר בשמואל א' בפרק י"א}.

סוף ספר שמואל א'

**אiרי** · 10-04-2008 15:27

הקדמה

פרקים א'-ד' – מלכות דויד על שבט יהודה במקביל למלכות איש בושת.
פרקים ה'-י' – מלכות דויד על כל העם בגדולתה.
פרקים י"א-כ' – חטא דויד ובת שבע, והעונשים שקיבל דויד על חטאו.
פרקים כ"א-כ"ד – השלמות למלכות דויד{לא עפ"י סדר הארועים שהם קרו בפועל}.
~~~

פרק א' – תגובות דויד על הריגת שאול ובניו

* פליט עמלקי מגיע ממחנה ישראל לצקלג ומספר לדויד:
א.עם ישראל הפסיד בקרב.
ב.שאול ויהונתן מתו: שאול נשען על חניתו וביקש ממני{מהעמלקי} להורגו, כי אחז אותו השבץ{והפלשתים כבר התקרבו אליו}, ואז הרגתי אותו.
ג.אני{העמלקי} לקחתי משאול את הנזר{=כתר המלוכה} ואת האצעדה{=הצמיד}
והבאתי אליך{=לדויד}.
* תגובות דויד: א. צום ומספד.
ב. מצווה את נערו,להרוג את העמלקי על שהרג את משיח ה'{=שאול}.
ג. מקונן קינה{=שיר צער} על שאול ויונתן.
* תוכן קינת דויד על שאול ויונתן: א. מקלל את הרי הגלבוע שלא ירד עליהם טל
ומטר{שהרי שם נהרג שאול}.
ב. מביע צער על מותם של שאול ויונתן.
ג. מדגיש את גבורתם ומעשיהם, למען שיפור
המצב הבטחוני והכלכלי של העם.
ד. מדגיש את אהבתו ליונתן.

------------------------------------------------------

פרקים ב - ד – מלכות דויד על שבט יהודה בחברון
פרק ב' - הקרב בברכה בגבעון בין אנשי אבנר לבין אנשי יואב

* דויד עובר מצקלג לחברון{בהסכמת ה'}, ונמשח למלך ע"י שבט יהודה.
* דויד משבח את אנשי יבש גלעד על שקברו את שאול.
* אבנר בן נר, ממליך את איש בושת{בנו של שאול} על ישראל במחניים.
* יואב ועבדי דויד נפגשים עם אבנר ועבדי איש בושת על הברכה בגבעון.
* אבנר מציע ליואב דו קרב בין אנשיהם{12 איש מכל קבוצה}, האנשים נהרגים
והמקום נקרא חלקת הצורים אשר בגבעון.
* המלחמה מתפתחת וצבא אבנר וישראל מפסידים לצבא יהודה.
* עשהאל{אחיו של יואב} רודף אחרי אבנר להורגו, אבנר מבקש ממנו שיפסיק, עשהאל
מסרב, ולכן אבנר הורגו.
* יואב ואבישי{אחי עשהאל} רודפים אחרי אבנר, ובני בנימין מתקבצים יחד עם אבנר.
* אבנר משכנע את יואב להפסיק את המלחמה, יואב תוקע בשופר והמלחמה נפסקת.
* תוצאת הקרב: אנשי דויד – 19 הרוגים + עשהאל שמת. צבא אבנר– 360 הרוגים.
* אבנר – חוזר למחניים. אנשי יואב – הולכים לבית לחם לקבור את עשהאל.

פרק ג' – הברית בין אבנר לדויד ומות אבנר

* המלחמה בין בית שאול לבית דויד ארוכה – דויד מתחזק, ובית שאול{האנשים התומכים
במלכות איש בושת בן שאול} מתדלדלים.
* שמות ילדי דויד שנולדו בחברון: אמנון, כלאב, אבשלום, אדניה בן חגית, שפטיה,
ויתרעם}.
* איש בושת מאשים את אבנר, שבא אל פלגש אביו{רצפה בת איה}.
אבנר כועס, ומחליט להעניש את איש בושת, בכך שיעביר את הממלכה לבית דויד.
* אבנר שולח שליחים לדויד ומציע לו לכרות ברית{כנראה הכוונה שאבנר יהיה שר
הצבא שלו}, ובתמורה אבנר ישכנע את ישראל להיות עם דויד.
דויד מסכים להצעה, בתנאי שאבנר ידאג לכך, שיחזירו לו את מיכל אשתו, שנלקחה
ממנו.
* דויד שולח מלאכים{=שליחים} אל איש בושת, שיחזיר לו את אשתו.
* איש בושת שולח{אנשים} לקחת את מיכל מפלטי בן ליש, פלטי בן ליש הולך אחריה,
אבנר אומר לו לחזור, והוא חוזר.
* אבנר משכנע את ישראל להיות עם דויד, ובא{עם 20 איש}אל דויד, דויד עורך להם
משתה, ואז אבנר חוזר.
* יואב שומע על הברית, ומנסה לשכנע את דויד, שאבנר מרגל.
* יואב שולח שליחים ללא ידיעת דויד שמחזירים אותו מבור הסירה לחברון, יואב מדבר
איתו, ורוצח אותו כנקמה על שהרג את עשהאל.
* תגובות דויד לרצח: א. מקלל את יואב ואת בית אביו.
ב. מספיד לאבנר ועורך הלויה מלכותית.
ג. אומר קינה על אבנר וצם.
* העם מבין שהמלך דויד לא שלח את יואב לרצוח.
* דויד לא מעניש את יואב בן צרויה, כי הוא רך ובני צרויה קשים ממנו.

------------------------------------------------------

פרק ד' – השבתת המלכות מבית שאול, ומות איש בושת

* בעקבות מות אבנר, איש בושת {בנו של שאול} ועם ישראל נבהלים.
* בענה ורכב משבט בנימין מתחפשים למוכרי חיטים, נכנסים ביום לביתו של איש
בושת, רוצחים אותו{כשהוא שוכב במיטתו}, ומביאים את ראשו אל דויד הנמצא
בחברון.{הם ציפו שדויד יעריך אותם, על כך שנקמו בבן של אויבו-שאול}.
* דויד מצוה להורגם, לקצץ ידיהם ורגליהם, ולתלות אותם על הברכה בחברון.
* את ראש איש בושת קוברים בקבר אבנר בחברון.
* ליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בשם מפיבושת. כאשר שאול ויונתן מתו, נשאה אותו
האומנת{המגדלת} שלו ונסה, ואז הוא נפל ונהיה נכה{פסוק ד'}.

------------------------------------------------------

פרק ה - משיחת דויד, כיבוש ירושלים, 2 המלחמות בפלשתים

* המלכת דויד השלישית - דויד נמשח למלך על כל ישראל בחברון{ע"י זקני ישראל}.
* שנות מלכות דויד – 7.5 שנים בחברון על יהודה.
33 שנים בירושלים על כל ישראל.

* דויד כובש את היבוסי שבירושלים – הוא כובש מהם את מצודת ציון, מתיישב בה
וקורא לה עיר דויד.
* חירם מלך צור שולח לדויד עצים ובנאים, כדי לבנות לו בית.
* שמות ילדי דויד שנולדו לו בירושלים: שמוע, שובב, נתן, שלמה, יבחר, אלישוע, נפג,
יפיע, אלישמע, אלידע, אליפלג.

* המלחמה הראשונה {בפרק} - בעקבות משיחת דויד למלך, רוצים הפלשתים להלחם בו.
* דויד – נמצא במצודה, פלשתים - נמצאים בעמק רפאים.
* דויד שואל ב-ה', ו-ה' עונה לו שהוא ינצח.
* דויד מכה בפלשתים ואומר: "פרץ ה' את אויבי לפני כפרץ מים" ולכן קורא למקום הזה
בשם בעל פרצים{המקום נמצא ליד ירושלים}.
* המלחמה השניה{בפרק} – הפלשתים באים שוב לעמק רפאים.
* דויד שואל ב-ה', ו-ה' אומר שיבוא מאחוריהם ויבא אליהם מול מקום שנקרא בכאים,
וכשדויד ישמע קול צעדה{של המלאכים} – ילחם וינצח.
* דויד עושה זאת, מכה בפלשתים ומנצח.

------------------------------------------------------

פרק ו' – העלאת הארון והעברתו לירושלים

* {הערה: התייחסנו לפרק זה כשלמדנו את שמואל א' פרק ו'}.
* דויד רוצה להעלות את הארון מבית אבינדב אשר בגבעה.
* עוזא ואחיו{בני אבינדב} נשאו את הארון בעגלה.
* חטאו של עוזא – כשהגיעו לגורן נכון נגע בארון{כי הבקר שמטו אותו, וחשב שהוא
יפול} ולכן מת. דויד קורא למקום פרץ עוזא.
* דויד מחליט להטות את הארון לבית עובד אדום הגיתי, הארון שם 3 חודשים, ו-ה'
מברך את ביתו.
* בעקבות כך{שדויד ראה ש-ה' מברך את המקום שבו נמצא הארון} דויד מעלה את
הארון לעיר דויד.
* בהעלאת הארון דויד פיזז{רקד} וכרכר לפני ה'. מיכל אשתו בזה לו בליבה, ומעירה לו
על כך. דויד עונה לה שזהו כבודו.
* מיכל אין ילד עד יום מותה{כנראה כעונש על מה שאמרה לדויד}.

------------------------------------------------------

פרק ז' – בנין בית ה' ומלכות בית דויד

* דויד ישב בביתו ו-ה' הניח לו מכל אויביו.
* דויד אומר לנתן הנביא – אני יושב בבית, ואילו ארון ה' בתוך יריעה{במשכן שעשוי
מבדים}. כוונת דויד היא שהוא רוצה לבנות את בית המקדש.
* נתן עונה – עשה כלבבך.
* בלילה ה' אומר לנתן לומר לדויד:
1."האתה תבנה לי בית?! הרי א. עד היום לא ישבתי בבית{אלא באוהל ובמשכן}.
ב. לא בקשתי בית.
2.אני{ה'} לקחתיך מהצאן להיות מלך. בנך יבנה לי בית. אם בנך יחטא הוא יענש, אך
חסדי לא יסור ממנו, וממלכתך תהיה לעולם{הערה - הבטחה זו היא ניגוד למה
שקרה לשאול שהמלכות סרה ממשפחתו}.
* נתן מספר חזיון זה לדויד.
* תגובות דויד להבטחות ה': א. מודה ל-ה' ואומר שאינו ראוי לכך.
ב. מתפלל ל-ה' שעם ישראל ישאר לעולם העם הנבחר.
ג. מבקש שההבטחות על המשך מלכותו יתקיימו.

------------------------------------------------------

פרק ח' – דויד מרחיב את תחומי הממלכה ומארגנה

* דויד נלחם בפלשתים ולוקח מהם את מתג האמה{הכוונה לעיר גת ששלטה על ערים
אחרות, כמו שמתג(=רסן) שולט על בהמה ומכוון אותה}.
* דויד נלחם במואב, ומודד אותם בחבל: 2 חבלים-הוא ממית, וחבל אחד-מחיה.{כלומר
שני שליש מהמואבים-המית, ושליש-החיה. חז"ל אומרים שהוא עשה זאת כנקמה על
שהם הרגו את הוריו ואת אחיו}.
* דויד נלחם בהדדעזר מלך צובה, ולוכד פרשים ולוחמים. הוא מעקר את רכביהם
{=מוריד את הרגליים לבהמות שנושאות את הרכב} ורק 100 רכב לא עיקר.
* ארם דמשק באה לעזור לצובה, ודויד מכה גם בהם.
* דויד שם נציבים{=פקידים} בארם דמשק, וארם נהיו עבדים לדויד.
* תועי מלך חמת שלח את יורם בנו שיביא לדויד מנחה, בגלל שדויד הכה את הדדעזר
שהיה האויב שלו.
* דויד מקדיש ל-ה' את המנחה הזו, וגם את כל השלל שבא לידו מכל כבושיו{מארם,
ממואב, מבני עמון, מפלשתים, מעמלק ומצובה}.
* דויד שם נציבים באדום, ואדום נהיו עבדים לדויד.
* בסוף הפרק מופיעה רשימת שרי דויד.

------------------------------------------------------

פרק ט' – חסדי דויד עם בית שאול

* דויד קורא לציבא עבדו של שאול, ושואל האם נשאר מישהו ממשפחת שאול{"האפס
עוד איש לבית שאול"}, כדי שיוכל לעשות אתו חסד?
הערה: דויד רוצה לגמול עם בית שאול חסד בגלל אהבתו ליונתן, והברית שהם כרתו.
* ציבא עונה שנשאר מפיבושת{בנו של יונתן}, שנמצא בביתו של מכיר בן עמיאל
במקום שנקרא לו דבר. דויד שולח{אנשים} להביא את מפיבושת והם נפגשים.
* דויד אומר למפיבושת: 1. השדה והרכוש של שאול ימסרו לך{כדי לגמול חסד עם זרעו
של יונתן}.
2. אתה תאכל לחם{=אוכל} על שולחני כל ימי חייך.
* דויד מצוה על ציבא, שהוא15+ בניו20+ עבדיו, יעבדו את האדמה בשביל מפיבושת.
* ציבא מסכים לדברי דויד.
* למפיבושת בן בשם מיכא.

------------------------------------------------------

פרק י' – מלחמת ישראל בעמון

הרקע למלחמה{ביזוי עבדי דויד, והתארגנות עמון למלחמה}:
* נחש מלך עמון מת, ובנו חנון מולך במקומו.
* דויד שולח את עבדיו לנחם את חנון{בגלל שנחש עשה חסד עם דויד}.
* שרי עמון אומרים לחנון, שעבדי דויד באו בשביל לרגל.
בעקבות כך חנון מבזה את עבדי דויד: הוא מגלח חצי מזקנם, חותך את בגדיהם,
ומשלחם חזרה לארץ.
* דויד אומר לעבדיו{שהיו מבויישים}לשבת ביריחו עד שזקנם יגדל.
* בני עמון רואים שנבאשו בדויד{=נמאסו על דויד}, ולכן מתכוננים למלחמה - הם
קוראים לארם בית רחוב ולארם צובה ולמלך מעכה ולאיש טוב שיבואו לעזור להם.
* דויד שולח את יואב ואת הצבא להלחם.

הקרב פתח השער{של עמון}:
* בני עמון והעמים שאתו מקיפים את ישראל משני הצדדים.
* יואב מחליט לפצל את הכוחות – יואב עם חלק מהצבא נלחמים נגד ארם,
ואילו אבישי ושאר הלוחמים נלחמים נגד בני עמון.
* יואב אומר לאבישי שמי שיצטרך עזרה השני יעזור לו, ו-שה' יעשה הטוב בעיניו.
תוצאת הקרב:
ארם נסים מפני יואב, ובעקבות כך עמון נסים מאבישי, וכך ישראל
מנצחים.

הקרב בחלאמה בעבר הירדן:
* הדדעזר מלך ארם מחדש את המלחמה, ושולח את שובך בראש הצבא.
* דויד אוסף את ישראל, עובר את הירדן לחלאמה, ונלחם,
* תוצאות הקרב: 1. דויד מנצח.
2. דויד הורג את שובך.
3. המלכים{מכונים בשם "עבדי הדדעזר"} כורתים ברית עם דויד.
4. ארם לא מעיזים יותר לעזור לעמון במלחמה.

**אiרי** · 10-04-2008 15:57

פרק י"א – חטא דויד ובת שבע

הרקע
* דויד שולח את יואב וישראל להכות את עמון, הם מכים ועושים מצור על העיר רבה.
דויד עצמו נשאר בירושלים.

חטאו של דויד
* לקראת ערב דויד עלה לגג, וראה משם את בת שבע בת אליעם{אשתו של אוריה
החתי}רוחצת{הכוונה טובלת במקווה כדי להטהר לאחר שהיתה נידה}.
* דויד שוכב עם בת שבע והיא נהיית בהריון.

נסיונות דויד להסתיר את חטאו

הנסיון ראשון וכשלונו:

* דויד חושש שהדבר יתגלה, ולכן קורא לבעלה אוריה מהמלחמה, ואומר לו שירד
לביתו{דויד קיוה שאוריה ישכב עם בת שבע, וכך יחשוב שבת שבע בהריון ממנו}.
* אוריה לא יורד לביתו, ומסביר לדויד שזה לא נראה לו מתאים שהוא ישכב בביתו בזמן
שבני ישראל נלחמים ונמצאים בשדה.

הנסיון שני וכשלונו:

* דויד אומר לאוריה להשאר בירושלים יום נוסף, ואז דויד נותן לו אוכל ושתיה וגורם
לאוריה להשתכר{דויד קיוה שכשאוריה ישתכר הוא ירד לביתו}, אך אוריה בכל זאת
לא יורד לביתו.

הנסיון שלישי והצלחתו הזמנית:

* דויד רואה שלא הצליח בתכניתו, ולכן שולח למחרת עם אוריה ספר{=מכתב} ליואב,
שכתוב בו: תשים את אוריה בין ראשוני הלוחמים, ואז לפתע תחזרו לאחור בלעדיו, כדי
שאוריה ימות בקרב{מטרת דויד היתה – שכך הוא יוכל להתחתן עם בת שבע, והאנשים
יחשבו שהיא נהיתה בהריון לאחר הנישואין}
* יואב שם את אוריה עם הלוחמים שבחזית ליד העיר רבה , אנשי העיר יוצאים ונלחמים
בהם, ואז אוריה ולוחמים נוספים מתים.
* יואב שולח מלאך{=שליח} לספר לדויד מה שקרה.
יואב אומר לשליח: אם דויד יכעס על שמתו לוחמים מישראל, ויאמר למה נגשתם
לחומת העיר- הרי זה מעשה מסוכן, שהרי גם אבימלך מת בתבץ
בגלל שהתקרב לחומה ואשה זרקה עליו פלח רכב.
אז תענה לדויד שגם אוריה מת, וכך דויד ירגע.
* השליח מספר לדויד מה שקרה – שמתו חיילים וגם שאוריה מת.
* דויד עונה שיאמר ליואב שלא יצטער, כי תמיד במלחמה מתים, ושימשיך להלחם.
* בת שבע שמעה שבעלה מת. היא ספדה לו, דויד נשא אותה לאישה ונולד לו ממנה בן.
* בעיני ה' היה רע מה שדויד עשה.

-----------------------------------------------------

פרק י"ב - משל כבשת הרש ע"י נתן, העונש לדויד, וכיבוש עמון

* משל כבשת הרש: ה' שולח את נתן הנביא לדויד והוא אומר לו את משל כבשת הרש:
היה איש עשיר שהיה לו הרבה צאן ובקר. הגיע אליו אורח{=הלך}, והוא הלך לאדם
עני, ולקח ללא רשותו את הכבשה היחידה שהיתה לו, ועשה ממנה אוכל לאורח.
* תגובות דויד למשל: 1. מגיע לאיש העשיר מוות. 2. עליו לשלם לעני ארבע כבשות.
* הנמשל – תגובת נתן: נתן אומר לדויד את הנמשל ואומר לו - אתה האיש העשיר!

* התוכחה לדויד: נתן מוכיח את דויד ואומר לו שהוא כפוי טובה לה' – ה' הצילו משאול
והמליכו למלך, ואילו הוא ביזה את דבר ה' – הרג את אוריה, ואת בת שבע לקח לאישה.
* העונשים שיהיו לדויד עפ"י דברי נתן:
1.לא תסור חרב מביתו עד עולם{כלומר רבים מזרעו ימותו}-בגלל שנשא את בת שבע.
2.מישהו מבית דויד, ישכב עם נשי דויד בגלוי{בפרהסיה}-עונש על כך שדויד שכב עם בת שבע בסתר.
* תגובת דויד לעונשים: חטאתי ל-ה'!{הערה: דויד בניגוד לשאול ישר מודה שחטא}.
* תגובות נתן:
1. ה' העביר חטאתך ולא תמות.
2. בגלל שביזית את ה' – בנך שנולד מבת שבע ימות.

* בנו של דויד נהיה חולה, דויד מתפלל, צם וישן על הארץ, וכעבור שבוע הבן מת.
* עבדי דויד חוששים לומר זאת לדויד, אך דויד מבין זאת מכך שראה אותם מתלחשים.
* דויד קם ואוכל ומחליף בגדיו.
* עבדי דויד לא מבינים כיצד דוקא עכשיו דויד מתעודד, ודויד מסביר שלפני כן צם
והצטער כי קיוה ש-ה' ירחם, אך עכשיו כבר הילד מת, ואין מה לעשות והצער לא יעזור.
* בת שבע ילדה לדויד עוד בן, דויד קורא לו-שלמה, ונתן קרא לו{עפ"י ה'}-ידידיה.

* הפרק ממשיך בתיאור כיבוש רבת בני עמון{שהתחיל בפרק הקודם}ע"י יואב, יואב
כובש את עיר המים, וכיוון שהוא רוצה לכבד את דויד, הוא קורא לו שילכוד את העיר
רבה באופן סופי, כדי שהנצחון יחשב של דויד.
* דויד כובש את העיר, שם את כתר מלכם על ראשו, ואת העם של עמון מייסר והורג
{במגרה, בחריצי הברזל, ובמלבן}.

-----------------------------------------------------

פרק י"ג – מעשה אמנון ותמר

* אמנון{בנו של דויד} התאהב בתמר אחות אבשלום{בנו של דויד}, ולא ידע איך להשיגה.
* יונדב בן שמעה{שמעה הוא אחיו של דויד} חבירו של אמנון, מציע לו שיעשה עצמו חולה,
וכשאביו דויד יבוא לבקרו, יבקש ממנו שתמר אחותו תבוא לביתו, להכין לו אוכל{=בריה}.
* אמנון עושה כעצת יונדב, דויד מסכים, ותמר באה ומלבבת לו לביבות בביתו.
* תמר מגישה לאמנון לאכול, הוא מוציא את כל האנשים שהיו אתו, ומבקש מתמר לשכב
איתו. תמר מסרבת, מבקשת שלא יעשה מעשה נבלה כזה, ומציעה לו שיבקש מדויד רשות
לשאת אותה לאישה.
* אמנון אונס את תמר, ולאחר מכן שנא אותה מאוד, וביקש ממנה ללכת.
* תגובות תמר לאונס: 1. תמר מבקשת מאמנון שלא ישלחה. הוא מסרב ומסלק אותה מביתו.
2. תמר קורעת את כתונת הפסים שעליה{כתונת שלבשו בנות המלך הבתולות}.
3. תמר שמה אפר על ראשה וצעקה.
* תגובת דויד לאונס: כעס מאוד.
* תגובות אבשלום לאונס: 1. אומר לתמר לשתוק, ולא לשים לב לעניין.
2. שונא את אמנון ולא מדבר איתו מטוב עד רע. 3. הורג את אמנון{ראי פירוט בהמשך}:
* כעבור שנתיים ערך אבשלום מסיבה{כי גזזו את צאנו}, והוא הזמין את דויד ואת אחיו. דויד
לא רצה להכביד ולא רצה לבא, והסכים לאחר הפצרות אבשלום, לשלוח במקומו את אמנון.
* נערי אבשלום הורגים את אמנון כפי שציוה אותם אבשלום, ושאר בני המלך ברחו.
* לדויד מגיעה שמועה שאבשלום הרג את כל בני המלך, ולכן דויד ועבדיו קורעים בגדיהם.
* יונדב אומר לדויד שהשמועה לא היתה מדויקת, ורק אמנון הומת כנקמה על אונס תמר.
* הנער הצופה רואה הרבה אנשים מתקרבים, יונדב אמר שזו הוכחה שהוא צדק, ואכן בני
המלך מגיעים לדויד והם בוכים.
* אבשלום בורח לתלמי מלך גשור והיה שם 3שנים, ודויד החל להתגעגע אליו.

-----------------------------------------------------

פרק י"ד – האישה התקועית גורמת להחזרת אבשלום

* יואב מזמין אשה חכמה מתקוע, אומר לה להתחפש לאישה אבלה ואמר לה מה לומר למלך.
* האשה באה למלך ומספרת: אני אלמנה והיו לי 2 בנים. בן אחד הרג את השני, ועכשיו בני
משפחתי רוצים להרוג את הבן שהרג, ואני מסרבת כי אם יהרגוהו משפחתי תכחד.
* דויד מבטיח לאישה שבנה לא ימות.
* האישה התקועית אומרת לדויד אם כך אתה מרחם על בני שהרג, אז מדוע אתה לא מרחם
על בנך שהרג{אבשלום}, ומדוע אינך מחזירו הביתה?
* דויד שואל את האישה האם יואב תכנן את כל הסיפור הזה שהיא ספרה לו? והאשה עונה
שדויד צודק ושהוא חכם כמלאך האלוקים.
* דויד אומר ליואב להחזיר את אבשלום. יואב מחזירו לירושלים, אך דויד אינו רוצה לראותו.
* אבשלום היה יפה מאוד, נולדו לו 3 בנים ובת אחת ושמה תמר.
* עברו שנתיים מאז שאבשלום חזר, והוא עדיין לא ראה את דויד. אבשלום פעמיים ביקש
מיואב לבא אליו והוא סרב, ובעקבות כך אבשלום אומר לעבדיו להצית את חלקת השעורים
של יואב באש. יואב מגיע לאבשלום, ואבשלום מבקש ממנו שיסדר לו פגישה עם דויד. יואב
עושה זאת, ודויד ואבשלום נפגשים.

-----------------------------------------------------

פרק ט"ו – מרד אבשלום

* לאחר התפייסות אבשלום ודויד, אבשלום מחזק את מעמדו בעם, "וגונב" את לב העם:
1.עושה לו מרכבה עם סוסים וחמישים איש רצים לפניו.
2.אומר למי שבא לדוד למשפט: המלך לא יקשיב לך ואלו אני הייתי מצדיק אותך בדין.
3.מנשק את מי שבא אליו.
* לאחר 40 שנה{מאז שעם ישראל ביקש משמואל להמליך מלך}אומר אבשלום לדויד
שהוא נדר נדר כשהיה בגשור, והוא צריך ללכת לחברון לקיים את הנדר, ודויד מסכים.
* אבשלום אומר לעם ע"י מרגלים: כשתשמעו קול שופר, תאמרו שאבשלום מלך בחברון.
* עם אבשלום הולכים לחברון 200 איש תמימים, שאינם יודעים את כוונותיו האמיתיות.
* אבשלום קורא לאחיתופל{יועץ דויד} מעירו גילה, והרבה אנשים הצטרפו לאבשלום.
* בעקבות המרידה דויד חושש שאבשלום יהרוג אותו ואת אנשיו, ולכן הוא בורח
מביתו עם עבדיו ועם 600 הגתים{שברחו אתו משאול}, והוא משאיר 10 נשים
פילגשים שלו לשמור את הבית.
* דויד אומר לאיתי הגיתי: חזור למקומך ואל תבוא איתי שהרי אתה נכרי, ולפני זמן לא
רב הגעת לארץ, אז מדוע ששוב תגלה ותסתובב? איתי מסרב לבקשת דויד.
* דויד עובר את נחל קדרון, ואז אומר לצדוק הכהן להחזיר את ארון ה' לירושלים. הוא
אומר שצדוק, אחימעץ בנו, אביתר, ויהונתן בן אביתר ישארו בירושלים ויעדכנו
אותו מה קורה{=ירגלו}. בעקבות כך צדוק ואביתר מחזירים את הארון לירושלים.
* דויד מתפלל לה' שיפר את עצת אחיתופל{הוא ידע שאחיתופל ייעץ לאבשלום נגדו}.
* דויד פוגש את חושי הארכי בראש{של הר הזיתים} ואומר לו לחזור מהנימוקים הללו:
א.אם תשאר תהיה לי למשא{שהרי חושי הוא זקן}.
ב. כדי שתפר את עצת אחיתופל ע"י שתתחנף לאבשלום ותראה לו כאילו אתה נאמן לו.
ג. תרגל – מה שתשמע תעביר לצדוק ולאביתר. ואז בניהם אחימעץ ויהונתן יעבירו לי.
* חושי מסכים וחוזר לעיר, וגם אבשלום מגיע לירושלים.
-----------------------------------------------------

פרק ט"ז – מפגש דויד עם ציבא ועם שמעי בן גרא

* דויד פוגש את ציבא עם זוג חמורים ועליהם אוכל{שהביא לדויד ולאנשיו}.
* דויד שואל את ציבא{שהיה עבד של מפיבושת} - מדוע מפיבושת לא בא איתך?
* ציבא משקר לדויד ועונה, שמפיבושת נשאר בירושלים, כי הוא מצפה שעם ישראל
יחזיר לו עכשיו את המלכות.{האמת היא שמפיבושת לא בא, כי הוא נכה...}.
* דויד מאמין לציבא, ואומר לו שיקבל את כל רכוש מפיבושת.
* דויד מגיע למקום שנקרא בחורים, ושם יצא שמעי בן גרא{ממשפחת שאול}, והחל
לסקול באבנים את דויד ואנשיו, וכינה את דויד בשם "איש הדמים ואיש הבליעל". הוא
אומר לדויד ש-ה' מעניש אותו, בגלל שלקח את מלכות שאול.
* אבישי בן צרויה רוצה להרוג את שמעי, אך דויד מסרב ואומר ש-ה' אמר לו לקלל,
ואולי ה' ירחם עלי בזכות הקללה{ש-ה' יראה שאני סובל}.
* אבשלום אחיתופל והעם באים לירושלים, וחושי אומר לאבשלום - יחי המלך יחי המלך.
* חושי אומר לאבשלום – אני אתך כי: א. העם בחר בך. ב. עלי לעבוד לבן של דויד
{לך}כפי שהייתי עם דויד.
* אחיתופל מציע לאבשלום לבוא אל פלגשי אביו שדויד השאיר לשמור על הבית{היו 10
פלגשים}, כדי שהעם יראה באופן סופי שאבשלום מורד בדויד, וכך יהיו נאמנים לו.
* אבשלום בא אל פלגשי אביו באוהל על הגג לעיני כל ישראל{דויד נענש כדברי נתן}.
* עצת אחיתופל כמו שאלה ב-ה'{כלומר היא עצה נכונה ומועילה}.

-----------------------------------------------------

**אiרי** · 10-04-2008 16:05

פרק י"ח – מלחמת דויד ואבשלום ומות אבשלום

* דויד סופר את אנשיו וממנה עליהם מפקדים{המפקדים הראשיים הם יואב, אבישי,
ואיתי הגתי}.
* דויד מציע לאנשיו לבוא איתם למלחמה באבשלום, אך הם מסרבים בטענה הבאה:
אם נלחם בלעדיך וננוס או שחצי מאתנו ימותו, הנותרים ימשיכו להלחם, כי יש לנו עוד
10,000 לוחמים{הכוונה שיש הרבה לוחמים, ולא בהכרח 10,000},
אך אם אתה דויד תצטרף לקרב ותמות, כל המלחמה אבודה{שהרי המלחמה היא על
המלוכה} ולכן עדיף שתשאר בעיר ותעזור לנו משם{הכוונה שיעזור ע"י תפילה}.
* המלך נשאר בעיר, אך ציוה לנהוג בבנו אבשלום בנחת{=לא להרגו}.
* המלחמה נערכה ביער אפרים{שבעבר הירדן}, הרבה חיילים מצבא אבשלום מתו:
חלקם מתו ע"י חרב, והרוב מתו מהיער{הכוונה ע"י שנכשלו בעצים ונפצעו ונהרגו}.
* אבשלום מופיע לפני עבדי דויד, כשהוא רוכב על פרד, הפרד עבר תחת שובך האלה
הגדולה{=ענף של עץ האלה}, שערות אבשלום נתפסו בעץ, הפרד המשיך בדרכו,
ואבשלום נשאר תלוי על העץ.
* איש שראה זאת סיפר ליואב, ויואב שאל אותו למה לא הרגת אותו, והייתי משלם לך?
* האיש ענה לו – הרי דויד ביקש לא להרוג את אבשלום, ואם הייתי הורג הדבר היה נודע
לדויד, ואתה לא היית מגן עלי!
* יואב הולך עם 10 נערים, מכה את אבשלום בליבו בעזרת 3 שבטים{=שרביטים},
ו10- הנערים הכו את אבשלום והמיתוהו.
* יואב תוקע בשופר, ואז אנשי דויד מפסיקים לרדוף אחרי ישראל.
* יואב ונעריו משליכים את גופת אבשלום לבור ביער, ומציבים עליו גל אבנים גדול, וכל
ישראל בורחים.
* {יד אבשלום – אבשלום הקים בחייו מצבה בעמק המלך, כי לא היה לו בן(הכוונה לבן
חשוב) שיגרום לזכרון שמו}.
* אחימעץ בן צדוק מציע ליואב, שהוא ילך לספר למלך את מה שקרה, אך יואב מסרב
בטענה שזו לא בשורה טובה{שהרי בן המלך-אבשלום מת}, ויואב שולח במקומו את
הכושי שיבשר.
* אחימעץ מתעקש ומבקש שוב ללכת, ויואב מסרב בטענה שאין לו כבר מה לבשר{שהרי
כבר הכושי הלך}.
* אחימעץ שוב מבקש ללכת ויואב מסכים. אחימעץ רץ ועובר את הכושי.
* הצופה שיושב אצל המלך, מודיע לדויד שהוא רואה רץ בודד ולאחר מכן מדווח
לשוער{=לשומר השער}על רץ בודד נוסף, ודויד מבין ששניהם מבשרים.
* הצופה אומר שהוא מזהה את אחימעץ. אחימעץ מגיע ומדווח ש-ה' הסגיר את אויביו
בידם. דויד שואל מה שלום אבשלום, ואחימעץ משקר{כי לא נעים לו} ואומר שאינו
יודע.
* הכושי רומז לדויד שאבשלום מת – "יהיו כנער אויבי אדוני המלך..."

--------------------------------------------------------

פרק י"ט – תוכחת יואב לדויד, החזרת דויד לארץ והשלכותיה

* תגובות דויד למות בנו: 1. הוא כעס. 2. עלה לעלית השער, בכה וקונן על אבשלום
שהלואי והיה מת במקומו.
* תגובות העם לאבל דויד: 1. הנצחון נהפך לאבל. 2. באו לעיר "בהתגנבות" כמפסידים.
* תגובות יואב לאבל דויד: 1. מוכיח את דוד: אתה אוהב את שונאיך ושונא את אוהביך.
2. מאיים על דויד: אם לא תצא לדבר עם העם, אף אחד לא
ישאר אתך הלילה – כולם יעזבו אותך.
* דויד מקבל את דברי יואב, יוצא אל העם, והעם בא אליו.
* עם ישראל רוצה להחזיר את דויד ושימלוך עליהם.
* דויד שולח את צדוק ואביתר כדי: 1.שידברו עם זקני יהודה, שיהיו הראשונים
להמליכו שהרי הם קרובי משפחתו{הם משבטו}.
2. שיאמרו לעמשא שהוא יהיה שר צבא במקום יואב.
* איש{=אנשי}יהודה מחליטים להחזיר את דויד. דויד מגיע לירדן ,ואיש יהודה מגיעים
לגלגל, כדי להעבירו את הירדן.
* שמעי בן גרא בא עם שבט יהודה ועם 1000 איש מבנימין ועם ציבא בניו ועבדיו
והם עזרו לבית המלך לעבור את הירדן.
* שמעי מבקש מדויד שיסלח לו{על שקיללו וזרק עליו אבנים כשברח מאבשלום}.
אבישי רוצה שהוא יומת שהרי קילל את משיח ה', אך דויד מסרב שהרי היום הוא חוזר
למלוך. דויד נשבע לשמעי שהוא לא ימות.
* מפיבושת בא לקראת דויד{מפיבושת לא רחץ רגליו, לא גילח שפמו ולא כיבס בגדיו
מאז שדויד ברח מאבשלום}. דויד שואל אותו: מדוע לא בא איתו כשברח מאבשלום?
מפיבושת מסביר לו: ציבא רימה אותי וברח לי, וסיפר עלי דברים לא נכונים{ציבא
אמר לדויד שמפיבושת לא בא כי רצה למלוך, ואילו האמת היא שהוא לא בא כי הוא
פיסח, וציבא ברח לו, ולא לקח אותו}.
מפיבושת אומר לדויד: אתה כמלאך אלוקים, שהרי לכל בני ביתי היה מגיע עונש מוות
ממך, אבל אתה עשית איתי חסד ונתת לי לאכול על שולחנך, ולכן אין לי בקשות תעשה
מה שאתה רוצה. דויד עונה למפיבושת שהוא יחלק את השדה{נחלת שאול} עם ציבא.
מפיבושת אומר: גם אם ציבא יקח את כל השדה זה לא חשוב, העיקר שאתה דויד חזרת
בשלום.
{הערה: 3 פעמים דויד החליט החלטות לגבי שדה שאול: בפעם ה1- הוא נתן אותה
למפיבושת, בפעם ה2- העביר אותה לציבא ,ובפעם ה3- החליט לחלק אותה בין ציבא
למפיבושת}.
* ברזילי ירד מרוגלים לעבור עם המלך את הירדן. דויד מציע לו שיבא איתו ממחניים
לירושלים והוא יפרנס אותו{כגמול על כך שנתן לדויד אוכל כשהגיע למחניים}.
ברזילי מסרב בגלל שהוא כבר זקן{בן 80} והוא יהיה לדויד למשא, ולכן אומר שבנו
כמהם ילך במקומו. דויד, כמהם, יהודה וחלק מישראל עוברים את הירדן.
* דויד הולך לגלגל ואז באים כל ישראל לדויד וטוענים בכעס: מדוע בני יהודה באו כמו
גנבים ועברו אתך את הירדן, למה לא חיכו שגם אנחנו נעבור אתך את הירדן?
אנשי יהודה עונים: א. זה בגלל שהמלך קרוב אלינו{מאותו שבט}.
ב. מה זה מפריע לכם שבאנו ראשונים? האם קבלנו תמורה בעד זה?
אנשי ישראל טוענים שיש להם 10 חלקים במלך שהרי הם 10 שבטים, ושהם
מעוניינים בדויד יותר משבט יהודה, ולכן הם היו צריכים להיות הראשונים שיחזירו את
המלך.{אנשי יהודה אמרו דברו בחוזקה יותר מאשר אנשי ישראל}.

-------------------------------------------------------

פרק כ' – מרד שבע בן בכרי בדויד

* שבע בן בכרי מכריז על מרד בדויד, בעקבות המריבה בין יהודה לישראל שבפרק י"ט.
* ישראל מצטרפים למרד שבע בן מכרי, ואילו יהודה נשארים עם דויד.
* דויד מגיע לירושלים, מפרנס את 10 הפלגשים שהשאיר בבית, אך לא בא אליהם.
* המלך קורא לעמשא{שר הצבא במקום יואב}, ואומר לו שיאסוף את אנשי יהודה
למלחמה תוך שלושה ימים. עמשא לא מגיע בזמן עם האנשים.
* דויד מבקש מאבישי ללכת עם עבדי דויד, ולתקוף את שבע בן בכרי, לפני שיספיק
להכנס לערים בצורות. כל הגבורים יוצאים לרדוף אחרי שבע בן בכרי, ובדרך - באבן
הגדולה בגבעון הם פוגשים את עמשא.
* יואב עושה עצמו כאילו נפלה לו החרב. הוא מרים אותה, שואל בשלום עמשא, מושך
לעמשא בזקן כדי כביכול לנשק לו, ואז הורג את עמשא בחרב.
* איש מנערי יואב אומר לאנשים להצטרף ליואב למרדף אחרי שבע בן בכרי. העם רואה
את עמשא מת ונעצרים, ולכן האיש מזיז את עמשא מהדרך ומכסהו בבגד, ואז האנשים
מצטרפים ליואב כדי לרדוף אחרי שבע בן בכרי.
* יואב במרדפו עובר בשבטי ישראל ומצטרפים אליו אנשים נוספים. הם מגיעים לאבל
בית מעכה{שם היה שבע בן בכרי}, עושים מצור, שופכים סוללה{=שופכים עפר על
החומה וכך נוצרת גבעה וניתן לטפס עליה ולהכנס לעיר}, ומנסים להפיל אתהחומה.
* אשה חכמה שבעיר, שאלה את יואב מדוע רוצה להרוג את יושבי העיר הנאמנים למלך?
* יואב ענה שלא ישחית את כל העיר, ושהוא רוצה רק את שבע בן בכרי.
* האישה משכנעת את תושבי העיר, הם כורתים את ראשו של שבע בן בכרי, ומשליכים
את ראשו ליואב מבעד לחומה. יואב תוקע בשופר, העם מתפזר, ויואב שב לירושלים.
* דויד שוב ממנה את יואב לשר צבאו.{בסוף הפרק ישנם רשימת בעלי תפקידים}.

-------------------------------------------------------

פרק כ"א – הרעב בארץ ומלחמות בפלשתים

* היה רעב בארץ 3 שנים. דויד שואל ב-ה', ו-ה' עונה שזה עונש על ששאול הרג את
הגבעונים{כשהשמיד את נוב}, ובכך הפר את שבועת בנ"י לגבעונים בימי יהושע.
* דויד שואל את הגבעונים במה ניתן לפייס אותם? והם עונים שיתנו להם 7 אנשים
מזרע שאול, והם יהרגו אותם ויתלו אותם{="והוקענום"}.
* דויד מסכים, אך לא נותן את מפיבושת בן יונתן{בגלל שנשבע ליונתן}, אלא נותן להם
2 בנים של רצפה בת איה{פלגש שאול – ארמוני ומפבשת{זה לא מפיבושת},
+ 5 בני מיכל בת שאול שילדה לעדריאל בן ברזילי המחולתי{חז"ל אומרים שמירב
ילדה אותם, ומיכל גידלה אותם ולכן נחשב כאילו היא ילדה אותם}.
* הגבעונים לוקחים 7 בנים אלו, והורגים אותם בתחילת ימי קציר שעורים{=חודש ניסן}.
* רצפה בת איה מגינה על הגופות מעופות וחיות במשך כ7- חדשים{מתחילת קציר
שעורים עד שהחל לרדת גשם}.
* דויד לוקח את עצמות שאול ויהונתן מיבש גלעד, וקובר אותם עם עצמות המוקעים,
בקבר קיש אביו של שאול ואז ירד גשם.
* המלחמות בפלשתים: 1. אבישי בן צרויה מציל את דויד ממוות, מידי ישבי בנוב{בן
הרפה}הפלשתי. ומאז נשבעו אנשי דויד – שדויד לא יצא למלחמות כדי שלא ימות.
2. במלחמה בגוב הרג סבכי החושתי את סף{בן הרפה}הפלשתי.
3. במלחמה בגוב הרג אלחנן בן יערי אורגים את גלית הגתי.
4. במלחמה בגת הרג יהונתן בן שמעה{שמעה הוא אחיו של דויד} את איש מדון{בן
הרפה}שהיה בעל 24 אצבעות.
ב"ה סיכום שמואל ב' פרק כ"ב – שירת דויד
* דויד שר שירת הודאה ל-ה' שעיקריה:
1.דוד מצהיר על אמונתו בה' ובכוחותיו הרבים, ושאמונה זו היא מקור כוחו{א'-ט"ז}.
2.דויד מודה ל-ה' שעזר לו בכל מעשיו, שמע לתפילתו בזמן צרותיו, הצילו מאויביו,
לימד אותו כיצד להלחם, ועזר לו להלחם ולבסס את מלכותו. דויד מייחס את כל
הצלחותיו להשגחת ה' ולעזרה ש-ה' נתן לו ולישראל{פסוקים י"ז-כ"ח, ל"ג-מ"ט}.
3.השירה עוסקת בדרכים המיוחדות בהן ה' משגיח ומנהיג את העולם{כ"ו-ל"ב}.
* דויד מסכם את השירה בהודאה ל-ה'{פסוקים נ'-נ"א}.

-------------------------------------------------------

פרק כ"ג – נבואת דויד, ומעשי גבורה של גבורי דויד

* נבואת דויד למשפחתו, כי ההבטחה ש-ה' נתן לו על מלכות עולם לזרעו, תתקיים רק אם
בניו ישמרו את מצוות ה', אם ממלכתם תהיה מבוססת על צדק ויראת אלוקים והם ידעו
לעקור את כוחות הרע והרשע מממלכתם.
* שלושת הגבורים הראשיים של דויד: 1. עדינו העצני – היה מכה בפעם אחת 800 איש.
2. אלעזר – נלחם בפלשתים.
3. שמה בן אגא הררי – היה בשדה פלשתים, הצילה מהם, והכה בפלשתים.
* דויד אמר: "מי ישקני מים מבאר בית לחם"? בעקבות כך שלושת הגבורים מביאים לו
משם מים, למרות שהמקום היה בשליטת הפלשתים. דויד מסרב לשתות מהמים – כי
האנשים סיכנו את חייהם בשביל להביא את המים, ולכן הוא מנסך אותם ל-ה'{=שופך
אותם לכבוד ה'}.
* מעשה הגבורה של אבישי בן צרויה- הרג 300 איש.
* מעשי הגבורה של בניהו בן יהוידע מקבצאל: 1. הכה את שני אריאל{=גבורי} מואב.
2. הכה אריה בתוך הבור ביום שלג. 3. גזל חנית ממצרי, והרג את המצרי בחנית זו.
* בסוף הפרק מופיעים שמות שאר גבורי דויד.

-------------------------------------------------------

פרק כ"ד – חטא ספירת העם והעונש

* ה' כעס על ישראל, והסית את דויד לספור את ישראל.
* דויד מצוה את יואב לספור את חיילי ישראל, יואב מסתייג, אך לאחר שדויד מתעקש
הוא עושה זאת.
* לאחר ספירת העם דויד מתחרט, ואומר ל-ה' שיסלח לו על חטאו שספר את העם.
* גד הנביא בא לדויד בשליחות ה', ומציע לו לבחור אחד משלושת העונשים הבאים:
א. 7 שנים רעב בארץ. ב. 3 חודשים מנוסה בקרב. ג. 3 ימים דבר{=מגפה} בארץ.
* דויד מעדיף שהעונש יתבצע ע"י ה'{כי ה' יכול לרחם} ולכן בוחר בעונש הדבר.
* ממגפת הדבר מתים 70,000 איש.
* כשהמלאך המשחית היה בגורן ארונה היבוסי, הוא רצה להרוג גם את אנשי ירושלים,
ואז ה' ריחם, ואמר לו להפסיק.
* דויד מבקש מ-ה' שיעניש רק אותו ואת משפחתו, שהרי הוא חטא ולא העם.
* גד הנביא אומר לדויד לבנות מזבח בגורן ארונה היבוסי.
* דויד קונה את גורן ארונה היבוסי ובקר{למרות שארונה רוצה לתת לו את הגורן ואת
הבקר במתנה}, בונה שם מזבח, ומקריב עליו קורבנות, וזה גורם להפסקת המגפה בעם.

~~~

סוף ספר שמואל ב'

**אiרי** · 29-04-2008 20:43

פרקים א'-ה', ופרקים ח'-י"ב

הקדמה

פרקים א'-י"ב עוסקים במלכות שלמה. תחילת מלכות שלמה טובה לעם מבחינה מדינית
ורוחנית{כולל בנין בית המקדש}. בהמשך מלכותו שלמה מטפח את עוצמת ממלכתו
בצורה מוגזמת, והדבר גורם לירידה רוחנית וחברתית שגרמה להתפלגות הממלכה בימי
רחבעם בנו.

~~~

פרק א' – המאבק על ירושת "כסא{=מלכות}דויד"

* דויד זקן וקר לו. לאחר שכיסו אותו בבגדים וזה לא עזר, הביאו לו עבדיו את אבישג
השונמית.
* אדוניה בן חגית{בנו של דויד} מתנשא ורוצה למלוך. הוא עושה לו רכב ופרשים ו50-
איש רצים לפניו{גם אבשלום עשה זאת}.
* אדוניה בן חגית מחליט למלוך בגלל: א. אביו מעולם לא הוכיח אותו{"ולא עצבו
אביו..."} ב. היה יפה תואר ג. נולד אחרי אבשלום{והרגיש שתורו למלוך}.
* אדוניה ממליך עצמו למלך בעין רוגל ותומכים בו יואב ואביתר. אדוניה קורא גם
לאחיו{חוץ מלשלמה} שיבואו לעין רוגל.
* נתן הנביא מייעץ לבת שבע ליידע את דויד על מעשי אדוניה ומשמעותם מבחינתה
ומבחינת שלמה: 1. אדוניה לוקח לשלמה את המלוכה שהובטחה לו ע"י דויד.
2. אדוניה עלול להרוג את בת שבע ואת שלמה{כדי שלא ינסו לקחת ממנו את
המלוכה שהובטחה לשלמה}.
* בת שבע עושה כדברי נתן.
* באמצע השיחה של בת שבע עם דויד, מגיע נתן לדויד, מחזק את דברי בת שבע, ואומר
לו שאדוניה מלך, ושהוא לא קרא לו{לנתן}, לצדוק, לבניהו בן יהוידע, ולשלמה.
* דויד נשבע לבת שבע, ששלמה ימלוך עוד באותו יום.
* דויד מצוה את נתן, צדוק ובניהו בן יהוידע שידאגו להמלכת שלמה, ויעשו 4 דברים:
א. ירכיבו את שלמה על פרדת המלך. ב. צדוק ונתן ימשחו אותו בגיחון למלך.
ג. יתקעו בשופר ויאמרו יחי המלך. ד. שלמה ישב על כסא דויד וימלוך במקומו.
* הם עושים זאת, יואב שומע את קול השופר ומתפלא, ואז יונתן בן אביתר מופיע.
אדוניה בטוח שיונתן יבשר בשורה טובה, אך יונתן מבשר בשורה שרעה לאדוניה –
הוא מספר ששלמה הומלך, ושדויד אמר על כך: "ברוך ה'..."
* סיעת אדוניה מתפזרת מתוך פחד, ואדוניה הלך ואחז בקרנות המזבח כדי ששלמה לא
יהרוג אותו.
* שלמה סולח לאדוניה, ואומר שאם יהיה נאמן לו, לא יקרה לו כלום.

----------------------------------------------------

פרק ב' – מות דויד, מעשי שלמה הראשונים עם עלייתו לשלטון

* צוואת דויד לשלמה:
1. תשמור את המצוות – כדי ש-ה' יקיים הבטחתו, שהמלוכה תשאר
בבית דויד.
2. תעניש את יואב על שהרג את אבנר ואת עמשא.
3. תגרום לכך ששמעי בן גרא יענש על שקילל אותי{את דויד}.
4. תגמול חסד עם בני ברזילי הגלעדי שיהיו באוכלי שולחנך.
* דויד מת ונקבר בעיר דויד.
* אדוניה מבקש מבת שבע שתבקש משלמה שיתן לו את אבישג לאשה. בת שבע
מבקשת משלמה, ושלמה מבין שדבר זה מבטא את רצון אדוניה למלוך, ולכן מצווה את
בניהו בן יהוידע שיהרוג את אדוניה.
* שלמה מגרש את אביתר מירושלים לעיר ענתות כעונש על כך שתמך בהמלכת אדוניה.
הערות:
1. שלמה לא הורג את אביתר כי: א. הוא נשא את הארון לפני דויד.
ב. הוא התענה עם דויד{בבורחו משאול}.
2. בגרוש זה של אביתר התקיימה הנבואה על בית עלי שהכהונה תלקח מהם.
* יואב מצד אחד לא תמך באבשלום - היה נאמן לדויד, אך מצד שני תמך בהמלכת
אדוניה - שנעשתה ללא ידיעת דויד. ולכן כשיואב שומע על העונשים של אדוניה
ואביתר, הוא חושש שגם הוא יענש, ולכן הוא בורח ומחזיק בקרנות{=בפינות} המזבח.
* שלמה שולח את בניהו בן יהוידע שיהרוג את יואב. בניהו מבקש מיואב לצאת משם,
יואב מסרב, ואז בניהו בציווי שלמה הורגו שם{יואב נהרג כעונש על הריגת 2 שרי
צבאות ישראל – אבנר ועמשא}. יואב נקבר בביתו במדבר.
* בניהו בן יהוידע מתמנה לשר צבא במקום יואב, וצדוק מתמנה לכוהן במקום אביתר.
* שלמה אוסר על שמעי בן גרא לצאת מירושלים. הוא אומר לו שאם הוא יעבור את נחל
קדרון הוא יומת. לאחר 3 שנים ברחו 2 עבדיו של שמעי לאכיש מלך גת, הוא הולך
להביאם, וכשהוא חוזר, שלמה מצוה את בניהו בן יהוידע להרוג אותו.

----------------------------------------------------

פרק ג' – התגלות ה' הראשונה שלמה בגבעון, משפט שלמה

* שלמה מתחתן עם בת פרעה ומביא אותה לעיר דויד.
* שלמה מגיע לעיר גבעון{שבה היו המזבח והמשכן לפני בניית המקדש} כדי לזבוח ל-ה'.
* ה' מתגלה{בחלום}לשלמה בגבעון ואומר לו שיבקש מה שהוא רוצה. שלמה מבקש
שיוכל לשפוט את העם בצדק.
* בעיני ה' היה טוב ששלמה ביקש בקשה זו{ולא ביקש אריכות ימים, עושר, נצחון על
אויביו}, ולכן ה' מבטיח לו שימלא את מבוקשו ויתן לו חכמה, ובנוסף יתן לו גם עושר
וכבוד. ו-ה' אומר לשלמה שאם ישמור את מצוותיו גם יקבל אריכות ימים.
* שלמה בעקבות החלום – מקריב קרבנות ועושה משתה.
* משפט שלמה: ל2- נשים זונות יש לכל אחת ילד, ואחד מהילדים מת. הנשים באו לפני
שלמה, האישה עם הבן המת משקרת לשלמה וטוענת שהבן המת שייך לאישה השניה,
ושהאשה השניה החליפה בלילה את הילדים. האישה השניה עם הבן החי כמובן
הכחישה את הטענה.
שלמה אומר להביא חרב ולחתוך את הילד החי לשניים, כדי שכל אישה תקבל חצי
מהילד. האישה עם הבן המת הסכימה ואילו השניה סרבה.
שלמה פוסק – האישה שסרבה{שבאה עם הבן החי} היא האם של התינוק החי.
משפט זה מפרסם את חכמת שלמה.

----------------------------------------------------

פרקים ד'-ה' - מינהל הממלכה, חכמת שלמה ופירסומה

פרק ד'

* שמות שרי שלמה ותפקידיהם{פסוקים א'-ו'}.
* שמות שנים עשר הנציבים{=הפקידים הממונים} על כל ישראל, שכל אחד מהם, היה
אחראי על כלכלת המלך וביתו, במשך חודש אחד בשנה{פסוקים ז'-י"ט}.
* תאור המצב הכלכלי הטוב של העם במלכות שלמה – "אוכלים ושותים ושמחים{כ'}.

פרק ה'

* בממלכת שלמה יש מצב כלכלי טוב: "לחם שלמה" – כלומר כמות המאכלים שעלתה על
שולחנו מראה על מצב כלכלי טוב. {הערה: חלק ממאכלים אלו נועדו לאורחים}.
* בממלכת שלמה יש מצב מדיני טוב: הפרק מתאר את הגבולות הרחבים של ממלכת
שלמה – הוא שלט מהנהר{פרת} עד ארץ פלשתים ועד גבול מצרים.
* בממלכת שלמה יש מצב בטחוני טוב: "איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע"
* הפרק מתאר את חיל הרכב של שלמה{40 אלף אורוות סוסים ו12- אלף פרשים}, וכן
מתאר את תפקידי הניצבים.
* הפרק מתאר את גודל חכמת שלמה{חכמתו גדלה מחכמת כל בני קדם, ומחכמת מצרים
ויותר מכל האנשים החכמים – איתן האזרחי, הימן כלכל, ודרדע בני מחול}. היו לו
3,000 משלים ו1005- שירים. הוא דיבר על עולם הצומח ועל עולם החי.
* מכל העמים באו לשמוע את חכמת שלמה.

הכנת עצים ואבנים למקדש באמצעות עשרות אלפי עבדים
* שלמה שולח הודעה לחירם מלך צור: דויד אבי לא בנה מקדש בגלל המלחמות שהיו
לו, אך לי יש שקט מאויבים ולכן אני רוצה לבנות. לכן אני מבקש ממך חירם, שתספק

לי עצים לבנין המקדש, ובתמורה אתן לך אוכל לממלכתך.
* חירם מסכים להצעה, ואומר שעבדיו יורידו עצים מהלבנון לים באמצעות דוברות
{=רפסודות}, והם יובילו זאת, עד למקום שיהיו שם אנשי שלמה.
* שלמה וחירם כורתים ברית.
* שלמה לוקח מס מישראל - 30 אלף אנשים ומחלקם ל3- קבוצות של 10,000 איש כל
אחת. כל חודש נשלחת קבוצה אחרת ללבנון{כדי להביא עצים}, וכך יוצא שכל אדם
מקבוצות אלו נמצא חודש בלבנון וחוזר הביתה לחודשיים , ושוב הולך לחודש ללבנון
וחודשיים נמצא בבית וכו'.
* שלמה לוקח 70 אלף נושא סבל ועוד 80 אלף חוצבים בהר ועוד 3,300 איש
הרודים{השולטים ונוגשים} בעם שעושים את המלאכה. אנשים אלו מכינים אבנים
לבניית המקדש.
----------------------------------------------------

פרק ו' – תאור בנין בית המקדש{לא בחומר לבחינת הבגרות}.

פרק ז' – בנין בית המלך. בניית העמודים יכין ובועז ועשיית שאר כלי המקדש.

----------------------------------------------------

פרק ח' – חנוכת המקדש ותפילת שלמה

* שלמה וכל העם מלוים את הכוהנים המעלים את הארון מעיר דויד לקודש הקודשים.
* לאחר שהכהנים יוצאים מקודש הקודשים, הענן{שמבטא את השכינה} שורה במקדש.
* שלמה מברך את ה' בפני כל העם, על הזכות שניתנה לו לבנות את המקדש. ועל ש-ה'
קיים את הבטחתו לדויד, שבנו יבנה את המקדש.
* תפילת שלמה: * שלמה משבח את ה', ומבקש ש-ה' יקיים את הבטחתו לדויד, על המשך
המלכות לזרע דויד{אם בניו ישמרו את המצוות}.
* שלמה מתפעל מהעובדה, ש-ה' השרה שכינתו במקדש.
* שלמה מבקש שגם אם ישראל יחטאו ו-ה' יענישם בעונשים{כגון הפסד
במלחמה, עצירת גשמים, רעב, מחלות, וכדומה}, אם לאחר מכן
ישראל יתפללו ל-ה', אז המקדש יהיה מקום בו תפילותיהם יתקבלו,
וש-ה' יסלח לעוונותיהם, ויגמול לכל אדם כפי המגיע לו.
* שלמה מבקש ש-ה' יקבל את תפילת הנכרי בכל מקרה{גם כאשר לא
מגיע לו}, כדי שהעמים יראו{יפחדו} מ-ה', וידעו ששם ה' נקרא על בית
המקדש.
* שלמה מבקש שגם תפילות ישראל ממקומות רחוקים יתקבלו דרך ארץ
ישראל, ירושלים והמקדש, וש-ה' יקבל כל תפילה של ישראל, שהם
העם הנבחר ע"י ה'.
* שלמה מברך את כל קהל ישראל – ש-ה' תמיד ישגיח עליהם, ושלבבם יהיה שלם עם ה'.
* שלמה ועם ישראל מקריבים קרבנות חנוכת המקדש והחג{=חג הסוכות}.
* שלמה מקדש את החצר שלפני בית המקדש.
* שלמה וכל ישראל{מלבוא חמת עד נחל מצרים} עושים חגיגה של 14 יום{שבעת ימי
חנוכת המקדש ועוד שבעת ימי חג הסוכות}, וביום השמיני{=שמיני עצרת} שלמה
מאפשר להם ללכת.

----------------------------------------------------

פרק ט' – ההתגלות השניה לשלמה בגבעון ומעשי שלמה

* ה' מתגלה לשלמה בפעם השניה, ואומר לו:
א. תפילתך התקבלה ואני אשכון במקדש.
ב. המשך מלכותך, קיום המקדש, והשארות העם בארץ, מותנית בכך שאתה והעם
תשמרו את המצוות. ואם לא תעשו כך אז תצאו לגלות, בית המקדש יחרב, האנשים
ישתוממו על החורבן, ויאמרו שזה בגלל שעבדתם עבודה זרה.
* כעבור 20 שנה{7 שנים ששלמה בנה את המקדש 13+ שנה שבנה את ביתו}, נותן
שלמה לחירם 20 ערים תמורת העצים שחירם סיפק לו, לבנית בית ה' ובית המלך.
חירם קורא לערים אלו ארץ כבול{=טיט}, כי ערים אלו היו גרועות.
* פרעה לוכד את גזר ונותנה כנדוניה לביתו שהיא אשת שלמה.
* שלמה בונה ערים, עושה ביצורים, בונה ערי אוצרות{=מסכנות} וערי רכב, והוא עושה
זאת באמצעות עבדים מהעמים שישראל לא יכלו להשמידם.
* שלמה בונה לבת פרעה אשתו בית, וכשהיא באה לבית, הוא בונה את המילוא{=מקום
נמוך שמילאו עפר ואבנים, ובנה עליו}.
* שלמה מקריב קרבנות בבית המקדש שלוש פעמים בשנה.
* שלמה עושה אוניות בעציון גבר{ליד אילות}, ועבדי חירם מביאים לשלמה באמצעות
האוניות זהב ממקום שנקרא אופיר.

----------------------------------------------------

פרק י' – מלכת שבא

* מלכת שבא באה עם עבדיה לשלמה לירושלים, כדי לחוד לו חידות ולראות את חכמתו.
* היא מתרשמת מחכמתו וממלכתו, ואומרת שהוא יותר חכם ממה שסיפרו לה. היא
מברכת אותו ונותנת לו מתנות{זהב, בשמים, ואבן יקרה}.
* {בפרק ט' למדנו, שעבדי חירם הביאו זהב מאופיר באמצעות אוניות. פרקנו מוסיף
שבאמצעות אוניות אלו הביאו מאופיר גם עצי אלמוגים ואבן יקרה}.
* שלמה נותן למלכת שבא כל מה שרוצה, והיא חוזרת לארצה.
* הפרק מתאר את גדולת מלכות שלמה ועושרו העצום{עשה 200 לבושים(צינה) מזהב
טוב, עשה 300 מגינים מזהב, עשה לעצמו כסא מפואר...}
* תיאור כסא שלמה – שלמה עשה לעצמו כסא משן פיל שמצופה זהב. 6 מדרגות לכסא,
כשעל כל מדרגה יש 2 אריות(מזהב}, ועוד 2 אריות ליד ידיות הכסא.
* הפרק מפרט את מקורות המימון של הממלכה{זהב הגיע מתיירים ומסוחרים.
פעם ב3- שנים היתה מגיעה אוניה מתרשיש עם זהב, כסף, שנהבים, קופים ותוכים.
מכל העולם באו לשמוע את חכמת שלמה והביאו איתם מנחה – כלי כסף, כלי זהב,
בגדים, נשק, בשמים, סוסים ופרדים}.
* לשלמה היה הרבה רכב סוסים ופרשים, והרבה כסף וארזים. מצרים היתה מקור
הסוסים של שלמה.{הערה: שלמה עובר בכך על 2 איסורי המלך – הוא מרבה כסף
ומרבה סוסים}.

**אiרי** · 29-04-2008 20:54

פרק י"א – חטא שלמה ועונשו

* התורה בספר דברים אוסרת על מלך להרבות 3 דברים: כסף וזהב, סוסים ונשים.
בפרק הקודם למדנו ששלמה עובר על 2 איסורים{מרבה כסף ומרבה סוסים}.
* החטא בפרקנו: שלמה מתחתן עם נשים נכריות רבות, ובזה עובר על האיסור השלישי
של המלך – "לא ירבה לו נשים". נשים אלו – "הטו את לבבו אחרי אלוהים אחרים",
ושלמה חוטא ובונה מזבחות לאלוהי נשותיו.
* העונש: ה' מתגלה לשלמה, ואומר לו שבגלל חטאיו המלוכה תקרע ממנו ותעבור לאדם
אחר, אבל בזכות דויד יש 2 הקלות בעונש: 1. העונש יקרה רק בזמן בנו של שלמה.
2. שבט אחד ישאר בידי זרעו של דויד.
הסיבות לירידת מלכות שלמה

א.סיבה כלכלית: שלמה גבה מיסים מהעם{מס עובד(של אנשים שעבדו) + מס כספי}
וזה נמאס על העם.
ב.סיבה דתית: שלמה עובר על 3 איסורי המלך.
ג.סיבה מדינית: 1. בדרום – הדד האדומי מתנגד לשלמה.
{הרקע - בזמן דויד – יואב הכה את הזכרים באדום. הדד ברח עם
אנשים, והם הגיעו למצרים. הדד התחתן עם אחות תחפניס(תחפניס
היתה אשתו של פרעה) ונולד לו בן בשם גנובת. לאחר שדויד ויואב
מתו, ביקש הדד מפרעה, לחזור לביתו לאדום}.
2. בצפון – רזון בן אלידע מתנגד לשלמה.
{הרקע - כשדויד הרג את כל חיל הדדעזר מלך צובה, רזון בן אלידע
ברח, אסף איתו אנשים, התיישב בדמשק, ומלך על ארם}.
ד. סיבה חברתית: ירבעם בן נבט משבט אפרים היה אחראי על גביית המס משבט יוסף
והוא מרד במלך שלמה{הוא התלונן על כך ששלמה בנה את המילוא
לבת פרעה, בעוד שדויד השאיר מקום זה פתוח לעולי הרגלים}.
* הביא אחיה השילוני קורע את השלמה{הבגד} החדשה שעליו ל12- חתיכות, ונותן
לירבעם בן נבט 10 חתיכות, כדי לסמל שהמלכות תקרע משלמה, ועשרה שבטים יהיו
תחת מלכות ירבעם.
* אחיה אומר לירבעם, שאם הוא ישמור על המצוות מלכותו תתקיים{אך העונש לזרעו
של דויד לא יהיה לכל הימים}.
* שלמה רוצה להמית את ירבעם, והוא בורח למצרים{לשישק מלך מצרים}, והוא נשאר
שם עד מות שלמה.
* שלמה מת ורחבעם בנו מולך.

----------------------------------------------------

פרק י"ב – המרד בבית דויד, ההתפלגות ל2- ממלכות וחטאי ירבעם

* רחבעם בנו של שלמה בא לשכם, כדי שהעם ימליך אותו.
* ירבעם בן נבט חוזר ממצרים לארץ.
* העם דורש מרחבעם בטקס המלכתו, להקל מעליהם את עול המלכות.
* רחבעם דוחה את התשובה ב3- ימים. בינתיים הוא מתייעץ. הזקנים מייעצים לו,
להסכים לבקשת העם, ואילו הילדים שגדלו איתו{=הצעירים} יעצו לו לסרב לבקשת
העם, ולומר להם שהוא עוד יכביד את העול עליהם יותר מאביו{"קטני עבה ממתני
אבי", "אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים(=בקוצים)}.
* רחבעם עונה לעם תשובה קשה כעצת הילדים – וזה היה מאת ה', כי ה' רצה לקיים את
דבריו ביד אחיה לירבעם שהמלכות תתפלג.
* תשובה זו גרמה לעם{חוץ משבטי יהודה ובנימין} למרוד במלכות רחבעם.
* רחבעם שולח את אדורם לגבות מס מהעם. הם רוגמים אותו באבנים והוא מת, ורחבעם
נס במרכבתו לירושלים.
* העם ממליך את ירבעם על 10 השבטים.
* רחבעם מארגן צבא גדול, בכדי להלחם נגד המורדים, אך בעקבות נבואת שמעיה איש
האלוקים{שאומר לו שפילוג הממלכה היה מאת ה'}הוא נמנע מלצאת למלחמה,.
* ירבעם בן נבט בונה את שכם ואת פנואל.
* חטאי ירבעם בן נבט: א. עושה 2 עגלי זהב{אחד בבית אל ואחד בדן}{העגלים היו
מיועדים לעבודת ה'}, שמטרתם פוליטית – למנוע מהעם לעלות
לירושלים.{ירבעם חשש שאם העם יעלה לירושלים, והם יראו
את רחבעם, הם עלולים להפסיק לתמוך במלכותו, ויחלו לתמוך
במלכות רחבעם}.
ב. הוא ממנה כהנים שאינם משבט לוי.
ג. הוא ממציא חג חדש בט"ו בחשוון{="בחודש השמיני"}.
ד. הוא מקטיר על המזבח שבבית אל בעצמו.

~~~

שאלות על ספר מלכים א'

1.עיין בפרק ח': א'. ציין שלושה מצבים הנוגעים לכלל ישראל שבהם שלמה מבקש שה' ישמע לתפילות ישראל?
ב'. כיצד שלמה מנמק את בקשתו מה' שיענה גם לתפילת הנוכרי?

2.בשתי הזדמנויות התגלה ה' לשלמה. מה הם ובאילו נסיבות?

3.א'. בעקבות מה הלך אדוניה להחזיק בקרנות המזבח?
ב'. מדוע ציווה שלמה להרוג את אדוניה?

4.בדברי צוואתו של דוד מזכיר 4 מאורעות בעלי חשיבות הקשורים ביואב, בברזילי הגלעדי ובשמעי בן גרא.
א'. ציין באילו נסיבות אירע כל אחד מן המקרים שדוד הזכיר?
ב'. ציין את מי מעניש שלמה מלבד מה שנאמר לו בצוואת אביו, ומדוע?
ג'. כיצד קיים שלמה את צוואת אביו?

5.א'. כיצד התפלגה הממלכה בתקופת רחבעם?
ב'. מה היו הסיבות לכך?

6.שני אישים מנהיגים ביקשו לקבל עצה משני גורמים, ושניהם קיבלו את העצה הגרועה.
א'. מי הם, וממי ביקשו?
ב'. מה היו העצות שקיבלו?
ג'. ציין את הסיבה שקיבלו דווקא את העצה הרעה?

~~

1.ציין שלשה מקרים המסופרים בספרי נביאים ראשונים,

2. שלמה גרש את אביתר מירושלים .
א. מה עשה אביתר , שעל כך נענש ?
ב. מדוע לא הרג אותו שלמה, כפי שעשה עם השאר ?
ג. איזו נבואה, שנאמרה בנביאים ראשונים, קיים בכך שלמה?
ציין מקור מדויק .

3. גם אסא (מלכים א', ט"ו) וגם אחז (מלכים ב', ט"ז) עמדו בפני בעיה דומה.
א. מה הייתה הבעיה וכיצד ניסה לפתור אותה כל אחד מהם?
ב. כיצד הגיב ישעיהו על מעשהו של אחז? צטט להוכחת דבריך.
ג. במה שונות התוצאות הפוליטיות והדתיות, שנבעו מתגובותיהם של השניים?

4. פרק י"ח, אליהו על הר הכרמל.
בס' דב' י"ב י"ג נאמר: "השמר לך, פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה". איזו בעיה
מתעוררת בקשר לכך בפרקנו, וכיצד תוכל להשיב על כך?

5. בתפילתו לה' אמר אליהו: "ואתה הסיבות את לבם אחורנית" (ל"ז).
רס"ג (מובא בפרוש רד"ק): "לבם, שהיה אחורנית, תסב אותו אליך עתה אם תענני".
רש"י: "ומדרש אגדה: אם לא תענני, אף אני אהיה כופר".
רד"ק: והחכם הגדול הרמב"ם ז"ל פרש כמשמעו: מנעת מהם התשובה לרוב פשעם..."
מה קשה בדברי אליהו?
עמוד על ההבדל בין הפרשנים השונים.
הבא דוגמא נוספת מס' ישעיהו לדברי הרמב"ם. ציין מקור מדויק.

6. פרשת כרם נבות, מל"א פרק כ"א.
א. במה שינה אחאב מן הסיפור המקורי, בתארו לאיזבל את הארוע בינו לבין נבות?
ציין שלשה הבדלים בין הסיפור המקורי על הדו-שיח אחאב נבות לבין אותם הדברים, כפי שציטט
אותם אח"כ אחאב לאיזבל.

ב. ציין את הסיבה לשינויים.
ג. מה ההבדל בתפיסת מוסד המלוכה בין איזבל לבין אחאב, כפי שבא לידי ביטוי בהבדלים
הללו?

7. האם לפי "משפט המלך" בס' שמואל א' ח' יכול היה אחאב לקחת את כרם נבות? נמק דבריך.

8. א. בפרשת המלך בס' דב' י"ז יש שני איסורים על המלך, שאחאב עבר עליהם לפי המסופר
בפרקנו. מה הם האיסורים הללו? הוכח עפ"י הכתוב שאחאב עבר עליהם. צטט להוכחת דבריך.
ב. אחאב חטא בנביאי השקר ונענש באמצעות נביאי השקר. הסבר.
ג. מהי הסיבה שהעונש שנאמר על בית אחאב לא יבוא בימיו אלא בימי בנו?

9. המלחמה על רמות-גלעד, פרק כ"ב.
איזה תנאי דרש יהושפט מאחאב, בטרם הסכים להשתתף במלחמה, והאם הסכים אחאב
לתנאי הנ"ל?
בכל אחד משני הפרקים, כ"א ו - כ"ב, מתוארת שעה יפה בקורותיו של אחאב. מה הם
הדברים הטובים שעשה, ואיזה שכר קיבל על כך?

10.
א. לפי המסופר בס' מל"ב פרק י"ז, מה היו שתי הסיבות לגלות ישראל ומה ההבדל העקרוני
ביניהן? הוכח דבריך בעזרת ציטוטים.
ב. מיהם המתיישבים החדשים שהושבו בשומרון לאחר גלות העם, ומדוע דבק בהם הכינוי "גרי
אריות"?

11.
א. באילו שני נימוקים ניסה רבשקה לשכנע את עם יהודה להיכנע לו ללא מלחמה
(מל"ב פרק י"ח)?
ב. חזקיה התפלל לה' שיצילנו מיד אשור. מה היה נימוקו בבקשתו? האם אכן שעה ה' לתפילתו?

FXP	קפיצה מהירה	לפורום סיכומים			פירגון
תנאי שימוש זכויות יוצרים צוות הניהול בדיקת אייפי העלאת תמונות מפת אתר אודות צור קשר פרסום באתר	דיון עזרה וייעוץ פנאי ובידור מחשבים ואינטרנט תחביבים מוזיקה גרפיקה ואומנות לימודים והשכלה דף הבית	מולטימדיה אנדרואיד Apple תכנות ובניית אתרים חומרה אוהדים בחו"ל אוהדים בארץ לוח בקרה	ספורט ובריאות וידאו וסרטים סדרות ישראליות סדרות טלוויזיה משחקי פעולה משחקי תפקידים משחקי אסטרטגיה עזרה	משחקים משחקי דפדפן GTA Maple Story קונסולות Counter Strike פורומי מערכת הרשמה לאתר	איחסון אתרים טרול סיכומים משכנתא יד שנייה פורקס מייפל משחקים Sphinx Search

הגדרות אשכול

אשכול התנ"ך הגדול - יהושוע,שופטים,שמואל א/ב, מלכים, במדבר, שמות \/מומלץ!!\/