חלונות לחג ראש השנה ויום כיפור

1)וכי ליבי קשה מהאבן?/רבי עקיבא
רבי עקיבא מגיע לבאר ורואה כי האבן שינתה את צורתה הוא מבין בכך שאם האבן הקשה יכולה להשתנות גם לבו הרך יכול להשתנות ולכן הוא מחליט בגיל 40 בהשפעת אשתו רחל ללכת וללמוד תורה ובכך נהיה תלמיד חכם מאחד ממובילי עם ישראל לאחר חורבן בית שני

2)כי שונה האדם מהאבן?/שפינוזה –יהודי שחי ב-1700 בהולנד וגורש מהקהילה היהודית בגלל דעותיו שפינוזה ממשיל את האדם לאבן כמו שאבן חייבת להמשיך ליפול כך בני אדם נטולי רצון ורצון חופשי וכל מעשיהם נובעים מכוחות טבע שמכתיבים את דילמה מוסרית- דילמה מוסרית הינה התנגשות של שני ערכים אורך חייהם וגורלם.

החשובים לאדם על האדם לבחור באחד משני ערכים החשובים לו מאוד ובלית ברירה יבחר בערך הפחות גרועה בעיניו.

פרק א
מים לשניים- הדילמה – האם לשתות את המים לבד ובכך לתת לחברי למות או להתחלק ושנינו נמות.
קדושת החיים מול ערך החברות
בן פטורא-אומר ששניהם צריכים לשתות ובכך למות מאשר לראות את חברו מת[טיעון מוסרי]
דעתו של רבי עקיבא על דעה זו: וחיי אחיך עמך ולא במקומך כלומר כמו שאתה חי כך הוא יחיה ולא תמות בגללו
רבי עקיבא-חייך קודמים לחיי חברך(במקרה של מוות)
כלומר אומר שזה שהמימיה שייכת לו הוא צריך לשתות ובכך להציל את חייו,אומר שערך החיים חשוב מערך החברות
במקרה של יום יום-ואהבת לרעך כמוך,כמו שאתה אוהב את עצמך כך אתה צריך לאהוב את חברך,כלומר אתה צריך להתחלק עם חברך

הטובע נאחז בקרש-
מקרה 1-ספינה טבעה בלב הים ויש שני ניצולים אחד חלש נאחז בקרש העוזר לו לשרוד והשני חכם וצדיק שוחה בים וניגמר לו הכוח ואף אחד לא רואה אותם
הקטון- אסור לאיש השני להוציא את הקרש מתחת ידיו של הראשון שתפס את הקרש,הקרש שווה למימיה. "חייך קודמים לחיי חברך"
מקרה 2-שני אנשים נאחזים בקרש ושניהם חכמים וחזקים. ערך החיים מול ערך החיים
הקטון-במצב זה מי שפחות מועיל לחברה צריך לוותר על חייו ולהקריב את חייו למען השני
קתיאדס-טוען שכל אדם חכם יעשה הכול כדי לשרוד וישמיט את ידיו של השני מהקרש ואם לא יעשה כך יצא צדיק אבל טיפש
מים לשניים מול הטובע הנאחז בקרש- בשני המקרים אדם אחד יזכה לחיים על חשבון אדם אחר,המימיה שייכת למישהו והקרש לא שייך לאף אחד משניהם[במצב ב אינו שייך לאף אחד ובמצב א הקרש שייך למי שתפס אותו ראשון].

פרק ב-אין מאבדין נפש מפני נפש
הרמבם אומר שהריגת אדם אחד על מנת להציל אדם אחר או הריגת אדם אחד על מנת לרפא אדם אחר היא אסורה.
א.דילמה מהשואה-הדילמה היא האם לברוח ממחנה ההשמדה בידיעה שמעשה זה יסכן את הנישארים במחנה.ערכים מתנגשים-ערך החירות מול ערך החיים
ב.בעל הדילמה שמשון דרנגר בחר לברוח מן המחנה בנימוק שזוהי מלחמה על הערכים החשובים ביותר לאדם שזה ערך החירות ושכל אדם צריך לשאוף לחירות ומותם של הנשארים אינו לשווא.באחד מדבריו אמר דרנגר "עדיף מוות בחירות מאשר חיים במאסר"



חיי האם מול חיי העובר- הדילמה של הרופאים במקרה של יולדת המתקשה בלידתה היא את מי להציל את האמא או את העובר.בדילמה זאת יש שני מצבים שלדבריהם צריך לפעול:
מקרה 1-אם העובר עדיין בתוך בטן אמו צריך להרוג את התינוק ולהציל את האם .רמבם מוסיף במקרה זה שהתינוק כרודף אחרי האימא ולכן צריך לפעול לפי דין רודף.במקרה זה ההלכה פוסקת שחייה קודמים לחיי העובר.
מקרה 2-אם העובר הוציא את ראשו או את רוב גופו ממשיכים לילד את התינוק ואחרי זה מטפים באמא "אין מאבדים נפש מפני נפש"

פרק ג
ספר החינוך:
לא תעמוד על דם רעך- מצווה זו אומרת שאם אתה רואה אדם בסכנה אתה חייב לעזור לו ואם ראיתה ולא עזרתה כאילו אתה פגעת בו.
שורשי המצווה-
תועלת אישית-אני ירגיש טוב עם עצמי וגם שאני יצטרך עזרה יעזרו לי
חברה מתוקנת-חברה יותר בטוחה טובה ונעימה
רצון האל
רמבם: הרמבם אומר שכשאתה רואה בן אדם בסכנה חובה עלייך להצילו ואם לא הצלת אותו אתה אחראי למותו.ישנם שלושה מצבים שאדם רואה[במצב זה עליו להציל את האדם או לשלם לאדם אחר שיצילו],שומע ויודע שהם מצבים פחות דחופים. הרמבם אומר גם שלמרות שמצווה זו היא מצוות לא תעשה ואין עליה עונשים,היא חשובה מאוד כי היא מצילה חיים "והמציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו".
חוק לא תעמוד על דם רעך תשנח- הכנסת בישראל חוקקה חוק זה על פי הפסוק לא תעמוד על דם רעך,לפי חוק זה חלה על האדם העד לתוקפנות חובה לעזור לאדם הנתקף כל עוד הוא עצמו לא נכנס לסכנה ואם האדם מתעלם מחובה זו הוא צפוי לקנס על פי החוק.

הצו המוסרי של קאנט- לפני כל מעשה שאתה עושה אתה צריך לחשוב אם היית רוצה שכל בני האדם ינהגו כך,אם התשובה היא כן אז זהו מעשה מוסרי ואם התשובה היא לא זהו אינו מעשה מוסרי.פתגם מן היהודית המזכיר את הרעיון של קאנט הוא : "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" (הילל הזקן)

פרק ה סיכון עצמי בהצלת חיים – שות הרב ולדנברג- ערך הרעות מול ערך החיים
הופנתה לרב ולדנברג שאלה בספר ציץ אליעזר האם צריך או חובה להציל חייל פצוע משדה קרב כאשר הדבר מסכן את חיי המציל?
כדי לענות על שאלה זו פנה הרב ולדנברג לרבנים אחרים(רדב"ז ותלמוד ירושלמי) ,רדב"ז אמר "ספר שלו עדיף מודאי של חברו" כלומר אם אדם ימצא במצב של סכנה כדי להציל את חברו הוא אינו חייב להצילו. התלמוד הירושלמי אמר "אינו חייב להכניס עצמו בסכנה" כלומר גם התלמוד הירושלמי טען שאינו חייב להציל את חברו.

תשובתו של הרב ולדנברג: לאחר שבחן הפסיקות,מגיע הרב ולדנברג למסקנה שאי אפשר להשוות מצב של הסתכנות בהצלת חיים בחיי היום יום לבין מצב של הסתכנות בזמן מלחמה. אומר שדבריהם תקפים רק בחיי היום יום ואם במלחמה מישהו לוקח מאות חיילים ומכניס אותם לסכנה גם הכללים משתנים.
במלחמה חייב האדם להציל את חברו גם אם יסתכן לצורך כך.

ערכי הרעות בצהל
יצחק רבין קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה מהאוניברסיטה ובנאומו מציג ניגוד,איך נתנה האוניברסיטה המסמלת ערכים של תרבות תואר לחייל הלוחם ושופך דמים שמקצועו הוא אלימות. הוא עונה על תשובה זו בכך שמראה את הערכים המבדילים את צה"ל משאר צבאות העולם. נכון שתפקידו הראשון של צה"ל הינו צבאי,אך צה"ל עושה זאת בכמה שפחות אלימות ופועל למען השלום וההגנה ולא למען האלימות ושפיכות הדמים. צה"ל מגלה אנושיות כלפי האנשים בצד השני ופועל למען שלום ולא להרס וחורבן.


פרק ו –חיים ואיכות חיים
קידוש השם-מעשה שגורם ששם ה יתקדש ויגדל ויתפרסם בעולם,כל מי שעמד במצב שבו הציווי הוא יהרג ואל יעבור ואכן בחר במוות ולא עבר על האיסור הרי הוא קידש את השם
חילול השם-מעשה שגורם לפחיתות בשמו של השם בעולם,אם עבר על איסור ובחר לחיות הרי שחילל את השם
פיקוח נפש דוחה את כל המצוות- "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"[ויקרא י"ח ה]
אם מישהו נדרש לעבור על אחת המצוות ואם לא יהרגוהו או שהוא ימות,עליו לעבור על המצווה ולא להיהרג.
הסיבה לכך היא שהמצוות נועדו כדי לחיות בהם ולא שימותו בהם[בגללן].
אם האדם בחר למות למרות זאת ולא עבר על המצוות,נחשב שהתאבד.
יהרג ואל יעבור- ישנם כמה מקרים חריגים בהם קובעת ההלכה שיש ערכים העולים על ערך החיים.
שאם אומרים לי לעבור עליהם,"יהרג ואל יעבור",כלומר הכלל פיקוח נפש אינו תקף לגביהן.שלושת המצוות הינן עבודת אלילים[עבודה זרה,עבודת אל אחר],שפיכות דמים[רצח],גילו עריות[יחסי מין במשפחה].שלושת מצוות אלו נבחרו בגלל שכשאר אתה מבצע כל אחת מהן,חייהם של אדם אבדו מערכם ונהיה נזק בלתי הפיך.כאשר אתה רוצח אדם,אבדו חייו של אדם,כאשר אתה מבצע עבודת אלילם אתה מאבד את הדברים על פי הם אתה חי את אמונתך ודתך כלומר אתה מאבד את עצמך, כאשר מתבצע גילוי עריות אתה משאיר למישהו כתם לכל החיים והורס את נפשו בנזק בלתי הפיך.

ישנם שני מצבים נוספים בהם הכלל פיקוח נפש דוחה את כל המצוות אינו תקף לגביהם.ביצוע עבירה מול 10 מישראל וביצוע עבירה בשעת גזרות.הם מיוחדות מכיוון שמקרה הראשון המעשה ביצוע עבירה מול 10 אנשים הוא דבר ייצוגי וזה כאילו כל עם ישראל קיים את העבירה.המקרה
השני מיוחד מכיוון שפה בא רצוננו להראות לעובדי כוכבים שהתורה אינה סתם ואסור לעבור עליה ואם מאיימים עלינו אנו מעדיפים למות למען התורה בעקבות חשיבותה.אם כולם יחטאו,התורה תשכח!

סוקרטס-מגדולי הפילוסופים היוונים חי בתקופת המאה ה-5 לפני הספירה.סוקרטס הצדיק וקידש את החיים הטובים כלומר להיות אדם טוב על פני כל דבר אחר.סוקרטס הפך לאוייב של ראשי אתונה והם דנו אותו למשפט,הוא סירב להתנצל בפניהם ועמד על דעותיו בתוקף מה שהוביל להוצאותו להורג למרות שהיה בידיו לברוח או להתחמק מעונש על ידי הבעת חרטה,הוא עמד על ערכיו והיה מוכן לבצעם בעצמו כדי לתת דוגמא לבאים אחריו.ערך החיים מול ערך החיים הטובים
אלבר קאמי-משמעות החיים
קאמי ממשיך את טיעונו של סוקרטס וטוען כי אדם מוצא משמעות לחייו כאשר הוא חי על פי עקרונותיו ובשביל עקרונות אלו גם שווה למות.אמר שמכל השאלות משמעות החיים היא השאלה הדוחקת ביותר,שעליי לברר לעצמי לשם מה אני חי ולמען מה אני מוכן למות

לסיכום-ראינו במהלך פרק זה שיש מצבים בהם יש ערכים עליונים הגוברים על ערך החיים.



פרק ז –חיים ואיכות חיים
דילמה בנושא זה-אב לילד פגוע מוח: אב לילד חולה התלבט עם עצמו האם ראוי ליטול את חייו של הילד מתוך רחמים עליו ועל חייו הקשים לכאורה.האב טוען כי הסבל הרב של החולה צריך להכריע לכיוון ביצוע המתת חסד ולהרגו.לעומתו טוען הילד כי מגיע לו זכות החיים אפילו אם הינו חריג.האב טוען גם שאם היה נולד לו ילד נוסף חריג היה מוצא דרך לעקוף החוק ולהרוג אותו מתוקף אחריותו למנוע סבל מיותר מבנו.לבסוף האב אינו ביצע את המתת החסד. הערכים המתנגשים:ערך החיים מול ערך איכות החיים.

שולחן ערוך:
המתת חסד-הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר
ההלכה אומרת כי אדם גוסס נחשב לחי לכל דבר ועניין ואין לבצע כלפיו פעולה המזרזת את מותו
כל מעשה שיזרז את מותו נחשב לשופך דמים,יחד עם זאת
יש גורם חיצוני מרוחק כגון רעש קבוע הגורם לחולה הגוסס להישאר ער ניתן לסלק את הרעש שכן זוהי עשייה פאסיבית(עקיפה)
אם נמחץ אדם תחת מפולת והוא גוסס ואי אפשר שיבריא אפילו אז מחללים את השבת לצורך חילוצו.
ויקטור פרנקל על משמעות החיים:
ויקטור מחדד את הדעה זו ואומר שלכל רגע ורגע בחיים יש משמעות ולכן מס' דקות או שניות הן בעלות ערך ואי אפשר לפגוע בהן או לקצר אותן ויותר מכך מי שלא מוצא משמעות לכל רגע בחייו הרי זה הוכחה כי כל חייו היו ללא משמעות
בסיס דבריו של ויקטור פרנקל היו:"מי שיש לו למה שלמענו יחיה-יוכל להתגבר כמטע על כל איך",כלומר למי שיש לו מטרה בחיים שלו תכלית יעד ותקווה בלב וכי לחייו יש משמעות
ולמי שלא הייתה לו מטרה לא יוכל להחזיק מעמד הרבה זמן.
ישעיהו ליבוביץ-המתת חסד-חסד עם מי?
טוען בבסיס דבריו כי האיסור לא ליטול חיי אדם הוא צו אנושי מוחלט ואין לערער עליו כלל.כל פתח שנפתח להתיר הריגת בני אדם בנימוקים שונים,מביא עלינו אסון ומציאות של חיסולים שאין לדעת את סופה. אומר ש אם מדובר בהמתת חסד יש לשאול,חסד עם מי?ותשובתו היא-חס עם עצמנו! המטפלים הנושאים בנטל-שלא יצטרכו לטפל כל היום והלילה ולא נבזבז חיינו עם אדם ללא איכות חיים.
לעומתו טוען פרופ' עדי צמח כי יש מצבים בהם הארכת חיי החולה גורמת סבל מיותר ומתמשך.במצבים אלו על פי דעתו של עדי צמח כדאי וראוי להרוג חולים אלו מתוך טיעון ש "אין כל תכלית בחיים שאין בהם איכות".

פרק ח-אחרית דבר
פרשת נח ספר בראשית "שופך דמים האדם דמו ישפך" כי בצלם ה עשה את האדם
משמעות הביטוי בצלם ה עשה את האדם:
על פי ראשי:האדם דומה ל-ה ויש בו חלק מהבורא
על פי רמבם: האדם דומה לבורא ביכולת השכלית המפותחת
על פי סופרנו: האדם דומה ל-ה ביכולת היצירה,העשייה והבנייה שלו

קרדיט לי !!!סיכום שלי!!!