fxp
שחזור סיסמה הרשמה
  • הודעות
  • אשכולות
  • רשומים
  • מחוברים כרגע
הרשמה לאתר
עמוד 1 מתוך 2 12 אחרוןאחרון
תגיות: גיבוש מטכל, מטכל
פרסום|

גיבוש מטכל 2011

  1. 24-04-2011 10:54 #1
    בן
    תאריך הצטרפות
    20-04-11
    הודעות
    136
    הגיבוש נכתב ע"י הגולש זוויתן מאתר " yehida "

    גיבוש אפריל 2011.

    כידוע נפגשים ביום ראשון בשעת בוקר מוקדמת בתחנת הרכבת באשדוד, עולים על האוטובוסים משווים נעלי סאקוני/ ברוקס ושטויות כאלה, מגיעים לניצנים, מתיישבים, ממלאים טפסים רפואיים, הרשמה, ובדיקה של הטפסים אצל רופא. לאחר מכן הולכים לאסוף ציוד לאפוד, כובע, חלקים לאוהל, מדים וקיטבג. בהמשך גם נשק. לא כדאי להתמעמע בחלק הזה כי לאחרונים לא יהיה זמן להתארגן עם הציוד. כמובן לוודא שכל הציוד תקין, למדוד את המדים ואת החגורה, אם לא בגודל המתאים ללכת להחליף. לוודא שכל הציוד תקין- להשוות עם האחרים כל חלק ולראות ששום דבר לא שונה/ חסר אצלכם. להרכיב אפוד- לתפוס מישהו שהרכיב כבר את שלו ולבקש ממנו שיסבר לכם איך עושים זאת, כדאי שיסביר לכם ולא יעשה לכם על מנת שתלמדו ותוכלו להרכיב בעצמכם במקרה הצורך. לשפצר עם אזיקונים/ חבלים מה שצריך, לדעתי את בית העת חפירה אפשר לחבר רק בעזרת חבל או אזיקון. לוודא שהאפוד נוח ואפשר לרוץ ולזחול איתו.

    חלוקה לקבוצות, הכרת המפקד והקבוצה, בדיקה שאין מכרים בתוך הקבוצה, הכרת בציוד המחלקתי (שאליו תיהיו מאד קשורים בשבוע הקרוב) ויציאה לדרך. מהחלק ההתחלתי אני זוכר הרבה אבל מהחלקים הפייסים זכור לי יותר במטושטש ואין לי זיכרון מלא, אני זוכר רק שהחלק שמגיע עכשיו היה החלק הכי קשה בגיבוש ואתם הולכים לסבול בו, והרבה. בעיקרון זה אחה"צ שמבוסס על סדרי הגעה בצורות שונות- ריצות, ריצות עם הקיטבג, זחילות, שקים, אלונקה וג'ריקן סוציומטרי ועוד פינוקים. לא לשכוח שגם ביום הזה השמש תשקע בשלב כלשהו, ובשלב הזה ייגמר החלק הפיסי. די בהתחלה של היום המפקד שלנו קלט שכולם עם אפודם יפים ומשופצרים והוא לא ממש אהב את הקטע הזה, אז הוא נתן לנו הוראה לפרוס את הפלג אוהל ולפרק את כל האפוד למרכיבים בודדים עד הפרט האחרון, ככה שכל העבודה של הבוקר הלכה ולהפך מי ששיפצר הכי הרבה הכי התקשה לפרק את האפוד, ואח"f הוא אומר להרכיב מחדש, לכן חשוב ללמוד בבוקר איך להרכיב את האפוד בעצמכם וגם חשוב מאד שיהיה לכם אזיקונים או חבל ומספריים/ סכין בשטח (שימו באפוד). הבנתי שלרוב הקבוצות לא אמרו לפרק את האפוד לכן בכל זאת ממולץ לשפצר אותו בבוקר עם קבלת הציוד.
    חוזרים למחנה, מתחלקים לזוגות ובונים אוהלים, פלגי האוהל שלנו היו לא תקינים והיינו צריכים ללכת להחליף מהר, כך שבסוף בעזרה של כמה חבר'ה הצלחנו בקושי לבנות אוהל די עלוב. כדאי לבנות אוהל טוב, מתוח ויציב כי בבוקר גם יש מסדר על האוהלים. ארוחות ערב של מנת קרב שביום הראשון עוד נראית טעימה והזדמנות ראשונה לדבר עם החבר'ה בצוות שלך, נצלו את ההזדמנות לסבב הכרות בין חברי הצוות. הולכים לישון, ממש אין זמן לשום התארגנות, תשכחו משפצור אפוד/ צחצוח שיניים/ חרבון או דברים לא הכרחיים כמו אלה. רק וודאו שהספקתם להשתין כי אחרי תום הזמן אסור לצאת מהאוהל.


    היום השני מתחיל בהקפצה בסביבות 3 וחצי (לדעתי ישנים רוב הלילות מתשע וחצי עד שלוש וחצי. לאף אחד לא היה שעון- אסור). 7 דק' הייתם בח' ברחבה, לבושים, אפודים, נשק וציוד מחלקתי. אוכלים לחם עם ריבה ושוקולד, ויוצאים לשטח, זה היה בוקר קשה. פיסי, פיסי , פיסי , תקבלו זמן מסוים לריצה/ זחילה של כל הקבוצה, לא תעמדו בו, המפקדים יתאכזבו, תנסו שוב ולא תצליחו וכך שוב ושב עד שלמפקדים ימאס. פה היה לנו גם עיגול בחול מדליים, שכול אחד נמצא בנקודה אחרת מחוץ לעיגול וכולם מתחילים בזחילה עם כיוון השעון ומנסים לעקוף את מי שלפניהם, כל פעם שעוקפים צועקים "3 עקף את7" צריך להיות פייטרים. יש גם שלב שאחד המפקדים מ669 לוקחים חמישיות מדגימים קשר מסויים ואתה צריך לחזור על הקשר עם החבל שלך, למעונייני 669, אני מאמין שניסיון בקשרים יכול לעזור פה לא מעט. מקצה חפירת בור שהמפקדים מגדירים איומים שונים שיש להתחשב בהם בעת חפירת הבור. בכל משימות הבורות בתום הזמן המפקדים עוברים ומתשאלים כל אחד על הבור שלו.
    עוד דברים שזכורים לי מ היום השני- משימות קבוצתיות שיש משימה ושואלים מי רוצה להתנדב להיות המפקד במשימה ואז כל פעם מישהו מפקד על הקבוצה (לדוגמא להעביר קורה ולהניח מתחתיה שני קרשים) גם היה את מתקן ה"מתח שזיפים"? לא יודע למה שזיפים , צריך להשאר כמה שיותר, עד שפשוט מאד הידים שלך יורדות מהמתלה, גם אם לא ויתרת זה כבר לא תמיד בשליטתך ותלוי הרבה בכמה התאמנת לזה. גם התבוננות על אזור מסוים בבסיס, נסו לזכור כמה שיותר פרטים, ואז מתבקשים להסתובב ולצייר מפה של האזור הזה על החול. אני טוב במפות אז הלך לי טוב, נסו להסתכל על הצורה הכללית של השטח- חפשו מהם הדברים הבולטים בו? מה חוזר על עצמו שתוכלו לזכור? מהם יחסי המרחק בין הדברים השונים בשטח? ומה נמצא מול מה ובאילו כיוונים נמצאים הדברים אחד מהשני. לדעתי כדאי לעשות מפה ברורה ופרופורציונלית (בקנה מידה שווה) שכמובן הצפון תואם את הצפון. פירוק נשק, במקרה שלנו קלאצ'ניקוב, נסיון קודם שממש לא היה לי, יכול להיות מבורך. מסבירים בהתחלה ואז מקצה ראשון, מפרקים ומרכיבים פה הייתי מאד גרוע ונתקעתי בחלק האחרון אחרי שכולם סיימו עד שלמפקדים נמאס ושלחו מישהו לעזור לי. לאחר מכן מקצה נוסף- פירוק, ריצה למקום מסוים וחזרה ואז הרכבת הנשק לאחר המאמץ, כאן השתפרתי מאד וסיימתי ראשון במקצה שלי, כנראה שכל מה שאני צריך להשלמת משימה בצורה טובה הוא דופק גבוהה. בין היתר חילקו קטעי קריאה שונים וצריך ללמוד אותם בכל זמן פנוי שיש לך כי תיבחנו עליהם.


    ביום השלישי בבוקר הלכנו לדיונות ועשינו מקצה של זחילה במישור עד לקו שקי חול, עליה וירידה עם שק חול, עליה וירידה בריצה ואז זחילה חזרה במישור אל המפקדים וכשמגיעים אליהם מקריאים את המספר שלך ואת מספר הסיבוב. חלק נבחנים על המאמרים. ואז היה מסע עם כל הציוד, בדיונות די קשות, המסע קצר. כולם נלחמים על סחיבת האלונקה ולא ממש נותנים שיחליפו אותם, המפקדים כל הזמן רושמים מי סוחב מה, כשראיתי שצריך ממש להידחף בשביל לקבל מקום תחת האלונקה התרכזתי בסחיבת הג'ריקן (הדבר השני שגם כבד, כל שאר הציוד המחלקתי די קל) ואמרתי לעצמי שכשיתחילו להתעייףף כולם ויתפנה מקום אסחוב את האלונקה, המסע נגמר לפני שהספקתי לסחוב את האלונקה פעם אחת, אבל סחבתי הרבה את הג'ריקן, בראיון ביום השלישי המפקדים שאלו אותי כמה פעמים סחבתי את האלונקה והסברתי להם את המצב שלא רציתי להידחף והתרכזתי בג'ריקן ואז המסע כבר נגמר, אז אולי בכל זאת היה כדי יותר להתעקש לסחוב את האלונקה כבר בהתחלה. אחרי זה מתיישבים, נבחנים על המאמרים ובוחרים 3 נושאים אפשריים להרצאה, ואז המפקדים בוחרים לחלק נושא והם מספרים עליו לשאר הקבוצה (אצלנו רק 3 בערך הספיקו לעשות) עוד זחילות בעלייה חדה.
    חוזרים לבסיס.

    מנוחה וראיונות עם המפקדים, תיהיו עצמכם, תבהירו דברים שחשוב לכם להבהיר, תסבירו להם מה אתם עושים פה מי אתם ולמה אתם כאן.

    ניפויים- כולם יושבים ומקריאים שמות לקבוצות חדשות, מי שלא הקריאו אותו כנראה הולך הביתה. קבוצות חדשות ומפקדים חדשים, אני הייתי לא ממש מרוצה מהביצועים שלי עד השלב הזה של הגיבוש ואמרתי לעצמי כל הזמן שעוד לא מאוחר מדי להוכיח מי אני במיוחד עכשיו שיש מפקדים חדשים וקבוצות חדשות שלדעתי החלק השני של הגיבוש הוא היותר משפיע.

    עכשיו מגיע החלק השני הכי קשה בגיבוש, די אותו עיקרון של היום הראשון, רק שעכשיו כולם עוד יותר גמורים. ריצות וזחילות ושקים ואלונקות. פה הייתי טוב והגעתי במקומות הראשונים. תופסת זנבות בתוך ריבוע מוגדר- תיהיו חכמים ותתרכזו, לא לוותר בקלות ולהיות אגרסיביים כשצריך. אח"כ דילמה ניתנת ע"י המפקדים וצריכים להגיע להחלטה על המשך הפעילות בזמן מבצע (יצאנו בלילה למשימה חשובה בלבנון שגורם הזמן בה הוא קריטי, מצאנו בדרך 3 מחבלים שנכנעים מולנו, מה עושים איתם? מה אנחנו עושים?) .
    התעייפתי קצת מהכתיבה.
    לא זכור לי עוד מה עשינו ביום הזה. אה אוקי, פירקנו נשק אחר, הפעם על ההתחלה הייתי הטוב במקצה שלי. מחלקים מפות של עיר דיומיונים שצריך לדעת כשהמפקדים ישאלו אותך.


    היום הרביעי אני חושב שהבוקר מורכב ממשימות קבוצתיות למינהן שבודקים איך אתה עובד בצוות ואיך אתה בתור מנהיג שתתבקש לכך. וגם בטח עוד שקים וריצות נראה לי. מתישהו היה מילוי שקים ובניית מגדל כמה שיותר גבוהה, אישי שלך וקבוצתי כל הקבוצה ביחד, אתה בוחר כמה שקים לשים אצלך וכמה בקבוצתי. וא משימה שצריך שבסוף הזמן יהיה לךל כמה שיותר שקים אצלך אז בהתחלה כולם לוקחים מהאמצע ואז מישהו אחד לוקח ממישהו אחר ואז זה ממש קרב לקחת שקים מארחים ולשמור על שלך. אח"כ היה ריבוע בחול שצריך להשאר אחרון בתוך הריבוע- רק בלי בעיטות ואגרופים וכמובן להזהר על הביצים, אכלנו שם הרבה חול, זיעה ודחיפות, אבל היה אחד הכיפים. הפסקת צהריים יחסית ארוכה ואז אחה"צ שבהפסקה כולם מדברים על זה שעכשיו מגיע החלק האחרון הפיסי כי ברביעי בערב בעצם נגמר הגיבוש. מתחילים במשימת הסתוואות כשצריך להשקיף על מקום מסוים. אח"כ מסע מאד קשה עם אלונקה וג'ריקנים בדיונות מטורפות מבחינת התלילות והחול הרך שלהן שמאד קשה לעלות עליהן עם אלונקה, זה היה מסע מאד קשה בשבילי ובשביל כולם. אח"כ משימה אחרונה היתה לנו חפירת בור בצורה מסוימת ולידו הר עם החול שהוצאנו שיהווה תמונות ראי לצורת הבור. חוזרים למחנה. עוד משימות שזכורות לי מהגיבוש ולא יודע איפה להכניס אותן- מעבר מתחת חבל ("גדר חשמלית") שמונח על הריצפה ע"י חפירת בור תחתיו, מבלי לגעת בחבל, נגיעה= ריצה 50 מ' אחורה וביצוע שם 20 שכיבות שמיכה, משמעת אישית. עוד חפירת בור אל מול מתקפה, הרבה שאלות כל הזמן בין לבין על ידע כללי, היסטוריה, נשיאים, ספרים שמות , שנים.

    ביום רביעי בלילה ראיונות עם המפקדים, שבירת דיסטנס ומגלים שהם בעצם לא כאלה נוראיים מסתבר, זה רק התפקיד שלהם... ואז הלכתי לפסיכולוג. והולכים לישון.

    למחרת קמים כשיש כבר אור בחוץ! מפרקים את המחנה ועבודת רס"ר שלא נגמרות אבל לפחות נגמר הגיבוש. ואז מחכים, אני הייתי מאד בלחץ ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, לדבר עם חבר'ה אחרים זה הרעיון הכי טוב כדי לא להשתגע במחשבות של אם עברתי או לא. ואז לסיום. מגיע מפקד הגיבוש עם דפים, מסביר לאיפה הולכים אלה שהוא יקרא את השם שלהם למטכ"ל, לשלדג ל669 ולהמתנה ליחידות השונות. ואז- השמות.




    הגיבוש היה חוויה מעולה שאני אזכור לכל החיים, כמה שהיה קשה במבט לאחור היה מאד מעניין ומאתגר וכיף והחבר'ה כולם הם אחלה ונחמדים כולם גם אחרי מילוי השאלונים הסוציומטרים... בדיעבד מאד נהנתי, ומאד סבלתי. כמובן שזה קשור מאד למה קורה בסוף, הגעתי לאן שרציתי להגיע ואני רוצה לאחל לכולם בהצלחה.

    האם יש מה להתכונן- כן, בוודאי ומומלץ להתחיל שנתיים מראש, כמובן לדאוג לא להפצע. גם מי שעוסק בספורט ונמצא בכושר מצויין צריך לעשות הרבה אימונים שיעזרו בגיבוש, אני בכושר טוב מאד ובאמת שהייתי מופתע מאד לראות את כמה המועמדים בגיבוש חזקים, נחושים ומוכשרים, ולא משנה כמה אתם טובים וכמה אתם רוצים את זה, אתם ממש לא היחידים. אז כן, הרבה מאד בראש ורק מי שבאמת רוצה להגיע, יגיע, אבל לדעתי האפשרות להוכיח כמה אתם באמת רוצים ניתנת רק למובילים, ככה שנק' הפתיחה שלך צריכה להיות שתיהיה במובילים, ורק מי ששם לדעתי משתתף באמת בקרב על המקומות.
    אשמח לשמוע תגובות ממי שהיה או שהולכים להיות. בהצלחה!

  2. 24-04-2011 10:55 #2
    בן
    תאריך הצטרפות
    06-11-08
    הודעות
    2,114
    תודה אחי! :] שבוע טוב לכולם!

  3. 24-04-2011 11:05 #3
    בת
    תאריך הצטרפות
    22-07-07
    שם פרטי
    Emily
    הודעות
    11,329
    רגע הוא הגיע למטכל?חחחח


  4. 24-04-2011 11:06 #4
    בן
    תאריך הצטרפות
    20-04-11
    הודעות
    136
    לפי מה שהבנתי הוא הגיע או למטכל או לשלדג.

  5. 24-04-2011 11:13 #5
    בן
    תאריך הצטרפות
    22-09-10
    שם פרטי
    אין
    הודעות
    2,524
    כן הוא הגיע הוא רשם שהוא הגיע לאן שהוא רצה ...
    תודה על הפירסום .

  6. 24-04-2011 11:14 #6
    בן
    תאריך הצטרפות
    12-11-10
    הודעות
    1,223
    ציטוט פורסם במקור על ידי emily777 צפה בהודעה
    רגע הוא הגיע למטכל?חחחח
    לא , הוא הגיע בסוף ל669 לפי מה שהבנתי ממנו .

  7. 24-04-2011 11:16 #7
    בת
    תאריך הצטרפות
    22-07-07
    שם פרטי
    Emily
    הודעות
    11,329
    ציטוט פורסם במקור על ידי YingYang צפה בהודעה
    כן הוא הגיע הוא רשם שהוא הגיע לאן שהוא רצה ...
    תודה על הפירסום .
    ניגשים לגיבוש חבר'ה שרוצים שלדג ו669 גם לא בהכרח מטכל..


  8. 24-04-2011 11:18 #8
    בן
    תאריך הצטרפות
    20-04-11
    הודעות
    136
    בטוח שלא 669, כי הוא אמר "מעונייני 669, אני מאמין שניסיון בקשרים יכול לעזור פה לא מעט.." לפי זה אפשר להבין שכנראה הוא לא מתעניין ב669.

  9. 24-04-2011 12:55 #9
    בן
    תאריך הצטרפות
    16-10-10
    הודעות
    7,645
    כל הכבוד לו!

  10. 24-04-2011 13:33 #10
    בן
    תאריך הצטרפות
    21-09-10
    שם פרטי
    עומר
    הודעות
    1,500
    מאמר מעולה!
    !!גם בבחירות הבאות נצביע כי אצלנו דוגלים בארץ ישראל השלמה !!
    גולני- מרץ 13!

  11. 24-04-2011 13:49 #11
    בן
    תאריך הצטרפות
    25-08-10
    הודעות
    2,762
    תודה רבה על הפרסום,מעניין מאוד!

  12. 24-04-2011 13:57 #12
    בן
    תאריך הצטרפות
    02-12-07
    הודעות
    9,534
    כל הכבוד בנאדם !!
    איזה אימונים עשית שהכינו אותך לזה ?

  13. 24-04-2011 13:58 #13
    בן
    תאריך הצטרפות
    02-12-07
    הודעות
    9,534
    כל הכבוד בנאדם !!
    איזה אימונים עשית שהכינו אותך לזה ?

  14. 24-04-2011 14:04 #14
    בן
    תאריך הצטרפות
    20-04-11
    הודעות
    136
    המאמר נכתב במקור באתר yehida ..אז הכותב לא יוכל לענות לך פה אבל שאלתי אותו מספר שאלות ואני יפרסם פה ברגע שהוא יענה אליהם.

  15. 24-04-2011 14:17 #15
    בן
    תאריך הצטרפות
    20-04-11
    הודעות
    136
    טיפים מהגולש amirst מ- yehida

    לדעתי האישית, ואני מאמין שכותב המאמר יסכים איתי, המשפט 'הכל בראש' הוא לא נכון במקרה של הגיבוש הזה. בגיבוש הזה זה יותר נכון 50% בראש, אם לא פחות. חשוב שכול מי שבא לגיבוש יבין - תבואו בכושר, תבואו בכושר, תבואו בכושר. כל המתחכמים שאומרים 'אחרי 20 דק' בגיבוש כולם שווים ואז רואים למי יש ראש' חיים בסרט.. אין כזה דבר מוכן לגיבוש הזה, יש יותר מוכן מהמתחרים וזה מה שאתם צריכים להיות. תתאמנו על דיונות - הכי מפחידות שיש! ותתפלאו בגיבוש איזה דיונות יש בניצנים. תתאמנו על זחילות! זה לא פוגע בגב, לא פוגע בברכיים, רק שוחק קצת את המרפקים אבל בקטנה
    תשמרו על הגוף שלכם במהלך הגיבוש - אל תפצעו! תשתדלו לעשות מתיחות בזמן הפנוי (ואני אוסיף בשושו שהמפקדים לא ישמעו - תביאו בנגיי, פרסקינדול או כל משחה אחרת להרפיית השרירים ותשימו מתי שאתם יכולים!!).
    עוד טיפים שאפשר לתת לדעתי; דברו עם המפקדים בגובה העיניים זה משדר על ביטחון עצמי, תיהיו בטוחים במה שאתם אומרים וגם אם הם ינסו לערער לכם את הביטחון במה שאתם אומרים אל תהססו להגיד להם שאתם בטוחים במה שאתם אומרים. היה לי מפקדים בגיבוש ששאלו אותי על איזו בעיית תנועה, ותוך 20 שניות בערך נתתי להם תשובה, הם אמרו לי '12, תחזור למקום ותחשוב על זה עוד קצת'. הייתי בטוח בתשובה שלי ואז המפקדים קוראים לי שוב ושואלים אותי מה התשובה ואני חוזר על אותה התשובה והם אומרים לי 'מה אתה צוחק? תחשוב על תשובה יותר רצינית זו תשובה מטופשת' (עכשיו השאלה היא מתמטית לא עניין של חוות דעת שבו יש כזה דבר רציני יותר או פחות). לאחר עוד כמה טרטורים כאלה שבהם שואלים אותי לתשובה התברר שאכן זו הייתה התשובה הנכונה והם רצו לראות אם אני בטוח במה שאני אומר.
    עוד טיפ 'כשיש ספק אין ספק' מה הכוונה? אם אתם צריכים לחפור בור מתחת לחוט ולעבור דרכו לצד שני והמפקד אומר שמי שנוגע בחוט צריך לרוץ 50 מ' - ואתם רואים שהחוט זז ויש ספק שזה אתם - אתם ישר רצים! אל תיפלו בגלל זה על פאק באמינות זה לא שווה את זה! גם אם זה אומר שתהיו מקום 2 ולא 1.
    בנוגע לשיפצור האפוד, אני שיפצרתי את האפוד שלי ברמות וכנראה שלמזלי בניגוד לכותב המאמר לרוב הקבוצה האפודים לא היו כאלה אז אצלנו לא גרמו לנו לפרק את האפוד וזה מאוד מועיל! בספרינטים או זחילות כשהאפוד לא משופצר המימיות נופלות וצריך להיגרר איתן בידיים - זה לא נוח, זה מעכב אותך, וזה פוגע לך בציון של החיילות.
    עוד משו, אל תהיו מל"מים! כ-ו-ל-ם שונאים את זה. (מל"מ = מצטיין ליד מפקד) - לשאלון הסוציומטרי חשיבות מאוד מאוד גבוהה בציון הכולל של הגיבוש! תשקיעו, אל תזרקו זין, תעזרו לחברים גם אם זה לפעמים עולה לכם בכמה שניות. היה לי מקרה בגיבוש שחבר לקבוצה ביקש שאני אעזור לו להכניס את המימייה לאפוד ובעוד אני מסדר לו את המימייה המפקד הזניק אותנו לזחילה ובמקום לצאת אני עזרתי לו עם המימייה - אני מאמין שזה נתן לי נקודות אח"כ בסוציומטרי וגם בציון אצל המפקדים, ולא - באותו הרגע לא חשבתי על הציון, חשבתי על החבר שיתבאס אם הוא יצטרך לזחול עם המימייה ביד.
    עוד טיפ קטן, בגיבוש חשוב שלא תגידו שטויות, אם המפקד שואל שאלה ואתה לא בטוח פשוט תגיד 'אני לא יודע'. זה עדיף על פני 'אני חושב ש..' \ 'אני מהמר ש..' וכו'. אם אתם אומרים משו - תיהיו בטוחים ותהיו מוכנים עם טיעונים כנגד כל ההקנטות של המפקדים. אגב, עוד משו שנזכרתי בו כרגע לפעמים המפקדים מבקשים מכם לדבר על משו - סתם לדוגמא 'עולם ירוק' ואז פתאום באמצע השיחה שלכם מבקשים שתשכנעו את כולם לא צריך עולם ירוק בכלל, תזרמו עם זה תמציאו שטויות - הם רוצים לראות את ההתמודדות שלכם עם מצב שלא הייתם מוכנים אליו, עם האילתור שלכם וכו'.
    חשוב מאוד - תזכרו תמיד שהכל נגמר! אני יודע שכבפועל זוחלים בשטח אתה שואל את עצמך מי השמוק שאמר לי לזכור את המשפט הזה הוא לא מחזק בשיט אבל תאמינו לי שמנקודת מבט של אחרי זה באמת ככה. כל תרגיל לא יימשך יותר מחצי שעה ולא מת העולם אם לא סיימתם ראשונים, תמיד יש עוד תרגיל, עוד יום להוכיח את עצמכם. אני ביום השלישי אחרי החלוקה לקבוצות כתבתי על היד 'זהו?! נשברת?!' כשהמפקד ראה את זה למחרת הוא צחק אותי ושאל אם זה מסר לאומה ואמרתי לו שזה בסה"כ כדי להעלות לי חיוך על הפנים כשאני זוחל

עמוד 1 מתוך 2 12 אחרוןאחרון
מקרא דרגות:  » יו"ר » מנכ"ל » מנהל ראשי » מפקח » מנהל פורום » צוות פרוייקטים » צוות סיקורים » משתמש כבוד » היכל התהילה » Champ » משקיען כבוד » Winner