fxp
שחזור סיסמה הרשמה
  • הודעות
  • אשכולות
  • רשומים
  • מחוברים כרגע
הרשמה לאתר
סיפור|

מורה?? אנס!!

  1. 17-06-2010 19:44 #1
    בן
    תאריך הצטרפות
    22-12-09
    הודעות
    4,095
    יום ראשון, אחר-הצהריים
    "...וזה הסיכום של המשוואה. אתן משוחררות", אמר המורה למתמטיקה, ומייד כל התלמידות מיהרו לכיוון היציאה
    "רוני, בואי אליי רגע", אמר פתאום המורה
    רוני הייתה הילדה הכי חמודה בכיתה, ואולי אפילו בשיכבה. כשבכל התלמידות החלו לפגוע תסמיני גיל ההיתבגרות הקשים ביותר, כלומר, החצ'קונים, פניה החמודות של רוני נותרו נקיות מכל פגם. בכללי, רוני הייתה חמודה ויפה.
    רוני חזרה לכיוון המורה באיטיות "מה?" היא שאלה. "שבי לידי" אמר המורה, וגרר את אחד הכיסאות שהיו בקרבתו. רוני היתיישבה.
    "רציתי להחזיר לך את הבוחן של שבוע שעבר, קיבלת ציון יפה מאוד!" אמר, ושלף מבחן מתיקו. 97. לפני שרוני הספיקה לשמוח, היא שמה לב לשם שהיה רשום בראש הדף 'נעמה גבעון'. שנייה אחרי המורה כיסה את השם באצבעו. "כל הכבוד, מאוד השתפרת מאז המבחן האחרון, אמר, וטפח על רגלה. רוני שמה לב שידו חרגה מעט מרגלה, והיתקרבה למקום קצת יותר פנימי, מוצנע ואינטימי.
    "טוב, אני צריכה ללכת", אמרה רוני וקמה במהירות
    יום שני, צהריים
    רוני נכנסה לשיעור מתמטיקה לאחר ההפסקה בחרדה מסויימת. "שלום, תלמידות", אמר המורה למתמטיקה, וניכנס לכיתה.
    "היום אני אחלק לכן את הבחנים של שבוע שעבר", אמר, והחל לעבור בין הטורים, "לך אני לא אחזיר את הבוחן, כי אראתי לך אותו אתמול", מילמל המורה לרוני כשעבר לידה, וחילק את הבוחן לילדה שישבה לצידה, נעמה גבעון. בראש הדף התנוסס הציון 97.
    אחר-הצהריים
    "...וככה פותרים את המשוואות הקשות יותר. אתן משוחררות", אמר המורה למתמטיקה. כולן היתארגנו, ומיהרו לצאת מהכיתה.
    רוני, שניסתה לדחוף ספר עקשני לתיק, נותרה אחרונה. היא הרימה את תיקה, ופנתה לצאת. המורה עמד בפתח הכיתה, וסגר את הדלת. "אני צריכה ללכת, ביי", אמרה רוני למורה, וניסתה לעבור. "את לא הולכת לשום מקום", אמר המורה בקול קשה, קר, שמעולם רוני לא שמעה אותו בשיעורים. "אבל אני ממהרת, שלום", אמרה רוני וניסתה לצאת שוב. "אמרתי לך, שאת לא הולכת לשום מקום", אמר המורה ותפס בכתפיה של רוני. "תעזוב אותי!" צעקה רוני, וניסתה להישתחרר מאחיזתו. אך המורה לא ענה לבקשתה, וזרק אותה על הרצפה. לפני שרוני הספיקה לקום, המורה הצמיד אותה לרצפה, וסינן "עוד פעם אחת שאת צועקת, או משמיעה בכלל קול, אני רוצח אותך, מובן לך?!"
    רוני ניסתה להישתחרר מימנו, אך הוא תפס אותה, והוריד את מכנסיה, את חולצתה, והסיר את חזייתה, ותלש את תחתוניה במהירות.
    רוני פתחה את פיה לצעוק, אך הוא שלף משהו מכיסו, וחסם בו את פיה. המורה הוריד במהירות את מכנסיו שלו, הוא תפס את רגליה של רוני, הרים את פלג-גופה התחתון מעט, פיסק את רגליה, והחדיר בכוח את איברו לתוך איברה. אפילו החוסם ששם המורה על פיה של רוני, הצליח רק בקושי לעמעם את צעקת הכאב שבקעה מפיה של רוני. רוני הרגישה תוך כדי דמעות כאב את קרום-בתוליה נקרע, ואת איברו חודר אל תוך הדגדגן שלה, ומתחיל לצאת ולהיכנס במהירות. המורה גחן עליה, והחדיר והוציא את איברו שוב ושוב לתוך איברה של רוני. רוני קיוותה שלא תשמע את מה שפחדה לשמוע: גניחת הסיפוק של המורה העידה על כך שנוזל הזרע של המורה יצא כעת מקצה איברו, ונכנס עכשיו אל תוך הדגדגן של רוני. דם החל לרדת מאיברה. המורה הפך את רוני אל בטנה, והחדיר את איברו לתוך ישבנה. רוני רק בקושי לא הצליחה להשמיע קול בכי. המורה הפך אותה בחזרה אל גבה, והחל להתעלל באכזריות בשדיה הקטנות, החמודות, שרק לפני חצי שנה החלו לצמוח. רוני הפליטה זעקת כאב עמומה, והדמעות הכאב זלגו ללא מעצור מעיניה. המורה החדיר שוב את איברו אל תוך איברה, ותוך כדי כך, נישק את רוני על שפתיה, ולשונו נחה על לשונה. רוני ניסתה להיאבק, אך הוא היה חזק ממנה. המורה סיים את מעלליו בה, לבש במהירות את מכנסיו, ויצא מהכיתה במהירות, וסגר אחריו את הדלת, כשהוא מותיר אחריו את רוני שוכבת על הרצפה, המומה, חצי מעולפה, עירומה, ודם זולג מאיברה.
    לקח לרוני עשרים דקות להתאושש, התלבשה, וחזרה לביתה.
    לילה
    רוני שוכבת במיטתה, מביטה בתקרה, ולא מצליחה להירדם. הזיכרונות רדפו אותה, והכאבים הלמו בה. היא כל הזמן חשבה מה לעשות, והמחשבה הראשונה הייתה לספר למנהל שלה. בשלב מסויים, לפנות בוקר, רוני הצליחה להירדם, ושינתה הייתה מלאה פלאשבקים של המורה מחדיר את איברו לאיברה.
    יום שלישי, בוקר
    רוני צעדה בהיסוס אל חדר המנהל, החדר שכל הזמן השתדלה להתרחק ממנו, התקרבה אליו, ודפקה על דלתו. המנהל פתח את הדלת בפנים מופתעות. "רוני מה את עושה כאן?" "אה, אפשר לדבר אתך?" שאלה רוני בחשש. "כן, בוודאי", אמר המנהל והכניס אותה לחדרו. רוני התיישבה על הכיסא, וסיפרה לו את כל מה שקרה.
    "אני לא מאמין", קבע המנהל אחרי 5 דקות של הלם. "למה שהוא יעשה את זה?!" "אתה חושב שאני ממציאה?" התרגזה רוני. "לא אמרתי שאת ממציאה", הרגיע אותה המנהל "רק התכוונתי לזה שאולי זה מישהו אחר, לא המורה למתמטיקה" "אני זוכרת את כל מה שקרה, ואת מי שגרם לזה לקרות" אמרה רוני בעייפות. המנהל חשב כמה דקות, ואז אמר: "יש לי רעיון,, אמר המנהל. "אני אקרא לסגנית שלי, תיכנסו לחדר הצדדי פה, תתפשטי, והיא תיראה את האיברים שלך, והיא תגיד לי אם האיברים שלך ניראים כמו אחרי אונס." הרעיון לא מצא חן כל כך בעיני רוני, ומה שהכי עיצבן אותה זה שמשתמע מדבריו שהוא לא מאמין לה שהיא עברה אונס.
    המנהל יצא מהחדר, וכעבור שתי דקות חזר עם הסגנית שלו. "בואי, תיכנסי איתי לחדר פה, שתהיה לנו פרטיות". אמרה הסגנית, ונכנסה לחדר, ורוני, מהוססת קצת, נכנסה אחריה.
    הסגנית סגרה אחריה את הדלת. "קדימה, תתפשטי. אין לך מה להתבייש, שנינו בנות." אמרה. רוני קצת היססה, אפילו בפני אמה לא נהגה לחשוף את איבריה, לא כל שכן בפני אישה זרה. אבל אז רוני נזכרה בדמותו של המורה למתמטיקה, גוחן מעליה ומכניס ומוציא שוב ושוב את איברו מאיברה, ואת מבטו הלא מאמין של המנהל, וזה שכנע אותה, ובהחלטת פתע, היא התפשטה לגמרי מבגדיה, וסגנית המנהל, מזועזעת, בחנה את איבריה החשופים והחבולים של רוני. הסגנית סימנה לרוני להתלבש בחזרה, והן חזרו לחדר המנהל. "זה אכן ניראה כאילו היא עברה אונס" אמרה בקול רועד. המנהל השתכנע, והתקשר להורים של רוני. הוריה הרימו מהצד השני של הקו, ושמע את קולם הנדהם לאחר ששמעו את הבשורה. "קחי, רוני, הם רוצים לדבר איתך", המנהל מסר לה את השפופרת. רוני היססה, אבל ביד רועדת תפסה את השפופרת, וסיפרה להוריה את הסיפור תוך כדי בכי.
    "אנחנו נלך למשטרה", אמרו הוריה של רוני "שם נוכל בברור להוכיח שהוא אנס אותך. תהיי מוכנה, אנחנו נבוא לאסוף אותך".
    רוני ניתקה, לקחה את תיקה, והלכה לכיוון פתח בית-הספר.
    לפני-הצהריים
    "שלום, מה אתם צריכים?" שוטר חביב ושמנמן שאל אותם בכניסה לתחנת המשטרה "אנחנו צריכים שוטר שחוקר פרשיות אונס" אמר אביה של רוני, "ושיהיה כמה שיותר מהר". "אה, בסדר", אמר השוטר, "בואו אחרי". הם עברו כמה מסדרונות, עד שהגיעו לדלת שנושאת שלט "שלומי רון, חוקר פרשיות אונס", ונכנסו. בפנים, מאחורי שולחן, ישב שוטר והקליד במחשב. "אה, שלום", אמרה אמה של רוני". "כן, מה קרה?" שאל השוטר "קדימה, רוני, ספרי" נאנח אביה של רוני. רוני סיפרה לו את כל הסיפור.
    "רגע, את אמרת שהאנס הכניס את הזרע שלו לתוך האיבר שלך?" שאל השוטר במצח מכווץ. רוני הנהנה בפנים חיוורות. "אז יכול להיות שנוכל להוכיח שזה המורה שלך לפי ה-DNA שבזרע שלו".
    צהריים
    הם פתחו את דלת מעבדת ה-DNA שבתחנת המשטרה, ונכנסו פנימה. רופאה שנראת עצבנית קיבלה את פניהם. "טוב, ילדה, תורידי את המכנסיים שלך." אמרה בעצבים. רוני, במבוכה, הורידה את מכנסיה ואת תחתוניה. הוריה הזדעזעו למראה איברה החבול של רוני. הרופאה, לעומתם, נותרה אדישה. "תשכבי על המיטה הזאת", פקדה, והצביעה על מיטת-רופאים שעמדה בפינת החדר.
    רוני נשכבה על המיטה, והרופאה התקרבה אליה עם מכשיר פלסטיק קטן בידה. "יכול להיות, ודי ברור שזה יכאב, אז תתכונני." אמרה הרופאה. "בשביל מה זה?" שאלה רוני. "זה בשביל לפעור את הפות שלך, כדי שאני יידע לאן להכניס את הצינורית" אמרה הרופאה באדישות. היא תחבה את המכשיר הקטן לאיברה של רוני, לחצה עליו, והוא נפתח ופער מעט את איברה של רוני. זה אכן היה די כואב, אבל יחסית למה שהאנס עשה לה, זה היה עוד כלום. הרופאה גררה אליה מכשיר גדול על גלגלים, שאליו מחוברת צינורית ארוכה. הרופאה לקחה את הצינור, והחדירה אותו לתוך הדגדגן של רוני. הרופאה לחצה על כפתור במכונה, והצינור החל לישאוב נוזלים מסויימים מגופה של רוני. הרופאה כיבתה את המכונה, וגררה אותה לקצה השני של החדר. רוני בינתיים התלבשה בחזרה, והרופאה יצאה החוצה, וחזרה כעבור דקה עם השוטר שחקר אותם. "אני בינתיים זימנו לכאן את המורה שלך, ולוקחים גם מימנו עכשיו DNA. תכף צריכה להגיע התוצאות בדיקה שלו. אחרי חצי דקה באה רופאה נוספת, עם מבחנה בידה, ובתוכה נוזל שקוף-לבן. הרופאה שבדקה את רוני לקחה דגימה במבחנה מהמיכל שבמכונה, הזליפה שני טיפות משניהם, זה לצד זה, על מגש זכוכית קטן ודק, והניחה אותו מתחת למקרוסקופ. אחרי שתי דקות היא הכריזה: "שני הדגימות תואמות", פנתה למחשב שעל השולחן, ותיקתקה את תוצאות הבדיקה. תוך חצי דקה יצא דף מודפס מהמדפסת. אביה של רוני לקח את הדף, והגיש אותו לשוטר שחקר אותם.
    אחר-הצהריים
    "האם אתה, **** ****, מודה באניסת תלמידה שלך, וביצוע בה מעשי סדום?" שאל השופט בחומרה. "אני מודה" אמר המורה בקול רועד. "יש לך סיבה למה עוללת דבר כזה חמור?" שאל השופט בקול חמור לא פחות. "כי היא ניראת כזאת..." פתח המורה ולא סיים, אבל הם כבר הבינו את ההמשך. "אתה יודע שזה לא סיבה שמצדיקה פשע כזה. מעשה שכזה גורר 25 שנות מאסר. יש לך משהו לומר בנידון?" שאל השופט. "המורה לא ענה, אלא רק הרכין את ראשו. שני השוטרים שליוו אותו תפסו בידיו, והוליכו אותו אל מחוץ לבית המשפט.
    "אאה, רוני. לפחות זה נגמר". נאנח אביה של רוני, והניח את ידו על כתפה. "כן, עכשיו הוא בכלא. כל כלב בא יומו." הוסיפה אמה של רוני.
    יום רביעי בלילה, בכלא שנמצא אי שם, בתא מאסר מסויים
    גבר גבוה, רזה, ישב בתא המאסר, וכבש את פניו בידיו. "אני נשבע שאני אנקום בילדה הזאת", מילמל לעצמו מבין ידיו. "אני נשבע שאני עוד אתנקם בה!"

    The END
    מקווה שאהבתם. מחכה לתגובות

  2. 17-06-2010 20:48 #2
    בן
    תאריך הצטרפות
    20-12-08
    הודעות
    5,309
    "את איברו חודר אל תוך הדגדגן שלה"

    DUDE
    RLY?

    "היא תגיד לי אם האיברים שלך ניראים כמו אחרי אונס.""

    לא יהיה שם סימן כחול-.-
    אחרי אקט מיני

    ", היא התפשטה לגמרי מבגדיה, וסגנית המנהל"
    ממתי מתפשטים מבגדים?

    אין חוקרים מיוחדים לאונס עד כמה שידוע לי...


    רק לאלה שמתי לב...כל השאר לא מעניין אותי><

    המבנה נחמד...רצוי להזכיר כל פעם איזה יום.

    אמממ
    "אני לא מאמין", קבע המנהל אחרי 5 דקות של הלם. "למה שהוא יעשה את זה?!" "אתה חושב שאני ממציאה?" התרגזה רוני. "לא אמרתי שאת ממציאה", הרגיע אותה המנהל "רק התכוונתי לזה

    כשמישהו אחר מדבר יורדים שורה
    "אני לא מאמין", קבע המנהל אחרי 5 דקות של הלם. "למה שהוא יעשה את זה?!".
    "אתה חושב שאני ממציאה?" התרגזה רוני.
    "לא אמרתי שאת ממציאה", הרגיע אותה המנהל "רק התכוונתי לזה..."

    פרטים טכניים...
    המשפט היה אמור ליהיות ביום רביעי בבוקר...הם לא היו מספיקים לארגן את זה כל כך מהר...
    והעברה שלו לבית כלא היתה לוקחת עוד יום כנראה...אז תקן את זה ליום חמישי בסוף...

    חוץ מזה
    "למה שהוא יעשה את זה?!"
    ?! לא קיים...אין סימן כזה...נשאר ? בלבד...זה סימן מסן לא אמיתיX:

    זהו נראה לי...

    כתיבה נחמשה...
    כותרת..לא משו><
    יש כישרון..תמשיך לכתוב^^

    סתם שאלה...בן כמה אתה?

  3. 17-06-2010 20:51 #3
    בן
    תאריך הצטרפות
    22-12-09
    הודעות
    4,095
    ציטוט פורסם במקור על ידי sexywolf צפה בהודעה


    סתם שאלה...בן כמה אתה?
    14+, למה?

  4. 17-06-2010 21:25 #4
    בת
    תאריך הצטרפות
    06-04-10
    שם פרטי
    שירלי ^^
    הודעות
    689
    חרמן.
    הסיפור זעזע ><"
    וזה לא לדגדגן זה לנרתיק... (אמרה הבת 13)
    זה דיי עצוב יחסית לזה ששמעתי על מקרה כזה בעבר, רק מורה בתלמיד ממין זכר..
    הסיפור יפה אבל מצאתי כמה שגיאות פה ושם

  5. 17-06-2010 22:59 #5
    בן
    תאריך הצטרפות
    02-06-09
    שם פרטי
    רומן
    הודעות
    347
    תיאור האונס הכי חסר טעם שקראתי בחיי, יש דרכים להעביר מסר חזק מבלי להיות כל כך גראפי. אל תבין אותי לא נכון, זה טוב וחשוב להיות גראפי בתיאורים של אלימות או מין או כל דבר, אבל לכל דבר יש גבול, ובשלב מסויים זה פשוט נהיה לכתוב כדי לזעזע, ולא שום דבר מעבר.
    עוד כמה דברים שהפריעו לי, לדגדגן אי אפשר להכניס שום דבר.
    לוקח זמן להשוות בדיקות DNA, זה לא עניין של דקות כמו שכתבת כאן, יותר בכיוון של שבועות.
    כנ"ל לגבי הקטע בבית המשפט, לוקח זמן לכל הדברים האלה להתבצע, זה לא קורה מהיום למחר.
    בסך הכל יש לך משהו כאן, בנוסף ללא מעט פוטנציאל לא מנוצל. חבל, אפשר לעשות משהו הרבה יותר טוב מהסיפור הזה, אני גם חושב שאתה מסוגל.
    בהצלחה.


    זהו.

    מוכר שתי הזמנות לTL


  6. 17-06-2010 23:16 #6
    בן
    תאריך הצטרפות
    18-09-09
    הודעות
    2,643
    אני לא זוכר בדיוק מי אמר את זה מהפורום, אבל אני מביא את זה עכשיו לציטוט:
    אתה מנסה לסחות מאיתנו דמעות
    כל הקטעים האלה על אונס. זה כאילו...
    "אני חייב לגרום להם לבכות. לא משנה איך. משהו רגיש. אולי... אונס? כן!"

  7. 18-06-2010 15:18 #7
    בן
    תאריך הצטרפות
    20-02-09
    שם פרטי
    ליאור:]
    הודעות
    265
    תגיד, מה יש לך עם אונס? שני הסיפורים שראיתי שכתבת בפורום הם על אונס. תשמע, אונס זה לא הדבר היחיד בעולם שאפשר לכתוב עליו וגם לא כדאי לכתוב עליו כמה פעמים. עדיף לגוון בנושאי הסיפורים ולא לעשות את שניהם על אונס.
    ולכתיבה:
    היו כמה טעויות של הגיוניות (דברים שהיו לא הגיוניים) אבל לפי דעתי מותר לך לעשות מה שבא לך. אתה לא חייב ללכת לפי האמת שבמציאות אלא אתה יכול ללכת לפי האמת שאתה יוצר בסיפור ושמה הבדיקה קורית תוך שתי דקות ומשפט של מישהו מסתיים תוך יום ולא תוך חצי שנה/שנה.
    כל השאר יפה חוץ מהמבנה שהוא גם קצת משונה...

  8. 18-06-2010 20:00 #8
    תאריך הצטרפות
    30-04-07
    הודעות
    1,167
    אחי אתה תמיד כותב על אונס ? חיחי

  9. 18-06-2010 21:53 #9
    בן
    תאריך הצטרפות
    31-03-09
    הודעות
    655
    בטח זה משהו שנוגע לו בלב או משהו שהוא רוצה להעביר בו את המסר ההכי חזק

  10. 18-06-2010 22:49 #10
    בת
    תאריך הצטרפות
    14-08-09
    שם פרטי
    אנה
    הודעות
    697
    אני לא יודעת מה היתה המטרה בלהשתמש בתיאור כל כך מפורט, היית יכול להעביר את המסר בכל מקרה.
    האיבר שלה לא אמור להיות חבול - הידיים אולי, המקומות בהם הוא הצמיד אותה לרצפה.
    כמו שציינו קודם, האיבר לא נכנס לדגדגן, כי אם הוא כן היה, הדגדגן היה נ-ק-ר-ע. תבדוק עובדות.
    בקשר לצינורית, יקירי... זה לא הולך ככה. זרע, אם כבר, ביום אחרי זה כבר היה נמצא באזור יותר רחוק בגוף, והיו מצליחים להוציא אותו רק דרך ניתוח. אולי, רק אולי שאריות בדפנות, זרע לא מספיק חזק.
    וחוץ מזה, אם באמת זה הסיפור השני שלך וגם הוא על אונס, אני חוששת שיש לך זכרונות ילדות מודחקים. לך תבדוק את זה :X
    Were all in the same game - just different levels.
    Dealing with the same hell - just different devils.

    רשימת פירסים:
    לשון - עגיל אחד. טבור עליון טבור תחתון.
    קעקועים: כרגע רק הג'וקר.
    וואלה יש פייס. תבקשו, אולי אני אפרגן
    הסיפורים שלכם=♥

  11. 19-06-2010 22:20 #11
    SatanBoy מנותק מפקח קטגורית פנאי ובידור וראש צוות סיקורים לשעבר
    בן
    תאריך הצטרפות
    24-11-07
    שם פרטי
    רועי
    הודעות
    6,519
    ציטוט פורסם במקור על ידי ImustBEemo צפה בהודעה
    עם כל הסיפורים האלה על אונס נראה לי אתה תהיה אנס.....
    בטח אתה חרמן אחושרמוטה....
    בגלל שאתה חדש - אזהרה בע"פ ולא יותר.

    ציטוט פורסם במקור על ידי adi_doon צפה בהודעה
    בס"ד.

    מזכיר קצת את הספר נקמה של שרה אנג'ל.
    לך אני מוותר כי הרגע עליתי לניהול. לא חבל?

    בקשר לקטע-
    תראה, אם אתה כותב על נושא כ'כ הרבה פעמים, כנראה שיש לך קשר אליו (ואם יש, במיוחד בנושא כזה, זה מצער אותי מאוד).
    הדבר שהכי הפריע לי פה (אם נזניח לרגע את הכתיבה בצד, שלא הייתה מי-יודע-מה) היה המציאותיות.
    ריאליות, פרטים נכונים ואמתיים. בתור אחד שבאמת קצת מכיר את הנושא וקצת יודע,
    אחרי אקט מיני אתה לא מקבל סימנים כחולים (אלא אם הכו אותך שם ממש חזק), וגם תיקים משפטיים לא הולכים בכזו קלות.
    זה היה יכול להיות סיפור בהמשכים מצוין אם הייתה קצת יותר ריאליות, יותר תוכן והרבה יותר רצון להעביר מסר - שלא כ'כ עבר נכון.

    בהצלחה בהמשך!
    נערך לאחרונה על ידי SatanBoy, 19-06-2010 בשעה 22:21
    "בלי כניעה, בלי רתיעה, ובמסירות נפש"
    (יגאל אלון)

  12. 19-06-2010 22:37 #12
    בת
    תאריך הצטרפות
    27-09-09
    שם פרטי
    עדי לוק
    הודעות
    861
    לך אני מוותר כי הרגע עליתי לניהול. לא חבל?

    אופס חחחחח


  13. 19-06-2010 23:00 #13
    בן
    תאריך הצטרפות
    27-08-09
    הודעות
    1,964
    חרא סיפור. מ סיפורי אונס קשורים לורום הסיפורים שלכם. זה סוג של סיפור שאמור ללכת לאגף סיפורי זימה. איזה מנהלים יש פה? למה הם לא נועלים או מוחקים? למי יש כוח לקרוא על עוד אונוס ואונס מעת בית היוצר של מישהו שכנראה חווה/ רוצה לחוות/ רוצה להיות זה שאונס. תסיק עם סיפורים האלה? מה יש לך מאונס? זה לא נושא מצחיק בכלל.

  14. 20-06-2010 10:29 #14
    בת
    תאריך הצטרפות
    14-08-09
    שם פרטי
    אנה
    הודעות
    697
    ציטוט פורסם במקור על ידי benned צפה בהודעה
    חרא סיפור. מ סיפורי אונס קשורים לורום הסיפורים שלכם. זה סוג של סיפור שאמור ללכת לאגף סיפורי זימה. איזה מנהלים יש פה? למה הם לא נועלים או מוחקים? למי יש כוח לקרוא על עוד אונוס ואונס מעת בית היוצר של מישהו שכנראה חווה/ רוצה לחוות/ רוצה להיות זה שאונס. תסיק עם סיפורים האלה? מה יש לך מאונס? זה לא נושא מצחיק בכלל.
    לדאבוני, הוא צודק. למה עדיין לא נעלו פה?
    נערך לאחרונה על ידי DevilsWife, 20-06-2010 בשעה 10:30
    Were all in the same game - just different levels.
    Dealing with the same hell - just different devils.

    רשימת פירסים:
    לשון - עגיל אחד. טבור עליון טבור תחתון.
    קעקועים: כרגע רק הג'וקר.
    וואלה יש פייס. תבקשו, אולי אני אפרגן
    הסיפורים שלכם=♥

מקרא דרגות:  » יו"ר » מנכ"ל » מנהל ראשי » מפקח » מנהל פורום » צוות פרוייקטים » צוות סיקורים » משתמש כבוד » היכל התהילה » Champ » משקיען כבוד » Winner