fxp
שחזור סיסמה הרשמה
  • הודעות
  • אשכולות
  • רשומים
  • מחוברים כרגע
הרשמה לאתר
תגיות: בראשית סיכום, סיכום בראשית
פרסום|

סיכום בתנ"ך, בראשית פרק יח'

  1. 10-07-2009 09:02 #1
    בן
    תאריך הצטרפות
    20-10-07
    שם פרטי
    ♣אוהד♣
    הודעות
    10,706
    פרקים יח`–יט` הם חטיבה אחת ועוסקים באותם מוטיבים:

    1.בשניהם מסופר על מלאכים הבאים להתארח אצל אברהם.

    2.בפרק יח` אברהם מארח אותם כיד המלך, בפרק יט` הם מתארחים אצל לוט בסדום.

    מוטיב הכנסת האורחים בא ללמד על נדיבות ליבו של אברהם ביחס ללוט.
    (16-1) הופעת המלאכים והבשורה על הולדת הבן:

    מהי הסתירה שבין וירא אליו ה` (1) לבין וירא והנה שלושה אנשים (2)?

    ישוב הסתירה:

    א. שלושת האנשים הם מלאכים שליחי ה`.

    ב.יש הטוענים כי לפנינו 2 מקורות (עורך הספר איחד אותם):

    1.מדבר על התגלות ה` לאברהם.

    2.מדבר על התגלות 3 המלאכים לאברהם.

    קושי נוסף:

    יש מעבר מגוף יחיד לרבים: ``בעיניך`` ו``רחצו רגליכם``.

    פתרון:

    זה לאות כבוד שאברהם פונה אל הבכיר שבהם.

    באילו אמצעים אומנותיים ולשוניים מאפיין המספר את הכנסת האורחים של אברהם?

    תשובה:

    1.מילים מנחות: ``רץ מהר`` (פס` 2,5,7).

    2. ריבוי פעלים: (פס` 7-8) רץ, וייקח, וייתן, עומד, וימהר, עשה – מדגיש את הפעלתנות של אברהם, למרות גילו המופלג, לאחר כאביו במילה.

    3. ניגודים:

    א.בפסוק 1 אברהם פסיבי. כשבאים האורחים הוא אקטיבי.

    ב.אברהם מציע להם מעט: ``ואקחה פת לחם וסעדו לבכם``, אך למעשה הוא מגיש להם סעודה.

    ג.אורחיו יושבים, הוא ``עומד עליהם`` (לפניהם).

    4. אברהם מצטנע ונותן להם להרגיש שבכניסה לאוהלו הם עושים לו טובה גדולה: ``אם נא מצאתי חן בעיניך אנא תעבור מעל עבדך``.


    אנשי סדום רוצים לדעת מי האנשים שבאו אל לוט, אך המלאכים מכים אותם בסנוורים. הם מצילים את לוט, אשתו ושני בנותיו.

    פסוק 10: המלאך מודיע לאברהם על הולדת בן לשרה: ``שוב אשוב אליך כעת חיה (בשנה הבאה בזמן הזה) והנה בן לשרה.

    פסוק 12: תגובת שרה – היא צוחקת ואומרת: ``אחרי בלותי הייתה לי עדנה ואדוני זקן``.

    פסוק 14-13: בין דברי שרה לדברי המלאך שמצטט את שרה יש שינוי: שרה אמרה: אחרי בלותי... ואדוני זקן``, המלאך אומר לאברם ששרה אמרה ``ואני זקנתי``:

    רש``י:

    ואני זקנתי – שינה הכתוב לידי השלום.

    ראב``ע:

    ``ואני זקנתי`` הוא הפירוש של: אחרי בלותי והמלאך אמר אמת.

    פסוק 21-17: ה` מודיע לאברהם על חורבן סדום ועמורה. ה` מודיע זאת לאברהם כי אין סודות בין ה` לנביאו / שליחו. לכן: ``המכסה אני מאברהם אשר אני עושה``. זהו ניסיונו של אברהם אם יאבק למען הצדק שהרי המאבק המוסרי של הצדק והמשפט הוא ייעודו של עם ישראל. אברהם כאבי האומה מהווה דוגמה אישית למאבק זה. לכן: ``כי ידעתיו`` = בחרתיו. למען ה` יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה` לעשות צדקה ומשפט.

    (21) ה` אומר: (כא) אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה:

  2. 10-07-2009 09:03 #2
    בן
    תאריך הצטרפות
    20-10-07
    שם פרטי
    ♣אוהד♣
    הודעות
    10,706
    1. מהו הקושי התיאולוגי ב``ארדה``?

    א.יש המחשה של האל.

    ב.ה` נמצא בכל העולם.

    ג.ה` יודע הכל.

    2. צעקתה של מי?

    א.זהו ביטוי לבדיקת מקרה ואינו בהכרח לשון נקבה.

    3. את המשפט הזה מפרדם:

    רשב``ם:

    אם כן עשו, אעשה אותם כלה (כליון / למות).

    ספורנו:

    עשו כלה – עשו כולם. שאין ביניהם מוֹחֶה.

    כיצד מפרש כל פרשן את הביטוי ``עשו כלה``?

    רשב``ם:

    כלה מלשון כיליון.

    ספורנו:

    כלה = כולם.

    (22) ``ואברהם עודנו עומד לפני ה```.

    תיקון סופרים:

    ה` = ``המלאך עודנו עומד לפני אברהם`` (התיקון הוא מתוך כבוד השכינה).

    ההשקפות העיקריות בתורת הגמול המקראי:

    במקרא שני סוגי גמול:

    1.גמול אישי: איש בעוונו ימות.

    2.גמול קיבוצי / קולקטיבי.

    ההשקפה האלוהית כאן היא קולקטיבית, השמדת כל העיר בגלל הפשעים, אך בזכות אברהם מבטיח ה` שאם ימצאו בה לפחות 10 צדיקים, העיר לא תשחת.

    (23) ואברהם: ``האם תספה צדיק עם רשע – גמול אישי``.

    (24) הגמול הוא גמול קיבוצי – הצלת כל העיר בזכות הצדיקים.

    (25) ``להמית צדיק עם רשע`` – גמול אישי.

    הבעיה היא:

    איך יתכן שבשני פסוקים עוקבים ישנם שני סוגי גמול שונים?

    למפרשים המסורתיים בעיה מפני שבפסוק 24 גמול קיבוצי. אך לטענתם זה אינו גמול קיבוצי, אלא יחס של ליפנים משורת הדין. אברהם מבקש מה` יחס של חסד לעיר. הוא מבקש שה` יסלח לרשעים בזכות הצדיקים.

    סיכום:

    מסיפור חורבן סדום ניתן ללמוד על היחס בין צדקת היחיד לבין גורל הרשעים. אברהם מבקש מה` שיסלח לעיר כולה בעבור 10 צדיקים. מכאן שגורל הקיבוץ תלוי במעשה היחיד. דין רשע מסוגל להמית אסון על ציבור שלם, כולל הצדיקים שבו. כך גם צדיק מסוגל להושיע ציבור שלם על הרשעים שבו.

    קרדיט לפורום מסויים (מניעת פרסום אתרים)

מקרא דרגות:  » יו"ר » מנכ"ל » מנהל ראשי » מפקח » מנהל פורום » צוות פרוייקטים » צוות סיקורים » משתמש כבוד » היכל התהילה » Champ » משקיען כבוד » Winner