מחפש|סיכומים לספרות ..

[שמעון1]

אני מחפש סיכומים ליחידה הראשונה של ספרות מספר השאלון הוא009111
אני צריך סיכומים:
1)אוצר מתחת הגשר
2)מעשה בהינדיק
3)החוזה ובעל העגלה
4)מעשה באבדת בת מלך
5)תהילה
6)והיה העקוב למישר
7)ראה שמש
8)יפה נוף
9)יום שבתון אין לשכוח
10)בקשה(אדם מול בוראו)
11)התפרשות(במשפחה)
12)שירים בצל השואה(שתיקות)




אני חייב למצוא את זה לפני הבגרות ב15 לחודש הזה בבקשה תצילו אותי

[nisimm]

האוצר מתחת לגשר:

ר' אייזיק מקראקא שהיה עני מרוד. לילה אחד חלם ר' אייזיק חלום ובו הוא שומע קול שקורא אליו 'מתחת לגשר של העיר ורשה מזומן לך אוצר' ואכן ר' אייזיק שכבר למד לא להתרגש מחלומות בחר גם לא להתרגש מן החלום הזה, אלא שבליל המחרת שוב חלם את אותו חלום עם אותו קול קורא 'מתחת לגשר של העיר ורשה מזומן לך אוצר'. ר' אייזיק הבין שמשהו כאן לא תקין, הוא קם בבוקר ונמלך עם אשתו על דבר החלום. אשתו שכבר היתה למודת חלומות ופנטזיות ביטלה את דבריו של ר' אייזיק ואמרה 'החלומות שווא ידברו'. ר' אייזיק אכן היה שומע לדברי אשתו אלמלא שעוד באותו לילה שב וחלם את אותו חלום, ושוב בשלישית אותו קול קורא: 'אייזיק! מתחת לגשר של ורשה מזומן לך אוצר!'. בבוקר ניעור ר' אייזיק משנתו והחל אורז את מטלטליו כשפניו לעיר ורשה. שלושה ימים ארכה הדרך עד שבערב היום השלישי הגיע ר' אייזיק אל מתחת לגשר של העיר ורשה, אלא ששם חיכתה לו אכזבה גדולה. כל מתחם הגשר היה מוקף בחיילי הצאר - אין יוצא ואין בא. אמנם ר' אייזיק לא ויתר ובאישון לילה הוא קם והתגנב אל מתחת לגשר והחל לחפור במרץ, הוא חפר וחפר עד שלפתע חש בזרוע הלופתת את צוארו. היה זה קצין הצאר שפנה אליו בקשיחות ושאל למעשיו. ר' אייזיק נאלץ לספר לו את כל הסיפור על החלום ועל המסע שלו בעקבות האוצר שמתחת לגשר. לשמע דבריו הקצין כבר לא יכול היה להתאפק והוא פרץ בצחוק ולעג לר' אייזיק ומעשיו, בין כל המילים והפעיות הוא הגניב לעברו של ר' אייזיק: "נו מה??!! אם אני הייתי מתרוצץ אחרי כל חלום שהייתי חולם בלילה, לא הייתי פה בכלל, אלא בעיר קרקא בבית של יהודי אחד בשם אייזיק וחופר לו מתחת לתנור שלו בתקווה למצוא אוצר" למשמע דבריו אלו ר' אייזיק לא אמר מילה אבל בתוך תוכו הוא הבין היטב לאן הוא צריך ללכת, לאחר בקשת הסליחה מהקצין ארז את מטלטליו בחזרה לקראקא. בהגיעו לביתו החל לחפור מתחת לתנור ומצא שם את האוצר המיוחל. הסיפור המוכר הזה מעביר בעצם את אותו מסר של נתן זך, לא תמיד התרחקות היא פתרון. הפתרון לא מצוי ברחוב או מתחת לגשר של ורשה אלא פה קרוב ממש מתחת לאף (או לחילופין מתחת לתנור...) לפעמים אנשים שנודדים אל התשובה מגלים בסוף עד כמה היא היתה כה קרובה.