fxp
שחזור סיסמה הרשמה
  • הודעות
  • אשכולות
  • רשומים
  • מחוברים כרגע
הרשמה לאתר
בקשה|

סיכומים על פראג והערים בימי הבניים

  1. 13-06-2009 21:47 #1
    בן
    תאריך הצטרפות
    30-12-08
    הודעות
    314
    dsgt
    נערך לאחרונה על ידי tomer145, 24-04-2010 בשעה 14:25

  2. 13-06-2009 21:52 #2
    בן
    תאריך הצטרפות
    07-05-09
    שם פרטי
    אביחי המ
    הודעות
    2,319
    פראג מרכז מדיני, כלכלי, דתי חינוכי- תרבותי; ביטויים למרכזיותה של פראג בתחומים השונים.




    פראג הייתה עיר מרכזית וחשובה ביותר בממלכה ההבסבורגית, ממלכה שנקראה גם האימפריה הרומית הקדושה.
    פראג מרכז מדיני

    הקיסר רודלוף השני, שמלך במאה ה-16, החליט להעביר את בירת הקיסרות מהעיר וינה לעיר פראג. הטירה של פראג הייתה מושבו של המלך, והייתה מוקפת בארמונות של אצילים נוספים. לאחר מותו של רודלוף ב-1612 חזר ארמון המלך לוינה ומעמדה של פראג נחלש.
    פראג מרכז כלכלי

    שני גורמים לפריחה הכלכלית של פראג במאה ה-16:
    1. במאה ה-16 התרחשו שינויים בכלכלת פראג, שהפכו אותה לעיר מובילה באירופה בתחום הכלכלי. הגילדות בעיר הגדילו את הייצור שלהן (של מוצרים שונים). ערוצי מסחר חדשים נוסדו בין פראג לערי הולנד, צפון איטליה וונציה. עד אמצע המאה ה-16 התפתח בפראג מעמד עירוני חזק, בעל כוח והשפעה רבים. מעמד עירוני זה יחד עם הגילדות הגדיל את הייצור של מוצרים שונים. ב-1547 ניסו המעמדות העירוניים למרוד במלך פרדיננד ה-1. המלך דיכא באלימות את המרידה, ומאותו הזמן התמקדו המעמדות העירוניים בתחום הכלכלי ולא בתחום הפוליטי ועלתה חשיבותם של סוחרים ואנשי כספים. גם המיקום של ארמון מלך האימפריה בפראג, תרם לכלכלתה של העיר ולמסחר בה.
    2. השלטון של הקיסרים ההבסבורגים, ובעיקר פרדיננד ה-1, ניסו לחזק את שלטונם ולצמצם את הכוח והעצמאות של הערים. מדיניות זו הביאה למרד של המעמדות העירוניים בפראג ב-1547. העירונים הפסידו במרד, ונאלצו בהמשך להתמקד בעניינים כלכליים בלבד. כאשר נעשתה פראג מקום מושבו של הקיסר, היא הפכה גם למרכז צרכני ומרכז של דרכי מסחר בין-לאומי.
    פראג מרכז דתי חינוכי-דתי

    פראג מרכז דתי

    פראג עמדה במרכז תנועת מחאה נוצרית הנקראת רפורמציה, אותה הנהיג יאן הוס, תושב העיר. הוס תקף את הכנסייה הקתולית ואת האפיפיור והאשים אותה בניצול. הוא הציע להכניס רפורמות לכנסייה הקתולית. למשל הוא הציע לשנות את טקס המיסה ולאפשר לקהל לאכול מהלחם הקדוש וגם לשתות מהיין. לכן נקרא סוג זה של נצרות "אוטרקיסטים" שמשמעו שני הסוגים. בהמשך הם נקראו גם פרוטסנטים. הוס גם טען שהאפיפור אינו קדוש ורק התנ"ך והברית החדשה הם קדושים. עמדות אלה גרמו לכנסייה הקתולית להוציא את הוס להורג. עם זאת פראג היתה המקום היחיד באירופה שם היתה סובלנות והנוצרות הקתולית והפרוטסטנטית התקיימו זו לצד זו.
    פראג מרכז חינוכי-תרבותי

    בפראג נוסדה אחת האוניברסיטאות הראשונות באירופה ובזכות זאת הפכה פראג למרכז חשוב של תרבות ומדע באירופה בימי הביניים, ובעיקר בתקופת שלטונו של הקיסר רודלוף ה-2 במאה ה-16. הקיסר עצמו התעניין מאוד בכל תחומי הלימוד והוא הזמין לארמונו אנשי מדע ומלומדים מרחבי אירופה. כך למשל הזמין רודלוף לארמונו אלכימאים - שניסו לשלב כימיה עם דתות עתיקות ולייצר זהב. גם בתחום האסטרונומיה הפכה פראג למרכז חשוב. פעלו שם האסטרונומים טיכו ברהה שהגיע מדנמרק לפראג על פי הזמנתו של המלך רודלוף, להקים בפראג מצפה כוכבים. גם האסטרונום האוסטרי קפלר הגיע לפראג וגילה שם שכדור הארץ סובב סביב השמש, ולא להיפך.
    קירידיט לסיכומונה
    ♥ ולעולם אשא דגלך ב-ג-א-ו-ו-ה ♥
    אללה חיפה! (:


  3. 13-06-2009 21:53 #3
    בן
    תאריך הצטרפות
    07-05-09
    שם פרטי
    אביחי המ
    הודעות
    2,319
    היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים: מעמדם המשפטי של יהודי פראג הרקע לגירושים של יהודי העיר, והסיבות להחזרתם.









    מעמדם המשפטי של יהודי פראג הרקע לגירושים של יהודי העיר

    מעמדם המשפטי של יהודי פראג

    הרקע לגירושים של יהודי העיר

    הסיבות לגירוש:
    הקהילה היהודית בפראג הייתה אחת הגדולות והמצליחות באירופ הבימי הביניים. למרות זאת, במהלך ימי הביניים סבלה אוכלוסיית היהודים בפראג מהתקפות ופגיעות. במאה ה-15 ניתן לנוצרים לעסוק בהלוואה בריבית, מקצוע שהיה בעיקר פרנסתם של היהודים. היהודים נאלצו לחפש לעצמם פרנסה אחרת, ולהתחרות בגילדות הנוצריות. לכן דרשו תושבים רבים מפראג מהמלך לגרש את היהודים. נוצרים בעיר העלילו על היהודים שהם מבצעים סחר לא חוקי וגרמו לשריפה בעיר. תחת לחץ זה נאלץ המלך פרדיננד ה-1 לגרש את היהודים מבוהמיה ב-1541.
    הסיבות להחזרתם

    פעולות של רודלוף השני למען האוטונומיה (ממשל עצמי) של יהודי פראג:
    1. הוא העניק ליהודים פטור מתשלום מיסים עירוניים וקבע שיהודי פראג לא יהיו כפופים לעיריית פראג.
    2. קבע שופט מיוחד מטעמו ליהודי העיר.

    קרידיט לסיכומונה
    ♥ ולעולם אשא דגלך ב-ג-א-ו-ו-ה ♥
    אללה חיפה! (:


  4. 14-06-2009 18:17 #4
    בן
    תאריך הצטרפות
    03-03-08
    שם פרטי
    cosworth!
    הודעות
    5,099
    עליית הערים בימי הביניים
    רקע: ימי הביניים מחולקים לשלוש תקופות: ימי הביניים המוקדמים (עד המאה התשיעית), ימי הביניים התיכוניים (מאות 10-13), וימי הביניים המאוחרים (מאות 14-15).
    ימי הביניים המוקדמים מאופיינים בנדידת עמים על חורבותיה של האימפריה הרומית. שבטים שהגיעו בעיקר מצפון וממזרחה של אירופה נדדו דרומה ומערבה. שנים אלו מאופיינות בהרס של ערים, דרכים ותשתיות. נדודי העמים הובילו למאבקים ולמלחמות רבות. דרכי המסחר חרבו והביטחון בדרכים אבד. רק ערים רומיות מעטות שרדו את ההתרחשויות וגם בהן התרחשה ירידה והידרדרות.
    במהלך ימי הביניים המוקדמים התפתח סדר חברתי חדש: הפיאודליזם. החברה הפיאודלית הייתה חברה חקלאית והשליטה בקרקע החקלאית הייתה הבסיס לחלוקת החברה למעמדות. בראש הממלכה עמד המלך, שחילק את שטחי הממלכה לאצילים הבכירים. אצילים אלו (סניורים) היו השליטים באזורים אלו ובתמורה התחייבו לשלם מס למלך ולשרת בצבאו. גם האצילים חלקו את שטחם לאצילי-משנה (וסאלים), שגם הם התחייבו לשלם מס לאציל ולשרת עבורו בצבא. בתחתית הסדר החברתי ניצבו האיכרים, שחיו על אדמות האצילים. האיכרים נאלצו לעבד את אדמת האצילים ונאסר עליהם לעזוב אותה, לכן הם נקראו צמיתים. האיכרים-צמיתים היו רובה המוחלט של האוכלוסייה. בתמורה לעבודתם ולציותם לאדון הם זכו להגנה. לצידם של האצילים חיו אנשי הדת הנוצרים, כמרים ונזירים. גם הם חיו ממיסיהם של האיכרים.
    בימי הביניים התיכוניים החל הסדר הפיאודלי להתערער. הגורם המרכזי ששינה את מערכת הכוחות הפיאודלית היו הערים שהחלו להתפתח. הערים שצמחו היו מרכזים של מסחר ומלאכה. מוקדים חשובים של עיור היו איטליה, צרפת, ספרד וגרמניה.
    הגורמים להתפתחותן של הערים
    גידול ביצור החקלאי: בימי הביניים התיכוניים התקיים שכלול של הטכנולוגיה החקלאית:החקלאים החלו להשתמש במחזור עיבוד תלת שנתי, שאפשר ניצול טוב יותר של הקרקע, סוג חדש של מחרשת ברזל בעלת גלגלים שיפרה את התנובה החקלאית, רתמה חדשה הקלה את העול על בהמות המשא, הסוס החל להחליף את השור כבהמת המשא העיקרית, הוקמו טחנות מים וטחנות רוח. כל השיפורים הובילו לעודפי תוצרת חקלאית, שאפשרה מסחר וקיומה של אוכלוסייה עירונית שאיננה עובדת בחקלאות.
    גידול דמוגרפי: הגידול בתוצרת החקלאית הוביל לגידול באוכלוסיית אירופה: מ-46 מיליון בני אדם במאה ה-11, ל-73 מיליון בני אדם במאה ה-14. גידול האוכלוסייה הוביל למעבר של איכרים חסרי אדמה לערים. מהלך זה עודד את צמיחתן של הערים.
    חידוש המסחר: בעוד שבימי הביניים המוקדמים היה המסחר מועט והתרכז בחפצי מותרות, התקיימה בימי הביניים התיכוניים "מהפכה מסחרית". היקפי המסחר עלו באופן ניכר, נפתחו אפיקי מסחר חדשים ומשק הכספים התפתח. הערים, שהיו מרכזי המסחר, שגשגו בזכות המסחר.


    כיצד התפתחה העיר?
    ערים רומיות ששרדו: חלק מערי האימפריה הרומית שרדו לאחר קריסתה של האימפריה. ערים אלו המשיכו להתקיים במהלך ימי הביניים המוקדמים וחזרו והתפתחו מחדש החל במאה ה-11, בעקבות הגידול באוכלוסייה וההתפתחות במסחר.
    ערי בישוף: חלק מהערים שרדו מכיוון שיישב בהן בישוף. בישוף הוא כומר בכיר שחי בעיר גדולה ואחראי על הכנסייה והכמרים בעיר ובסביבה. עיר הבישוף הייתה מרכז של הכנסיה בסביבה. עיר הבישוף הייתה גם מרכז מסחרי. עם התפתחות הערים התפתחו ערי הבישוף לערים גדולות ומשכו אליהן תושבים.
    מבצרים שהתפתחו לערים: במהלך ימי הביניים בנו האצילים והמלכים מבצרים שהגנו על האזורים השונים בשטחים עליהם שלטו. במבצרים חיו אבירים וכוהני דת ונבנו בהם מחסנים של מזון לשעת חירום. בהדרגה נוספו תושבים והמבצרים לערים.
    ערי נמל ומסחר: עם התפתחותו של המסחר הלכו והתפתחו ערי הנמל וערי המסחר שצמחו סמוך לנהרות ולדרכים המרכזיות. הערים המסחריות התבססו על מסחר וכספים ולא על חקלאות. חלק מערי המסחר התפתחו מירידים מסחריים שהתקיימו ברחבי אירופה.

















    מעמדה החוקי של העיר
    החברה בימי הביניים הייתה חברה פיאודלית: אצילים שלטו על אזורים שונים בממלכה והאיכרים הצמיתים נאלצו לציית להם, לשלם להם מיסים ולעבוד בשירותם. ימי הביניים אופיינו בקביעות חברתית: בני האדם לא נעו בין המעמדות – אנשים נולדו בני המעמד ומתו כבני אותו המעמד, ברובם המוחלט של המקרים הם חיו את חייהם באותם כפר או אחוזה והורישו את מעמדם לבניהם.
    עם עליית הערים החלה מידה של ניידות חברתית: סוחרים מסוימים זכו לעושר על אף שלא היו אצילים על פי ייחוסם המשפחתי. בערים מסוימות עושרם התחרה בזה של האצילים. העושר היתרגם לעוצמה פוליטית וכלכלית. תושבי העיר (שכונו בורגנים) היו מוכנים להלחם בעבור זכויותיהם. תושבי העיר לא היו מוכנים להיות במעמדם של האיכרים הצמיתים והחלו לתבוע להם זכויות.
    הערים החדשות שהוקמו היו בשטחי השליטה של אציל או בישוף (כומר בכיר) שהיה אדונה של העיר. בראשית התקופה היה מעמדו החוקי של האציל בעיר דומה למעמדו במרחב הכפרי – הוא היה שליטה המוחלט של העיר ותושביה היו נתיניו. העירוניים הצליחו בהדרגה להשיג לעירם זכויות פוליטיות ושלטון עצמי. חלק מהזכויות הושגו באמצעות התנגשות אלימה, אך לרוב הם הושגו באופן הדרגתי עם התחזקות תושבי העיר וירידת עוצמתו של אדונה.לעיתים אדוני הערים העניקו זכויות או פריווילגיות נדיבות כדי למשוך לעירם תושבים.
    כך נוצרו כמה דפוסי ערים
    ערים ששלטו בעצמן: באיטליה השתחררו חלק מהערים משלטון האצילים והכנסייה והיו למעשה ערים עצמאיות (אוטונומיות). ערים אלו לא היו כפופות לאציל וניהלו את חייהם בעצמן. לרוב שלטו על שטחים באזורים הכפריים.
    ערים שזכו לכתב זכויות (פריווילגיות): רוב הערים באירופה נותרו כפופות לאדון העיר – אציל או בישוף, אך זכו לכתב זכויות שקבע את חובות וזכויות תושבי העיר, השלטון, המיסים, זכויות השיפוט, ההתאזרחות וכו'. כתבי הזכויות כונו פריווילגיות ובהם הבטיחו אדוני העיר את מעמדם של העירוניים כאנשים חופשיים, (בניגוד לאיכרים-הצמיתים).
    אוטונומיות עירוניות: הערים שזכו לחירויות נרחבות יחסית הפכו לאוטונומיות עירוניות. למרות להלכה הן היו כפופות לאציל או לבישוף, הרי שלהלכה התושבים שלטו בעצמם. לערים הייתה מערכת שלטונית וחוקית משל עצמה. בערים שלטו ראשי ערים (שכונו גם נשיאים או טובי העיר וכו'). בעיר התקיימה גם אסיפת אזרחים או מועצת עיר שניהלה את העיר וייצגה את האוכלוסייה.





    המבנה החברתי בעיר
    החברה בימי הביניים הייתה חברה פיאודלית: אצילים שלטו על אזורים שונים בממלכה והאיכרים הצמיתים נאלצו לציית להם, לשלם להם מיסים ולעבוד בשירותם. ימי הביניים אופיינו בקביעות חברתית: בני האדם לא נעו בין המעמדות – אנשים נולדו בני המעמד ומתו כבני אותו המעמד, ברובם המוחלט של המקרים הם חיו את חייהם באותם כפר או אחוזה והורישו את מעמדם לבניהם.
    עם עליית הערים החלה מידה של ניידות חברתית: סוחרים מסוימים זכו לעושר על אף שלא היו אצילים על פי ייחוסם המשפחתי. התרחבות מעמד העירוניים שינה את דמותה של החברה הימי-ביניימית שהייתה מבוססת על חלוקת האדמות ויחסי התלות הפיאודלים. בנוסף אפשרו כתבי הזכויות לשלטונות העיר להעניק אזרחות של העיר לאיכרים צמיתים שנמלטו מאדוניהם לאחר כשנה של שהות בעיר.
    מעמד האזרח החופשי: עם התפשטות הערים והתרחבותן באירופה, הלך והתמסד מעמדו של תושב בעיר כ"תושב חופשי", שאינו נתון בקשרי מרות אישיים לאציל, אך משתייך לקורפורציה (גילדה, אוניברסיטה וכו'). מעמד זה משך לעיר איכרים-צמיתים רבים שביקשו לשנות את גורלם. החוק קבע כי "אוירה של העיר משחרר בתום שנה ויום אחד" – כך יכלו בני אדם הנתונים ליחסי המרות של המשטר הפיאודלי לזכות לחירות.
    מעמד הנשים בעיר: מעמדה החוקי של האישה בעיר היה נחות. זכויותיה של האישה בעיר היו דומים לזכויות הגברים שנותרו חלק מבית הוריהם. נשים נתפסו חלק ממשפחתן והיו נתונות למרות הגברים: אביהן, לפני הנישואין, ובעלן, אחריהם.
    · הנשים לא יכלו לבחור או להיבחר לתפקידים ציבוריים.
    · הן לא הורשו ללמוד באוניברסיטאות, אך הן יכלו לעיתים ללמוד במערכות חינוך יסודיות.
    · הבנים הקדימו את הבנות בזכויות הירושה, אולם הבנות הקדימו את שאר בני המשפחה.
    · הנישואין נקבעו על ידי המשפחות. לאחר הנישואין היה הגבר נחשב כראש המשפחה וכבעל מרות ביחס לאשתו. נשים נישאו בגיל 17 בממוצע, הגברים היו מבוגרים מהן ב-10 שנים ויותר.
    · נשים עבדו בעיר ברוב המקצועות, ואף היה להן מעמד בגילדות בעלי המלאכה. מקצועות אופייניים לנשים היו: אורגות, תופרות, כובסות ומשרתות.
    ההשתייכות לקורפורציה: עם התפתחות העיר בימי הביניים הצטרפו לעיר גורמים שונים שהתיישבו בה ופיתחו אותה. העיר התבססה על מסחר ומלאכה והשיגה את מזונה מהכפרים הסמוכים וממסחר. בהדרגה התפתחה העיר כמארג של גורמים שונים החיים זה לצד זה ומשתפים פעולה. למרות זאת, לא התקיים שיווין בין תושבי העיר. העיר בימי הביניים הייתה מבוססת על קורפורציות: קבוצות החיות בעיר והינן בעלות מערכת חוקים ייחודית. לקורפורציה הייתה מידה של שלטון עצמי על חבריה, היא ספקה להם את צרכיהם ונאבקה למען זכויותיהם.הקורפורציה הייתה הסביבה החברתית והתרבותית של הפרט והיא שעיצבה את מקומו ומעמדו בחברה.

מקרא דרגות:  » יו"ר » מנכ"ל » מנהל ראשי » מפקח » מנהל פורום » צוות פרוייקטים » צוות סיקורים » משתמש כבוד » היכל התהילה » Champ » משקיען כבוד » Winner