fxp
שחזור סיסמה הרשמה
  • הודעות
  • אשכולות
  • רשומים
  • מחוברים כרגע
הרשמה לאתר
תגיות: בראשית סיכום, סיכום בראשית
פרסום|

סיכום בתנ"ך, בראשית פרק יד'

  1. 06-07-2009 18:53 #1
    בן
    תאריך הצטרפות
    20-10-07
    שם פרטי
    ♣אוהד♣
    הודעות
    10,706
    אברהם כובש את הארץ מידי מלכי המזרח (עבר הירדן) ומקנה לנו זכות קניין מוסרית על הארץ.

    יש כאן גם מסר של ``מעשי אבות סימן לבנים``:
    כמו שאברהם כובש חלק מן הארץ כך בניו בהמשך ילחמו ויכבשו את הארץ כולה.

    בפרק יד` אברהם עומד בניסיון נוסף:

    ה` הבטיח לו הגנה, אבל אברהם חייב לממש באופן מעשי את הקניין על הארץ והוא יוצא להלחם על מנת להגן על משפחתו.

    לדמותו של אברהם הצדיק נוסף מימד אופי נוסף:

    הוא אינו רק בגדר צדיק יושב אוהל, אלא גם איש מלחמה ואסטרטג מעולה.
    אברהם עומד בניסיון ויוצא למלחמה בלי להתלונן.

    המסר עבורנו:

    למרות הבטחת ה` את הארץ היא אינה ניתנת לו על ``מגש של כסף``, כדי לחיות בארץ עליו (עלינו) להילחם עליה.

    פס` 14-13: אברהם יוצא למלחמה כשנודע לו שלוט נלקח בשבי. ללא היסוס הוא מגייס את 318 חניכיו שהם ילידי ביתו (עבדים שנולדו בביתו) ואת בעלי בריתו ענר, אשכול וממרא. הוא יוצא למלחמה על מנת להציל את לוט.

    (יג) וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא האמורי אֲחִי אֶשְכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם:

    מיהו הפליט?

    א. מישהו שברח מן המלחמה.
    ב. עוג מלך הבשן שנפלט מן המבול.

    השם ``דן`` בפסוק 14 מעורר קושי. הסבר מהו הקושי, העזר בשופטים יח` 29.

    תשובה - דן הוא אחד מבני יעקוב, נכדו של אברהם. השם דן ניתן למקום בסוף תקופת השופטים, 500-600 שנה לאחר מכן, כי רק אז שבט דן כבש את המקום ועד אז קראו למקום ליש.

    אפיון זה נקרא ``אנכרוניזם`` – ייחוס שם לתקופה שאינה מתאימה לו. מתמיה שהמקום מכונה דן ולא כשמו מאותה התקופה.

    מה הם תכסיסי המלחמה בפסוק 15 בהם משתמש אברם?

    (טו) וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק:

    אברם הצליח להכות את צבא המלכים כאשר בעזרת תכסיסים צבאיים המתבטאים במשפט: וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה.

    התכסיסים בהם השתמש:

    1.מתקפת פתע.

    2. מתקפה לילית.

    3. חילוק הצבא לכמה ראשים.

    ארבעת המלכים ברחו כשהוא רודף אחריהם עד לחובה אשר מצפון דמשק. הו לוקח מהם את הביזה שבזזו ואת השבויים ששבו, וביניהם לוט ורכושו.

    17-24 הרצף הסיפורי בתיאור קבלת הפנים של אברהם ע``י מלך סדום ומלכיצדק מקוטע. תחילה הופיע מלך סדום, אח``כ מלכי צדק ושוב מלך סדום, והרי היה ראוי לסיים קודם את סיפור המפגש עם מלך סדום ואח``כ את הפגישה של אברהם על מלכי צדק.

    המטרה לכך:

    שילוב שני המפגשים נועד ליצור רושם רע על מלך סדום. הוא מתאר את מלך סדום כאיש חומרני ותובעני המקדם את אברהם בידיים ריקות.
    הרושם השלילי בולט בעיקר על רקע השוואתו למלכי צדק המקדם את אברהם בלחם ויין ומברך אותו.

    לשם מה נקטע סיפור הפגישה בין מלך סדום ואברם אחרי פסוק 17, באמצעות סיפור הפגישה בין מלכי צדק ואברם?

    מלך סדום לא נהג כראוי לכבודו של אברם המנצח, כשיצא בידיים ריקות לקדם את פניו.

    פסוק 18 מדגיש איך היה צריך מלך סדום לקבל את פניו של אברם: בפסוק זה מתוארת קבלת הפנים של מלכי צדק שהוציא לחם ויין, שחלק לאברם כבוד רב. מלך סדום לא קידם את פני אברם במתנות, למרות שאברם הושיע את עמו של מלך זה, כשהשיבו משבי עם רכושו. כך מודגשת בדרך הנגדה רשעותו של מלך סדום בהשוואה לנדיבותו של מלכי צדק מלך שלם. יציאתו בידיים ריקות מעידה על רשעותו, כשלא טרח לדאוג למזון לשבים הרעבים מהמלחמה.

    מהי משמעות השם עליון בפסוק 18?

    (יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן:

    עליון הוא שמו של אחד מהאלים הכנענים. לפי דעת חוקרים אחדים הוזכר אל זה, בצורה קצת שונה, גם בכתבי אוגרית.

    אצל הכנענים הייתה הבחנה בין ``אל עליון`` ובין אל השמים והארץ, שכן עליון היה השם של האל הכנעני הראשי, ואינו זהה לאל השמים או לאל הארץ, שהיו נחותים ממנו.

    לאברם שאמונתו מונותיאיסטית יש רק אל אחד שכינויו הוא גם עליון והוא גם אל השמים והארץ. לפיכך מברק מלכי צדק את אברם במושג של אלוהות המתאימה לאברם שהוא אל עליון, שברא את השמים ואת הארץ.

    פסוק 21: מלך סדום אומר ``תן לי הנפש וקח לך הרכוש`` - קודם תן ואח``כ קח – זהו חוסר נדיבות. בנוסף, הוא מקבל את אברם בידיים ריקות (לעומת מלכיצדק שמקבל אותו עם מנחה לחם יין ומברך אותו).

    וייתן לו מעשר מכל (פסוק 20)

    (כ) וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּיתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל:

    רש``י פירש: ``וייתן לו אברם מעשר מכל אשר לו, לפי שהיה כהן``.

    רד``ק פירש: ``וייתן לו מעשר מכל, ואבי פירש, כי מלכי צדק נתן לאברם מעשר משכרו.

    מלך סדום אמר לאברהם: תן לי הנפש והרכוש קח לך (21).

    אברהם עונה: אם מחוט ועד שרוך נעל (23).

    אמר מלכי צדק לאברהם: מן הדין תוכל לקחת מעשר מהכול, ולא תיקח דבר ממלך סדום, כי שלך המעשר, מין הדין, כי כל המציל ממון חברו המעשר שלו, על שטרח להצילו, ונכון הוא הפירוש: כי יש לתמוה לדעת המפרשים איך היה נותן אברהם משל מלך סדום למלכי צדק, והוא לא רצה לקחת לעצמו וייתן לאחרים? זה לא יתכן.

    א.במה שונה פירושו של רד``ק בשם אביו מפירוש רש``י, ומהו נימוקו של רד``ק לפירוש באשר לנותן המעשר?

    ב.מי נותן למי מעשר? העזר בבראשית כוח, 22 ובמדבר יח, 28.

    א. לפי רש``י אברם יכול היה לקחת מעשר מכל השלל מאחר והיה כוהן. לפי רד``ק מלכי צדק אמר לאברם שהוא יכול לקחת מעשר מהכל, לפי החוק, אבל לא ייקח ממלך סדום, כי עזר לו.

    מלך סדום מציע לאברם: ``תן לי הנפש והרכוש קח לך`` – זוהי חוצפה, משום שלפי מנהגי המלחמה הבינלאומיים במזרח הקדמון לאברם הייתה זכות להחזיק גם בשבויים. אברם מתגלה כנדיב ואציל נפש בתשובתו להצעה המחוצפת. הוא מרים יד ונשבע בשם אלוהיו כי ישיב למלך סדום את כל חלקו מהשלל, ואפילו את הפרט הכי פחות ערך, חוט או שרוך נעל. אלא שלפני שישיב את השלל למלך סדום הוא יקזז מהשלל את הוצאות המלחמה של חייליו: ``אשר אכלו הנערים``. אבל אברם אינו מוכן להיות נדיב על חשבון בעלי בריתו, הרוצים לממש את זכותם ולקחת את חלקם בשלל. אברם מתגלה כחבר נאמן המגן על זכותם של בעלי בריתו.

    הספור בא להדגיש את גבורתו של אברהם, נדיבות רוחו, דאגתו לקרוביו, ואת שנאת הבצע אשר בו. זהו הניסיון החמישי בו נתנסה אברהם לפי החוקרים.

    ב. אברם נתן למלכי צדק מעשר מכל מה שלקח מהמלכים אשר נלחם בהם, כאות תודה על מנחתו ועל ברכתו.

    ``אם מחוט ועד שרוך נעל``

    1.מן הפחות אל הפחות יותר. פירושו שאברהם לא ייקח אפילו חוט או שרוך.

    2.מן היקר ביותר ועד הפחות ביותר, כשהשרוך פירושו החוט ששמו לוחמים על מצחם.

    מדוע לא הוזכר שמו של ה` לצד השם אל עליון שנזכר בפסוק 22?

    (כב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדום הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָמַיִם וָאָרֶץ:
    השם ה` לא מוזכר ע``י מלכי צדק כיוון ששם זה אינו נהוג לבוא במקרא בפי זרים ונוכרים.

    תגובת אברם ``הרימותי ידי אל ה` אל עליון קונה שמים וארץ``. הרימותי ידי – שבועה.

    קונה – יוצר / בורא כמו קין: ``כי קניתי איש את ה```.

    (24)
    ``בלעדי רק אשר אכלו הנערים``
    אברהם מצמצם את דבריו מפסוק 23. אברם מוותר על כל הרכוש. פירוש פסוק 24: הנערים שיצאו עמו למלחמה עָנֵר אֶשְכֹּל וּמַמְרֵא כן יקבלו את שכרם.

    אילו ערכים ניתן ללמוד ממעשי אברם ומהתנהגותו בפרק?

    הסיפור מדגיש את גבורתו של אברהם, נדיבות רוחו, דאגתו לקרוביו, נאמנותו ואת שנאת הבצע אשר בו. זהו הניסיון החמישי בו נתנסה אברהם לפי החוקרים.

  2. 06-07-2009 18:55 #2
    בן
    תאריך הצטרפות
    20-10-07
    שם פרטי
    ♣אוהד♣
    הודעות
    10,706
    הסיבות לכתיבת פרק יד`:

    1.זהו פאן נוסף של אברהם: איש מלחמה. הוא עומד במרכז אירועים היסטוריים.

    2.אברהם מסכן את עצמו למען שחרור שבויים.

    3.נאמנות לבן משפחת לוט ולחייליו אנר, אשכול וממרא.

    4.נמנע מלהתעשר על חשבון חלשים ועניים – אינו רודף בצע.

    5.דואג לבני בריתו.

    6.מעשה אבות סימן לבנים: משה, יהושוע, דוד.

    המסר: מעשיו הם הוכחה לזכותנו על א``י.

    7.מלכיצדק מלך שלם מירושלים מוכיח את קדמות ירושלים.

    8. כפי שלאברהם יש בעלי ברית נגד 4 המלכים (אנר, אשכול וממרה) כך בעתיד לדוד יהיו בעלי ברית בארץ.

    מעשה אבות סימן לבנים:

    1.אברהם נלחם במלכים חזקים ומצליח, כך גם יהושוע נלחם נגד מלכי הארץ וניצח, וכמו שאברהם הגיע עד משמאל לדמשק כך גם דוד הגיע עד ערם דמשק. ניצחונות אלו מהווים את זכות הקניין של עם ישראל על א``י.

    2.אברהם וויתר על שלל המלחמה כפי שיהושוע וויתר על השלל ביריחו.

    3.מלכיצדק חולק כבוד והערכה לאברהם בשובו מהמלחמה, זהו סימן לכניעת ירושלים בפני דוד.

    4.אברהם נותן מעשר כפי שצאצאיו יתנו מעשרות לנביאים ותרומות לכוהנים בבית המקדש בירושלים.

    הסבר כיצד הכיבושים המתוארים בפרק, וטקס קבלת הפנים לאברם בשלם הם בבחינת ``מעשי אבות סימן לבנים``.

    מטרת הסיפור היא להראות שכל המקומות שאברם כבש או עבר בהם, וביניהם ירושלים, מקנים לו ולצאצאיו את זכות הקניין עליהם, לפי השיטה של ``מעשה אבות סימן לבנים``. גם קדושת ירושלים, שבה מבורכת אלוהותו של אברם, ובה נותן אברם מעשר למלכי צדק הכוהן, מקנה לאברם ולזרעו את הזכות למקום פולחן בירושלים בעתיד, שבה יבנו צאצאיו את בית המקדש, ויביאו מעשרות לכוהנים.

    קרדיט לפורום מסויים (מניעת פרסום אתרים)

מקרא דרגות:  » יו"ר » מנכ"ל » מנהל ראשי » מפקח » מנהל פורום » צוות פרוייקטים » צוות סיקורים » משתמש כבוד » היכל התהילה » Champ » משקיען כבוד » Winner