שיטת הימים הבטוחים נקראת גם ה"שיטה הטבעית" , היא באמת כזו, לפחות בכך שבקיום יחסי מין בשיטה הזו לא משתמשים באמצעי מניעה נוספים, בהחלט עובדה שהופכת את כל החוויה לטבעית יותר.
אבל בהחלט גם יותר מסכנת, ולא רק את האישה מפני הריון לא מתוכנן אלא את שני בני הזוג מפני הידבקות במחלות המועברות באמצעות מגע מיני.
השיטה כולה מבוססת על תקופת הביוץ, אותה קשה לחזות או לנחש. אנשים רבים מאמינים שיש ימים מסוימים בהם אפשר לקיים יחסי מין בביטחון מלא ולא להיכנס להריון.
יש החושבים שהימים הבטוחים הם סביב ימי הווסת - זאת אומרת, לקיים יחסי מין לפני קבלת הוסת, או מיד לאחר סיומו, בהנחה שאין ביוץ בזמן זה, אך מאחר ואי אפשר לקבוע בוודאות מתי יתרחש הביוץ ובאיזה יום תתחיל הווסת הבאה, אי אפשר לסמוך על שיטה זו.
קצת סדר בעניינים ...
ביוץ הוא תהליך של הבשלת הביצית בשחלה ויציאתה למסע בחצוצרה. כדי להיכנס להריון חייב להתרחש ביוץ. מפני שאנחנו לא יודעות מתי מתחיל הביוץ, אין אנו יכולות לדעת מתי יהיה בטוח לקיים יחסי מין מבלי להיכנס להריון.
בנוסף, הזרע של הגבר מסוגל לחיות בגוף האישה עד 5 ימים ולכן גם אם מקיימים יחסי מין ביום שאין ביוץ, אך הביוץ יתחיל באחד הימים הקרובים, אפשר עוד להיכנס להריון מקיום יחסי מין שהיו לפני מספר ימים.
במיוחד אצל מתבגרות - שהמחזור שלהן אינו סדיר, אין אפשרות לדעת מה הם הימים הבטוחים. יש מצבים שהביוץ אפילו מתחיל מיד לאחר סיום הווסת. למעשה אין אף יום שבטוח ב- %100.
דעות קדומות
ישנה דעה שהביוץ נופל ביום הארבעה עשר בין ווסת לווסת, אבל דעה זו מוטעית.
הביוץ קשור לאורך המחזור (מספר הימים בין ווסת לווסת) של האישה. מפני שהווסת לא מופיעה כמו שעון, אם הווסת תקדים או תאחר ביום אחד או יותר, זה אומר שגם הביוץ ישתנה. מפני שאי אפשר גם לוודא מראש באופן חד משמעי מתי האישה תקבל את הווסת הבאה שלה, אי אפשר גם לוודא בדיוק מתי יתחיל אצלה הביוץ.
קרדיט לזוגיות.
זה מאוד חשוב!
לעולם אל תסתמכו על השיטה הזאת ותמיד אבל תמיד תקיימו יחסי מין עם קונדום!







