קצת על י"ז בתמוז, שלושת השבועות ותשעה באב
בימים אלו מתחילים שלושה שבועות בהם ממעטים בשמחה.

מדוע? מה היה בימים אלו?

כשהרומאים הצליחו לפרוץ לעיר ירושלים, לא נשאר כהן שהיה יכול להקריב את קורבן התמיד (הקורבן שמקריבים בבית המקדש בכל יום), ולכן מאותו יום הפסיקו להקריב קורבן התמיד. יום זה הוא י"ז בתמוז (שבעה עשר בתמוז) בשנת 70 לספירה. ביום זה נוהגים לצום.

מיום זה, החלו הרומאים להילחם במתנגדים בירושלים במשך שלושה שבועות. לאחר שלושת השבועות הללו, הרומאים הגיעו לבית המקדש, ושרפוהו. יום זה הוא ט' באב (תשעה באב), שנחשב היום העצוב ביותר לעם ישראל, ונוהגים בו לצום, לא לשבת של כסא אלא על דבר נמוך, לומר קינות (קטעים שכתבו על חורבן בית המקדש)...

בשלושת השבועות (הזמן שהרומאים נלחמו במתנגדים) נוהגים להמעיט בשמחה- לא שומעים שירים, לא מסתפרים (מנהג אבלות) ועוד.

בשבעה עשר בתמוז אומרים סליחות שנכתבו בתקופה שאחרי החורבן, הנה קטע מתוכם:
"הרסו אויבינו ההיכל, וברחה שכינה מזוית היכל, ונמסרנו ביד זרים להתאכל (פירוש: לכליון), כי בשבעה עשר בתמוז העמד צלם בהיכל "
"מרדנו לפני שוכן מעונות (לפני ה'), לכן נתפזרנו בכל פינות (הגלו אותנו), נהפך מחולנו לקינות (נהפכה השמחה לעצב), כי בשבעה עשר בתמוז בטלו קורבנות (כאמור לעיל)"


סיבה עיקרית לחורבן היא שהיתה שנאה בתוך עם ישראל, "שנאת חינם", ולכן אומרים שבית המקש יבנה רק בזכות "אהבת חינם" ואז ימי הצום (שבעה עשר בתמוז ותשעה באב) יהפכו לימי שמחה, וכולנו נעלה בשמחה לבית המקדש ונקריב שוב את קורבן התמיד, במהרה בימינו!! ועל זה כתוב בהמשך הסליחות: "שענו (תענה לנו) שוכן רומה (ה'), וקבץ (אסוף) נפוצותינו (כל עם-ישראל) מקצוות אדמה (מכל העולם), תאמר לציון קומה (תבנה את בית המקדש), ושבעה עשר בתמוז הפך לנו ליום ישועה (יהפוך לחג)"

בקרוב! צום קל ומועיל!