fxp
שחזור סיסמה הרשמה
  • הודעות
  • אשכולות
  • רשומים
  • מחוברים כרגע
הרשמה לאתר

כניסת ויציאת החג (פסח שני)

  1. 14-04-2009 16:57 #1
    Shema_Israel מנותק מנהל פורום יהדות וקבלה לשעבר.
    בן
    תאריך הצטרפות
    28-07-08
    שם פרטי
    אופיר
    הודעות
    10,896
    בס"ד
    זמני כניסת ויציאת החג :


    י"ם :
    זמן כניסת החג : 18:32
    זמן יציאת החג :19:45

    נתניה
    זמן כניסת החג: 18:39
    זמן יציאת החג: 19:47

    קריית מלאכי:
    זמן כניסת החג: 18:39
    זמן יציאת החג: 19:47

    אילת:
    זמן כניסת החג: 18:36
    זמן יציאת החג: 19:43

    טבריה:
    זמן כניסת החג: 18:36
    זמן יציאת החג: 19:45

    מגדל העמק:
    זמן כניסת החג: 18:38
    זמן יציאת החג: 19:46

    צפת:
    זמן כניסת החג: 18:37
    זמן יציאת החג: 19:46

    קריית שמונה:
    זמן כניסת החג: 18:37
    זמן יציאת החג: 19:46


    באר שבע :
    זמן כניסת החג: 18:46
    זמן יציאת החג : 19:46

    רמת גן:
    זמן כניסת החג: 18:48
    זמן יציאת החג: 19:47

    ת"א :
    זמן כניסת החג: 18:48
    זמן יציאת החג: 19:47

    אשדוד:
    זמן כניסת החג: 18:47
    זמן יציאת החג: 19:47

    חיפה :
    זמן כניסת החג: 18:39
    זמן יציאת החג: 19:47

    מאמר זה נלקח מאתר http://rabenu.co.il/ordavid/timlul/tahbulot.php

    מפי שיעוריו של מזכה הרבים הגדול מו"ר ועט"ר הרב דניאל זר שליט"א


    הרמב"ם כותב: בדור פרוץ ומקולקל עדיף לברוח למדברות, ולגור במערות! ‎

    דוד המלך כותב בתהלים: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב, כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה". חז"ל הקדושים שואלים: מדוע אומר דוד המלך: "הָלַךְ" - "עָמָד" - "יָשָׁב"? כדי להשיב על השאלה, נתבונן בדוגמא הבאה: חוזר בתשובה פוגש חברים שהם עדיין חילוניים, ומחליט להצטרף אליהם קצת, ללכת איתם. הוא אומר לעצמו: "מה אני בסך הכל עושה, רק הולך איתם קצת". ולכן כתוב "הָלַךְ" - "עָמָד" - "יָשָׁב": חז"ל הקדושים אומרים לאותו אדם: דע לך, כיוון שהלכת איתם - סופך לעמוד, כיוון שעמדת איתם - סופך לשבת, ברגע שישבת איתם - נגמר הסיפור! ‎

    חברים רעים יכולים להרוס ברגע אחד! בשונה מדרכו של היצר הרע, לחברים רעים אין הגבלות לגבי ההרס שהם עשויים לגרום. ברגע שאדם הולך עם חברים רעים, הוא כבר לא יכול להתנגד להם, וברגע אחד הם הורסים אותו עד הסוף! ‎

    כך גם היה לאחר יציאת מצרים. כשעם ישראל יצאו ממצרים, יצאו אתם תערובת של כל מיני גויים, "ערב רב", והם היו אלה שהחטיאו אותם בכל העבירות במדבר. שימו לב, למשל, שבחטא העגל לא נאמר: "אלה אלוהינו, ישראל", אלא: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, יִשְׂרָאֵל", כיוון שאת המילים הללו אמרו אנשי הערב רב לעם ישראל, וכך הם הורידו אותם עד התחתית! ‎

    עכשיו שימו לב כמה הדברים הללו נוגעים לנו. כותב הרמב"ם, שאם אדם נמצא בדור פרוץ, דור מקולקל, או דור מושחת, אז עדיף לו ללכת להרים ולמדברות ולגור במערות, במקום לגור בין אותם האנשים! ‎

    רבותיי, אנחנו נמצאים בדור הרוס! רק לעבור היום ברחוב זה בגדר סכנת התאבדות. אמנם אשרי מי שיכול ללכת לגור באזור של בני תורה, אבל יחד עם זאת צריך לדעת באיזו סכנה חמורה אנחנו נמצאים. צריכים לדעת שאין דבר שהורס בעוצמה רבה כל כך, כמו סביבה רעה וחברה רעה! אם לאחר יציאת מצרים, עם ישראל שהגיעו למ"ט שערי קדושה, ונקראו "דור דעה", נפלו נפילה תהומית כל כך עד שעבדו עבודה זרה, אז כמה אנחנו צריכים לפחד?! אנחנו צריכים לרעוד מקיץ כזה מטורף! ‎


    רבותיי, אנו צועדים לקראת חודש אלול, וצריכים כל הזמן לראות מול העיניים את חודש אלול, כבר מעכשיו צריך להסתכל קדימה! ארבעה חודשים הם קצרים מאוד, לא מרגישים איך הם עפים, ופתאום מגיעים לאלול, ואז האדם מסתכל אחורנית, ומתבייש בעצמו: "כמה לכלכתי!". הרי אם תסתכל על כל השנים שעברו, על כל עונות הקיץ שעברת, תבדוק מה נשאר לך בידיים מכל הטומאה הנוראה שנכשלת בה?! עם מה נשארת בסופו של דבר?! רק עם נשמה מטונפת! רק חושך ואפילה! רק מחיצות בינך לבין הקב"ה! האם קיבלת מזה משהו?! ‎

    לעומת זאת, איזה אושר יש לאדם שזוכה לעבור קיץ מלא ניסיונות קשים. תדעו לכם, שאדם שהיה לו ניסיון לעבירה, ועמד בו, מרגיש הרגשה נפלאה ביותר לאחר העמידה בניסיון! הוא מרגיש שמחה גדולה בנשמה! אם כן, איזו הרגשה נפלאה תהיה לעמוד לא בניסיון אחד, אלא בארבעה חודשים של קיץ מטורף. אדם שעומד בכאלה נסיונות, יבוא לאלול בהרגשה: "עברתי! הצלחתי!", וכל הסליחות שלו תיראנה אחרת! תהיה לו הרגשה מעולה בחודש אלול! ואחרי חודש אלול מעולה כזה, איך הוא יגיע לראש השנה?! איך הוא יגיע ליום הכיפורים?! איזו תפילה נפלאה תהיה לו בראש השנה וביום הכיפורים! כמה הקב"ה ישמח לקראתו. הקב"ה יסתכל עליו, ויאמר: "הנה בן שלי"! ‎

    רבותיי, אנחנו נמדדים בזמן נסיונות, בזמן קשיים. אדם נמדד כמה הוא אוהב את הקב"ה כשקשה לו. זו לא גדוּלה להתעלות בזמן החורף, אבל לעלות בזמן ירידה - זה דבר גדול! אם אדם עולה בזמן ירידה, אז על אחת כמה וכמה, בחורף הבא, בזמן העלייה, בלי היצרים הבוערים שבחוץ, הוא יעלה הרבה יותר. ‎

    אין קושי להיות חילוני, "תעשה כל מה שבא לך", אין בכך כל עוצמה‎
    חזרה בתשובה, שבירת יצרים ותאוות שהיו טבועים באדם, היא העוצמה האמיתית!‎

    חז"ל אומרים: "אם פגע בך מנוול זה (יצר הרע) משכהו לבית המדרש", מפני שרק בבית המדרש, רק בשיעורי תורה, רק במקומות האלו, במקומות של קדושה וטהרה, אפשר להפוך לבני אדם! הרחוב בחוץ הוא בית חרושת לחיות טרף, אתה נכנס לשם בן אדם ויוצא משם חית טרף. ישיבה, לעומת זאת, היא בית חרושת לבני אדם. ולא רק ישיבה, אלא כל מקום שעוסקים בו בתורתו של בורא עולם, הוא בבחינת בית חרושת לבני אדם. נכנסים זכוכיות ויוצאים משם יהלומים! ‎

    רבותיי, אני לא מדבר על דברים לפני אלפיים שנה, אלא על דברים שרואים אותם בעיניים היום! תסתכלו על אלה שחוזרים בתשובה, ותראו לאיזה אנשים נהדרים הם הופכים! תשאלו את עצמכם, איזו דרך חיים היא דרך של עוצמה, החילוניות או החזרה בתשובה? התשובה ברורה, בוודאי שהחזרה בתשובה היא דרך העוצמה, כי הרי ההגדרה של חילוניות היא: "תעשה מה שבא לך". אם תבואו לחילוני ותגידו לו "תשמור שבת", הוא יענה לכם: "אני לא מסוגל". תגידו לו "תניח תפילין", הוא יאמר לכם: "אני לא יכול". אז אתם רואים בעצמכם שהוא דומה לאותו חייל, שמבקשים ממנו לעבור גדר, והוא עונה שהוא "לא מסוגל", שיעבור בור - "לא יכול". החייל הזה בזמן מלחמה הוא אומלל, מסכן וגמור. ‎

    הרי לא צריך לומר לכם כמה קשות התאוות בחוץ, איזה יצרים חזקים ביותר יש שם. אדם גר שם, חי בחוץ עשרים או שלושים שנה, ושקוע כל כולו בתוך היצרים והתאוות הללו. אתם בעצמכם יכולים לתאר איזה כוחות כבירים הוא צריך כדי ללכת לשבור ולקרוע את היצרים והתאוות הללו, ולהתחיל לשמור שבת, להניח תפילין, ולהפוך לקודש קודשים! העניין הזה לבדו מוכיח כמה גדולה עוצמת התורה הקדושה, כמה הכוח יש בתורה הקדושה! הרי אתם בעצמכם מכירים את האנשים, ויודעים איפה הם היו, ולאן הם הגיעו. זה לא אדם אחד ולא שניים, אלא בלי עין הרע מדובר במאות אלפים שחוזרים בתשובה בארץ ובחו"ל. ‎

    אחרי כל זה, לפעמים פותחים עיתון, וקוראים שם שאדם "חזר בשאלה", ותמהים איך זה יכול להיות. רבותיי, דעו לכם, שהתביעה על אדם שחזר בשאלה היא לא על החרדים, אלא על החילונים! האדם הזה לא חזר בשאלה בגלל שהתורה לא בסדר, והבאתי על זה פעם משל, שאם יש תפוז אחד רקוב בתוך ארגז מלא תפוזים טריים, כל הארגז נרקב, אבל אם תוציא את התפוז הרקוב, אף תפוז לא יירקב. זה אותו עניין גם כאן. אותו אדם היה נמצא בסביבה מקולקלת, וכידוע יש לו יצר הרע. הוא הלך וראה תמונת תועבה, ופתאום היצר הרע נכנס לו בראש, או שחברים רעים דרדרו אותו למטה. אבל כל חוזר בשאלה בתוך תוכו, הוא לא שקט, הוא לא רגוע, אבל אין לו כוח לחזור (רובם אלה שחזרו בשאלה חזרו בסופו של דבר בתשובה), מפני שהוא נמצא עם חברים רעים, שלא נותנים לו להתקרב, והוא לא מסוגל ללכת נגד החברה. ‎

    לפני העבירה יצר הרע טוען: "זו עבירה קטנה, זה כלום", והאדם מתפתה‎
    אחרי העבירה היצר טוען: "זו הייתה העבירה החמורה ביותר! אין לך תקנה!"‎

    אם תשימו לב, תראו שלפני שאדם בא לעשות עבירה, היצר אומר לו: "זה בכלל לא נקרא עבירה, זה שטויות, זה דבר קטן, זה ממש כלום", ואז האדם מתפתה ועושה את העבירה. אחרי שהאדם מתחרט ומתכוון לחזור בתשובה, יצר הרע שוב בא אליו, והפעם הוא אומר לו: "אתה חושב לחזור בתשובה?! תשכח מזה!! יש לך בכלל מושג כמה חמורה העבירה שעברת?! אין לזה בכלל תיקון! אפילו אם תעשה 'גלגולי אש' זה לא יעזור לך!"... וזה אותו יצר הרע שאמר לו בהתחלה שהעבירה היא ממש כלום. לכן אומרים חז"ל שליצר הרע יש שבעים פנים: לפני העבירה הוא מקטין את העבירה, כאילו זה כלום ("תעשה תיקון קטן, והכל יהיה בסדר"...), אבל אחרי העבירה, כשאדם רוצה לחזור בתשובה, הוא מגדיל את העבירה עד השמיים ("אין לך תקנה"...), וגומר את האדם. ‎

    אומרים חז"ל: "הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות, הוא שטן". כלומר, הוא זה שיורד ומפתה את האדם, והוא זה שעולה ומקטרג אח"כ למעלה. הרי ידוע מה שכתוב, ש"רשעים מלאים חרטות", כי תמיד כשאדם עושה עבירה, מיד לאחר מכן הוא מתחרט (אבל אחר כך הוא שב לסורו). שואל בעל ה"שבט מוסר", כיצד יתכן שאדם מתחרט לאחר העבירה, הרי בדיוק עכשיו יצר הרע הצליח להפיל אותו ברשתו, אז איך יכול להיות שהוא מתחרט, בעוד שחרטה באה מתוך היצר הטוב? משיב בעל ה"שבט מוסר", ומסביר: ברגע שאדם עושה עבירה, מיד עולה יצר הרע לקטרג למעלה, ובשניות האלה שבהן הוא מקטרג למעלה, יצר הרע כבר לא נמצא אצל האדם. לכן דווקא בשניות האלה האדם מקבל הרהור תשובה. אבל הוא עוד לא מספיק לסיים את הרהור החרטה, וכבר יצר הרע שב אליו בחזרה, וממשיך עם הפיתוי הבא. וזו הכוונה של דברי חז"ל, שליצר הרע יש שבעים פנים. ולכן צדיק שנמצא לפני העבירה, רואה אותו כהר גבוה. כך זה אצל כל אדם שעומד בפני ניסיון, כשהוא מצליח לעמוד בניסיון הוא לא מבין איך הצליח להתגבר על כזה יצר גדול, אבל לעומת זאת, אם הוא נכשל בעבירה, הוא שואל את עצמו "איך דבר כזה קטן הפיל אותי?!".

  2. 14-04-2009 16:57 #2
    Shema_Israel מנותק מנהל פורום יהדות וקבלה לשעבר.
    בן
    תאריך הצטרפות
    28-07-08
    שם פרטי
    אופיר
    הודעות
    10,896
    רבותיי צריך לזכור, שליצר הרע יש שבעים פנים. אתם יכולים לראות אדם שעבר עבירה מסויימת כמה פעמים, ויום אחד הוא רואה מישהו אחר עושה אותה עבירה, בין אם הוא רואה את זה בסרט, או בכל דרך אחרת. וכשהוא רואה את השני עושה את העבירה, נדמה לו שהשני נמצא בשיא האושר. כך מציג לו היצר הרע את הדברים, הוא מצייר לו את העבירה פתאום כשיא האושר, בכל מיני גוונים ורודים. ולמרות שהאדם הזה כבר עבר את העבירה הזאת מאה פעמים, הוא מתפתה לעשות אותה שוב. והדבר מפליא, כי זו בדיוק אותה עבירה, והוא מכיר את טעמה טוב מאוד, אז איך הוא חושב שהפעם זה יהיה יותר טוב?! זה מה שהזכרנו, שליצר הרע יש שבעים פנים, הוא משגע את הבן אדם!‎

    אומר רבי ישראל מסלאנט: יצר הרע הוא כולו דמיון, הדבר היחיד שמשגע את האדם לעשות את העבירה זה הדמיון של העבירה, הוא מדמיין איך הוא 'יעוף באוויר' מאושר... הכל זה בסך הכל דמיון אחד גדול, כמו שכתוב בספרים הקדושים, שהדבר דומה לעשרה קבצנים עיוורים שעומדים ברחוב, פושטים יד, ומבקשים צדקה. איזה ליצן אחד עובר שם, ואומר לאחד העיוורים "קח מאה דולר", אבל למעשה הוא לא נותן לו כלום. כל אחד מהקבצנים חושב שחברו קיבל מאה דולר, אבל למעשה אף אחד לא קיבל כלום. וכך זה גם יצר הרע: האחד נדמה שהשני נהנה, והשני חושב שהשלישי נהנה, והשלישי שהרביעי, אבל האמת היא שלאף אחד אין שום דבר! ‎

    רבותיי, תסתכלו על אלה שעמלים בתורה, תראו את בני התורה, הם נמצאים כל היום בתוך ארבע קירות, ובכל זאת אתם רואים את השמחה בפנים שלהם, את האור בעיניים שלהם, יש להם שמחת חיים עצומה. הסיבה לכך היא שתורה היא המזון של הנשמה. לעומת זאת, האנשים ברחוב, שלכאורה אמורים להיות בגדר "חופשי ומאושר", אבל בכל זאת אין אדם אחד מאושר בחוץ, אין שם אדם אחד עם אור בעיניים, למרות שהם עושים כל מה שהם רוצים, הרי הם עושים את כל העבירות שבעולם. האם יש אדם שהפנים שלו קורנות מעבירות?! אדרבה, כולם בדיכאון, כולם אומרים: "אני לא מוצא את עצמי", "אני לא יודע מה אני רוצה", "אני לא יודע מה אני מחפש". האם שמעתם פעם בן תורה שאומר שהוא לא יודע מה הוא מחפש?! שהוא לא מוצא את עצמו?!‎

    רבותיי, תיזהרו שלא תטעו ותחשבו שאם יש לאדם זקן ארוך, או שיש לו חליפה ומגבעת אז הוא ירא שמים. זה שקר! בחורה עשויה לצאת לשידוך עם בחור שיש לו חליפה וזקן, אבל זה עדיין אומר דבר לגבי יראת השמים שלו. הזוהר הקדוש אומר, שאם אדם רוצה שיאמינו לו אז שיגדל זקן, ישים מגבעת על הראש, ואז האנשים יאמינו לו והוא יוכל לגנוב מהם. האם זקן, חליפה ומגבעת הם בעיה? זו בסך הכל תחפושת. יראת שמים נמדדת בצורה אחרת לגמרי. אם בחורה יוצאת לשידוך עם בחור, היא צריכה לבדוק איך הוא מדקדק בהלכה, כיצד הוא מחמיר בכשרויות, האם הוא מדקדק קלה כבחמורה, בזה נמדדת יראת השמים. אדם יכול להיות עם זקן ועם מגבעת, ולעשות את הדברים הגרועים ביותר שקיימים. זקן ומגבעת לא מעידים על יראת שמים. גם לקֹרח היה זקן, גם לגיחזי היה זקן, וזה לא הפך אותם ליראי שמים. יראת שמים נמדדת לפי הדקדוק של האדם במצווה קלה כבחמורה. ‎

    ההבדל בין צדיק לרשע הוא שהרשע חי את ההיום, הצדיק חי את המחר‎

    אם כן, רבותיי, נחזור לשאלה ששאלנו: האם יצר הרע הוא הר גבוה או שהוא חוט השערה? מדוע הוא נדמה לצדיקים כהר גבוה, ולרשעים כחוט השערה? ‎

    לפני שנשיב, נברר מה ההבדל בין צדיק לרשע. הרשע חי את ההיום. כשעשו ביקש מיעקב את נזיד העדשים, ויעקב ביקש תמורתה את הבכורה, ענה לו עשו: "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה". והדבר תמוה, מה פתאום עשו הולך למות? הרי עם כל השרירים שלו הוא יכול לצום לפחות שבוע ימים. אבל הכוונה של עשו היא שהוא בין כה ימות בסוף, לכן הוא לא רואה תועלת בבכורה. מנקודת המבט שלו יש תועלת רק באכילה, שתייה ובילויים. זו דרך החשיבה של הרשע. הרשע אומר: "אני חי את ההיום, תן לאכול ולשתות, ותעזוב אותי מדברים אחרים". ‎

    לעומת זאת, הצדיק חי את המחר, כמו שחז"ל אומרים: "איזהו חכם? הרואה את הנולד". כשבא יצר הרע אל הצדיק, בדבר קטן ביותר, חוט השערה, אז הצדיק אומר לעצמו: "עכשיו יצר הרע בא אלי בדבר קטן. היום זה חוט השערה, אבל מחר זה כבר יהיה הר גבוה". הצדיק יודע שאם היום היצר יפיל אותו בחוט השערה, וגם מחר עוד פעם חוט השערה, בסופו של דבר יצא מזה הר גבוה. לכן, כבר הוא פורש מהעבירה עוד כשהיא רק כחוט השערה. לעומת זאת, כשבא יצר הרע כחוט השערה אל הרשע, אז הרשע חושב לעצמו: "שטויות, זה רק דבר קטן", ואז הוא נכשל בעבירה, ואח"כ נכשל בעוד חוט השערה, וכך הוא נכשל ונופל. ‎

    רבותיי, הגמרא מספרת על רב אחד שהלך עם התלמידים שלו בשוק והם ראו שם בשוק, מחילה מכבודכם, נבלה של כלב מושלכת ברחוב. היה לה ריח נורא. התלמידים סתמו את האף שלהם. הרב אמר להם: "תראו כמה לבנות שיניה". מה רצה הרב לומר בזה לתלמידים? הרב רצה לומר לתלמידים: "תדעו לכם, גם בדבר הסרוח ביותר אפשר לראות דבר טוב, השאלה מה מחפשים", גם בנבלה של כלב אפשר לראות דבר טוב, השאלה מה אתה מחפש. רבותיי, אני רוצה לשאול אתכם שאלה: כל הזמן ברדיו בטלוויזיה ובתקשורת שחור ושחור על החרדים, אין מילה אחת טובה! האם אנחנו גרועים יותר מנבלה של כלב?! עד כדי כך אנחנו הרוסים?! עד כדי כך אנחנו מטונפים?! אלא מה, הם מחפשים את השחור בחרדים, "עליהום", מכיוון שהם יודעים שחס וחלילה אם הם יאמרו מילה טובה כולם חוזרים בתשובה. אם הם היו מחפשים אור, הם היו באים ל"אור דוד" והיו מחפשים את האור הם היו מוצאים ים של אור, ים של טוהר, ים של זוהר! היו רואים מה זה בתים, מה זה ילדים אבל יש להם שנאה לדת. רבותיי, אני ברחתי מהעולם החילוני בגלל האמת שבי. אם הייתי רואה שקר בעולם החרדי הייתי נשאר שם?! אתם יודעים מי הורס את עם ישראל? בסך הכל כמה אלפי אנשים בתקשורת בטלוויזיה ברדיו ובממשלה. ‎
    אלמלא התקשורת הרי החרדים והחילונים היו מסתדרים נהדר, היינו אוהבים אחד את השני.‎

    רבותיי, תסתכלו איך אני נראה היום. אם הייתי ממשיך בחילוניות האם הייתי נראה כמו שאני נראה היום? מי עשה אותי בן אדם, אם לא התורה הקדושה? וכמו שאני נהייתי בן אדם בזכות התורה, ככה אני רוצה שכל עם ישראל, הבנים והבנות שלנו, יהיו בני אדם!‎

    רבותיי, זכות הבבא סאלי תעמוד לנו, זכות אבותיו הקדושים, רבי יעקב אבוחצירא, שנזכה כולנו להיות אריות ונמרים בעבודת השם, ללכת ברחובות עם הכיפה והציצית והשבת והתפילין, עם הראש למעלה בלי לפחד מאף אחד! והשם יתברך יעזור שנזכה במהרה לגאולה שלמה, בניין בית המקדש במהרה בימינו אמן ואמן כן יהי רצון!

  3. 14-04-2009 17:45 #3
    בן
    תאריך הצטרפות
    08-03-08
    שם פרטי
    @@
    הודעות
    1,233
    תודה אחי איזה השקעה!!

  4. 14-04-2009 17:53 #4
    בן
    תאריך הצטרפות
    05-07-07
    שם פרטי
    אריאל
    הודעות
    5,171
    פששש תודה אחי אבל החג נקרא-שביעי של פסח ולא פסח שני
    פסח שני זה יום שמי שלא הקריב קרבן פסח במועד המקורי(יד' ניסן)יבוא בפסח שני להקריב וכמובן שהוא לא הקריב בגלל שהוא היה טמא ולא משום סיבה אחרת
    StarCraft II
    DIRT III
    PS3

    GTAV

  5. 14-04-2009 18:15 #5
    בן
    תאריך הצטרפות
    04-12-08
    הודעות
    2,316
    תודה רבה...חיפשתי את זה

  6. 14-04-2009 18:20 #6
    בת
    תאריך הצטרפות
    10-10-08
    שם פרטי
    מירי ;-)
    הודעות
    4,454
    או תודה רבה! הייתי צריכה את השעות ..
    חג שמח צדיקקקקק [:
    נערך לאחרונה על ידי oraytb, 15-04-2009 בשעה 21:11

מקרא דרגות:  » יו"ר » מנכ"ל » מנהל ראשי » מפקח » מנהל פורום » צוות פרוייקטים » צוות סיקורים » משתמש כבוד » היכל התהילה » Champ » משקיען כבוד » Winner