מדריך צילום - ב'.
קומפוזיציה-המשך מחלק א':
כדי להבליט את התלת מימדיות בפריים, הדמות צריכה לזוז בצורה אלכסונית.
מצד לצד או הליכה ישרה לכיוון המצלמה לא נותנים את תחושת העומק שהליכה באלכסון נותנת, שכן היא כוללת בתוכה את ה-Background ואת ה-Forground (ברוב המקרים) שביחד יוצרים את התלת מימדיות בפריים.
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
שיווי משקל:
הקומפוזיציה אמורה לייצר הרמוניה בפריים. היחס הוא גם בין האלמינטים השונים בפריים וגם בפריים עצמו. ההרמוניה יוצרת רגיעה אצל הצופה.
אם הפריים אינו הרמוני, זה משנה משהו בפסיכולוגיה של הצופה ומכריח אותו לחשוב על משהו או לצפות למשהו.
לדוגמה, חדר שינה אפרורי לא ייצור תחושה כלשהי אך אם תופיע פתאום בקצה המסך שידה אדומה או מעיל צהוב, זה יעורר משהו אצל הצופה שיגרום לו להפעיל את "התאים האפורים" לגביו.
כל חלק מהפריים, בעיקר ימין ושמאל, דורש שיווי משקל והרמוניה עם הצד השני.
אחד הדברים היותר חשבים בפריים הוא כיווני המבט.
למבט יש חלק מרכזי ביותר בבניית שיווי המשקל בפריים ויוצרים ציפיה מסוימת. לפעמים יודעים על מי/מה הדמות מסתכלת ולפעמים לא. לפעמים המבט נמצא בתוך הפריים ולפעמים מחוץ לו.
אסור לגרום לדמות להביט אל תוך הקהל (ישירות למצלמה). זה מכיוון שבכך הדמות שוברת את המרחב הקולנועי והיצירה כולה.
2 מושגים:
אובייקט-פריט כלשהו ביקום. (כיסא, מקרר, בניין, כוכב, לוויתן, חיידק, גז, מים, אבן, גפרור....)
סובייקט-יצור אנושי. (אדם, חווה, משה, אובאמה, שרון, רחל, נעמי, עופר, וויליאם, הלנה....)
-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
זויות הצילום:
זהו נושא חשוב מאוד בצילום מקצועי ובלעדיו כמעט ולא ניתן להתקדם לעבודות צילום איכותיות.
ישנן 5 זויות צילום עיקריות בהן הצלם והבמאי משתמשים כדי ליצור אוירה בפריים ולאפיין דמויות שונות בו.
1. זוית ישרה - צילום בגובה העיניים. קנה המידה המקובל והמדובר הוא אנושי, גובה העיניים. מרחקים הנוחים לאדם. אדם העומד נראה סביר, אך צילום ירח למשל נראה פחות טוב. המצלמה נמצאת בגובה עיניו של האדם אותו היא מצלמת.
דוגמה:
ניתן לראות את הדמות עומדת ישר, אנו רואים אותה בגודל סטנדרטי. המצלמה נמצאת מול הדמות, בגובה העיניים.
2. זוית גבוהה - המצלמה נמצאת גבוה יותר מהאובייקט המצולם. מאחורי הדמות מתקבלת האדמה. הרקע הוא אדמה או מה שתחתי הדמות (ריצפה וכדומה..). מבחינה פסיכולוגית מתקבלת דמות חלשה, מושפלת ובעמדת נחיתות.
דוגמה:
כמו שניתן לראות, רואים חלק קטן מהשמיים, בעיקר אדמה. הדמות באמת נראית מסכנה. המצלמה מוצבת מעל הדמות.
3. זוית נמוכה - המצלמה נמצאת נמוך יותר מהאובייקט המצולם. הצילום המתקבל הוא מלמטה למעלה. רקע הדמות הוא השמיים, המרחבים ומה שמעליה. הדמות המתקבלת הינה עוצמתית, שולטת, גיבורה או מאיימת.
דוגמה:
הדמות נראית עוצמתית וחזקה. (סליחה על הציור העקום...) המצלמה מוצבת מתחת לדמות.
4. עין הציפור - באופן מולחט מלמעלה למטה. דוחסת את הדמויות לתוך הקרקע ומייצרת עולם דו מיימדי. במקומות מסוימים מנסים לשדר שטחיות של העולם או שהגיבור תופס את העולם כשטחי או שהדמות עצמה שטחית. לא מרבים להשתמש בזוית זו בקולנוע.
דוגמה:
העיגול השחור הוא הדמות. נדיר בקולנוע.
5. זוית עקומה - בדר"כ וריאציה של הזיות הישרה. מוציאה את המצלמה מאיזון. עקומה, המרחב בה שבדר"כ ישר, נראה עקום. התחושה הפסיכולוגית היא שהעולם לא יציב או מעוות. משהו בו לא תקין, או שהגיבור אינו שפוי ורואה את העולם בצורה עקומה ומעוותת. גם זוית זו נדירה בקולנוע.
דוגמה: 
עד כאן מדריכנו.
בחלק הבא - גדלי פריים. 