fxp
שחזור סיסמה הרשמה
  • הודעות
  • אשכולות
  • רשומים
  • מחוברים כרגע
הרשמה לאתר
עמוד 1 מתוך 8 12345 אחרוןאחרון
מדריך|

אשכול מדריכים לגידול תוכים לנעוץ

  1. 17-08-2008 00:40 #1
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    עריכה: הוספתי עוד היום

    בתוספת מדריך חובה לכל מגדל תוכים מתחיל בעמוד 4

    המדריכים לקוחים מספר התוכים מאתר התוכים אתר ג'אקו ומעבדת קרניאלי www.karnieli.com
    אם אסור לפרסם שמות אז תצנזרו

    לא להגיב אחרי תודה

    האם אני מוכן לגידול תוכי ???

    אם אתם חושבים לקנות תוכי, אנא קראו את המאמר הזה בכובד ראש.אחרי שקראתם,חשבו פעמיים על הסיבות מדוע לא כדאי לכם לקנות תוכי. זה אולי ישמע לכם מעט מוזר,אבל כ"כ הרבה תוכים גודלו בצורה ממש גרועה ולא נכונה,מה שגרם לבעליהם לכלוא אותם בכלובם.לכן אני חושב שכדאי להכין אתכם לאחריות שהולכת לרבוץ על כתפיכם.
    הצד השלילי של התוכי
    האם ידעתם שתוכי:

    1. הינה צפור שחיה בטבע בלהקות או בזוגות ולכן רוצה להיות חלק מהמשפחה שלכם? אם רוב היום אתם לא בבית,אתם חייבים לתת לו מינימום שעה של תשומת לב בכל יום!
    2. הינה ציפור שמשתעממת בקלות וידועה בכך שתמרוט את נוצותיה אם לא תעסיקו אותה?
    3. הינה ציפור מאד חכמה, ולכן האינטלקט שלהם מחייב תמריץ מצידכם ע"י מתן צעצועים מסוגים שונים והמון תשומת לב?
    4. הינה ציפור שעולה הרבה כסף? להוציא את מחיר הקנייה (הנע בין 150 שקל ל10,000 ויותר לתוכי "האכלת יד"), ישנם מחירי האוכל (כופתיות עולות בסביבות 40 שקל),הוצאות וטרינר אם ח"ו התוכי חולה גם הם עולים הרבה כסף.אל תחפשו גם אחרי תוכים במחירי "מציאה"!
    5. חייב לדעת שהכלוב שלו אינו עונש ולא מהווה בית סוהר? הם חייבים להסתובב ברחבי הבית ולחקור אותו לפחות פעם ביום.תחשבו על עצמכם נעולים כל היום בשירותים.לא הייתם משתגעים? אם אתם חושבים שזאת השוואה טיפשית, אל תקנו תוכי !!!
    6. הינה ציפור בעלת זיכרון מצוין שלעולם לא תשכח כל עוולה שנגרמה לה על ידיכם?
    7. שהובא מחו"ל עבר "טראומה" במושגים שלו וישאר תמיד חששן? אם אתם לא מעוניינים בכך, קנו תוכי "האכלת יד" ממגדל מוסמך.
    8. מהווה אובייקט קל לרמאות מצד המוכרים, כמו התוכי שמרט את כל נוצותיו ונמכר כגוזל שאך בקע? תוכי כזה יהיה מאד קשה להחזיר למצב נורמלי.
    9. צריך אמבטיה לפחות פעמיים בשבוע בימי הקיץ הישראלי? רוצה פירות טריים,ירקות ואוכל מגוון בכל יום?
    10. זקוק לנקיון יסודי של הכלוב מינימום פעמיים בשבוע?
    11. הינה ציפור שקשה מאד לאמן לעשות צרכים במקום אחד? הוא יפריש לשלשת בכל מקום, במיוחד על השטיח הפרסי היקר,כורסאות העור שלכם (הכתמים הלבנים נשארים לנצח!) ובכל מקום שלא חלמתם שהוא יכול להגיע אליו. האם אחרי המידע הזה תרשו לו לצאת מהכלוב בכל יום?
    12. אינו יכול להתחנך או להיענש כשם שמאלפים כלבים?
    13. יגדיל את השימוש שלכם בשואב אבק? התוכים משירים נוצות ורובם מפזרים אבקה לבנה המצויה בין נוצותיהם.
    14. יכול להשמיע קולות ממש מרגיזים ולעולם לא ישתתק בגלל שיש משחק כדורגל/אופרת סבון באותו זמן בטלוויזיה? לעולם,אבל לעולם לא תוכל עוד לצפות בטלוויזיה או להאזין למוסיקה בשקט מוחלט?
    15. בעל תוחלת חיים ארוכה מאד (יותר מכלבים וחתולים) ? חלקם מגיעים בקלות לגיל 50. האם הילדים שלך ימשיכו לטפל בו כשאתה כבר לא תוכל?
    16. מעדיף לחזור דווקא על המילים הגסות שלך בחיקוי לעגני , מאשר להגיד את מה שאתה מנסה כבר המון זמן ללמד אותו? התוכי גם לא יתבייש (ואולי אפילו יעדיף ) לעשות זאת בפני האורחים שלך.
    17. הינו טיפוס קונבנציונלי? אם תשנו לו את לוח הזמנים לעיתים קרובות הוא יהפוך לפקעת עצבים.
    18. בחלק מהמקרים נאלץ לגור עם בעלים בריונים או עם ילדיהם הפרחחים? המון כלובים של תוכים עקומים לגמרי בגלל שהוטחו בקירות או נזרקו עליהם נעליים. עכשיו תסתכל טוב טוב לתוך עצמך: האם אתה לעולם לא תעשה כזה דבר לתוכי שלך? ומה עם הילדים שלך???
    19. תמיד יחיה בתוך סביבה לא טבעית?למרות כל ההשתדלויות שלך, עמוק בליבו הקטן, התוכי יעדיף לחיות באיזה יער עם עוד חברים תוכים.
    20. תלוי בך לגמרי באספקת מזון ומים? זקוק לתפריט מאוזן?
    21. לפעמים היה אצל כמה משפחות אחרות "לניסיון" לפני שהגיע אליך? לעתים תקבל אותו קירח ומתוסכל. האם אתה בטוח שלא תחזיר אותו לחנות אחרי שבועיים?
    22. עלול לגרום לבעיות כשכל המשפחה נוסעת לחופשה ועליך לסדר לו מחליף מהימן?
    23. לא תמיד יודע/רוצה לדבר? סטטיסטיקות מראות שארבעה מתוך עשרה אפרורים אפריקאים ידברו. ואם אתה תקבל את זה שלא ניחן בכשרון הדיבור?
    24. לפעמיים נהיה חולה למרות טיפול אוהב ומסור ? האם תוכל להרשות לעצמך הוצאות וטרינר?
    25. הינו בעל יצר הרסני? לנקב את הוילון יכול להפוך בקלות לתחביב שלו. גם רהיטים נמצאים בקבוצת הסיכון,ועוד לא הזכרתי את זה שכדאי שתוציא את העציצים מהבית.בנוסף, יתכן שצליל של קריעת דפים מספרים יהפך לצליל האהוב עליו. האם תוכל לסבול זאת מבלי לאבד שליטה? האם תבין/ני שזה בטבע שלו, ולעולם לא תוכל/י להפעיל עליו אלימות בתור עונש?
    26. עלול לגרום לאלרגיות לך ולבני משפחתך? האם שהית בעבר ליד תוכים ונוכחת לדעת שמערכת הנשימה ממשיכה לתפקד כראוי?
    27. יכול לצרוח בעוצמה מאד גבוהה? אפילו הקולות שאיתם הוא מתקשר עם בני מינו אינם ערבים לאוזן. מה תעשה אם אפילו אחרי שתכסה אותו הוא ימשיך לצרוח? מה אם השכנים יתחילו להתלונן? אל תצפה ל"בוקר טוב" חביב בחדר במדרגות.
    28. מפריש לשלשת בערך כל 20 דקות? הבית עלול לקבל ריחות קצת שונים ממה שהורגלתם.

    אם סיימת לקרוא את כל הנקודות הללו ועדיין חושב שתוכל לגדל תוכי, אתה הולך לקבל חבר מאריך ימים ואינטליגנט מאין כמותו. אתה יכול להיות בטוח שהתוכי שלך לעולם לא יאכזב אותך (במסגרת יכולותיו), לעולם לא יעזוב אותך ברצון בשביל איזה חנפן מזדמן, לא יבקש ממך כסף או ישקר במצח נחושה.
    בקיצור,תזכה למערכת יחסים שכלל אינה קיימת בין בני אדם.

    1. התוכי שלך יחזיר את כל האהבה שהשקעת בו. אין פה שום סיבוך : ככל שאתה תאהב אותו יותר, תקבל ממנו יותר.
    2. התוכי יוכיח את עצמו כחבר נאמן לכל החיים.
    3. כאשר תגיע/י הבייתה מצוברח/ת הוא יקדם אותך כפי שהוא עושה בכל יום: רק תנסה להישאר מצוברח ותגלה שאתה פשוט לא יכול.
    4. התוכי מאד אוהב תשומת לב ולעולם לא יהיה עסוק מדי מכדי לשחק איתך. תתחיל לשחק עם אחד מהצעצועים שלו ותראה באיזו מהירות הוא יצטרף למשחק.
    5. לתוכי יש חוש הומור מאד מפותח. אולי הוא לא צוחק כמונו,אבל כשאתה נהנה, גם הוא נהנה.
    6. תוכי לא ישמור לך טינה אם תנהג עימו כראוי.כלל זה נכון לכל חיות הבית.
    7. התוכי לעולם לא יגיד לך לשתוק כשמתחשק לך לדבר או לשיר בזיופים איומים,ההפך,הוא בשמחה יצטרף אליך. כל זה יתרחש ,כל עוד אתה לא תשתיק את התוכי כל הזמן.
    8. תוכים הם ליצנים מטבע בריאתם. הדברים שהם מסוגלים לעשות מעלים חיוך על כל פרצוף.

    אם את/ה עדיין מתלבט/ת
    1. תתייעץ עם בני משפחתך.הרי גם הם יצטרכו לגור עם התוכי באותו בית.
    2. אם אתה עדיין לא בטוח,קרא עוד פעם את כל הצדדים החיוביים והשליליים עד שתהיה שלם עם עצמך.
    קרא גם את "אם היית תוכי" בהמשך הכתבה ושאל את עצמך אם תוכל לעמוד בדרישות.
    3. אם אתה עדיין בספק,אל תקנה תוכי בזמן הקרוב.אם אתה יכול,תתנדב כמה ימים בצפארי, חוות התוכים בכפר הס וכך תכיר את התוכים יותר טוב. אולי תגלה שאתה לא חובב תוכים אחרי הכל.
    4. חיוני שיהיה לך חוש הומור ויכולת לקחת דברים בקלות. אם אתה לא כזה,אולי לא כדאי שתקנה תוכי.
    5. אם החלטת שאתה רוצה תוכי אל תקנה תוכי שנשבה ממקום חיותו.מדובר ב"צער בעלי חיים" ממש,והסיכויים שתקבל תוכי נוירוטי גדולים מאד.הכי עדיף תוכי "האכלת יד" ממגדל מוסמך.

    אם היית תוכי
    דמיין את עצמך לבד בכלוב מוקף ביצורי ענק .יתכן שלא מזמן הופרדת מהוריך האהובים ומהסביבה המוכרת. יתכן גם שלא מזמן נסעת בספינה,בכלוב צר עם מעט מזון ומים.שהוציאו אותך מהספינות,עוד יצורים ענקיים לקחו ממך דם,החדירו מקלון מתכת לפתח הביב שלך ובסוף תקעו אותך בכלוב קטן באיזה חנות חיות.
    בסוף בא עוד יצור ענק ולקח אותך מהחנות לכלוב בבית שלו,וכן,גם שם יש עוד יצורי ענק.

    1. מה היית רוצה מה"משפחה" החדשה שלך שיעשו איתך?
    2. אם הובאת בספינה, כמה זמן יקח לך לא לפחד מיצורי הענק? כמה זמן יקח לך לראות בהם חברים במקום מתעללים? מה הם יצטרכו לעשות כדי לזרז אותך לראות בהם חברים?
    3. האם תאהב את ה"משפחה" שלך יותר אם הם יעריכו אותך למרות שאתה לא מתנהג כמותם?
    4. האם היית מעוניין לקבל מהם תשומת לב על בסיס יומי?
    5. איזה צעצועים היית רוצה שיהיו לך?
    6. האם תרצה לקבל אוכל טעים ומזין על בסיס יומיומי?
    7. האם תרצה לקבל גם שעות מנוחה,במיוחד אם רק הגעת לביתך החדש?
    8. אחרי שהתרגלת לביתך החדש, האם תרצה לצאת מהכלוב שלך מדי פעם? אולי אפילו כל יום?
    9. אם קיבלת "חדר שינה" נוח עם מיטה נוחה ונקייה, צעצועים ונוף המשקיף על מרכז ההתרחשויות בבית, האם זה יפריע לך לחזור לכלוב כשסיימת את שעת המשחקים שלך בסלון?
    10. באיזה דרך תרצה להיענש על דברים שעשית למרות שאין לך מושג למה הם נחשבים לפשע?
    11. בקיצור, איך תרצה שיתנהגו אליך?

    אם הצלחת להיכנס בקלות ל"נעליו" של התוכי ואתה מסוגל להבין את המשפט:"תתנהג לאחרים כשם שתרצה שיתנהגו אליך", תוכי (או כל יצור חי) יוכל לחיות איתך חיים מאושרים

    קרדיט לסופיה ואן ננט
    נערך לאחרונה על ידי Dusky, 17-08-2008 בשעה 16:25


  2. 17-08-2008 00:42 #2
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    מדריך תוכי חדש מגיע

    מדריך זה לכל תוכי בעקרון אך לגאקואים זה מדריך מצוין

    זה חשוב ביותר להיות סבלני, עדין ומתחשב עם הג'אקו החדש שלך. הוא לא מכיר אותך. הוא במקום מוזר עם אנשים זרים. הוא יעבור תקופת צער קצרה. הוא איבד את כל מה שהכיר ואהב- התינוקות האחרים אתם שיחק והמטפל האהוב עליו סמך.

    ההתרגלות לדברים, כמו לאוכל, לכלוב ולמשחקים הניתנים, צריכה להיות קצרה. זה יקח לו מעט יותר זמן להכיר אותך ולסמוך עליך. מערכת היחסים של אדם- ציפור מבוססת על אהבה ואמון, וצריכה זמן כדי להתפתח. בלי אהבה ואמון, לא תהיה מערכת יחסים.

    תפעול מוקדם של הסביבה
    הג'אקו החדש שלך עשוי להיות זהיר ודרוך במהלך הימים והשבועות הראשונים. הוא ירצה ללמוד את סידור פני השטח ולהתרגל לקולות ולמראות החדשים של ביתך. הוא יצטרך להתרגל לציפורים (אם יש כאלה) ולחיות האחרות שאולי יש לך. בזכות ניהול מוקדם זהיר של המצב, הוא ינטה להתקבל למשפחה, אבל לא בהחלטיות גמורה. ציפור אינה חיית מחמד מבויתת, וכל מי שירצה מערכת יחסים משביעת רצון אתה, יצטרך לזכות תחילה באמונה ואהבתה.

    אם יש לך חיות מחמד אחרות, שמור אותן שקטות או רחוקות ממנו בשבועות הראשונים- בגלל שיקולי בטיחות ובגלל שהציפור צריכה זמן ומקום כדי להתרגל לנוכחות חיות טרף. אל תעמיס עליו יותר מדי בלבול או רעש. אם יש לך ילדים או נכדים, הזהר אותם מריצה לכלוב, עשיית תנועות פרועות, דיבור בקול חזק מדי או צעקות. ציפורים בדרך כלל מפחדות מילדים בגלל הפעילות התזזיתית שלהם, הרעשים הבלתי צפויים והפזיזות שלהם. בני משפחה מבוגרים צריך להזהיר מפני תנועות פתאומיות או דיבור בקול חזק מדי ליד התוכי.

    תקופת ההסתגלות אמורה להמשך כ- 3 שבועות. היה סבלני. אל תאיץ בו. הוא לא יודע כמה הוא אהוב ובאיזה קוצר רוח חיכו לו. הנמך את רמת ההתרגשות. היה רגוע. תן לו זמן. תן לו לגלות את הכלוב ולהכיר אותו. הצעצועים יהיו חדשים ומרתקים והוא ירצה לבדוק אותם. הוא יקבל אותך, אבל הוא מוכרך לקבל זמן בשביל לעשות את זה. הוא צריך להרגיש נוח- אתך ועם הסביבה החדשה. תשומת הלב שתיתן לו בשבועות והחודשים הראשונים תיתן לך אחר כך דיבידנדים גדולים.

    לפני שימוש בקוצץ אגוזים, בלנדר, מרסק קרח, שואב אבק או מכשיר לניקוי בעזרת קיטור, צעק "רעש גדול". "רעעעש גדול". אני מזהירה את התינוקות שלי לפני שימוש באחד מהכלים המרעישים האלה. והם מתרגלים לשמוע רעש היכול להפחיד מיד אחרי האזהרה. אני משמיעה את האזהרה, מפעילה את המכשיר ומיד מכבה אותו, ואז מזהירה אותם שוב כדי שהם יוכלו לדעת איזה רעש חזק או מפחיד ישמע לאחר האזהרה האחרונה.

    עדיין אל תזמין את המשפחה והשכנים לראות אותו. תן לו להכיר אותך. הזהר מתאונות- קח את הזמן שלך. נסה למנוע מדברים "רעים" להתרחש. מהרגע בו הוא יסמוך עליך, הוא

    יהיה מסוגל לקבל תאונות כמו שהן. החזק אותו בביטחון. אל תיתן לו ליפול או לאבד שיווי משקל כאשר הוא על היד או הברך שלך. אל תדחוף אותו להפוך לחיית מחמד קרובה עד שהוא יהיה מוכן לכך.

    סדר את ההגעה של הג'אקו שלך בזמן בו יהיה לך סוף שבוע או כמה ימים להיות אתו. צא לחופשה השנתית שלך* לפני שאתה מביא אותו הביתה. אם אתה חייב לצאת לטיול סוף שבוע, קח אותו אתך. אל תשאיר אותו לבד בבית או בפנסיון לפחות במשך השנה הראשונה.

    זכור שהוא רק תינוק ושיצטרך יותר שינה ומזון מאשר ציפור בוגרת. אם יש לך כלוב שינה, השתמש בו כדי שתהיה לו שינה ללא הפרעות. תן לו כמה מזון שהוא ירצה. הוא לא ישמין. הוא צריך להחזיר לעצמו משקל לאחר הגמילה. צריכה להיות לו גישה לאוכל במשך כל הזמן. שקול אותו בכל יום לפחות במשך 6 החודשים הראשונים. תעד את המשקל. למד מה נורמלי בשביל הג'אקו שלך- יהיו שינויים קטנים במשקל במשך הזמן. ירידות קטנות- מגמת ירידה במשך כמה ימים תצריך ביקור אצל הוטרינר. וטרינר יצטרך לראות אותו בדחיפות אם תהיה ירידה גדולה במשך יום אחד.

    כדי לחשוף את הג'אקו שלך למגוון של צורות, צבעים ומרקמים, זה חשוב לחשוף אותו לכמויות קטנות של כופתיות אחרות מהכופתיות שבחרת לתת לו כבסיס למזונו. דוגמיות ניתנות ברצון על ידי רוב החברות המייצרות מזון לציפורים. שים ככפית מהכופתיות האחרות עם הכופתיות הבסיסיות. ישנו סיכוי שהוא יאהב סוג אחד של כופתאות יותר מאחר. נסה לראות אילו מהדוגמיות הוא אוהב. אין צורך לקנות כמות גדולה; יכול להיות שתגלה שהוא שונא את הדוגמית. הכופתיות שאני ממליצה עליהן הן של הריסון, הייגן וזיגלר.**

    אם לכלוב שלך יש שבכה (רשת) מתכווננת בתחתיתו, מקם את השבכה במצב הגבוה יותר בהתחלה. אם הוא ימעד, הוא לא יפול מגובה גבוה כל כך. חלק מהציפורים לועסות נייר. אם הציפור שלך היא לועסת נייר, השאר את השבכה במיקום הגבוה יותר באופן קבוע, כך שלא תהיה לו גישה אל מגש הפסולת. אם לכלוב אין שבכה מתכווננת, רפד את השבכה עם מגבת או שמיכה. שים חתיכת עיתון מעל לריפוד. הוא אמור להכיר את הכלוב מספיק טוב כדי לא ליפול לאחר כמה ימים. תינוקות המורשים ללמוד לעוף, אמורים להיות בטוחים, קלי תנועה ובטוחים בעצמם. נפילה שלהם תהיה חריגה.

    קלח את הג'אקו של יומיומית. הוא צריך להיות מורגל להתרחץ בכל בוקר אבל כל עוד יש לו זמן להתייבש לפני השינה, הוא יכול להתרחץ בזמן אחר. היכרות מוקדמת לרחצה היא מאוד חשובה. אני מתחילה להתיז על התינוקות כשהם מנוצים חלקית- בסביבות גיל שישה שבועות.

    לעולם אל תשאיר את הציפור שלך בחברת חיות אחרות. לעולם אל תרשה את המגע הפיסי הקלוש ביותר עם חיית מחמד אחרת. בכל עימות, הציפור תמיד מפסידה... בסופו של דבר. הציפור חסרת פחד, היא לא יודעת שהיא עלולה להיות בסכנת חיים. סגור בכלוב כל חיית מחמד אחרת כשאתה לא נמצא אם יש לה שליטה חופשית על שטח הבית. לעולם לא אמורה להיות לה הגישה לחדר בו נמצאת הציפור- בין אם אתה בבית ובין אם לא.

    חשיבות בניית האמון
    ג'אקויים, אני מאמינה, מונעים על ידי פחד ורצון לברוח. חיות המחמד אליהן אתה מורגל אינן מלאות מוטיבציה כזאת. לכן, החלק הכי חשוב בעסק הוא בניית אמון. אמון הוא שברירי. בכל מקרה, ככל ש"הסכם" האמון בינך ובין הג'אקו שלך לא נשבר יותר זמן, הוא יותר חזק. הכנפיים של הציפורים שלנו קצוצות בשביל ביטחונן והן אינן מסוגלות לברוח כאשר הפחד הטבעי שלהן גובר על האמון בנו ובסביבה שלהן. האסוציאציה של הציפור עם בני אדם צריכה להיות עדינה באופן ייחודי, אוהבת, נחמדה וחיובית. כל אינטראקציה חיובית מוכיחה לציפור שבני אדם הם משגיחים מבינים ואמינים. לגוזלים שלי יש את העבר איתי בו כל התוצאות הן חיוביות וטובות אבל העבר הזה צריך להתפתח יחידנית עם כל אדם אתו הם נפגשים. התנהגות אנושית ובונת אמון ועבר של תוצאות חיוביות עם בני אדם מוספת למאגר המידע של האמון של הציפור ומגדילה את הפוטנציאל של הידידות שקיים בציפורים החכמות והרגישות האלה. בדרך הזו, פחד יכול להגיע לרמת חשיבות נמוכה והאישיות של הציפור שלך יכולה לפרוח בסביבה אנושית מגינה ובוטחת.
    המסקנות מגישת הענישה

    מהן חלק מההתנהגויות האנושיות מהן נצטרך להימנע אם אנחנו רוצים לבסס אווירה חשובה באופן קריטי של ביטחון ואמון?

    1. בידוד ככלי לשינוי התנהגות.
    2. לאדרינג*** כתרגיל שליטה או ענישה.
    3. תנועות עוויתיות או לא צפויות.
    4. מוטות לא יציבים, גדולים מדי או חלקים מדי.
    5. זריקתו לרצפה.
    6. נענוע הציפור או יצירת "רעידות אדמה".
    7. טפיחה על הכלוב.
    8. נעיצת מבטים נוקבים.
    9. הכאת המקור.
    10. כיסוי הכלוב מחוץ לשעות השינה.
    11. צעקות.
    12. הכרחת הציפור לעשות משהו שאינה רוצה לעשות.
    עשה אחד מהדברים האלה ואני ערבה לזה שהציפור המתוקה שלך לא תהיה יותר מתוקה. רוב טכניקות הענישה האלה מתוכננות להתמודד עם נשיכות. נשיכה אינה התנהגות טבעית. ג'אקויים לומדים במהירות שנשיכה היא אחת מהדרכים המהירות ביותר לעבור לאנשים שמתעלמים או לא מבינים מהי העדפה סבירה או נורמלית לציפור. זה יכול להיות די קשה להתמודד עם נשיכות שנלמדו משום שהן הפכו להיות תגובה ראשונית יותר מאשר מוצא אחרון. לכן, כל האמצעים ההגיוניים חייבים להיות בשימוש כדי למנוע מללמד ציפור לנשוך. נשיכה היא, וצריכה להיות הערוץ האחרון וצריכה להיות מופעלת רק כאשר לציפור אין שום דרך אחרת "להגיד" לנו שהיא לא אוהבת משהו שמתרחש. הצטברות הדרגתית של אינטראקציות חיוביות היא הדרך להימנע מג'אקו נושך.

    ההיבטים הידועים היטב של תוצאות ענישה מבחילה או אלימה או קשה בקרב כל הזנים הם:

    1. הפסקת כל אינטראקציה עם המעניש.
    2. הפחתת בכל התגובות.
    3. הסלמה או עליה בהתנהגות אגרסיבית.
    4. הפיכה למלא פחד מכל דבר שקשור או דומה למצבי הענישה או המעניש.
    5. הגדלת התנהגות אלימה אחרת או גילוי התנהגות לא רצויה באופן נרחב במקום או בנסיבות אחרות.
    נשמע מוכר? אלה תגובות התנהגותיות נפוצות כאשר מערכת הנהגה מבוססת דומיננטיות נמצאת בשימוש כדי להשפיע על ג'אקו.

    יש להשתמש רק בענישה נעימה. דוגמה לענישה נעימה היא הורדה רגועה והחלטית של הציפור כשהיא מתנהגת "שלא כהלכה"; למשל, קריעת הבגדים שלך, לעיסת תכשיטים או אוזניים, משיכת השיער שלך וכו'. הוא יכול להיות מוסר לכעשר שניות עם פקודת ה"עלה", למעמד קרוב, ואז להיות מוחזר לכתף שלך עם "אוקי". ג'אקויים הם תוכים שבטוח לשים על הכתף ורבים מהם נהנים מכך במידה עצומה. הם אוהבים את הקרבה לזה שהם אוהבים. למד אותו ש"אוקי" אומר שמותר לו לשבת על הכתף שלך או לחזור אליה. שבח אותו באופן תמידי כשהוא עושה את הדברים שאתה רוצה שיעשה בעתיד. זאת הדרך לאלף ציפור.

    הג'אקו של האדם האחד
    הצרת ניסיון החיים לאדם אחד בלבד היא בניגוד לחוקי משפחת הג'אקו או הלהקה. בזמן בו יש בן אדם אהוב בחייהן של רוב חיות המחמד, זה הגיוני לצפות שציפור המחמד שלנו תהיה לפחות אדיבה לחברי משפחה מבוגרים נחמדים, עדינים ומבינים אחרים. מערכת היחסים שציפור תתיר חייבת להיות מקובלת ללא רגשות פגיעה מצדם של בני המשפחה הפחות אהובים.

    משחקים שאנשים משחקים:

    1. העברת הציפור מידו של בן משפחה אחד לידו של בן משפחה אחר עם המון שבחים לאומץ לב ואדיבות.
    2. האדם האהוב יכול לסייע לקידום מערכות יחסים עם אחרים בעזרת שיבוח הציפור בשפע על הסכמה לתשומת הלב מצדם של אחרים.
    3. בני המשפחה הפחות אהובים יכולים להציע לציפור ממתקים. זה חשוב שהפחות אהובים יהיו רגועים ועדינים, משום שלציפור תהיה פחות סובלנית כלפי חוויות "רעות".
    4. בני המשפחה הפחות אהובים צריכים לגשת אל הציפור כשידיהם מאחורי גבם ולדבר ברכות ובצורה מרגיעה.

    ניהול המעברים
    הרשה לג'אקו שלך לצאת מהכלוב לבדו אם הוא לא נלהב לעלות אליך בימים הראשונים. ההתרגלות לסמוך על יד אחרת מזו שאליה הוא היה מורגל עשויה לקחת מספר ימים.

    לא יהיו תוצאות לזה שהג'אקו שלך יהיה "גבוה" ממך. ג'אקויים אוהבים להיות במקומות גבוהים. הם אמורים להיות מורשים לשבת על ענף במגרש המשחקים שבראש הכלוב שלהם מאחר ואין שום בעיות של דומיננטיות לפי גובה. הרצון לשבת במקום גבוה הוא בטוח, ולא קשורה לשליטה אצל הג'אקו שלך. הם מרגישים בטוחים יותר כשיש להם זווית ראיה של 360 מעלות לעולם שלהם. הרצון להרגיש בטוחים טבוע בהם בחוזקה מבחינה ביולוגית. אני חייבת לעמוד על קצות אצבעותיי כדי להחזיר אלי את הג'אקו שלי בן תשע השנים והוא מעולם לא סירב לעלות על האצבע שלי.

    אני משבחת את התינוקות שלי בכל פעם, ללא יוצא מהכלל, כשהם צועדים ממני או אלי. צעידה אל או מ- היא דרך תקשורת כל כך קלה ליישום והתוצאה של צעידה אל או מ- היא תמיד חיובית בשביל התינוקות שלי. הג'אקו שלך יצפה לשמוע שבחים ויצפה ששום דבר "רע" לא יקרה כשהוא צועד אל או מ-. לרוב המילה הראשונה של תינוקות היא "ילד טוב" בגלל שהם שומעים אותה כל כך בתכיפות.****

    צפה בשפת הגוף שלו בזהירות. הוא אולי יסרב שתהדק אליך את אצבעותיו. חלק מסכימים יותר מאחרים. תינוקות מסוימים יסכימו שאתה תהדק אליך את אצבעותיהם אבל לא ירשו לבעלים החדש לעשות זאת. אם הציפור נושכת את אצבעותיך כשאתה מהדק את אצבעותיה אליך או מראה סימנים של סירוב לפעולה, אל תעשה זאת בימים ובשבועות הראשונים. יכול להיות שהוא יסכים לכך ביתר רצון מאוחר יותר. וודא שהוא יציב ונמצא בשיווי משקל על היד שלך. תן לו כמה שניות לצאת מהכלוב לאחר פקודת ה"עלה". אם הוא לא עושה זאת מהר, הרם את שתי האצבעות הקדמיות הארוכות של אחת מהרגליים שלו, העבר את משקלו דרך הרגל לאצבע שלך, והרם אותו ישר למעלה באיטיות. הרגל השניה תעלה אחריה. צעירים מסוימים יעלו ברצון רב יותר אם שתי הידיים מוחזקות מולם כדי שיעלו. אני עושה זאת כסימן לתינוק שאני רוצה שיעלה על היד שלי. כשאתה מחזיר אותו למעמד, לפני שתאמר "רד", מקם את הזנב שלו מאחורי המעמד. הוא יצעד אחורה אל המעמד. לעולם אל תיתן לרגל אחת לעזוב אותך לפני שהשניה עומדת יציבה על המעמד.

    התינוקות שלי מעולם לא חוו אגרסיביות אנושית מכל סוג שהיא. כל מה שהם למדו נלמד בעזרת נחמדות ואהבה. הדבר הכי גרוע שתוכל לעשות יהיה לקחת אחד מהג'אקויים האלה, או כל ציפור בשביל העניין, ולהתחיל להפעיל צורת שליטה מבוססת דומיננטיות. זה יפגע באופן משמעותי בהתנהגות הציפור, יהפוך את חייה לאומללים ויפחית באופן משמעותי את התאמתה לתפקיד ציפור מחמד.

    ג'אקויים אינם ערמומיים, מניפולטיביים, יהירים או כל אחת מתכונות האופי שלעיתים משומשות לתיאור התנהגות של ציפור. אלה חיות בר שנמצאות דור אחד מחוץ לאפריקה***** שעושות מה שישביע את רצונן, ודבר אחד שישביע את רצונה של כל חיית בר הוא להרגיש בטוחה ומוגנת.

    אז אם הם גם רוצים לעשות מה שישביע את רצונך, אתה חייב לגרום לזה להיות שווה את המאמץ בשבילם. שיבוח, אישור, קבלה, אהבה, עדינות והבנה הם המפתח לציפור מחמד "טובה" והם אלה שיגרמו לה לרצות לרצות אותך. אגרסיביות, טבעית ככל שתהיה לבני האדם, לעולם לא תעבוד. ציפורים לא מסכימות ולא יכולות להתאים את עצמן לסוג כזה של אינטראקציה. אתה הוא זה שחייב להתאים את עצמו לחיים עם ציפור.

    תיאורטית אתה באת אלי בשביל ג'אקו מתוק ומאולף, אז זה לא הגיוני לעשות את הדבר ההפוך מזה שהופך את הציפורים שלי לכל כך מיוחדות.

    אנחנו לא יכולים להשפיע על הכל כשזה מגיע להתנהגות. חלק מההתנהגויות טבועות עמוק בציפור. ועל אלה שאי אפשר להשפיע צריך לעבוד "מסביב". הטווח של ההתנהגויות עליהן אפשר להשפיע הוא עצום ונתמך על ידי ספרות מדעית ענפה. הכי חשוב, התמיכה המדעית הזאת הראתה שהתנהגות יכולה להיות מושפעת על ידי שיטות מתחשבות, עדינות ואוהבות. חיוביות, דאגה והבנה תומכת עובדות באותה מידה עם ציפורים כמו עם חברים, ילדים ובעלים.

    הג'אקו שלך ינחה אותך בקשר למה שהוא מסכים לקבל. הטיפול שתתן בהתחלה יתן לך אחר כך דיבידנדים גדולים. היה ערני. השגח בתשומת לב רבה. עקוב אחר הרמזים והדוגמאות שלו. ותהיה שווה למה שציפור המחמד המתוקה ראויה לקבל.

    * מנהג אמריקאי.
    ** בארץ, לצערנו, זה לא אפשרי, משום שיש כאן רק סוג אחד ראוי לשמו של כופתאות.
    ***לאדרינג- העמדת התוכי על היד, קירוב היד השניה אליה כך שירצה לעלות עליה וחוזר חלילה, כך שהתוכי לא יכול להתקדם לשום מקום.
    ****בכל פעם שהתוכי עושה דבר טוב, אומרים לו "ילד טוב".
    *****באופן תיאורטי בלבד.

    קרדיט לאתר אחר


    מדריך מספר 2

    מבוא

    כאשר התוכי יגיע אליכם הביתה לראשונה, סביר להניח שיהיה מפוחד ולא ידידותי במיוחד, וזה טבעי. התוכי צריך להתרגל למקום החדש לכלוב החדש ולמגדל החדש. יש להתנהג איתו בסבלנות ואכפתיות. יש להוציא את התוכי מהכלוב מידי יום לפחות לשעתיים, בזמן שהוא מחוץ לכלוב אל תזניחו אותו, שחקו איתו ותנו לו לשוטט בבית.

    היגיינה

    יש לשים בתחתית הכלוב עיתון או כל נייר אחר בכדי שלאחר שהעיתון יהיה מלוכלך מהאוכל והצואה של התוכי, תוכלו לנקות זאת בקלות ע"י הוצאת העיתון והכנסת עיתון חדש. יתרון נוסף בנייר העיתון הוא שבמגע עם נוזלי הצואה של התוכי נמס הצבע ופולט רעלים שמונעים התפתחות בקטריה בצואה ובכך נמנע ריח רע ודגירת מחלות בצואה.
    מומלץ לשטוף את הכלוב כולל הצעצועים פעם בשבוע לפחות ואת כלי האוכל והמים פעם ביום.

    צעצועים:

    כדי שלתוכי לא יהיה משעמם שימו לו משחקים בכלוב, אבל בהדרגתיות, בהתחלה שימו משחק אחד ולאט לאט הוסיפו עוד ועוד משחקים. לא מומלץ להשאיר את אותו המשחק יותר משלוש שבועות (פחות או יותר) בכלוב אלא אם כן אתם רואים שהתוכי עדיין מתעניין בו ונהנה ממנו... החליפו משחקים וכך לאט, לאט תגלו איזה סוג של משחקים התוכי שלכם הכי אוהב.
    לדוגמא, פולה שלי אוהבת לנגוס בכל מיני דברים ולעקם אותם אז הכניתי לה משחק עם מקלות של סוכריות על מקל בדיוק כמו שהיא אוהבת....

    מזון:

    חשוב לתת לתוכי, כמו לבן אדם, מזון מגוון. מלבד דוכן וגרעינים הקפידו לתת לתוכי שלכם גם ירקות, ביצה קשה מרוסקת, לחם עם חלב, מעט גבינה, דגנים וכו'..
    בחנויות בע"ח אפשר לקנות אבן סידן, שזוהי אבן שהתוכי אוכל והיא נותנת לו סידן.
    א-ס-ו-ר בשום פנים ואופן לתת לתוכים שוקולד או אבוקדו !!! אבוקודו רעיל לציפורים ויגרום למוות תוך שעות ספורות. יש להחליף את האוכל והמים מידי יום.

    האם התוכי חולה?

    אצל תוכים קשה לראות כשהם חולים כי הם מסתירים את זה. אך בכל זאת יש כמה דרכים לראות האם התוכי שלך חולה:

    * ישיבה על ענפים נמוכים או על הקרקע ללא תזוזה
    * לשלשת שונה
    * רעידות
    * שינוי בהתנהגות ( הכוונה היא שינו באופן בלתי רגיל, אל תעשו מכל זבוב פיל, גם לתוכים יש לפעמים מצב רוח רע)
    * לא פעיל
    * התוכי יושב מנופח (לפעמים זאת גם צורת הישיבה שלהם, אך אם הם יושבים ככה כל היום כנראה שהם חולים)

    אלו הדרכים העיקריות לראות האם התוכי חולה.
    נערך לאחרונה על ידי Dusky, 17-08-2008 בשעה 01:21


  3. 17-08-2008 00:46 #3
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    מדריך חיסכון אצל מגדלי תוכים
    לפני שנגשים לקניית תוכי לומדים עליו. מזון ,צרכים, תכונות והתנאים הדרושים לו לחיות חיים שמחים ומלאים בחברתנו, לא רק מחירו! גידול מצריך טיפול נאות מזון איכותי ומגוון וטיפול רפואי בהתאם לצורך. מי שמחפש לחסוך בגידול, קונה תוכים בשוק במחירים זולים, קונה אוכל זול שאינו מתאים לסוג התוכי, לא קונה ויטמינים או כופתיות כי זה "יקר" וכן אלאה... אני מצטער להגיד אבל מי שזוהי דרכו אינו ראוי לגדל תוכי או כל חייה אחרת. בדברים חיוניים לא חוסכים !!! כשם שלא נמנע מילד טיפול נאות, מזון מזין או כל צורך בסיסי אחר, מהרגע שלקחנו על עצמנו את גידול אותה חיית מחמד והפקדנו את גורלה בידינו דינה כדין תינוק התלוי ועומד בעצם קיומו במעשה ידינו.

    לא אחת אני נתקל במגדלי תוכים שנכנסים לאתרים שונים ומבקשים עזרה כי התוכי שלהם חולה והם לא רוצים לבזבז כסף ולקחת אותו לוטרינר אני ממש לא מבין את זה - אם זה היה הילד שלכם לא הייתם לוקחים אותו לרופא האם הייתם נותנים לו להיות חולה, לגסוס ואף למות? בעל חיים ולא משנה מאיזה סוג ומין הוא בן משפחה לכל דבר וכך יש לראותו כפי שלא נפקיר את בן משפחתנו לחולי וכאב אז כך לא נפקיר גם את חיית המחמד שלנו. לטעמי למי שאין כסף ללכת לטיפול אצל וטרינר ולהעניק לבעל חיים את הטיפול שהוא זקוק לו עדיף שלא יגדל חיות מחמד בבית הרי זה ברור שכל חיית מחמד תוכי, כלב, חתול, ארנב, איגואנה וכו'... זה דבר חי בעלי נשמה ולא בובה או פוחלץ. החזקת חיית מחמד דורשת הוצאה כספית לא קטנה מעבר לקניה עצמה (אוכל, משחקים וטרינר ועוד). מפריע לי לראות מגדל שנכנס לפורום כדי לקבל יעוץ בנושא "התוכי לא מרגיש טוב, התוכי שלי מפריש מהאף, התוכי כך וכך" שלא יטרח! באתר, בפורומים גולשים הרבה מגדלים מעולים אבל רובם אינם וטרינרים ובטח שלא ינחשו את המחלה או מה שיש לתוכי דרך האינטרנט. דבר שגם טובי הוטרינרים לא מעיזים לעשות בעצמם פרט אולי לתופעות הקלות והשכיחות ביותר. אנא חסכו זאת לתוכים שלכם הפסיקו לחסוך... קנו אוכל איכותי דרכו "תחסכו" בעיות בריאות רבות. תנו לתוכי את כל התנאים שהוא זקוק בכדי להתקיים. תוכי שמח ופעיל אינו נוטה למרוט, לרוב אינו תוקפן ובריאותו טובה לאין שעור.

    אינני מעודד להיסטריה. אין צורך לרוץ לוטרינר על כל חשש. תטפלו בתוכי שלכם כמו שאתם מטפלים באח קטן או ילד, היו מגדלים, כי מגדלים זה לא רק כמה תוכים אתה מגדל או האם אתה יודע להחתים. מגדל זה גם אחד הגורם לתוכי שלו שמחת חיים, נותן לו את התנאים הטובים ודואג לשלומו, עושה בדיקות וטרינריות ומטפל בדרך הטובה האפשרית. גם בעסק מסחרי למספרים על "פס היצור" אין ערך עם אין בהם איכות.

    כשקונים תוכי אכלת יד (מוחתם) שאלו על אופן הטיפול, כיצד גודל, כיצד גודלו הוריו, ומה עשה המגדל מעבר להחתמתו. המחיר חשוב, אני לא מתכחש לכך, רק קחו בחשבון שעל איכות משלמים, חיסכון קטן בזמן הקניה יכול בקלות להתפתח להר של הוצאות במרפאת הוטרינר שלא לדבר על הסבל ועגמת הנפש לנו ולבעל החיים האומלל. קבלו מידע על סוג התוכי שאתם עומדים/רוצים לקנות ראו אם הוא מתאים לכם. האם הוא מרעיש, מלכלך, זקוק למזון מיוחד וכו'... לעולם אל תקנה תוכי רק בגלל שראית אצל חבר שלך, בגלל שזה נראה יפה בחנות או ראית בסרט או בגלל שהתוכי יודע לדבר ולבצע תעלולים. קנית חיית מחמד תוכי או אחרת הינה החלטה רצינית הדורשת מחשבה והכנה, את הקניה האימפולסיבית אנה השאירו למבצעי סוף העונה ב-Fox.

    לא כל תוכי מדבר, או אפילו חברותי יש תוכים שלא ידברו לעולם ויש כאלה שלעולם לא יסתמו. מה תעשו? האם תמכרו ותקנו תוכי אחר? אני מוכרך להודות שאני מכיר לא מעט מגדלים שמכרו את התוכי שלהם כי לא יכלו לסבול אותו יותר. תוכי מדבר יכול להיות טרדן כתינוק שלא מפסיק לבכות ותוכים כידוע הם ילדים נצחיים. ג'אקוים, ארות ואמזונות רבים מדי עוברים מידי שנה בעלים/בעלות וכל זאת בגלל שהמגדל שקנה אותם לא היה מודע ולא עשה את ההכנות המתבקשות, לא היה מודע להתנהגות, לטיפול ולתשומת הלב שצריך להעניק לתוכי מעין זה ומה היא המשמעות האמיתית שבהחזקת תוכי "מדבר". "רעש" הוא בטבעם של רוב הציפורים. תוכים לרוב חיים בלהקות וזו היא דרכם לתקשר, כך הם מעבירים מידע על סכנות וכך הם מוצאים בני זוג. מי שרוצה בעל חיים שקט שיקנה דג.

    מצד שני אנשים רבים מדי קונים תוכים קטנים כמו קוקטייל, תוכון וכו' ואחרי חודש נמאס להם והם רוצים להחליף אותו לתוכי גדול יותר. צריך לקחת אחריות ולהמשיך בה, לעולם לא אבין אנשים שקנו תוכי ואחרי זמן נוטשים אותו. אתה רוצה לעלות רמה לגדל תוכי גדול ? תגדל ! אבל אל תיפטר מהתוכי הישן, אל תחליף אותו, זהו בעל חיים עם רגשות פחדים ורצונות ולא קלף בעל ערך נקוב להחלפה ושדרוג.

    תוכים הינם בעלי חיים חברתיים וככאלה הם נקשרים לבני אדם. מכירת תוכי שנקשר אליך ממגוון רחב של סיבות כלפי התוכי משמעותה נטישה עם כל המשתמע מכך. אם אתה רוצה למכור את התוכי בגלל שאתה נוסע לחו"ל תן אותו לחבר שישמור לך עליו עד שתחזור. אמא פתאום לא מרשה בגלל שהיא ראתה איזה נזק זה תוכי מכור או מסור אותו ואל תקנה יותר תוכי עד שלא יהיה לך בית משלך או עד שלא תתאם צפיות ותקבל את הסכמת כל בני המשפחה. מעולם לא הצלחתי להבין כיצד אנשים מסוגלים להיפרד מהתוכים שגידלו אחרי תקופה שבה אהבו אותם וחלמו רק עליהם. לכל אלו המגדלים בעלי חיים בבית אם אין לכם את התקציב לגדל אותם פשוט אל תגדלו קנו לכם בובה או שתסתפקו באח הקטן שלכם או אולי חיית מחמד שקנייתה ועלות אחזקתה נמוכים יותר. אין זה הוגן לתת לבעל חיים עליו לקחנו אחריות לסבול.

    חיות המחמד שלנו מספקות לנו הנאה ונותנות לנו את אהבתם ללא כל תנאים מוקדמים. המעט שנוכל להחזיר להם תמורת שרות זה הוא קיום צורכיהם הבסיסיים.


  4. 17-08-2008 00:47 #4
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    מדריך תוכי מה? למה? מתי? איך?
    הקוקטיל והתוכון נחשבים לתוכים הטובים ביותר למי שעדיין לא התנסה בגידולה של הציפור הצבעונית * התוכי אוהב חיי חברה, ויש להקפיד שלא ישתעמם בכלוב * תוכי יאכל בשמחה ביצה קשה, גבינה, ירקות ודגים * ואל תתנו לו שוקולד, גם אם הוא מבקש יפה

    הוא נהנה להיות במרכז העניינים, נוטה למשוך את כל תשומת הלב, וכמו קישוט מיוחד, מוסיף התוכי הרבה יופי וצבע לכל מקום בו הוא נמצא. הרבה הנאה מובטחת למי שהחליט לגדל תוכי בבית. התוכי ידוע בתכונותיו הטובות, בנאמנותו לבעליו ובחיי החברה המשעשעים, שהוא מנהל עם הסובבים אותו. ואולם, הבחירה היא קשה. קיים מבחר עצום של מאות סוגי תוכים, בשלל צבעים וזנים: אקלקטוס, אמזונה, קקדו, ציטרון, דררה, סוינסון לורי ועוד ועוד, ושוויו של תוכי יכול לנוע בין 30 שקל ל-30 אלף שקל

    למתחילים
    בהנחה שלא גידלתם עד היום תוכים בביתכם אבל הייתם רוצים להכניס את הציפור השרקנית והצבעונית אליכם הביתה, כדאי שתכירו את הקוקטיל והתוכון, שני סוגים ידידותיים ובעלי אופי נוח. תוכי מסוג קוקטיל הוא אותו תוכי קטן ומוכר, בעל צבע גוף צהוב-אפור ופנים כתומים-אדומים. אם מאכילים את הקוקטיל מכף היד, הוא מוחתם, כלומר נקשר מיידית לאדם שמכפו אכל. אבל גם ללא החתמה, הקוקטיל נחשב בעל אופי נוח, הוא סקרן ועליז, בעל מגוון שריקות ויכולת דיבור לא מבוטלת. גם התוכון נחשב תוכי מוצלח למתחילים. התוכון מוכר, נפוץ ואהוב, בצבעי ירוק, כחול או צהוב. התוכון יגדל יפה בשבי, וינהל חיי חברה ערים, בתנאי שלא יהיו איתו בכלוב תוכונים רבים מדי.

    אוכל
    תוכים אינם מפונקים. התפריט של התוכי יכול לכלול, בנוסף למזון הקנוי, גם פירורי ביצה קשה, מעט גבינה, ירקות ירוקים ודגנים. תזונה מגוונת תבטיח שהתוכי מקבל מקורות לויטמינים וחלבונים, להם הוא זקוק. חשוב לספק לתוכי מקור לסידן, ולצורך כך כדאי לרכוש אבן מינרלים מיוחדת, אותה יש לתלות בכלוב. ישנם סוגים של תוכיים שיאכלו גם דגים, אבל חשוב להתייעץ עם וטרינר, או בחנות לחיות מחמד, לפני שמאביסים את התוכי במוצרים מן הים. ובכל מקרה - בשום פנים ואופן לא להכניס לכלוב התוכי שוקולד.

    טיפים
    · גם לתוכים חשובה איכות החיים. הניחו ניר עיתון בתחתית הכלוב, והחליפו אותו מדי יום. לא, התוכי לא קורא עיתון, אבל הלשלשת שלו תצטבר על העיתון וכך תוכלו לנקות בקלות ובמהירות את הכלוב. בדקו את הלשלשת של התוכי: שינוי במראה עלול להצביע על מחלה. הקפידו לנקות את כלי האוכל והמים, ומדי פעם גם את סורגי הכלוב.

    · קלח תירס תלוי בכלוב יכול להיות שעשוע עונתי חביב, שיספק לתוכי מזון טרי. גם פלח תפוז ועצמות עוף ישמחו את הציפור שלכם, ויספקו לו משחק ושעשוע, ולכם תהיה סיבה טובה להתבונן בציפור החביבה עוד קצת.

    · צעצועים: כמעט כל סוגי התוכיים נחשבים ערניים ופעילים. כדי להגביר את פעילותם, חשוב לגרות אותם עם משחקים שונים. חבל תלוי בכלוב (לא חבל פלסטי!!) הוא בסיס טוב, ואליו ניתן לקשור חרוזים, כדורים, מנקי מקטרות, פיסות בד, טבעות פלסטיק, אבנים קטנות ועוד ועוד, כיד הדמיון הטובה עליכם. חשוב מאוד להימנע מצעצועים שהצבע שלהם מתקלף, פיסות מתכת, חוטי ניילון או כל מוצר שעלול להתפרק. התוכי עלול לבלוע חלקים שיתפרקו, ויסכן בכך את חייו.

    · אל תזניחו את התוכי. חשוב לבלות בכל יום מעט זמן עם הציפור הצבעונית שלכם. הוציאו אותו מדי יום מהכלוב, סגרו חדר, רצוי חדר גדול, והניחו לו לעוף מעט. עם הזמן יתרגל התוכי לצאת החוצה, לא יפחד, וניתן יהיה לשחררו גם מחוץ לבית. אם התוכי נותר לבד בבית, העמידו את הכלוב שלו ליד החלון, כדי שיוכל להשקיף על העולם ולקבל גירוי ויזואלי.

    · אין לעשן ליד תוכים! כמו כן, אין להעמיד את כלוב התוכי במטבח באופן קבוע, ובוודאי שלא בזמן בישול: הגז שמשתחרר ממחבתי טפלון תוך כדי הטיגון, קטלני לתוכים. גם גז הנפלט מדיאודורנטים ותרסיסי טיפוח אחרים אינו מועיל לתוכי. אם אתם מרססים את הבית נגד חרקים, הוציאו את התוכי, אפילו ליום שלם, והחזירו אותו אחרי שהריח התפזר והגז שקע. השכנים ישמחו בוודאי לארח את הציפור הצבעונית והחביבה שלכם.


  5. 17-08-2008 00:49 #5
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    מדריך האם אני מוכן לגידול תוכי גדול
    תוכים הם ציפור מופלאה. מרהיבים בצבעיהם, שובים ברצונם העז להתקבל לקבוצה, שובבים ולעיתים גם דברנים. בין כל משפחת התוכיים הענפה בולטים מספר המצטיינים לא רק ביופיים המרהיב ואופיים השובב אלא גם ביכולתם השכלית. התוכים ה"גדולים" מושג המתייחס לרוב לגודלם הפיסי אבל גם ליכולתם לדבר, להשתמש בחיקוי שפתנו בתבונה ולפתור בעיות נפוץ כסיווג הלא מקצועי המפריד קבוצה זאת משאר הזנים. הבולטים שביניהם הן הארות הגדולות, האפרורים (ג'אקו), מספר זני אמזונות ומספר זני קקדואים. לתוכים רבים יכולת דיבור מהתוכון הקטן ועד הארה הגדולה, אולם המייחד קבוצה זאת משאר התוכיים היא יכולתם להשתמש בדיבור בצורה מושכלת ולפתור בעיות מורכבות (ראה ערך, מחקרה של ד"ר אירין פפרברג עם התוכי אלכס). זאת גם הסיבה שתוכים אלו הם משאת נפשם של רבים, ומכאן גם שאחת מהשאלות הנפוצות ביותר בין מגדלי תוכים מתחילים היא מתי כדאי לקנות/לעבור לתוכי גדול ? והאם אני מוכן לגידול של תוכי גדול, איזה ניסיון צריך ומה צריך לדעת כדי להתחיל ?

    תוכים גדולים מצריכים ידע ויכולת גידול שונה מתוכים אחרים בגלל אופיים הסקרן ויכולתם הקוגנטיבית (שכלית) הגבוהה. גידול תוכי מאין זה מורכב ודורש גישה וידע שגם אצל שאר התוכיים חשובה אולם אצל מינים אלו חשיבותה כפולה ומשולשת. אם נפשט את זה קצת, אפשר להגיד שגידול תוכי גדול זה קצת כמו גידול ילד קטן, מפונק ואגואיסט שלפעמים גם נושך וחשוב להבין שגידול תוכים גדולים הוא נושא בעייתי, לא רק מבחינת הקשיים בגידול עצמו אלא גם בגלל הסחר הרב המתבצע במינים אלו והכחדתם בטבע ולכן לפני קריאת המאמר הייתי רוצה להניח כלל ברזל והוא: שלעולם לא נקנה ציפור פראית. אצל רוב המינים המאגר הגנטי הקיים היום בשבי עשיר בהרבה מזה הקיים בטבע ואין שום הצדקה לתפישת ציפורים פראיות מסיבה זאת ובכלל. כמו כן לא נקנה ציפור שמוצאה ופרטי גידולה וגידול הוריה לא ידועים לנו, כך אולי נוכל ורק אם בקצת להפחית את המשך תפישתם של ציפורים אלו בטבע ואת המשך הסחר בבעלי חיים פראיים.

    ניסיון: ניסיון הוא דבר מבלבל, מגדלים רבים ממליצים על צבירת ניסיון עם תוכים "קטנים" ו"פשוטים" לפני המעבר לתוכי הנכסף. דעתי היא כזאת, צבירת ניסיון לשם ניסיון היא חרב פיפיות הפוגעת בנו המגדלים ובחיות המחמד שלנו. כלומר, אנשים רבים המעונינים לגדל תוכי כחיית מחמד נתקלים בדעה הרווחת שלפני שאתה יכול לגדל את התוכי שאתה רוצה אתה חייב לגדל קודם זנים אחרים יותר "פשוטים". גישה זאת נובעת לפי דעתי ממספר גורמים אבל המכריע שבהם היא בורות, מגדלים רבים, ואין בכוונתי לפגוע כאן באיש, כולל המנוסים ביותר מבינים מעט מאוד בפן הפסיכולוגי/התנהגותי הכלול בחבילת התוכים הגדולים. דבר זה נובע מכך שהם עבדו ע"פ הדעה המקובלת: קנה תוכון או קוקטייל, גדל אותם קצת אחר כך קנה, דררה וכו', וכו'... לבסוף לאחר שצברת מספיק ניסיון (מספר שנים) אתה יכול ומוכן לעבור לתוכי "גדול", לתוכי אותו רצית מלכתחילה שאותו תגדל ע"פ הניסיון שצברת. שיטה זאת אינה טובה מכיוון שאותו תוכי (האחרון ברשימה) הוא גם המורכב ביותר מכל הבחינות. ואותו, האחרון מגדלים בהתאם לניסיון שנצבר עם מינים אחרים שקרוב לוודאי שאין בינו לבינם כל זיקה פרט לנוצות ומקור. שיטת גידול זו היא מקור בלתי נדלה לבעיות והפרעות התנהגות רבות, קללתם של התוכים הגדולים.

    ישנה עוד סיבה שבגללה נהוג להמליץ על צבירת ניסיון, וכאן ישנה הצדקה מסוימת לדעתי. תוכים לרוב נקנים מכל הסיבות הלא נכונות, ללא הכנה מקדימה ומגודלים ב"שיטת" הניסוי והטעיה שהיא הרסנית לתוכים מורכבים הזקוקים לשגרה מובנת וצפויה מראש בהתאם לשלב התפתחותם ולגילם, דבר זה חשוב במיוחד עם תוכים צעירים שעדיין לא סיימו את שלבי ה"התבגרות". מגדלים רבים ימליצו לקנות תוכי קטן ע"מ לבדוק אם אתה באמת רוצה ציפור או שמדובר רק בשיגעון חולף ועם הזנים הקטנים חווית המעבר היא פחות קשה, גם לתוכי וגם למגדל.

    תוכים גדולים הם בעיה ! מדוע ?

    ראשית מחירם, שלרוב הוא גבוה לא מאפשר לקנות יותר מאחד או שניים וזאת בעיה. תוכים הם חיות להקה וכשכאלה הם זקוקים לחיי הלהקה ע"מ לספק מגוון רחב של גירויים וצרכים פסיכולוגיים. היות ואין ברשותך להקה, אתה אמור לספק את כל אותם הגירויים לבדך, אם לא תדע לספקם התוכי שלך עלול לפתח חרדות והפרעות התנהגות רבות שיפגעו בו ובך.

    נושא ההחתמה גם הוא בעיה קשה ומסובכת אצל תוכים גדולים. להבדיל מהתוכון לדוגמא, שבגיל חמישה שבועות כמעט ועצמאי לגמרי עם או בלי עזרת ההורים (פרט למזון כמובן), אצל המינים היותר גדולים כבכל החיות ה"חכמות" תהליך זה שונה לגמרי. הגמילה בדומה מאוד לגמילת תינוקות אצל בני אדם היא רק שלב אחד ממספר שלבים שעל התוכי הצעיר לעבור בטרם יגדל. רוב התוכים נמכרים לאחר שנגמלו, כלומר עברו למזון מוצק ומסוגלים לאכול ללא עזרה. אצל אפרורים (ג'אקו) לדוגמא, נגמלים הגוזלים בתום תקופה של בין ארבע לשבע חודשים (פחות או יותר) מבקיעתם וזה הוא גם הגיל שבו הם נמכרים לרוב (לצערי... ) מבחינת האפרור מכירתו בשלב זה ללא הרגלה למגדלו החדש היא אסון. כאן אולי ראוי לציין שהרגלה של תוכי צעיר לבעליו החדשים, תהליך המתחיל במפגש עם התוכי כשבועיים לפני המעבר לבית החדש ומטרתו לרכך את טראומת המעבר הוא תהליך נפוץ ומקובל בחו"ל, תהליך שכמעט ולא קיים בארץ. מגדל שיתעקש על הרגלה לרוב הוא מגדל טוב המעוניין בראש ובראשונה בטובת התוכי מחד ומאידך כזה שיסרב לבצע הרגלה, מומלץ לחשוב פעמיים אם לקנות ממנו כן או לא. צריך להבין שמשמעות מכירתו של גוזל הג'אקו בגיל זה ללא הרגלה זהה להוצאת ילד בן שלוש או ארבע מהוריו ללא כל הכנה או הסבר והעברתו לבית חדש לגמרי. אמשיך את המטפורה לשם הבהרת הבעיה: בבית החדש מעולם לא גידלו תינוקות וזהו תינוקם הראשון. את גידולו של הילד עושים כעת הוריו החדשים בהתאם לניסיון שנצבר בגידול הכלב המשפחתי אותו גידלו מאז שהיה גור. כמו כן רוב הסיכויים הם שהוריו החדשים של הילד לא קראו מעולם ספר על גידול תינוקות אדם ואת המעט שהם יודעים שלא דרך ניסיונם עם הכלב הם קראו באינטרנט או בספר כללי על יונקים. כעת נמשיך ונאמר כי הוריו החדשים אינם בני אנוש אלא חייזרים, שלהם הבנה ותפישת עולם אינטואטיבית שונה לחלוטין משל בני האדם ושכנראה את רוב ימיו יבלה אותו תינוק, ילד, אדם בכלוב סגור וללא מגע עם בני מינו. ממדי הבעיה הולכים ומתחוורים. לעולם טובים ככל שנהיה לא נוכל לספק לתוכי שלנו את כל צרכיו. אבל אם נדע עליו מספיק כך שנבין אותו ואת דרכיו נוכל לספק לו סביבה שבה הוא יגדל בבטחה ויהיה מאושר ואיתו אנחנו.

    אז מה עושים ???

    המלצתי היא כזאת: אם כבר גידלתם תוכים, אפילו קצת, או בכלל לא, חישבו היטב למה אתם רוצים לגדל דווקא תוכי ולמה דווקא זן זה או אחר, בשלב זה האינטרנט הוא כלי נהדר שבעזרתו אפשר לקרא ולדלות מידע רב שיעזור להחליט איזה זן ולמה. תתפלאו לשמוע (או שלא) שיש אנשים שבוחרים לקנות תוכי כי הצבע שלו מתאים למוטיב הסלון שלהם, או כי זה נראה להם "מגניב".

    אם החלטתם שאתם רוצים השלב הבא הוא ספרות, ציפורים ויונקים משתמשים בחלקים שונים של המוח לעיבוד נתונים וחשיבה, ומכאן גם שתפישת עולמם האינטואטיבית, מדפוסי למידה דרך הבנת המרחב ועד פרוש פעולותינו, שפת גוף שאנו משדרים וכיצד עליהם להגיב שונה לחלוטין. מה שלנו נראה כטבעי ומובן מאיליו לתוכי הוא חסר כל קשר או משמעות ולהפך. אם אנחנו רוצים לשלב בעל חיים נפלא זה במשפחתנו רצון, אהבה וסבלנות אינם מספיקים. על מנת לגשר על פער זה אנו זקוקים לידע וידע טוב, מהימן ומלא מוצאים בספרות. ספרות טובה בנושא התנהגות וספרות ספציפית לגבי זנים, לצערי אין בעברית אולם באנגלית (שפתנו השניה) יש ספרים רבים במחירים נוחים להזמנה דרך האינטרנט. למגדל המתחיל אני ממליץ לקנות שני ספרים. אחד ספציפי בנושא התוכי שלך שאותו אתה או את רוצים לגדל והשני בנושא התנהגות וחיברות תוכים. לאחר קריאת הספרים אם אתם עדיין מעונינים גשו וקנו את התוכי, כעת לפחות תוכלו לתת לו את ההבנה והגישה שלה הוא זקוק ושניכם תצאו נשכרים....

    ניסיון כפי שהזכרתי מקודם הוא טוב ומסוכן כאחד. אם צברת ניסיון ללא הבנה וללא הרקע הנכון או על זן שהוא שונה מהמדובר, אותו ניסיון עלול לפגוע בך ובמגדלים אחרים שייקחו את עצתך. הניסיון הטוב ביותר הוא כזה שממנו ניתן ללמוד וללא הרקע המתאים (ספרות במקרה זה) אין באפשרותנו להפיק את המסקנות הנכונות ולקחת את ההחלטות הטובות ומכאן הסכנה


  6. 17-08-2008 00:50 #6
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    כפר קאסם למה לא לקנות שם
    יש לי בעיה עם שוק כפר קאסם. כאוהב חיות יש לי בעיה עם שווקי חיות ככלל אבל כפר קאסם זה כאן אצלנו בחצר האחורית, כאן במדינת ישראל ה"נאורה" ולא על איזה מגרש פתוח ומאובק בדרום אמריקה או בבזאר הגדול של איסטנבול.

    יש לי בעיה כאשר חיות הופכות למוצר, לעוד חפץ שאפשר להרוויח עליו כמה גרושים, עוד חפץ שכל קיומו הוא למטרת יצירת רווח לבעליו. השאלה המתבקשת כאן היא מדוע חוות תוכים וחנויות לחיות מחמד כן ושוק תוכים בכפר כאסם לא. התשובה קצת מורכבת וגם אולי קצת ארוכה אבל בה ארצה לדון. מדוע יש לאפשר ממכר חיות מחמד בכלל זאת כבר שאלה יותר רחבה ומופשטת, שאלה לא פופולריות שכל מי שעוסק בה בדרך כלל מסווג כאוהב חיות קיצוני ש"לא נותן לחיות"(הרי גם מגדלי התוכים צרכים להתפרנס). לכל מי יטען שאני "לא נותן לחיות" ארצה להבהיר, אני לא נגד גידול וממכר חיות מחמד אלא נגד התעללות, הזנחה והכחדה של אותם הזנים בטבע.

    אז מדוע לאפשר ממכר חיות כחיות מחמד בכלל ? על פניו לא צריך. חיות הבר מקומן בטבע בחברת בני מינם ולא אצלנו בסלון. אולם מתחת לפני השטח התשובה הרבה יותר מורכבת, חיות מחמד ליוו אותנו בני האדם משחר קיומנו, חלקם, ככלב כרתו אתנו ברית דמים וקיומם היום תלוי לחלוטין בקיומנו. אנו יצורים חברותיים, אולי החברותיים שביצרי האל ושכאלה אנו זקוקים לחברתם של אחרים על מנת להרגיש שלמים ולמלא את צרכינו הרגשיים והאינטלקטואלים. לפעמים או יותר נכון פעמים רבות בני מיננו אינם מספקים צרכים אלו ולכן אנו פונים אל חיות המחמד, אין רע בדבר, זה טבענו ואל לנו להתכחש לו כשם שחיות הבר לא מתכחשות לטבעם. אולם, בני האדם נבדלו משאר חיות הבר ביכולתם לחשוב ולכן כשאנו לוקחים אל ביתנו חיית מחמד אנו נדרשים ליותר. אנו נדרשים לטבענו, ליכולת לחשוב. אנו נדרשים לתת דין וחשבון וזאת כל בקשתי. תנו דין וחשבון על כך שאותו גוזל חמוד שבחדריכם לא נחטף מג'ונגל רחוק והובא בדרך לא דרך אליכם, תנו דין וחשבון על צורת גידולו ועל התנאים בו הוחזקו הוריו, תנו דין וחשבון על כך שחיית המחמד שלכם היא לא האחרונה מבני מינה, תנו דין וחשבון על בריאותו וצרכיו החומריים והרגשיים, תנו דין וחשבון זאת כל בקשתי.

    אני מודע לצורך האמיתי שקיים אצל רובנו לגידול חיות מחמד ולכן אני מעדיף שקניית חיות המחמד תעשה מאותם המגדלים שרווחת החיות וצורכיהם היא כלל ברזל וערך מנחה עבורם ולא חסרים מגדלים כאלו בארץ מקצוענים וחובבנים כאחד. אני פוגש בהם מדי יום.

    אחרי ההקדמה הארוכה הזאת אני מרגיש שכעת אפשר להתחיל לדבר על שוק הציפורים בכפר קאסם. לפני שאגע ספציפית במה שנגעתי בצורה מופשטת בהקדמה אני רוצה להתייחס לדברים שאינם מובנים מאליהם לרבים והם לא פחות חשובים מהמובן מאיליו. ישראל היא מדינה מיוחדת במובן שהיא מדינה מערבית עם מנטליות של מדינת עולם שלישי ולכן דברים שבמדינה מתוקנת לא יעברו נפתרים כאן כלאחר יד. משחיתות פקידי ציבור, דרך טובות הנאה ופרוטקציות ועד להתעללות בחיות שם דבר לא מקבל התייחסות רצינית, נכון יש קצת רעש בתקשורת מידי פעם אבל כאן זה גם נגמר. הפושעים בשלהם ואנו כחברה מקבלים, סולחים ומוצאים כל תרוץ אפשרי לפתור אותם מלתת דין וחשבון על מעשיהם.

    איפה זה בכלל יוצא השוק הזה ? שוק הציפורים של כפר קאסם נמצא באזור התעשייה של כפר קאסם מול ראש העין על הכביש לאריאל כפי שניתן לראות במפה:

    השוק הוא שוק חד שבועי ופתוח כל יום שבת מהבוקר עד הצוהריים. בסה"כ השוק פחות נורא משווקי החיות שבהם הייתי בדרום אמריקה ובתורכיה אבל זה לא בגלל היחס "הטוב" שהחיות מקבלות שם אלא פשוט בגלל שהוא הרבה, הרבה יותר קטן וכמות המינים הנדירים הנסחרים בו יחסית קטנה.

    שוק שחור מה רע בזה ? צריך להבין שכשמישהו מעלים מס הכנסה הוא לא מעלים את הכסף הזה מהכיס של ה"ממשלה" הוא מעלים את הכסף הזה מהכיס שלי ושלך עם הכסף הזה סוללים את הכבישים שמובילים לשוק, מעסיקים את השוטרים שצריכים להגן עלינו ואת שירותי הכיבוי וההצלה שחס וחלילה אם יקרה אסון יחלצו לעזרתנו. אותו הכסף משמש לכל אותם הדברים שאנו לוקחים כמובנים מאליהם וכ"מגיע לנו" מבלי לחשוב לרגע כיצד ואיך. נכון זה בסה"כ שוק קטן לציפורים ומחזורי המסחר בשוק קטנים אבל זה עצם העיקרון של "אם זה קטן זה בסדר" או "מה אני רוצה מהם זה רק כמה גרושים" שכל כך מקומם. זאת אותה מנטליות עולם שלישי שעליה דיברתי לפני כמה פסקאות ש"לדפוק" ולרמות את המערכת זה בסדר, כאשר מי שנדפק באמת זה אנחנו. הרי אנחנו מגיעים למקום ללא הסדרי תנוע ושילוט, ללא אבטחה ושמירה (מיותר כנראה להזכיר שכפר קאסם יושב על הקו הירוק הפרוץ לרווחה), ללא כבישים נאותים, במקרה אסון אין במקום עמדת עזרה ראשונה, וכמובן שלא לדבר על שירותים או סניטציה במקום שהוא שוק חיות. אם כך מי באמת נדפק ?

    בעיה אחרת שמאפיינת את השוק היא מחלות, שוק כפר קאסם הוא הסביבה האידיאלית להעברת מחלות מחיה לחיה, מחיה לאדם ולהפך. נצא לרגע מנקודת הנחה (דמיונית לחלוטין) שכל החיות המגיעות לשוק טופלו כראוי ואינן חולות. כפי שניתן לראות בתמונה של אחד הדוכנים היותר נקיים ומסודרים שבשוק הציפורים כלואות בכלובים קטנים, לרוב בצפיפות נוראית ובסביבה עוינת ומפחידה. גורם החרדה בתנאים אלו גבוהה וכתוצר של אותה החרדה המערכת החיסונית של העופות נחלשת והם הופכים לקרקע פורייה לקליטת מחלות וזיהומים.


    כעת נניח שישנה ציפור אחת חולה בשוק. כל שעל נשא המחלה לעשות הוא לדלג מכלוב לכלוב או לתפוס טרמפ על אחד מהאנשים הרבים בשוק הצפוף וכך ציפור בודדה אחת יכולה להדביק את כל ציפורי השוק ביום מסחר אחד. כעת חשבו לרגע מה יקרה עם רק 10% מהציפורים חולות במחלה מדבקת בבוקר, כמה אחוז יהיה נשא לקראת אחה"צ ? ישנה אגדת מגדלים שאומרת שכשאתה קונה בשוק תוכי חלק מהמוכרים מחליפים לך אותו בתוכי חולה מיד לאחר ששילמת ובלי שתשים לב, אז רבותיי זאת אגדה בלבד אתם פשוט מאוד קניתם תוכי שהיה בריא (כנראה) באותו הבוקר או בלילה שלפני נדבק בשוק, חלה ומת. שוב, גם כאן אנו חוזרים אחורה לפסקה הקודמת ל"למה שוק שחור זה רע" ? אז, זה רע כי בשוק שחור אין פיקוח וטרינרי, אין קריטריונים כיצד צריך לעמוד כל דוכן מה צריך להיות הרווח בין דוכן לדוכן, אין פיקוח על מי מוכר מה והאם הציפורים בריאות ולא מסכנות את שאר הציפורים או את בני האדם הרבים שבשוק.

    נקודה למחשבה לכל מי שמגיע לשוק "רק" כדי לראות או רק כדי לקנות ציוד ואוכל. כפי שכבר הסברתי השוק הוא "גן עדן" להפצת מחלות וזיהומים, רבים מביניהם יכולים לבוא אתך הביתה מהשוק אם על גופך או בציוד ובמזון שרכשת. כך אומנם לא קנית ציפורים בשוק (כי הן חולות) אבל את מחלות השוק קיבלת אתה והתוכים שלך "חינם אין כסף".

    אם כן השוק מסוכן, מבחינה בריאותית וביטחונית (על הקו הירוק ללא אבטחה או פיקוח). מפעיליו עוברים על החוק ביודעין ואם לא הזכרתי אז גם כל מי שקונה בשוק שחור דינו כדין המוכר ע"פ החוק והוא עובר בעבירה פלילית של העלמת מס ומרמה. כל זאת וכל אשר נאמר הם עדיין לא הסיבה העיקרית לשמה כתבתי מאמר זה. ברשותכם אחזור לדברי מתחילת המאמר שם דנתי בשאלה האם יש לאפשר ממכר חיות כחיות מחמד בכלל ? מסקנותיי לשם תזכורת היו שכן, אולם בכמה תנאים: בתנאי שצרכיו של בעל החיים יענו, בתנאי שהוא לא נחטף מהטבע, בתנאי שגודל כהלכה, בתנאי שהוריו לא גודלו בתת תנאים רק לשם ריבוי ובתנאי שגידול אותה החיה לא יגרום או יעודד את הכחדתה בטבע (לכל אוהבי ומצדדי המשך הצייד והתפישה של תוכים בטבע אני שמח לבשר חגיגית שכיום המאגר הגנטי של תוכים בשבי כה גדול שאין שום סיבה ושום הצדקה לשבות ולא ציפור פראית אחת נוספת).

    סביבת השוק בה תוכים וציפורים רבות דחוסים בכלובים קטנים ובכמויות גדולות אינה סביבה בריאה ושמה בהגה הפשוטה התעללות. שני הג'אקואים שבתמונה קשורים למוט עליו הם עומדים בשרשרת ברזל המחוברת לאחת מרגליהם. במידה ואחד מהם ייפול או ייבהל וימעד רגלו או אגן הירכיים שלו עלולים להישבר או לצאת ממקומם. קשירה מעין זאת אסורה בהחלט וכל מגדל מתחיל יודע הזאת, אם כן מדוע ?

    כל הציפורים כולן ללא יוצא מן הכלל היו מבוהלות ומפוחדות. בתמונה השמאלית קקדו לבן ציצית (Umbrella) ובתמונה הימנית קקדו צהוב ציצית בינוני (Medium Sulfur Crested Cockatoo) גם הוא קשור ברגלו למוט העמידה.

    איני אומר ששוק כפר קאסם הוא המקום היחידי בו קיימת הזנחה והתעללות, אוכל למנות גם חנויות ומגדלים פרטיים לא פחות גרועים מהשוק, אולם כתבה זאת עניינה בשוק.

    ב-300 השנים האחרונות הוכחדו כליל כעשרה מינים של תוכים. הסיבות העיקריות להכחדתם הן חיסול מקומות קינון ומזון עקב כריתת עצים ביערות הגשם, ציד לשם מסחר, השמדת תוכיים שהזיקו לחקלאות, שריפות יער ושימוש בחומרי הדברה. כיום נמצאים בסכנת הכחדה מיידית שני מיני ארות כחולות באמריקה הדרומית, והקאקפו בניו-זילנד. בניסיון לעכב תהליכי הכחדה נחתמה בשנת 1973 אמנה בינלאומית לסחר בבעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה (CITES).

    מדינת ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1980. התוכיים המופיעים בנספח 1 לאמנה אסורים בסחר בינלאומי (ביניהם: הארה היקינתונית, ארה ארגמנית, קקדו הדקלים השחור, קקדו מולוקי, מספר מיני אמזונות ועשרות תוכיים נוספים). מגדלים אשר ברשותם ציפורים המופיעים בנספח 1 לאמנה חייבים לסמנם בשבב אלקטרוני (ראה בסעיף הדן בסימון ציפורים) ולדווח לרשות הטבע והגנים.

    בנספח 2 מופיעים רוב התוכיים (פרט לתוכונים, קוקטיילים וציפורי אהבה - שהסחר בהם חופשי לחלוטין). הסחר בתוכיים האלה מותר בכפוף להיתר ייצוא מארץ המוצא.

    לעופות המופיעים בנספח 1 שבקעו בשבי ניתן להתייחס כאל עופות מנספח 2 (סעיף 7(4) לאמנה), מתוך כוונה לעודד סחר עופות שבקעו בשבי במקביל להחמרת הצעדים נגד מבריחי עופות שמקורם בטבע. ייבוא ציפורים מחייב רשיון ייבוא. רשיון ייבוא יונפק על-ידי השירותים הווטרינריים. יפורטו בו תנאי הייבוא, והוא יינתן לאחר אישור מרשות הטבע והגנים הלאומיים.

    הייבוא יהיה חייב בדרך-כלל בתעודת בריאות וטרינרית מארץ המוצא, שתנוסח בהתאם לדרישות השירותים הווטרינריים בישראל. במידה ומדובר בציפורים מנספח I לאמנת ואשינגטון (CITES), יחייב הדבר אישור של רשות שמירת הטבע בארץ המוצא ובישראל.

    מקור הציפור יכול להיות מהבר או מבקיעה בשבי. כאשר הייבוא מהבר הולך ומצטמצם ואיננו מומלץ. במיני תוכיים רבים לא יינתן רשיון לייבוא מהבר.

    הייבוא יכול להתבצע ישירות ממשק הגידול בחו"ל או, בעדיפות נמוכה יותר (אך כפי שמתבצע לרוב), מסוחר בחו"ל.

    ביבוא תוכיים נדרש הסגר כפול, הסגר בארץ המוצא של כ-45 ימים שבו התוכיים יקבלו טיפול אנטיביוטי נגד דררת (פסיטוקוזיס = כלמידיוזיס), והסגר נוסף בארץ, בתחנת הסגר המאושרת על-ידי השירותים הווטרינריים. בדרך-כלל זו תהיה תחנת הסגר פרטית, שבה התוכיים נמצאים לתקופה קצרה יותר לשם בדיקות למחלות העלולות לסכן את ענף הלול בארץ. במידה ולא מתגלה מחלה או חשד סביר למחלה כזאת, משך ההסגר אינו עולה בדרך-כלל על 10 ימים. בתקופה זאת תיערך בדיקת דם למחלת הניו-קסל, ולעיתים גם לסוגי אינפלואנזה (שפעת הציפורים ודבר העופות). בתקופת ההסגר אין להכניס או להוציא ציפורים מתחום ההסגר, ויש למלא בקפדנות אחר ההוראות בכתב שתימסרנה על-ידי השירותים הווטרינרים. בעת בקשת רשיון הייבוא יש להמציא התחייבות של מקום הסגר מאושר שיכול לקלוט את הציפורים, ושל רופא וטרינר שיפקח על ההסגר.

    במקרים רבים מתפרצות מחלות קשות בציפורים לאחר רכישת פרטים נוספים. לעיתים ציפורים הנראות בריאות חיצונית תהיינה נשאיות של גורמי מחלה שונים (חיידקים, נגיפים, טפילים חיצוניים או פנימיים). עדיף לרכוש ציפורים ישירות ממגדלים הנמצאים בפיקוח וטרינרי, לדרוש "תעודת בריאות" מהרופא המטפל בציפורי המוכר, להיוועץ בווטרינר המטפל בהם באשר לבדיקות שכדאי לערוך, ולהחזיק את הציפורים מבודדות משאר הלהקה עד לסיום הבדיקות. בדרך-כלל הווטרינר יבצע טיפול להדברת טפילים חיצוניים ופנימיים, וימליץ על בדיקה לדררת (פסיטוקוזיס = כלמידיוזיס) בציפורים שתהיינה ציפורי מחמד ותבואנה במגע ישיר עם בני-אדם, ובדיקה לנוכחות נגיפי תסמונת המקור והנוצות (PBFD) ופוליומה בציפורים המיועדות לרבייה, היות ונגיפים אלה יסכנו את הגוזלים הבוקעים (בנדהיים/גידול ציפורי נוי) ¹.

    אם כן מאיפה מגיעים התוכים אל השוק ובאילו תנאים ? ישנם מספר מקורות, הראשון הוא ממגדלים חובבים שבאים למכור את "עודפי" התוכים שלהם בעיקר תוכונים וקוקטיילים, לפעמים גם זנים יותר גדולים, אצל מגדלים אלו יכול להיות שהתוכים בסדר אולם ברגע שאלו הוכנסו למעגל השוק, איש לא יוכל עוד לערוב לבריאותם ולנו הקונים אין שום דרך לדעת כיצד גודלו.

    המקור השני הוא תוכים שהוכנסו לרש"פ (הרשות הפלסטינאית) כחוק מירדן והוברחו לישראל דרך הקו הירוק, כמובן שמיותר לציין שתוכים אלו לא עברו בדיקה וטרינרית, הסגר או יובאו בהתאם לאמנת ואשינגטון (CITES). לרוב תוכים אלו מיובאים בהזמנה או כלהקה ונמכרים בארץ לחנויות חיות המחמד ולחלק מהמגדלים הפרטיים. העודפים שלא נמכרו לרוב מגיעים ונמכרים בשוק כפר קאסם. תוכים אלו סובלים קשות מטראומת המסע, צפיפות ותנאים קשים, פעמים רבות מדובר בפריטים פראיים שנתפסו בטבע לשם יצירת להקות ריבוי, תוכים אלו נסחרים לרוב כחתיכות בשר ע"י אנשים שלא מבינים דבר וחצי דבר בבעלי חיים.

    המקור השלישי הוא תוכים "סוג ב'" תוכים ממגדלים שהוחזקו לשם ריבוי ולא צלחו (מסיבה זאת או אחרת), להקות ריבוי חולות או זקנות ותוכים שלא הצליחו להימכר בחנויות חיות המחמד או ע"י מגדלים פרטיים ונמכרים "לכסות הפסדים".

    והמקור הרביעי והאחרון הוא תוכים שגודלו ברש"פ שוב ללא פיקוח וטרינרי, לרוב בתנאים מחפירים ומתעמי בצע ותו לא.

    איש לא יוכל לשכנע אותי שיש טוב בשוק כפר קאסם ושהמקום והמפגש הם חיוביים. המציאות לצערי עגומה ועצובה ודרכה זועקת צעקתם השקטה של החיות. קשה לי להאמין שאדם שאוהב חיות ותוכים בפרט לא יצא מזועזע מהשוק כשם שאני יצאתי. שום דבר, אבל שום דבר אינו מצדיק התעללות והפקרות מעין זו. יריד ציפורים יכול להיות דבר חיובי, מקום שבו מתקיימים צד אל צד הצורך שלנו בחיות מחמד, הצורך של מגדלי החיות למצוא את פרנסתם וכל זאת במקביל לשמירה על צרכי הציפורים ועל הפיקוח הוטרינרי הראוי. שוק כפר קאסם הוא הדוגמא הטובה ביותר נוסח ישראל לאיך זה לא צריך להיות.


  7. 17-08-2008 00:53 #7
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    מדריך סטנד בבניה עצמית
    תוכים נועדו לעוף ולטפס על עצים וכל רמ"ח איבריהם בנוי לשם כך: שרירים חזקים, מפרקים גמישים, שיווי משקל וחילוף חומרים מהיר. הטבע לא תכנן לחיות אלו חיים בכלוב או בבית לצדנו וחשוב שנבין זאת. תוכי או כל ציפור אחרת המוחזקת בתנאי שבי ללא היכולת לעוף, להתרוצץ ולשחק וע"י כך לשרוף אנרגיה נמצאת בבעיה. נסו לדמיין ילד סופר היפר אקטיבי הכלוא רוב היום בחדר קטן ללא היכולת "לשחרר אגרסיות", מיותר לציין שכשנבוא לשחק איתו הוא לא יהיה "נחמד" או רגוע. לכן יש למצוא דרכים בהם נוכל להתאים את סביבת התוכי כך שתיתן מענה לצרכיו הפיסיים והנפשיים ככל שרק ניתן בתנאי שבי ולטעמי ניתן גם ניתן...

    סטנדים ומגרשי משחקים הם פתרון מצוין הן כ"מגרש התעמלות" והן כ"חדר צעצועים". סטנד יכול להיות פתרון מושלם, מקום בו התוכי יכול לבלות את מרבית היום אם לא את כולו כתחליף לכלוב בהנחה ועוצב כהלכה. מהו סטנד טוב וכיצד לבחור או לעצב סטנד המתאים לצורכי הציפור שלי זו היא שאלה לא פשוטה בכלל. ראשית חשוב להבין ולהגדיר את יעדו של הסטנד כאשר ישנם מספר מאפיינים שחשוב לתת עליהם את הדין. ראשית מן הראוי להתייחס לסטנדים הנמכרים בחנויות דוגמת שני הדגמים הבאים:
    עיצוב הדגמים האלו שהם ככול הידוע לי נכון להיום הנפוצים ביותר בארץ הנו במקור ממופעי חיות או קרקסים בהם הוצגו תוכים וציפורים אחרות. סטנדים מסוג זה מתאימים במיוחד להצגת הציפור לראווה במצב בו אנו רוצים כי הציפור תישאר קבועה במקומה. אולם, כמגרשי משחקים ואמצעי דרכו יכול התוכי לשרוף אנרגיה ולמצוא עניין הם אינם מתאימים כלל. יתרה מזאת הם אפילו יוצרים במובן מסוים את האפקט ההפוך. בכך שכלי האוכל נמצאים במושב העליון (העיקרי), המוטות ישרים ואחידים ואין לתוכי אתגר פיזי כל שהוא, עיצוב מעין זה מחזק יצרים טריטוריאליים ודרכם אגרסיביות כלפי כל מי שמאיים על ה"טריטוריה" ואינו מוכר (אורחים לדוגמה). מפאת חוסר האתגר לציפור בעיצוב זה יש בו להפוך את הציפור למשועממת וכתוצאה מכך להגברת דרישתה לתשומת לב ומגע.

    דגם נוסף, טוב בהרבה הנו דגם מהסוג המוצג בתמונה דגמים מסוג זה עשויים לרוב מעץ קפה או מנזניה והם סטנד נפלא, עם מספר הערות. הבעיה הראשונה הנה שהם אינם משווקים בארץ נכון להיום וגם אם היו משווקים מחירם היה מחוץ להישג ידיהם של רוב המגדלים בהתחשב בכך שמדובר במוצר מתכלה שאורך חייו כשנה עד שנתיים. חסרון נוסף הוא שמדובר בעץ קשה ומלוטש ולכן עניין רב הנעוץ בכרסום העץ והקליפה חסר במודל זה. הערה נוספת למודל זה היא מיקום כלי האוכל והמים. מיקום כלי אוכל ומים באזור המושבים הגבוהים מחזק את בטחון הציפור בסביבתה המיידית ומטפח יצרים טריטוריאליים. חסרון נוסף במיקום כלי האוכל והמים צמוד למושב העיקרי של הציפור הוא בכך שהציפור אינה נדרשת "להזיע" בשביל האוכל והמים שלה ולכן תשרוף פחות אנרגייה כתוצאה מחוסר מעש ותאכל יותר כתוצאה מזמינות המזון. המקרה היחיד שבו לדעתי מומלץ למקם את כלי האוכל בסמוך למושב העיקרי הוא כאשר מדובר בתוכי חששן ואנו רוצים להגביר את תחושת הבטחון העצמי שלו או כאשר מדובר בתוכי חדש ואנו רוצים להקל על התאקלמותו בסביבה החדשה.

    הפתרון הטוב ביותר הנו לדעתי בניית סטנד בעצמנו. ראשית זה פשוט וקל לבניה, כל אחד יכול, שנית זה זול ואין בעיה להחליף כל אימת שהסטנד נשחק ואינו שימושי עוד ואחרון חביב זה טוב וחשוב לציפור.

    אז איך מתחילים ???

    הצעד הראשון הוא לבחור עץ. אני אישית ממליץ בחום על אקליפטוס אולם, ישנם עשרות רבות של זנים אחרים המתאימים לא פחות (ראה מאמר בנושא זה: צמחים בטוחים ורעילים/ מאת אורית נג'ר) ציוד נוסף לבניית הסטנד הנה אדנית, חול מילוי וחצץ. את העץ נעגן במרכז האדנית (ניתן לחזק באמצעות עוגן מברזל כפי שמופיע באיור אולם זאת אינה חובה). ננסר את כל הענפים הבולטים מצדי האדנית וכאלו שאינם נחוצים. כך, שנקבל מגון מוטות עמידה במגוון זוויות וגדלים.

    לאחר מכן בעזרת מקדח נקדח חורים בענפים האנכיים ובהם נשחיל מוטות עמידה. חשוב כי המוטות יעוגנו בעזרת כוח, בשום פנים לא בעזרת דבק. ניתן לעגן את מוטות העמידה גם בעזרת ברגים ומסמרים אולם אין זה מומלץ. לאחר סיום העבודה נמלא את האדנית חצץ וחול בכדי לעגן את הסטנד והרי המוצר המוגמר. כעת ניתן לתלות צעצועים וחבלים על ענפי העץ ולהוסיף את הציפור.

    לאלו המעונינים להוסיף כלי אוכל ומים בכל זאת. הייתי ממליץ להוסיפם או על אחד מהענפים התחתונים ביותר או על האדנית עצמה. יש להקפיד כי אין מעל לכלי האוכל והמים ענפים בכדי שלא יתמלאו בלשלשת. בהצלחה !



  8. 17-08-2008 00:58 #8
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    מדריך זיהוי סימני מחלה
    סימנים מקדימים של מחלה בציפור לעתים קרובות אינם מזוהים ע"י בעל הציפור. בתור טקטיקת השרדות בפרא, ציפור חולה תשתדל לשמור על חזות רגילה לאורך זמן ארוך ככל האפשר, לכן כאשר מופיעים סימני המחלה יתכן שהציפור חולה כבר זמן מה. ציפור שמתה "בפתאומיות" עלולה להיות תוצאה של כשלון בעל הציפור לבצע אבחנות במראה או התנהגות הציפור קודם לכן.

    התבוננות בלשלשת הנה שיטה פשוטה להשגחה על בריאות הציפור שלנו. מגבות נייר, עתונים או משטחים חלקים אחרים יכולים לשמש לריפוד תחתית הכלוב, כך שיהיה ניתן לשים לב לכמות, נפח, צבע ועקביות הלשלשת על בסיס יומיומי

    קווים מנחים להערכת הלשלשת:
    בלשלשת של ציפור מחמד בריאה שלושה מרכיבים:

    1.



    הצואה: שאריות המזון הנפלטות מתוך מערכת העיכול. צואה רגילה יכולה להשתנות במידת מה בצבע ובעקביות, כתלות בתפריט. תפריט עם תכולת זרעים גבוהה, יצור צואה הומוגנית בצבע שחור או ירוק כהה. ציפורים הניזונות מתפריט מאוזן (כופתיות) בדרך כלל יפיקו צואה רכה יותר בעלת גוון חום.2.

    שתן: החלק הנוזלי, בדרך כלל בהיר. תפריט העשיר בירקות ופירות יכול להגדיל את מרכיב השתן בלשלשת.3.

    אורט (מלח חומצת השתן): או פסולת בעלת מרקם קרמי לבן מהכליות, שרוי לעיתים בנוזל השתן או מופיע כמעטפת סביב הצואה.
    סימני מחלה:

    1.נשירה מתמשכת או נוכחות ממושכת של נוצות דם.2.מריטת נוצות.3.עמידה על רגל אחת "במשמרות". 4.פיסחות.5.הופעת כתם חום בנוצות מעל הנחיריים.6.הופעת קרום בנחיריים.7.איבוד נוצות או נפיחות מסביב לעיניים.8.גידול יתר של המקור והציפורניים.9.קירחות.
    הסימפטומים הבאים עלולים להצביע על בעיית בריאות רצינית הדורשות מעורבות וטרינרית!

    1.


    שינוי באופי הלשלשת: הפחתה בכמות או נפח הלשלשת, שינוי בצבע האורט או השתן, עליה בכמות המים של הצואה (diarrhoea), הפחתה בנפח הצואה עם כמות אורט מוגדלת, עליה בכמות היחסית של השתן בלשלשת (polyuria).2.צריכה מופחתת או מופרזת של אוכל ומים.3.

    שינוי בגישה, אופי או התנהגות : פעילות מופחתת, דיבור ושירה מופחתים, ריבוי שינה, חוסר תגובה לתמריצים.4.

    שינוי במראה וביציבה : נוצות פרועות, חולשה, חוסר יכולת לעמוד, השארות בתחתית הכלוב, ישיבה נמוכה על המוט, כנפיים נפולות, פרכוסים.5.


    שינוי באופי או בנשימה : כל תנועת נשימה ניכרת (למשל: תזוזת הזנב) בזמן מנוחה, נשימות כבדות אחרי מאמץ, שינוי באיכות הקול, קולות נשימה כגון התעטשות, צפצוף או נקישות.6.

    שינוי במשקל או מצב גוף כללי : כפי שנקבע על פי משקל או ע"י מישוש; עצם חזה בולטת בגלל איבוד משקל רקמת שריר החזה הינה עניין רציני!7.גידול או התנפחות הגוף.8.פציעה או דימום.9.הקאות10.הפרשות מהנחיריים, העיניים או הפה.



    עוד מדריך
    אצל התוכי קשה בד"כ לזהות מחלה, הסיבה לכך היא שתוכי חולה יסווה בד"כ את היותו חולה. טורפים בטבע מחפשים סימני חולשה אצל הטרף שלהם כך שהתוכי מתוך הרצון שלא להיטרף יסווה את היותו חולה. הבעיה היא שלתוכים חילוף חומרים מהיר ואם לא נשים לב לסימנים המוקדמים של המחלה מצבו ידרדר תוך זמן קצר. ככל שהתוכי קטן יותר כך הזמן שבין תחילת המחלה לבין מותו הוא קצר יותר. יש לשים לב להתנהגות התוכי ולשינויים בה.

    שינויים במראה ובתנהגות כללית:
    *ישיבה על ענפים נמוכים או על קרקעית הכלוב.
    *התלות על צידי הכלוב במקום על ענף
    *חולשה
    *רעד
    *הצקה מתמדת של ציפורים אחרות
    *הליכה במעגלים
    *ריח מוזר או לשלשת שונה מד"כ

    שינויים בתנהגות:
    *לא פעיל
    *הפחתה או שינויים בשירה/דיבור
    *שינה מוגברת או עצימת עיניים
    *שינויי התנהגות כמו כנוע יותר או אגרסיבי יותר

    שינויים בלשלשת:
    *שינוי בצבע הלשלשת
    *דם בלשלשת
    *אוכל לא מעוכל בלשלשת
    *לשלשת פחותה (במספר הפעמים או בגודל)

    שינויים בראש:
    *עיניים עצומות או חצי עצומות
    *נוצות אדומות מסביב לעיניים
    *מקור גדול מהרגיל
    *שינויי צבע במקור
    *נזלת/רטיבות מסביב לנחיריים

    שינויים בנוצות:
    *נוצות מעוגלות
    *נוצות שבורות או חסרות
    *משיכת נוצות
    *צבע לא רגיל בנוצות
    *נוצות מוכתמות או רטובות

    שינויים ברגליים:
    *איבוד שיווי משקל
    *שינויי צבע ברגליים
    *גדילה מוגזמת של ציפורן
    *רגליים נפוחות

    שינויי נשימה:
    *קשיי נשימה
    *נשימה עם מקור פתוח
    *הזנב עולה ויורד תוך כדי נשימה
    *התעטשות
    *נשימה כבדה לאחר מאמץ
    *שינויי קול

    שינויי אכילה/שתיה:
    *תיאבון מוגבר או מופחת
    *שתיה מוגברת או מופחתת
    *הקאה
    *שלשול
    *איבוד משקל
    *אי יכולת להרים מזון

    פציעות:
    *כוויה
    *פצעים פתוחים
    *פציעה מתעופה לתוך חלון או עצם אחר
    *דימום


    כמובן שיש לשים לב להתנהגות הרגילה של התוכי שלכם וללמוד עליה.
    ישנם סוגי תוכים שמעדיפים לאכול מרצפת הכלוב למשל כך ששהייה ממושכת שלהם שם היא התנהגות נורמלית לחלוטין...

    בכל שינוי בהתנהגות קחו את התוכי לוטרינר שמתמחה בציפורים, עקב חילוף החומרים הגבוה אם הדבר לא יעשה בזמן התוכי שלכם יוכל להגיע למצב שבו כבר לא תוכלו לעזור לו.


  9. 17-08-2008 00:59 #9
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    ציפור מדממת מה עושים?

    שלושת הסיבות הנפוצות ביותר לדימום אצל תוכים המוחזקים כחיות מחמד הן נוצת דם שבורה, ציפורן שבורה בכף הרגל או שבר במקור. הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא להישאר רגוע. התוכי שלנו מרגיש את החרדה שלנו, והוא ידמם יותר משום שלחץ הדם שלו נעשה גבוה יותר.לכן, אנו צריכים לבדוק את הציפור ברוגע ולקבוע את מקור הדימום.

    ציפורן או מקור מדמם לעיתים ישבר. לצורך עצירת הדימום נשתמש באבקה לעצירת דימום (ניתן לקנות בכל בית מרקחת) או לחליפין קמח הנמצא בכל מטבח. לאחר מכן נפעיל לחץ במשך 2-3 דקות על מקור הדימום. לעיתים תיפרד שכבה ממקור מדמם. במקרה כזה, יש ללחוץ בעזרת קמח או אבקה לעצירת דימום על שכבות המקור. אם הדימום נמשיך, יש להמשך ללחוץ על המקום בחוזקה למשך 5 דקות. עד שייעצר לחלוטין.

    נוצת דם היא נוצה בגדילה, כאשר נהוג להתייחס בהקשר זה בעיקר לנוצות הכנף והזנב המכילות כלי דם גדולים שתפקידם להזין את הנוצה בתהליך הצמיחה. נוצת דם מכילה רשת של כלי דם. במקרה של נוצת דם שבורה מומלץ כי בעלי תוכים מתחילים שמעולם לא טיפלו בנוצת דם מדממת יפזרו אבקה לעצירת הדימום או קמח על הנוצה השבורה. אם הנוצה ממשיכה לדמם, יש לאחוז בבסיס הנוצה המדממת בעזרת פלייר מקור ולתלוש אותה. בכדי להיות בטוח כי הדימום ייפסק יש לצבוט את החיבור בין הנוצה לעור למשך 3-5 דקות. תלישת נוצת דם הנו תהליך טראומתי לציפור ובמידה ולא נעשה כהלכה יכול לגרום יותר נזק מתועלת. לכן, אין לתלוש נוצת דם בייחוד מכנף הציפור ללא הניסיון המתאים או ללא השגחת וטרינר או מגדל מנוסה שעשה זאת בעבר וידע להדריך.

    נוצת דם שבורה היא הגורם השכיח ביותר לדימום. לרוב נשברת נוצת הדם עקב קיצוץ לא נכון של נוצות התעופה בכנף הציפור. משמאל, קיצוץ נכון, הנוצה החדשה נתמכת ע"י הנוצות השכנות לה. מימין, קיצוץ לא נכון, הנוצה החדשה חשופה לגמרי והיא נשברת וגורמת לדימום.
    טיפול בפצע בעור או חתך שונה לחלוטין מטיפול בנוצת דם מדממת או תפר שבור. אסור לפזר אבקה לעצירת דימום או קמח על חתך. יש לנקות את הפצע בעזרת חומצת מימן, יוד או אלכוהול ולחץ על הפצע למשך 3-5 דקות. אם החתך קטן יותר מחצי סנטימטר יש לנקות את הפצע פעמיים ביום בעזרת חומר מחטא עד שיחלים. אם החתך גדול יותר מחצי סנטימטר יהיה צורך להביא את התוכי לביקור אצל הווטרינר בכדי לבדוק האם נדרשת תפירה. אין למרוח אף סוג של משחת עור על הפצע. מריחת משחה על נוצה שבורה תגרום להורדת יכולת הבידוד של הנוצה, וכך יגרם איבוד חום הגוף.

    בכל מקרה של דימום שלא בשליטתנו נצור קשר בדחיפות עם הווטרינר, דימום אצל ציפורים יכול מהר מאוד להפוך ממקרה שולי לסכנת חיים. בזמן הנסיעה אל הווטרינר, יש להמשיך ללחוץ על מקור הדימום בכדי להפחית את עוצמתו ככל שניתן. אצל רוב התוכים יפסק הדימום ע"י לחץ לאחר 5 דקות. לעיתים רחוקות, גופו של התוכי יתקשה לעצור את הדימום. תוכים אלה יש להביא לווטרינר במהירות האפשרית בכדי למצוא את הסיבות לחוסר הקרישה אחרת תמות הציפור מאיבוד דם.


  10. 17-08-2008 01:00 #10
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    לא פעם ולא פעמיים נשאלתי במרפאה או באתרי הייעוץ באינטרנט: מדוע "זוג התוכים לא מטיל?", "יש לי תוכונים כבר 4 חודשים הם קצת מחולקים לזוגות, למה הם לא מטילים לי ביצים????" לעיתים גם נאמר לי ש"התוכי עולה על התוכי השני" ובכל זאת.... ללא הצלחה. עצוב, מאכזב ומתסכל.. אז מה בעצם קורה כאן?

    לשאלתי "איך אתם יודעים כי מדובר בזכר ונקבה?" התשובה ב- 100% מהמקרים היא: "המוכר/מגדל שמכר לי אותו/אותה אמר לי שמדובר בזכר/נקבה, הוא אפילו דחף אצבע ובדק"... דחף אצבע?? בגוזל??, "הוא הראה לי את הצבעים המיוחדים לזכר/נקבה", "הוא הראה לי את ההורים שלו/שלה", "הוא כבר 10 שנים מגדל תוכים ויש לו לפחות 1000 תוכים בכלובים..." ועוד ועוד... איך באמת אפשר להתווכח עם נחישות החלטית כזו ובכלל, עם מישהו שכבר מגדל תוכים 10 שנים ויש לו המון כלובים מלאים בתוכים??

    ידוע לכולנו, שאברי המין בציפורים הם פנימיים ולא ניתנים למישוש חיצוני, רק בנקבה עם ביצים ניתן, לקראת ההטלה, לחוש בהם בעדינות מבחוץ.

    בעזרת הגנטיקה ניתן לקשר בין צבע הנוצות לבין המין. דבר זה נעשה לדוגמא בתרנגולות הטלה היכן, מסיבות כלכליות בלבד, ניתן לזהות את מין האפרוחים בגיל כמה ימים לפי צבע הנוצות - הנקבות נשמרות להטלה והזכרים, בד"כ, נשלחים לשחיטה.

    בתוכים כמו דררות-קרמר או תוכונים, ניתן לדעת את המין לפי הצוארון האדם בזכרים אצל הראשונים ולפי צבע הצרום בשניים. אולם, גם קביעות אלו הן אינן חד-משמעתיות.

    עד לפני מספר שנים, כשטכנולוגיות ה DNA עדיין היו בחיתוליהן והעלויות שלהן היו מרקיעות שחקים, קביעת מין בבעלי כנף נעשתה בשתי דרכים עיקריות:

    1. "לאחר מעשה" כלומר, לאחר שזוג הטיל ביצים ידענו שמדובר בזכר ונקבה;
    2. בעזרת טכניקת האנדוסקופיה: החדרה, בהרדמה כללית, של עדשה לתוך חלל הבטן דרך חתך קטנטן כדי לחפש את הגונדות (אשכים ושחלות). שיטה זו נתנה תוצאות מובהקות ב- 100%, אך כללה את סיכוני ההרדמה ועלויות הניתוח.

    בשנים האחרונות, עם התפתחות שיטות מחקר ה DNA וירידת העלויות לקיטים של זיהוי, מספר מעבדות בעולם (בעיקר בארה"ב ובאירופה - אנגליה) פיתחו קיט שכזה שהעלויות שלו מאוד נמוכות (בין 200 ל- 250ש"ח לבדיקה) ומדובר בשליחה בדואר של דגימת דם מזערית או נוצות אל אותן מעבדות. מובהקות התשובה בבדיקות אלו היא 99% והתשובה מגיעה לבית הלקוח או למרפאת הוטרינר תוך זמן קצר והיא דומה מאוד לנייר קלף הנותן תואר כבוד.

    זו השיטה בה אני משתמש ואני ממליץ עליה אר ורק במקרים בהם יש עניין להרביע את התוכים. כמובן שמדובר תמיד בשתי בדיקות, אחת לזכר ואחת לנקבה.

    אני מתאר לעצמי, שאותם מוכרי חנויות או מגדלים יודעים מה שהם אומרים אך מה שאני לא מבין זה, כיצד, עם שיטות כאלו פשוטות לזיהוי מין שיש להם, הם לא מסוגלים להסביר את התוצאה המאכזבת של "אין ביצים" שאותה אנו רואים או, לחילופין, מדוע אותן מעבדות השקיעו כל כך הרבה בפיתוח קיטים ופרוצדורות אלו במקום לשלם משכורת אחת למומחה ...

    קרדיט דוקטור נאור קטלן


  11. 17-08-2008 01:00 #11
    בן
    תאריך הצטרפות
    16-08-08
    הודעות
    510
    אני מקווה שסיימת פשוט לא כתבת שאפשר להגיב אבל אני לא רואה שאתה מעדכן
    בכל מקרה אחי זה לא ממש חוכמה להעתיק פול מידע ממקומות אחרים לא נראלי משישהו הולך לקרוא את כל זה
    אאבל למרקות הכל השקעת הרבה ותודה רבה בכל מקרה

  12. 17-08-2008 01:01 #12
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    מדובר בתופעה מאוד שכיחה אצל ציפורים ובעיקר ממינים קטנים, במרפאה נתקלתי במספר הגדול ביותר של מקרים אצל תוכונים אוסטרלים. במחלה זו הנקבה אינה מצליחה להטיל את כל הביצים שנמצאות ברחמה ובד"כ נותרת ביצה אחת "תקועה" מצידו הפנימי של צואר הרחם. בעלי הציפור בד"כ מבחינים בבעיתיות כארבה ימים עד שבוע לאחר שהנקבה הטילה מספר ביצים. זהו מצב מסוכן ביותר ושיכול לגרום, בחוסר טיפול רפואי, למות הציפור.

    מינים בהם התופעה שכיחה יותר:
    1. תוכונים אוסטרליים (BUDGERIGARS);
    2. פרושים (FINCHES);
    3. כנרים;
    4. קוקטילים.
    גורמי המחלה
    כמו הרבה מחלות ובעיות רפואיות של בעלי חיים אקזוטיים, התנאים הסביבתיים הם אלו שמעודדים את התפתחות הבעייה ובעצם, ניסיתי לומר בדרך עדינה, מדובר באשמתנו. ישנן מספר סיבות ספציפיות אותן מניתי להלן:

    1. תזונה לקויה וחוסר סידן* בעיקר בציפורים שניזונות מזרעונים בלבד ומתוצרת גרועה (ALL-SEED DIET);
    2. גודל מוגזם של הביצה/ים או מיקום שגוי;
    3. ניוון (ATROPHY) של השרירים האחראיים על ההטלה;
    4. הטלות תכופות מדי;
    5. זיהום ברחם (METRITIS);
    6. חוסר לחות באויר;
    7. ירידה פתאומית בטמפרטורה (כלוב שנמצא קרוב למזגן שהחל לפעול);
    8. עודף משקל;
    9. גיל מבוגר של הנקבה;
    10. נטייה גנטית;
    11. סטרס מוגבר בסביבת הכלוב

    *חשיבות הסידן: הסידן חשוב לא רק ליצירת קליפת הביצה, אלא גם כמינרל המשתתף בפעילות השרירים וגורם לכיווצם. ברור אם כן, שכאשר חסר סידן בדיאטה, לא רק שקליפת הביצים שברחם "גונבת" ומורידה את רמתו בדם לאפסית ומתפתחת באופן לקוי, אלא ששרירי הרחם כבר לא יכולים להתכווץ כדי לדחוף את הביצה החוצה.

    סימפטומים
    הסימנים מופיעים לפתע פתאום וציפור ששרה והתרוצצה בכלוב בבוקר, בערב יכולה להראות חולה. בד"כ רואים את התוכה שוכבת על קרקעית הכלוב עם רגליים מפושקות, חולשה, רעידות, נוצות זקורות (מראה "קיפודי"), חוסר תאבון וצמא, חוסר יכולת להתנועע, נשימות מהירות, ובמקרים קשים במיוחד או שלא טופלו בזמן, שכיבה על הגב וגסיסה. חומרת המצב תלויה במיקום הביצה הכלואה, ככל שהמיקום גבוה יותר כך המצב מסובך יותר ויהיה קשה יותר להוציא את הביצה.

    הסיבוכים העלולים לגרום למות הציפור הם:
    1. תשישות;
    2. פגיעה בכליות;
    3. חסימת מעי ו/או צינור השתן;
    4. בעיות בזרימת דם שיכולות לגרום לשוק ושיתוק;
    5. קריעה של הרחםן ושפיכת תוכנו לחלל הבטן שעלולה להסתיים בצפקת קטלנית (PERITONITIS).

    ככל שהציפור קטנה יותר, כך הזמן שהביצה יכולה להישאר כלואה ברחם קצר יותר. ציפור במשקל של עד 12 גרם, טווח הזמן שבו יש להתערב הוא עד שעה בעוד, שלציפורים במשקל שעולה על 500 גרם, הטווח יכול לנוע עד 12 שעות. ככל שמאחרים בנתינת הטיפול, גם בתוך טווח הזמן לעיל, סיכויי ההחלמה יורדים.

    אבחנה
    בנוסף לסימנים שציינתי למעלה והאינפורמציה שנאספת מהבעלים, במישוש ניתן להרגיש נוכחות עגלגלה בחלל הבטן ובמרים קיצוניים, יש צורך בצילום רנטגן.

    טיפול
    המחלה זו הטיפול חייב להעשות במרפאה ע"י רופא מנוסה והציפור תישאר לאישפוז למספר שעות כדי לבדוק את קצב ההתאוששות. עם הופעת סימנים המחשידים כי התוכה איננה מרגישה טוב, יש להתקשר לוטירנר ולתאר את מה שקורה ולקבל הנחיות לגבי מה לעשות עד להגעה למרפאה.

    ההנחיות הראשונות, לטיפול בבית, יהיו:
    1. העלאת החום והלחות;
    2. נתינה, בטיפטוף למקור התחתון, ויטמין D3 וסידן;
    3. טבילה של הציפור באמבט מים חמים (להזהר מטביעה!!).

    טיפול במרפאה:
    1. נתינת סידן מרוכז בזריקות לחלל הבטן או בסירופ לפה;
    2. נתינת זריקה ל"זרוז" ההטלה (OXYTOCIN);
    3. במידה והביצה במיקום נמוך, הכנסה של שמן לחוקן לתעלה ועיסוי עדין להוצאת הביצה;
    4. במקרה ובו הביצה נמצאת במיקום גבוה, יש לדקר בנקודה ספציפית את דופן הבטן ולשאוב את תוכן הביצה. לאחר מכן יש לנסות ולהוציא את הקליפה, שלמה (!), בשיטה שתוארה קודם;
    5. במידה ונחשדת שפיכה של תוכן הביצה לחלל הבטן יש להתחיל במתן אנטיביוטיקה;
    6. נתינת נוזלים ודקסטרוז לחיזוק;
    7. נתינת תוספת ויטמינים בריכוז גבוה.

    פרוגנוזה
    במידה ולא היו סיבוכים, ההתאוששות מהירה מאוד, והתוכיה מסוגלת לעמוד עצמאית על המקלות כעבור שעה-שעתיים ולחזור הביתה עוד באותו היום. מקרים מסובכים יותר יכולים לדרוש טיפול ממושך של כמה ימים.

    מסקנות:
    ביצה כלואה היא בהחלט מקרה חרום הדורש התערבות רפואית מיידית וערנות של הבעלים. בגלל המספר הרב של סיבוכים של המצב והטיפול, שהוא לא תמיד פשוט, המסקנה העיקרית היא, שהטיפול הטוב ביותר הוא מניעה. מניעה פשוטה כוללת תזונה נכונה ומתאימה, מיקום הכלוב במקום רגוע ורחוק ממקור חום / קור ישיר, תוספת ויטמינים וסידן בתקופת ההריון והפסקת הרבייה בפרטים שהמצב חוזר אצלן יותר מפעם אחת.

    התוכה מיד אחרי הוצאת הביצה, תשישות מוחלטת.

    תחילת ההתאוששות

    התאוששות

    התחזקות, מצליחה לעמוד על הרגליים

    שימו לב לגודל הביצה ביחס לגודל הנקבה


    קרדיט נכתב ונערך ע"י ד"ר נאור קטלן, רופא וטרינר.


  13. 17-08-2008 01:02 #13
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    מדריך- מריטת נוצות
    מריטת נוצות היא תופעה מתסכלת לבעל התוכי ולתוכי עצמו ואין דבר נורא יותר מאשר לחזור הביתה ולמצוא את תחתית הכלוב של התוכי מלאה בנוצותיו. לרוב מרגיש בעליו של התוכי אשמה ובלבול בניסיון לענות לשאלה: "מדוע התוכי שלי עושה זאת" והסוגיה גורמת ללחץ ובלבול רב. ישנם סיבות שונות למריטת הנוצות ומציאת שורש הבעיה היא התשובה למציאת הפיתרון. המאפיין העיקרי לבעיית מריטת הנוצות הינו שכל מקרה הוא מקרה מיוחד ויחיד בפני עצמו המצריך אבחון ופתרון אישי. אין תרופות פלא או פתרונות גורפים ואין דרך אחת ויחידה לפתור את הבעיה.

    לרוב מריטה כתוצאה מהפרעת התנהגות מתחילה בחזה ובנוצות "פרועות", מריטה כתוצאה מבעיה בריאותית תחל לרוב בכנפיים, מתחת לכנפיים ובגב אולם ללא בדיקה וטרינרת מקיפה אין אפשרות לשלול או לאשש מריטה כתוצאה מבעיה רפואית תוכים רבים משחיתים את נוצותיהם כתוצאה מלחץ וחרדה. מה גורם לתוכי לפגוע בעצמו ? נתון לספקולציה. אין ספק שהתעללות, הזנחה, וחוסר בתשומת לב גורמים לבעיות התנהגות כמו צרחות, נשיכות, ומריטת נוצות ואני מאמין שגם חוסר בחברות מגיל צעיר, חוסר בחשיפה לציפורים בוגרות מהן ניתן ללמוד "כיצד להיות ציפור", מחסור בחשיפה לשינויים בזמן גמילה ומחסור בעקביות וביצירת קווי מנחה לתוכי יכולים "לעזור" לאי יכולתו של התוכי להתמודד עם חרדות, לחץ סביבתי ושינויים באופן חיובי. תוכי שמח הוא אחד שהורגל לקבל שינויים, לשעשע את עצמו ויידע איזו התנהגות מקובלת ואיזו לא ויידע שהתנהגות לא מקובלת לא תגרום לקבלת תשומת הלב לה הוא זקוק. חשוב מאוד שתהליך ההחתמה ותהליך הגמילה יבוצעו ע"י מגדל תוכים מנוסה המבין כיצד מתפתחים תוכים גם בפן ההתנהגותי והפסיכולוגי ולא רק בפן הגשמי. מניעה היא המפתח היות וטיפול ושיקום לעיתים אינם אפשריים באופן מלא, אם עקב חומרת המקרה ואם עקב אי זמינותו של בעל מקצוע המסוגל לאבחן, לטפל ולהדריך את בעל הציפור בדרך להחלמתה.

    ישנם כמה סוגים של מריטת נוצות המשתנים בגודלם מתוכי לתוכי. חלק מהציפורים ילעסו חלקים מהנוצה קצת ומידי פעם, מבלי להורידה לגמרי. השחתת הנוצות באופן סדיר יכולה לגרום לכך שזקיק הנוצה ייהרס לצמיתות וימנע ממנה לצמוח שוב. במקרים חמורים הציפור תהרוס גם רקמות באזור החזה, רגליים וגב עד כדי יצירת פצעים מדממים. פגיעה ברקמות יכולה להיות כה נרחבת עד כדי כך שהפצעים לא יגלידו לעולם ופצעים פתוחים אלה יהוו מקור לזיהומים. במקרים הטרגיים ביותר הציפור תמשיך בכך עד שתדמם למוות. לסוגים שונים של תוכים יש סבירות גבוהה יותר למרוט נוצות, למרות שדווח על מריטת נוצות בכל סוגי התוכיים. לג'אקו ולקאקדו (בעיקר קאקדו אמברלה, מלוקי וצהוב הציצית לכל גדליו) הסיכויים הגדולים יותר.

    אז מה עושים אם התוכי התחיל למרוט נוצות?

    דבר ראשון קובעים תור לווטרינר שמתמחה בתוכים כדי לבצע בדיקה מקפת, מספר הפרעות פיסיולוגיות יכולות לגרום למריטת נוצות. ג'יארדיה (טפיל פנימי), זיהום בקטריאלי, גזירת נוצות לא נכונה, עור יבש, תזונה גרועה ונוצות מלוכלכות (בעיקר אצל תוכים צעירים), הם חלק מדברים אלה. על הבדיקה לשלול קיום של מחלת המקור והכנפיים, גיא'רדיה, משטחי זפק, ביב ועוד... לעיתים מריטה שהתחילה כבעיה רפואית תהפוך להרגל ולמריטה הנובעת מבעית "התנהגות" היה ולא טופלה בזמן. ככלל בכל בעיית התנהגות, טיפול ושינוי דפוסי ההתנהגות של הציפור הינם (לרוב), תהליך ממושך וקשה המצריך השקעה רבה מצד בעלי התוכי להבדיל מטיפול בבעיה רפואית הכרוך לרוב במתן תרופה או סדרת תרופת ולא יותר. לכן כדאי ומומלץ להיוועץ עם הרופא במהלך הבדיקות, ייתכן שהבעיה היא תזונה לא נכונה, עור יבש, מחוסר בלחות ואז הפיתרון הוא הוספת ויטמינים ואמבטיות תכופות. בגרות מינית ושינויים הורמונאליים יכולים גם הם לגרום למריטת נוצות, האינסטינקט של התוכי כחיית להקה הוא להתרבות בבוא העת ויתכן שבגלל שאינו מוצא בן זוג הוא מתוסכל ומורט נוצותיו.


    בזנים רבים מורט הזכר את הנקבה או ההפך, לרוב בתקופת החיזור והרבייה. תופעה זאת נפוצה במשפחת הקאקאדויים והלוריים אולם גם בזנים אחרים. לעיתים ימרוט הדוגר את נוצות החזה בזמן דגירה בכדי לאפשר מגע עור עם הביצים
    במקרים קיצוניים יש להלביש על התוכי קולר בכדי למנוע את המשך המריטה, הקולר אינו פתרון ולרוב לאחר הסרתו תחזור הבעיה אולם במקרים בהם יש נזק לרקמות ופצעים פתוחים זהו לרוב המוצא היחיד למניעת מוות כתוצאה מזיהום או דימום
    הצעד הבא, לאחר שלילת הגורם ה"בריאותי" הוא ניהול "יומן" בו יש לרשום את כל הפעמים בהם התוכי מרט את נוצותיו. ביומן יש לפרט את מזג האוויר, קולות לא רגילים, תזונה, אורחים, שינויים בבית, שעה וכל תנאי סביבתי אחר. מטרת היומן הנה לזהות דפוסי מריטה ודרכם לנסות ולהבין מדוע ובאילו נסיבות מורט התוכי את נוצותיו. גם לחוסר דפוס משמעות וכן אחת כמה וכמה לזיהוי "זרזים" ברורים. ניהול יומן יקל מאוד על בעל מקצוע הבא לאבחן את התוכי ולהמליץ על דרכי טיפול. יהיה זה שקר גס להגיד כי מדובר בבעיה פשוטה הניתנת לאבחון ופתרון ע"י "כל אחד". טיפול בבעיות התנהגות הנו הליך ארוך וקשה שיש לעשותו "כהלכה" בהדרכת אדם שמבין ויודע כיצד יש לטפל וכיצד לאבחן נכון בעיות מסוג זה. טיפול לא נכון הנובע מאבחון שגוי עלול להחמיר את הבעיה ו/או ליצור בעיות חדשות, לכן יש לקחת בחשבון ולבדוק היטב במי נעזרים וכיצד. היות ול"השפעות סביבתיות" משקל מכריע באבחון בעיות מסוג זה חייב האבחון להתבצע בבית "בסביבתה הטבעית" של הציפור ולא אצל הווטרינר או חוות הגידול. אדם המאבחן תוכי הסובל מבעיות התנהגות מחוץ לסביבתו מנחש ולא יותר ויש להתייחס לכל המלצותיו בהתאם.

    מקלחות תכופות הן "תרופת סבתא" ידועה ומומלצת ישנם מספר דברים הניתנים לעשייה בטרם נעשה אבחון מקיף בכדי להקטין את קצב מריטת הנוצות. הדבר החשוב ביותר הוא התעלמות מוחלטת (ויזואלית וקולית) כשהתוכי מורט את נוצותיו. קשה מאוד לבצע זאת מכיוון שקשה להתעלם מהתוכי כשיודעים בוודאות שהוא סובל. יש לשנות את דרכי התנהגותנו ומחשבתנו, עלינו להשתמש בחיזוקים חיוביים, ליטופים ומתן חטיף אהוב כשהתוכי מתנהג "יפה". על התוכי ללמוד שהתנהגות רצויה תגרום לו לזכות בתשומת לב והתנהגות לא רצויה (מריטה) תגרום להתעלמות. הסחת דעתו של התוכי תפחית גם כן את היקף המריטות, מלא את כלובו בענפים וצעצועים שאותם יוכל לנשוך, תוכי עסוק ימרוט פחות מתוכי משועמם. ריבוי צעצועים משמעו שיהיו לתוכי דברים רבים אותם יוכל לנשוך עד כדי כך שלא יידע מה הצעצוע הבא בו הוא עומד לשחק. נוכל להשתמש בענפי עצים, רצועות עור הקשורות אחת לשנייה ועוד, כמעט כל דבר הולך בעיקר צעצועים הניתנים לפרוק והשחתה דוגמת קרטונים ועץ רך.

    במספר רב של מקרים תוכי שעבר לבית חדש הפסיק את מריטת נוצותיו. וכן במקרים רבים שינוי סביבה בבית כגון שינוי חדר או כלוב חדש ישיגו תופעה דומה. ההסבר לתופעה היא שבמקרים רבים השפעה סביבתית היא הגורמת למריטת הנוצות מכאן ששינוי סביבה יש שיפתור את הבעיה. הסבר נוסף הנו תקופת "ירח הדבש", תוכי בסביבה חדשה "יושב תחילה על הספסל" עד שהוא מרגיש בטוח כי למד את המבנה החברתי והגיע הזמן לתפוס בו את מקומו לפי מקומו בסולם ההיררכי על פי הבנתו. הסיבה שבגללה נקראת תקופה זאת "ירח דבש" הנה בגלל שבתקופה זאת התוכי נוח להפליא, חביב וינסה לספוג כמה שיותר מידע ואינטראקציות עם סביבתו בדומה לגוזל ממש לאחר גמילה. אורך תקופת "ירח הדבש" היא פונקציה של אישיות הציפור (דומיננטית/חלשה) והיקף הדברים החדשים שאיתם עליו להתמודד (אנשים, תוכים נוספים, בע"ח, בית חדש לגמרי וכן הלאה...). לרוב מדובר במספר ימים עד מספר שבועות ובמקרים רבים די בפסק זמן זה בכדי לסיים או להפחית את תופעת המריטות.

    לסיכום: אל תקנה תוכי מתוך דחף, חקור מגדלים וחנויות חיות טרם הקנייה. למד על הצרכים הסביבתיים והרגשיים של הזן אותו את/ה מתכוון לקנות ודאג לכך שתוכל לספקם, רכוש תוכי ממגדל שמאמין בכך שיש לגמול את התוכי עם מגוון רחב של מזונות וכזה שמאפשר לתוכי להיגמל לבד, בקצב שלו. אל תקנה תוכי לא גמול אלא אם כן יש בידך את הניסיון והידע לגדלו שמח ובריא. אל תמכור תוכים לא גמולים לאנשים לא מנוסים. הבן/י כי מריטת נוצות היא בעיה רצינית הדורשת טיפול והכוונה ע"י אדם בעל ניסיון וידע בתחום זה, רק כך תוכל לשקם ולמנוע בעיות בעתיד.

    קרדיט מאמרים באנגלית


  14. 17-08-2008 01:04 #14
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    מדריך מתכות רעילות
    תוכים אוהבים ללעוס כל דבר, כולל דברים שיכולים להיות מסוכנים להם. לכן רצוי לבדוק אם בסביבתם נמצאים פריטים המכילים עופרת, אבץ, פליז ונחושת. מתכות אלו יכולות להרוג או לפגוע קשות בציפורים שלכם . בבקשה תקראו מאמר חשוב זה.

    פליז: זוהי סגסוגת (תערובת) נחושת ואבץ. שני סוגי המתכת הללו רעילים פוטנציאלית לציפורים. מנעולים העשויים פליז אינם מהווים בעיה לכלובים השייכים לציפורים קטנות אשר אין סיכוי שיוכלו ללעוס את המנעול. אך לעומת זאת, מנעולים כגון אלה (העשויים פליז) רצוי מאוד למנוע בקרב ציפורים גדולות יותר שמסוגלות לכרסם וללעוס אותם. לאחרונה התפרסמה כתבה בעיתון "Avian Medicine & Surgery" (רפואה וכירורגיה של בעלי-הכנף) אודות תוכי מסוג ארה-יקינטון שכמעט מת כתוצאה מהרעלת פליז. הוא לעס שלושה מנעולים העשויים פליז ובנוסף גם כרסם את סורגי הכלוב שהיו עשויים כרום (גם כרום מכיל אבץ).

    עופרת: גם היא נורא רעילה לציפורים. מקורות נפוצים של עופרת כוללים צבע המכיל עופרת, מאזני-שקילה מעופרת, מוטות לוילונות ,מסגרות עופרת לחלונות זכוכית צבעונית ולמנורות שולחן, נייר האלומיניום שבבקבוקי השמפניה, מלחם-עופרת, כלים העשויים עופרת ובדיל , סוללות עשויות עופרת, וכך גם מאפרות ומשחקים.

    נחושת: גם היא רעלן אפשרי לציפורים למרות שהרעלה של בעלי-כנף ממתכת זו היא פחות שכיחה. מאכלי-חמוצים (כגון מלפפונים חמוצים) המשתמרים בתוך מיכלים שעשויים נחושת יכולים לספוג לתוכם נחושת. לפעמים קורה גם שצינור מים העשוי נחושת הוא מקור אפשרי לעלייה בכמות הנחושת בתזונה אם קורה והמים מעט חמוצים והתאפשר להם להימצא בתוך הצנרת לאורך זמן. בעיה זו ניתן למנוע בכך שלאחר שפותחים את ברז המים, ממתינים מספר דקות לפני שמוזגים.

    אבץ: רעיל מאוד לציפורים. המקורות כוללים סורגי כלובים המצופים אבץ, אטבים או סיכות-הידוק, סוגרים של צעצועי ציפורים, רוכסנים, מפתחות, מסמרים, אום-ברגים בצינורות, אום-ברגים בכלובי תובלה לחיות, רשתות מתכת (למשל לכלובים), מנעולים, כרום, וחלק מצבעי אל-חלד, חומרי שמפו ותכשירים לטיפולי עור.
    ציפורים הנופלות ממוטות עמידה
    כמות ניכרת של דיונים נעשתה בנוגע לנפילתם של תוכים מסוג אפריקאי אפור (ג'אקו) ממוטות העמידה שלהם. זה יכול להתפרש כהתנהגות "נורמאלית" אצל הג'אקו, אשר חלקם נחשבים למגושמים מטבעם , או שזה יכול בהחלט להוות סימן למחלה נסתרת. אצל הג'אקו, הגורם לכך יכול להיות תזונה אינה מועשרת במספיק סידן שמביאה לידי תת-סידן בדם (Hypocalcaemia). בנוסף לכך, רצוי מאוד לקחת בחשבון גם אפשרות להרעלה ממתכת כבדה כלשהי (כגון; עופרת ואבץ).

    הרעלת עופרת זו ההרעלה הכי נפוצה בקרב בעלי הכנף. הרעלת אבץ גם היא מביאה לתוצאות הרעלה דומות לעופרת, אך במקרים של הרעלת-אבץ ההתקפים פחות שכיחים. נתקלתי כבר בשני מקרים של ציפורים אשר נפלו ממוטות העמידה שלהן, אך שסבלו גם מדיכאון ומאנורקסיה. הרעלת אבץ הייתה הגורם להרעלה אצל שתי הציפורים הללו. המקרה הראשון היה ארה בלו-אנד-גולד, שקודם לכן היה בריא לחלוטין. הוא הובא לווטרינר לאחר שנפל ממוט העמידה שלו. הארה היה שרוי בדיכאון וסירב לאכול. בדיקות דם ורנטגן הראו תוצאות שליליות לגבי הימצאות עופרת. יומיים קודם לכן כלובו של הארה נצבע בצבע אל-חלד. הצבע הנ"ל מכיל בתוכו למעלה מ- 1% אבץ כרומאטי. הטיפול שניתן לציפור היה S.C. Lactated Ringer's Solution (LRS), כדי לספק לו נוזלים, וגם ניתנה לו תרכובת הטרוציקלית סותרת-רעלים. כתוצאה מהטיפול הנ"ל מצבו של הארה השתפר.

    במקרה השני הייתה זו נקבת ג'אקו קונגו בת 4 שנים, אשר הייתה בריאה לחלוטין קודם לכן, אך הובאה לווטרינר עם דימום מהמקור שנגרם כתוצאה מנפילה ממוט העמידה שלה. הציפור הייתה מדוכאת, סירבה לאכול והפסיקה להשמיע קולות. כאשר נשאלה בעלת-הציפור לפשר הדבר, היא אמרה שהציפור הייתה שקטה מהרגיל כבר מספר ימים קודם . שבועיים קודם לכן הציפור הועברה לכלוב גדול יותר אך ישן . הכלוב נצבע בצבע לטקס נטול-עופרת. אך הבעלים ציינה שעל הכלוב הייתה חלודה לפני הצביעה. שאלתי אותה אם בצבע הבסיס היא השתמשה בצבע מונע חלודה. הבעלים הודתה שאכן השתמשה בבסיס אל-חלד כי הייתה בטוחה שהוא בטוח לציפורים. מסתבר שהציפור לעסה את הצבע שהתחיל להתקלף. צילום הרנטגן הראה תוצאות שליליות להימצאות עופרת. רמת הסידן בדם הייתה נמוכה מהרגיל, ורמת האבץ בדם לא ברורה. הטיפול שניתן לציפור כלל מתן תוספת סידן, LRS, התחלה של טיפול בכלט, והכנסה למחלקת Aquabroot. יום לאחר מכן הציפור נראתה פחות חיוורת, יותר פעילה, ואכלה טוב למדי. ככל הנראה, הגורם למחלה של הג'אקו היה הרעלת אבץ הנמצא בצבע מונע-החלודה.

    לסיכום: כאשר מתכננים לצבוע את כלוב הציפור, היו בטוחים שהצבע אינו מכיל עופרת וגם אינו מכיל אבץ. צבעים שתפקידם למנוע או לצפות/לכסות חלודה, כרגיל מכילים מלחי-אבץ ואסור להשתמש בהם בקרבת בעלי-הכנף. במקרים של נפילה בלתי מוסברת של ציפורים ממוטות העמידה שלהן, רצוי מאוד לקחת בחשבון אפשרות של הרעלה ממתכות כבדות.


  15. 17-08-2008 01:05 #15
    בן
    תאריך הצטרפות
    01-08-08
    שם פרטי
    דור
    הודעות
    9,478
    מדריך קקי לוגיה חח איזה שם
    להבין את ההפרשות של הציפור שלך יכול להציל לה את החיים! זה נכון שכאשר ציפור נהיית חולה, בריאותה יכולה להתדרדר במהירות. אך זה פחות נכון שכשציפור נהיית חולה היא מתה לפתע פתאום מבלי להראות שום סימני מחלה. הסימנים נמצאים שם; אנחנו רק צריכים ללמוד כיצד לזהות אותם.

    שינויים כלשהם בהפרשות יכולים להוות סימן מאוד מקדים לכך שהציפור חולה. צריך ללמוד כיצד נראות הפרשות נורמאליות בכדי שיהיה אפשרי לזהות שינויים בצבע, מוצקות, ריח ו/או כמות. השתמשו בנייר לריפוד רצפת הכלוב כדי שההפרשות יפלו שטוחות ונקיות ישר על הנייר. זה יאפשר לזהות שינויים כלשהם בצבע, מוצקות, ריח ו/או כמות. מי שמסוגל לזהות שינויים אלו, יהיה מסוגל להציל את חיי הציפור שלו. אם אתם משתמשים בנסורת עץ לריפוד רצפת הכלוב ומחמיצים בכך שינויים בצבע ובמוצקות של הפרשות הלשלשת, אזי אכזבתם את הציפור שברשותכם. זה לא בסדר להשתמש בנסורת לריפוד רצפת הכלוב רק כי זה נראה נחמד יותר ואתם לא צריכים לנקות את תחתית הכלוב לעיתים תכופות כל כך, כל עוד זה מתנגש עם האבחנה לסימנים לבעיות בריאותיות בהפרשות הלשלשת.

    קיימים שלושה רכיבים במרבית ההפרשות: שתן המורכב משתן גבישי הנקרא "חומצת שתן" (חומר לבן כמו גיר), ושתן לא גבישי הנקרא רק "שתן" (רק מים). לפעמים שני הסוגים מתערבבים ויוצרים שתן לבנבן מעט סמיך. שינויים חשובים כוללים שינויים בצבע ובכמות:

    - חומצת-שתן בצבע ירוק או צהוב: מחלת כבד, אנורקסיה.
    - חומצת-שתן בצבע חום או שוקולד: הרעלת-עופרת.
    - שתן או חומצת-שתן בצבע אדום: דימום פנימי.
    - כמות מוגברת של חומצת-שתן: התייבשות.
    - כמות מוגברת של שתן: מחלה, אוכל מרובה במים, שתייה מרובה.

    הרכיב השלישי של ההפרשות זו הצואה, שמגיעה מהמעי-הגס ומורכבת מאוכל מעוכל. הצבע משתנה בהתאם לאוכל שנאכל. כופתיות אדומות ותותי-שדה גורמים להפרשות אדמדמות (ללא קשר לשתן). זרעים וירקות ירוקים יוצרים צואה ירוקה (ללא קשר לשתן). אוכמניות גורמות להפרשה שחורה. הצואה צריכה להיות מוצקה ובצורת צינור דמוי תולעת. היא יכולה להיות מפותלת או לא-מפותלת וזה נורמאלי אם היא מחולקת לכמה חתיכות.

    שלשול זה לא כמות גדולה של שתן או של צואה. שלשול זה כשהרכיב הצואתי קיים ללא הצורה הצינורית שלו. במקום זה יש לו צורה של פודינג (רפרפת). בדקו אם יש דם בצואה. אם הצואה טרייה ובצבע שחור (ולא היו שום אוכמניות בתזונה של הציפור) זה מעיד על כך שלציפור יש "מלנה" (Melena). מלנה זו צואה שחורה אשר נגרמת ע"י דימום בתוך מערכת העיכול. כשהדם עובר בחלק התחתון של מערכת העיכול הוא מתעכל תוך כדי הפיכת הדם האדום לצבע שחור כזפת וכך נותן לצואה את הצבע השחור.

    כל צבע שלא ניתן להסביר אותו ע"י התזונה מומלץ שיבדק ע"י הווטרינר. אל תשכחו לבדוק אחר תולעים אמיתיות כמו תולעי-ערקה ותולעים עגולות. אם שמתם לב להפרשות שחורות (שמעידות על דימום פנימי) בתחתית הכלוב של הציפור, עצרו ולכו מיד לווטרינר. אם תחכו עד שהציפור תהיה כבר חלשה, תסבול מתת-תזונה ותהיה פלומתית, זה אומר שאתם נכנסים למרוץ נגד הזמן בהצלת חיי הציפור.

    בדקו את ההפרשות של הציפורים שלכם כל יום ולמדו כיצד הן נראות בדרך כלל. כאשר שמים לב לשינוי, זהו את החלק שהשתנה. אם אינכם יכולים להסביר את השינוי בהתאם לאורך החיים של הציפור, פעלו בהתאם ותצרו קשר עם ווטרינר המומחה לציפורים או מגדל ותיק.

    קרדיט ספר התוכים ודוקטור דיוויד ג. קרסטינג


עמוד 1 מתוך 8 12345 אחרוןאחרון
מקרא דרגות:  » יו"ר » מנכ"ל » מנהל ראשי » מפקח » מנהל פורום » צוות פרוייקטים » צוות סיקורים » משתמש כבוד » היכל התהילה » Champ » משקיען כבוד » Winner