• הודעות
  • אשכולות
  • רשומים
  • לייקים
  • מחוברים כרגע
הרשמה לאתר הרשמה באמצעות facebook

מכתבה של רויטל באנגלית ובעברית להפיץ למי שאפשר!

  1. 06-02-2009 17:03 #1
    הסמל האישי שלbalilti

    זוכרים את המכתב של רויטל ז"ל , יש אותו עכשיו באנגלית..

    מי שרוצה יכול להוריד מפה את האנגלית ואת העברית.


    A letter from Revital בס"ד

    My dear sisters,

    I am writing to you in my last moments, with the last threads of my strength. I am writing to you with blood and tears, from the bottom of my broken and tormented heart.

    Yes, I, Revital Avraham, 19 years old, am standing on the threshold of death, so young, but already feeling all the gates of life shutting slowly before me. I am like a beautiful flower closing its petals.
    Like all of you, I had my dreams about love, husband, children and social position.
    But Hashem has decided otherwise, and I know today that if I had lived differently, nothing would have happened.

    I was born in a religious family from the center of Israel. From the day I can remember, I knew I was a beautiful child. From kindergarten, I attracted everybody's attention, and I knew I had been blessed with a rare beauty, and I am not exaggerating. Even though people were talking my exceptional beauty, my dear and wise parents tried to minimize the effect of such a gift on me, and made all possible efforts to put the whole family on daily routine. But I was a bright child, and I cherished more and more my beauty.

    My friends encouragements made me understand that beauty can buy anything in this world – friendship, position and honor. I learned to exploit it for my goals, I wore clothes which draw attention, my very long hair caused astonishment and envy, and every detail in my appearance was thoroughly taken care of. I enjoyed the long looks of people everywhere I went – to my deep regret.

    My teachers in high school tried to change my mind, but it was already too late – I was attracted to a magic circle called "to please and be outstanding".
    I can remember one of my teachers' words: "Revital, you have received a rare present, a special beauty – This is your trial in life, keep it carefully for the right person to come in your life". I was pretending to be convinced, but these words were just passing by my ears. I was addicted to my looks and did everything to bring people to admiration. I know today that I have caused hundreds or even thousands of people to fail because of my clothing. I was really enjoying it!

    And then I received a first warning sign. One evening, while preparing an omelet in the kitchen, and made a brisk turn and my beautiful long hair got caught in the fire and became in seconds a red and fearful flame. I was saved, but my hair had gone. I remember my hysterical crying in the hospital, and my father trying to console me: "Revital, Hashem has made a miracle. You could have been entirely burnt! You have now an opportunity to change and leave your foolish attitude behind you".
    But I didn't listen. I was 16 years old then, and within two years my hair grew back to what it was, and everything was forgotten.

    I was the queen of my class. My friends loved me, anything I wanted was granted, and I never was alone. I grew more and more beautiful with the years, and at 16, I began to put on make-up and tight clothes. At this stage, I even got involved in some trouble. It is hard for me to write about it, but I think you can guess.

    I forgot to tell you about my grand-mother. She was a wonderful person, a real "Tzadekes" and I loved her very much. She was very sad and upset about my spiritual state of mind.

    She was giving me money to buy more decent clothes, but nothing helped! She died before I was 17. I cried a lot and didn't know how to live without her, and for a brief period, I even became a little bit more religious. But time eased the pain, and within a few months I was back to my bad habits, boastful and immodest as ever.

    And then I received a second sign from above. One night I had a dream about my grand-mother. She was sitting on a stone and crying. I asked her why she was crying, and she pointed to her head without saying a word. I woke up very upset, but I forgot the whole thing very quickly, and this second sign melted away without any thought.

    And then, I received the big blow. It came gradually but consistently. At the beginning, there were headaches, and my mother said I was tired and studying too much, that I should rest more, but deep down I felt it was something more serious.
    After a month, I couldn't even stand because of the headaches, and I thought my head was going to explode. My mother and I were worried and anxious on our way to the doctor, to get the answers to all the examinations and analyses I had been through, but the doctor's face revealed the fearful truth. He said: "such a beautiful girl and so sick!" I burst into tears, asked for explanations. My mother and I were disoriented and helpless before this new and cruel reality: I had a cancerous tumor in my head.

    It was only a question of time. I don't remember how we got home that day. I just remember tears, fear, confusion and pain.

    And suddenly I remembered the dream, my grand-mother crying and pointing to her head! If only I had understood at the time the meaning of that dream, my life would have different! But I didn't give any importance to this dream and went on with my life. The next day, at the hospital, I began the treatment I never thought would be so painful. I felt death crawling slowly inside me, burning my bones, my blood, and my whole self.

    Dear Hashem…You are all goodness, but I didn't listen to you. Dear Father, I ignored your compassion and your messages.
    The rest of my story is sad and painful, and I don't even have the strength to write it.
    My wonderful hair fell. Within a few months I was left completely bald, fearfully pale and weak. Every doctor I met was mentioning my rare beauty, and I, every time, felt my heart break a little bit more. Hashem had given me a precious gift, an outstanding beauty, and I had used it the wrong way, instead of keeping it intact and pure for a true cause. Oh Hashem!

    Today I am 19 years old, living a tormented life. My days are counted, my illness is getting stronger and I feel death coming closer. I pray that my suffering be the atonement for my sins. I turn to you, my dear sisters, with a torn soul and a broken heart, and ask you to listen to my last words: be decent. There is Law and there is a Judge. And He sees all and knows all…and every one of our acts will be brought to judgment. I beg you: strengthen your decency, don't wait for signs, please don't…
    Do it for yourselves, do it for me!

    My pillow is soaked with tears. I am writing with tremendous efforts. Please pray for me and say that you'll keep decent so that I recover and be healthy again. I beg you… I want to live.

    Revital Avraham

    Dear sisters, our decency is our power! How important it is!

    Revital died a short time after writing this letter
    Her last will was a request to publish it.
    Shall her memory be blessed and her message embraced by all!

  2. 06-02-2009 17:04 #2
    הסמל האישי שלbalilti

    מכתבה של רויטל..
    אחיותיי היקרות..
    אני כותבת אליכן ברגעי האחרונים, בשארית הכוחות שנותרו בי, אני כותבת בדמעות ובדם ליבי השבור והמיוסר..
    כן, אני, רויטל אברהם בת 19 עומדת לפני הסוף,
    צעירה אבל השערים בפני נסגרים.. אני מרגישה כמו פרח יפה שסוגר את עלו..
    גם אני כמותכן חלמתי רבות על הילדים שייוולדו לי, הבעל שאחיה איתו, המקצוע שאעסוק ועוד..
    אבל..אלוקים גזר אחרת, והיום אני יודעת שאם הייתי חיה את חיי אחרת זה לא היה קורה.
    נולדתי למשפחה דתית במרכז הארץ..
    מיום שעמדתי על דעתי ידעתי שאני ילדה יפה..
    מאז שהייתי ילדה בגן הייתי מאוד מושכת תשומת לב בתווי פני המיוחדים,
    גדלתי בידיעה שנתברכתי ביופי נדיר,
    ואני לא מגזימה, מנת היופי שקיבלתי היא משהו יוצא דופן במיוחד.
    הוריי החכמים ניסו תמיד לגמד בעיניי את עצם היותי יפה,
    והשתדלו להמשיך בסדר חיים תקינים ובלי התייחסות מיוחדת,
    אבל אני שהייתי ילדה חכמה מאוד גדלתי וטיפחתי את היופי הזה יותר ויותר,
    העידוד מצד החברה גרם לי להבין שביופי אפשר לקנות-חברות,
    מעמד וכבוד.. עשיתי את זה בכל דרך,
    למדתי להבין שיופי כמו שלי צריך לנצל..
    דאגתי להיראות טוב, יותר מידי טוב. אהבתי ללבוש בגדים צמודים שיבליטו את גופי.
    שערי הארוך, המיוחד היה תמיד גורם להתפלאות רבה וכך כל פרט במראי החיצוני נמדד בתשומת לב רבה,
    איך אפשר לבלוט יותר, להיראות יותר.
    במיוחד אהבתי לצאת בחצאית צרה וקצרה כשלרגלי מגף ארוך.
    נהניתי לחוש איך מבטי האנשים נדבקים בי לרגעים ארוכים.. בעוונותיי זה עשה לי טוב!

    כשמורותיי לתיכון קלטו את המצב וניסו לשנות היה כבר מאוחר, נמשכתי בחבלי קסם למעגל הזה שנקרא-להראות, להתבלט.
    זכרוני מילותיה של מורתי-
    "רויטל, קיבלת מתנה נדירה, יופי מיוחד, זה הניסיון שלך.
    שמרי עליו מכל משמר יבוא יום וכל היופי הזה יינתן לאדם המתאים".

    הייתי מראה שהדברים חודרים לליבי אבל בעצם הם כלל לא נכנסו דרך אוזניי..
    הייתי שיכורה מרדיפה אחרי עוד בגד בולט ועוד מראה שחצן שיסובב את כולם..
    היום אני יודעת בוודאות שהכשלתי מאות ואולי אלפי אנשים בלבוש שלי..
    עשיתי זאת בהנאה אמיתית.
    האיתות הראשון היה בערב אחד..עמדתי במטבח וטיגנתי חביתה,
    שערי הארוך היה אסוף וקצבותיו נגעו באש שמתחת למחבת.
    בתוך שניות הפך שערי ללהבה של אש גדולה ואדמונית. שערי היפה נשרף, אבל אני ניצלתי.
    זכורני איך שכבתי בבית החולים בוכה בהיסטריה מרוב צער על שערי השרוף,
    ואבי יושב לצידי מנחם ומרגיע- "רויטל, ה' עשה לנו נס יכולת כולך להישרף.. אנא,תביני זה לטובתך, תשתני והכול מאחורינו".

    אבל אני לא שמעתי, היית אז בת 16 ותוך שנתיים גדל שערי והתייפה..
    והמעשה, האיתות נשכח מליבי לגמרי.
    תמיד הייתי אהובה בכיתה אף פעם לא סבלתי מבדידות או כאב..
    כל מה שביקשתי ניתן לי מיד, כך עברתי את חיי.
    בגיל 16 מטבע הדברים גדלתי והתייפיתי,
    לא יכולתי שלא להתאפר זה כבר הפך להיות חלק מימני באותה התקופה הסתבכתי קצת יותר לעומק,
    אני לא יכולה לפרט על זה קשה לי מאוד אבל תבינו...

    שכחתי לספר, הייתה לי סבתא צדיקה שהייתי קשורה אליה מאוד..
    היא מאוד כאבה את המצב הרוחני שלי והייתה מנסה בכל דרך לחזק אותי,
    היא הייתה נותנת לי כסף לקנות בגדים יותר צנועים אבל גם זה לא עזר..
    תקופה קצרה אח"כ כשהייתי בת 16 וחציי היא נפטרה.
    בכיתי עליה נורא..
    היא הייתה חלק מהעולם שלי ולא הבנתי איך העולם יכול להמשיך להתקיים בלעדיה..
    לאחר תקופה התאוששתי.

    אני חייבת לציין שהמוות שלה גרם לי להתחזקות קלה אבל תוך כמה חודשים חזרתי למעשיי ואף הגברתי אותם.
    ככל שהגיל התבגר כך נעשיתי יותר שחצנית ובולטת.

    ובסוף הגיעה ההתראה השנייה.. באחד הלילות חלמתי על סבתא שלי היא ישבה על אבן ובכתה..
    עמדתי לידה ושאלתי אותה-"סבתא, למה את בוכה?!"
    היא הצביעה על ראשה ולא אמרה מילה.
    התעוררתי מזועזעת, ניסיתי להירגע והצלחתי.
    מעשה זה פרח מזיכרוני עד מהרה וכך גם האיתות השני עבר בלי התייחסות

    ואז זה הגיע..אמנם בהדרגה אבל בעקביות.
    בהתחלה אלו היו כאבי ראש סטנדרטיים.
    אמא שלי אמרה שאני עייפה ולומדת קשה ושאקח לי מנוחה, אבל הלב שלי הרגיש אחרת.
    כעבור חודש לא יכולתי לעמוד מרוב כאבי ראש,
    היה ניראה לי שמשהו שם עומד להתפוצץ לרסיסים.
    הדרך למרפאה הייתה מלאת חששות וכך גם הציפייה לתוצאות של הבדיקות המקיפות.
    כשישבנו אמא ואני בחדרו של הרופא, הפנים שלו אמרו הכול..
    "כזו בחורה יפה וכ"כ חולה"- פרצתי בבכי וביקשתי הסברים.
    גם אמא בכתה היינו חסרות אונים המציאות עלתה על כל דמיון...
    אני נושאת גידול ממאיר בראש, המוות הוא עניין של זמן..
    אני לא זוכרת איך הגענו הביתה באותו יום,
    אני זוכרת רק הרבה דמעות, כאב וחוסר אונים מוחלט.
    לפתע נזכרתי בחלום, בסבתא הבוכה ומצביעה על ראשה.
    אך, אולי אם הייתי מתייחסת לאיתותים הכול היה ניראה היום אחרת..
    אבל אני המשכתי במעשיי בלי שום התייחסות..
    ביום המחרת הלכנו לבית החולים,
    בחלומות השחורים ביותר לא האמנתי שהטיפולים האלו כ"כ כואבים,
    זה פשוט מוות הרגשתי ששורפים לי את העצמות את הדם את כל מה שיש לי מבפנים..
    אלוקים הטוב..אתה טוב ואני לא שמעתי לך,
    אבא איך התעלמתי מרחמייך הרבים?!
    ההמשך עצוב וכואב נורא, קשה לי לכתוב אותו.. שערי היפה, המדהים נשר.
    תוך מס' חודשים אני נותרתי קירחת, חיוורת וחלשה.
    כל רופא שטיפל בי ציין באוזניי שיש לי יופי נדיר וזה צבט לי את הלב,
    ה' נתן לי פיקדון יקר, יופי מיוחד, ואני השתמשתי בו הפוך, במקום לשמור עליו הפקרתי אותו...אלוקים!

    אני היום בת 19 מיוסרת מהחיים,
    מלאה כאבים ימיי ספורים המחלה גוברת עליי אני רואה את המוות קרוב,
    אני רוצה שכל מה שהתייסרתי יהיה כפרה על העוונות שלי.
    אתן, אחיות שלי אנא מכן הלב שלי שבור וקרוע תשמעו לדברי האחרונים שמרו על צניעותכן מכל משמר,
    מה יישאר לנו אח"כ, מה, יש דין ויש דיין הוא רואה הכול ויודע הכול..והכול יבוא במשפט.
    אנא מכן, תתחזקנה בצניעות בכל ניסיונות וזה שווה אל תחכו לאיתותים. אנא מכן, בשבילי.

    הכרית ספוגה בדמעותיי אני כותבת בשארית הכוח שיש בי אלוקים,
    אני מבקשת, תאמרנה שההתחזקות הזאת תהיה לרפואתי אני מתחננת, אני רוצה לחיות.

    רויטל אברהם.

    רויטל נפטרה כמה זמן אחרי שכתבה את המכתב והצוואה שהשאירה הייתה לפרסם את המכתב שלה ברבים...
    יהי זכרה ברוך...

    זה הכוח שלנו בנות ישראל.. הצניעות..!!
    בנות , אחיות יקרות ! תלמדו מהמכתב הזה ותראו עד כמה חשובה הצניעות לאישה ..
    הצניעות מעל לכל.
    אל תתגאו יותר מידי ביופי שלכן כי את היופי ואת כל מה שקיבלנו זה הקב"ה נתן וכמו שהקב"ה נתן כך הוא יכול גם לקחת.

    כל החכם המתגאה - יאבד חכמתו
    כל העשיר - יאבד עושרו
    כל הגיבור - יאבד גבורתו
    כי באמת רק השם הוא המלך.
    הם מלך השם מלך השם ימלוך לעולם ועד.

    אין עוד מלבדו ואפס זולתו!

  3. 06-02-2009 17:18 #3
    הסמל האישי שלMizrahitLine
    פשש קראתי את הכל!! פשוט מחזק

  4. 07-02-2009 21:01 #4
    הסמל האישי שלNarutoFTW
    Big Biggie
    כה ראיתי את זה! זה היה בפורום דיבורים אומשו מזה מצמרר!

    אני לא ממש מיתפלא שזה באנגלית זה מיכתב ממש יפה! מיכתב שבא מהלב.

    תודה אחי

  5. 07-02-2009 21:02 #5
    הסמל האישי שלShema_Israel
    Shema_Israel מנותק מנהל פורום יהדות וקבלה לשעבר.
    שמעתי את זה מזמן
    תודה אשרך

  6. 07-02-2009 23:48 #6
    הסמל האישי שלElad_Mayara

    מחזק מאוד
    שיהיה לה רק טוב בשמיים בעזרת ה'.

  7. 08-02-2009 08:53 #7
    הסמל האישי שלoraytb
    יורם הד
    ציטוט פורסם במקור על ידי NarutoFTW צפה בהודעה
    כה ראיתי את זה! זה היה בפורום דיבורים אומשו מזה מצמרר!

    אני לא ממש מיתפלא שזה באנגלית זה מיכתב ממש יפה! מיכתב שבא מהלב.

    תודה אחי
    O: זה היה בפורום הזה.. אני פירסמתי פעם xD
    אבל מה זה משנה אם ראינו או לא, כל הכבוד על הטרחה ורק המחשבה שלה לפרסם את זה ^^

    ציטוט פורסם במקור על ידי NarutoFTW צפה בהודעה
    כה ראיתי את זה! זה היה בפורום דיבורים אומשו מזה מצמרר!

    אני לא ממש מיתפלא שזה באנגלית זה מיכתב ממש יפה! מיכתב שבא מהלב.

    תודה אחי
    היא בת O.o
    נערך לאחרונה על ידי oraytb, 08-02-2009 בשעה 13:46

מקרא דרגות:  » יו"ר » מנכ"ל » מנהל ראשי » מפקח » מנהל בכיר » מנהל פורום » צוות תוכן » משתמש כבוד » היכל התהילה » Champ » משקיען כבוד » Winner