fxp
שחזור סיסמה הרשמה
  • הודעות
  • אשכולות
  • רשומים
  • מחוברים כרגע
הרשמה לאתר

בקשה|סיכום פרקים ב' , ג' , ד' ספר יונה

  1. 29-11-2009 18:46 #1
    בת
    תאריך הצטרפות
    20-05-08
    שם פרטי
    שחר
    הודעות
    22
    אם מיישהו יכול לשים כאן סיכומים של פרקים ב' , ג' , ד' של ספר יונה ,
    יש לי מחר מבחן על זה \x

  2. 29-11-2009 19:35 #2
    בן
    תאריך הצטרפות
    30-07-08
    הודעות
    1,132
    ספר יונה- פרקים ג, ד
    נבואת יונה
    נבואת יונה מסתכמת בחמש מילים בלבד: "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת" (ג'4)
    * מה פירוש המלה "נהפכת" ?
    נהפכת= נהרסת, נחרבת.אנשי נינוה חטאו וה' מאיים להשמידם.רק ביחס לערים הבאות קיים השימוש בשורש ה.פ.ך בתנ"ך : א. סדום ועמורה ב. נינוה.
    על סדום ועמורה נאמר: " וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים ויהפוך את הערים " (בראשית י"ט 24-25)
    על נינוה נאמר: "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת" (ג'4)
    חטאי סדום ועמורה והפיכת הערים הפכו סמל לחטא קשה ולעונש כבד (עד היום משתמשים בביטויים "מהפכת סדום ועמורה" ו "אין צדיק בסדום" ), ולכן כשבנבואת יונה קיים שימוש בשורש ה.פ.ך, כמו בסיפור סדום ועמורה, הרי שנרמז פה, כי חטאי נינוה היו כבדים בדומה לחטאים של אנשי סדום ועמורה, והעונש שהיה צפוי להם, היה קשה מאוד- חורבן מוחלט, כפי שהפך ה' את סדום ועמורה.
    *"עוד ארבעים יום..." (ג'4)- מדוע עוד ארבעים יום ולא עכשיו ?
    החורבן היה אמור להתרחש רק ארבעים יום אחרי מסירת דברי הנבואה, כדי לאפשר לאנשי נינוה לחזור בתשובה. בספר יונה באה לידי ביטוי ההשקפה המבוטאת בדברי חז"ל "אין עונשין (מענישים) , אלא אם כן מתריעין (מזהירים) תחילה" (מס' סנהדרין נ"ו)
    החטאים של אנשי נינוה

    * נשאלת השאלה: מה הם החטאים של אנשי נינוה, שבגללם ה' רצה להשמיד את העיר?
    ה' מאשים את אנשי נינוה בעשיית מעשי חָמָס. (ראו יונה ג' 8)
    חָמָס= שוד, גזל ועושק (עושק= ניצול קשה).
    המלה חמס מוזכרת גם בתיאור החטאים של דור המבול. בבראשית ו' 11 נאמר" ותשחת הארץ לפני האלוהים ותמלא הארץ חָמָס". המבול בא על הארץ בשל חטאי בני האדם, שהואשמו במעשי חמס, ומכאן ניתן להסיק שמדובר בחטאים קשים מאוד.
    * לאיזה תחום שייכים החטאים של אנשי נינוה? מה הן המצוות המחייבות את כל בני האדם וכל העמים ולא רק את בני ישראל?
    חז"ל חילקו את המצוות לשני תחומים:
    א. מצוות שבין אדם לחברו- מתייחסות למעשים הנעשים בין בני האדם. כגון:אין לרצוח, לגנוב,
    ולרמות במסחר.
    ב. מצוות שבין ה' למקום (לאלוהים)- מצוות גגון: שמירת השבת, המצוות הקשורות לחגים,
    כשרות, ברית מילה.
    על פי החלוקה הזו, החטאים של אנשי נינוה קשורים לתחום שבין אדם לחברו.
    סיכום
    ה' מאשים את אנשי נינוה ב"חָמָס". מעשי חָמָס הם: מעשי שוד, גזל ועושק.החטאים של אנשי נינוה שייכים לתחום שבין אדם לחברו. החוקים הקשורים ליחסים שבין בני האדם, הינם אוניברסליים ומחייבים את כל עמי העולם.


    החזרה בתשובה של אנשי נינוה
    שימו לב- במושג חזרה בתשובה הכוונה לחזרה לדרך הנכונה (תשובה- מהמלה לשוב, לחזור) ולא לתהליך שבואדם הופך לדתי ולשומר מצוות, כפי שמקובל להשתמש במושג בימנו.
    * החזרה בתשובה של אנשי נינוה כוללת שלושה שלבים מרכזיים:
    א. הכרה בחטא- "ויאמינו אנשי נינוה באלוהים" (ג'5)כלומר, האמינו לדברי הנבואה.
    ב. הבעת חרטה ובקשת רחמים- "ויקראו צום וילבשו שקים...ויקראו אל אלוהים בחוזקה" (ג' 5-8)
    ג. שינוי בהתנהגות- "וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם" (ג'8)
    * האם ניתן לדעת מהו השלב החשוב ביותר?
    בפרק ג' פס' 10 נאמר: "וירא אלוהים את מעשיהם, כי שבו מדרכם הרעה וינחם (התחרט) האלוהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם ולא עשה"- כלומר, רק אחרי השלב השלישי, אחרי שהם משנים את התנהגותם הרעה, ה' סולח להם, ומכאן שהשלב השלישי של השינוי בהתנהגות הוא השלב החשוב ביותר.(אם הם היו צמים בלבד, אך לא משנים את התנהגותם הרעה, לא היה לכך כל ערך.)
    סיכום
    באמצעות תשובה אמיתית וחרטה כנה (המתבטאת לא רק בצום ובתפילה, אלא בעיקר בשינוי ההתנהגות הרעה) ניתן להעביר (לבטל) את רוע הגזירה (העונש), כי אלוהים הוא אל רחום וחנון, הסולח לרוצים לחזור בתשובת אמת.
    מידת הדין ומידת הרחמים
    מידת הדין-קביעת פסק-דין במשפט על פי הכתוב בספר החוקים, בלי להתחשב ברגשות רחמים ובהבנה כלפי הנאשם.
    מידת הרחמים- היפוכה של מידת הדין. קביעת פסק דין במשפט מתוך התחשבות ברגשות וברחמים כלפי הנאשם.
    * כיצד נהג ה' כלפי נינוה- האם במידת הדין או במידת הרחמים? כיצד רצה יונה שה' ינהג כלפי נינוה?
    ה' נהג כלפי נינוה במידת הרחמים, משום שהחליט לא להחריבה בסופו של דבר. יונה ,לעומת זאת, רצה שה' ינהג כלפי נינוה במידת הדין ולא יסלח לאנשיה, ולכן הוא כועס מאוד על הצלת העיר.
    יונה ביקש לעצמו את מידת הרחמים, כאשר שהה במעי הדג והתפלל לה', אך מה' הוא ציפה שינהג במידת הדין כלפי נינוה,אף על פי שאנשיה חזרו בתשובה והפסיקו לעשות את מעשי החמס.
    ראוי להדגיש, כי ה' לא נוהג תמיד במידת הרחמים.כלפי סדום ועמורה, למשל, הוא נהג במידת הדין.
    סיפור הקיקיון ומטרתו
    פירושי מילים (פרק ד'): חָרָה לי- גרם לי לכעס. קִדמתי- הקדמתי. נִחָם- מתחרט.קִיקיון- שיח שלפעמים מגיע לגובה של עץ, עליו הגדולים עשויים לשמש מחסה מקרני השמש. וַיְמַן- הביא, זימן, הכין. רוח קָדים- רוח מזרחית חמה. חַסְתָּ- ריחמת, הצטערת. שבִן לילה היה- שצמח תוך לילה אחד בלבד. שתיים עשרה רִבּוֹ אדם- רבו=רבבה, עשרת אלפים, שתים עשרה רבו= 120,000. אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו- הכוונה לילדים קטנים, שאפילו אינם יודעים עדיין להבדיל בין יד ימין ליד שמאל.
    * מהי מטרת הקיקיון בסיפור ?
    ה' רוצה להסביר ליונה מדוע אינו צריך להצטער על הצלת נינוה. הוא אינו משיב ליונה על טענותיו בקשר להצלת נינוה, תיכף כשהוא משמיע אותן, אלא בוחר ללמדו לקח בצורה אחרת. ה' מצמיח ליונה את הקיקיון ואח"כ מייבשו (באמצעות התולעת). אובדן הקיקיון גורם ליונה צער רב, עד שהוא מבקש למות. רק לאחר שהוכיח ליונה כמה קשה לאבד דבר יקר, ה' מסביר לו את כוונתו: הוא אומר לו, כי לא ייתכן שיונה יצטער כל כך על הקיקיון (שכלל לא טרח לגדלו ולטפחו), וה' לא יצטער על חורבן של עיר גדולה שהוא ברא, ובה הרבה ילדים קטנים ובהמות רבות שלא חטאו. ה' מסביר ליונה שאם הוא הצטער כל כך על אובדן הקיקיון על אחת כמה וכמה (בטח ובטח), שעליו להצטער על חורבן עיר שלמה.
    קרדיטלFeld0x

מקרא דרגות:  » יו"ר » מנכ"ל » מנהל ראשי » מפקח » מנהל פורום » צוות פרוייקטים » צוות סיקורים » משתמש כבוד » היכל התהילה » Champ » משקיען כבוד » Winner