ארבע עשרה הנקודות הוא נאום שנשא נשיא ארצות הברית דאז וודרו וילסון לקונגרס ב-8 בינואר 1918, בו הדגיש את 14 הנקודות למען בנייה מחודשת של אירופה חדשה בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

שעה שרבות מן הנקודות היו ספציפיות, אחרות היו כלליות יותר וכללו חופש תנועה בימים, חיסול הדיפלומטיה החשאית, פירוק מנשק, השבת הריבונות לאדמות כבושות ואת זכות ההגדרה העצמית. הנאום, שנוצר בלי תיאום עם האירופאים, שותפיה של ארצות-הברית לברית, שאף להגיע אל האידאלים הגבוהים ביותר, והיה המקדים לכינון חבר הלאומים; אך למרות האידאליזם, הבניה המחודשת של אירופה בעידן הבתר-מלחמתי לוותה באימוץ מצומצם של חלק קטן בלבד מן הנקודות.
  1. כינון ברית של שלום חופשי ופתוח, שלאחריו לא יתקיימו כל מגעים דיפלומטיים חשאיים או הבנות חשאיות וסודיות שאינן עולות בקנה אחד עם הכנות והפתיחות הנדרשים בעיני הציבור.
  2. חופש מוחלט לשייט בימים, מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינה, בזמני שלום כמו מלחמה, פרט למצבים בהם יעלה הצורך לסגור את הימים על מנת להבטיח קיום חוזים בינלאומיים.
  3. הסרתם, עד כמה שאפשר, של כל המחסומים הכלכליים וביסוס מסחר שוויוני בקרב כל המדינות המסכימות לשלום ומחייבות עצמן לשימורו.
  4. ינתנו ויתקבלו ערבויות הולמות לפיהן מדינות תצמצמנה את מאגרי הנשק והחימוש שלהן למינימום האפשרי לצורכי שמירה על הביטחון הלאומי.
  5. תיקון חופשי, פתוח וחסר פניות של בעיות קולוניאליות, המתבסס על הקפדה על העיקרון לפיו כל שאלות הריבונות מעין אלו תיפתרנה תוך התחשבות בצורכי האוכלוסייה הנידונה במידה שווה לדרישות המעצמות שמעמדן הוא שיוכרע.
  6. פינויים של כל השטחים הרוסיים והסדר כזה של כל השאלות הנוגעות לרוסיה אשר יבטיח את שיתוף הפעולה החופשי והטוב ביותר של המדינות האחרות בעולם בהבטחת אפשרות לא-מבישה ולא-פגועה להגיע כדי החלטה עצמאית בנוגע לפיתוחה הפוליטי ומדיניותה, והבטחת קבלת פנים כנה לרוסיה אל תוך החברה החופשית של האומות תחת המשטר שתבחר לה; וכן, מעבר לקבלת פנים, אף סיוע מכל שהוא, שלו תזדקק. היחס שיותאם לרוסיה על ידי אחיותיה המדינות בחודשים הבאים יהיה למבחן לקמוס של רצונן הטוב, של הבנתן את צרכיה כפי שהוסקו מהאינטרסים שלהן וכן של הסימפטיה הנבונה והלא-אנוכית שלהן.
  7. בלגיה, העולם כולו יסכים, חייבת להיות מפונה ומוחזרת למצבה הקודם, ללא כל ניסיון להגביל את הריבונות ממנה היא נהנית בדומה לכל שאר המדינות החופשיות. אף צעד יחיד אחר לא ישפיע כמו זה כדי להשיב את האמון ההדדי בין האומות בחוקים שהציבו וקבעו לעצמן לניהול יחסיהן האחת עם רעותה. ללא צעד מרפא זה, כל המבנה ומשנה התוקף של החוק הבינלאומי דינו לקיום לקוי לנצח.
  8. יש לשחרר את כל השטח הצרפתי ולהחזיר את החלקים שפלשו אליהם. יש לתקן את העוולות שנגרמו לצרפת על ידי פרוסיה במלחמת 1871 על אלזס ולורין, ואשר ערערו את השלום העולמי לאורך כמעט חמישים שנה. זאת, מתוך שאיפה להבטיח בשנית את השלום לטובת הכל.
  9. יש לתקן את החזיתות האיטלקיות לצד הכרה ברורה בגבולות מוכרים של לאומיות.
  10. התושבים של האימפריה האוסטרו הונגרית, שאת מקומם בין האומות נבקש לראות כמוגן ומובטח, צריכים לקבל את ההזדמנות החופשית ביותר להתפתחות אוטונומית.
  11. רומניה, סרביה ומונטנגרו צריכות להיות מפונות; שטחים שנכבשו יוחזרו; סרביה תזכה לגישה חופשית ובטוחה לים; ויחסי מספר אומות בלקניות זו לזו יוכרעו על ידי מדיניות ידידותית והתחשבות בגבולות היסטוריים של נאמנות ולאומיות; וערבויות בינלאומיות של העצמאות הפוליטית והכלכלית והאחדות הטריטוריאלית של מספר אומות בלקניות יינתנו.
  12. יש להבטיח לחלק הטורקי של האימפריה העות'מאנית בהווה ריבונות בטוחה, אבל שאר הלאומים שנמצאים כעת תחת שלטון טורקי - יש להבטיח להם ביטחון לא-מעורער ולא-מפוקפק לחיים, לחלוטין ללא הטרדה של ההזדמנות לפיתוח אוטונומי, וכן יש לפתוח את הדרדנלים באופן קבוע כמעבר חופשי לספינות והמסחר של כל המדינות תחת ערבויות בינלאומיות.
  13. מדינה פולנית עצמאית צריכה לקום ולכלול בתוכה את כל השטחים בהם יושבת אוכלוסיות שהן ללא ערעור פולניות, וצריכה לזכות לגישה חופשית ובטוחה לים, ואשר עצמאותה הפוליטית והכלכלית תובטח בהסכמים בינלאומיים.
  14. יש ליצור ארגון כללי של מדינות תחת הסכמים ספציפיים למטרת הבטחת ערבונות הדדיים של עצמאות פוליטית ואחדות טריטוריאלית לאומות גדולות וקטנות כאחד.
הועתק מוויקיפדיה.
http://he.wikipedia.org